ראשי » מקומי » שפלה » חולון ובת-ים

הכפר הירוק: סיור בחווה החקלאית של בת ים

אחרי שהפך את הגזם של העיר לקומפוסט משובח, ד"ר דניאל פלורנטין חולם לפתח שתילים באמצעות ליטר וחצי מים בשנה. בדרומה של בת ים פורחת בשנה האחרונה חווה חקלאית ייחודית ואפילו תלמידי העיר כבר התאהבו בה

לפני כשלושה שבועות התכנסה מועצת עיריית בת ים כשעל שולחנה מונחת הצעה מהפכנית לטיפול בגזם על ידי העברתו לחווה חקלאית המצויה בדרום העיר.

האיש מאחורי ההצעה, ד"ר דניאל פלורנטין, מנהל החווה החקלאית בעיר, פתח השבוע בפנינו את שערי החווה, 11 דונם שטחה, אותה החל לנהל לפני פחות משנה. הוא חשף במלוא הגאווה והאושר את מצע הקרקע החדש שנוצר בזכות השימוש בגזם שנאסף מרחובות העיר.

מהי המטרה העיקרית של החווה?
"ישנן כמה מטרות. ראשית המטרה היא אקדמית, כלומר להעלות את רף הידע של התלמידים הצעירים. חלק מהמידע והטכנולוגיה קשורים ללמידה של התלמידים כאן בחווה עצמה. המטרה שלי היא שהממוצע העירוני במבחני המיצ"ב בבת ים יעלה, וכחלק בלתי נפרד מכך הבנו שתלמידים צריכים לראות את הנעשה בשטח, בפועל, ולא רק דרך ספרי הלימוד.

"הפעילות מעשירה בצורה רחבה יותר את ההתעניינות שלהם, הסקרנות ובעיקר הרצון להבין וללמוד על ההתפתחויות של אורגניזם. אנחנו למעשה מביאים את הילדים לפה כדי שילמדו לא רק בתיאוריה אל בצורה מעשית. זה סוג של פיילוט. החווה מייעדת את עצמה לפעול בתוך עיר על מנת להעלות את הרמה האקדמית של מקצוע הליבה. זה חשוב ומהותי".

במסגרת הסיור במקום ד"ר פלורנטין מקפיד להסביר על כל תהליך שמתרחש בחווה, ומפרט בצורה מקצועית ומיוחדת על הגיוון הרב של סוגי הצמחים, הקרקע והחווה עצמה. כמנהל המחקר והמידע של מחוז מרכז במשרד החינוך, יודע ד"ר פלורנטין כי המשימה עצמה טרם הושלמה, על אף ההישג המרשים בנושא טיפול הגזם.

"אני חושב שזו בשורה חדשה מאוד", מסביר פלורנטין, "משום שהחיסכון במקרה הזה הוא מעבר לכפול. אין צורך שהגזם שנאסף מהעיר יגיע לחירייה ושם ייטמן. הרי זה עולה מיליוני שקלים בשנה. כאן, בחווה החקלאית, אנחנו משתמשים בצורה ייחודית בגזם וגורמים לקרקע להיות פורייה הרבה יותר. מסוג חול יבש וחסר יכולת, הגזם הופך אותה לבריאה ומדושנת. מעבר לכך, גם החיסכון הגדול של החומרים המדשנים הופכים את הגזם ליעיל עד מאוד".

איך למעשה התחיל הרעיון של הגזם?
"הבנתי שהגזם יכול להועיל לנו, ולכן החלטתי לבקש פעם אחת להביא לפה גזם. אחד הנהגים הגיע לפה והוריד את הגזם, וראיתי את ההשלכות של הגז על האדמה. הבנתי שאין סוף לגזם שאפשר לאסוף לפה. עקבתי אחר ההתפתחות שלו וראיתי שהוא יוצר תהליכים שונים שגורמים לאדמה להיות פורייה יותר, וזה חיסכון אדיר. נושא הגזם הוא מאוד משמעותי, זה לא סעיף בתוך איכות הסביבה אלא פרק של ממש. רק על הגזם אפשר לכתוב סיפור שלם. הגזם מעשיר את האדם.

"לא צריך לקנות

קומפוסט שמעשיר את האדמה, כי יש לנו את הגזם, שמעבר לכך הוא מגדיל בצורה משמעותית את המגוון הביולוגי באדמה. הגזם מפעיל שרשרת מזון. הוא מביא תולעים, שמביאות ציפורים. הציפורים יוצרות משפחות של עופות שונים ומגוונים.

"בעקבות כך מגיעים זוחלים נוספים. החווה יוצרת מנוע להתחלה של חיים חדשים. המים מביאים נמלים, וזה עוזר לצמחייה שמביאה פרפרים וצמחייה נוספת, וזה גלגל גדול שלא תמיד אנחנו מודעים לו, וזה מתרחש ברבדים רבים ומגוונים".

עד לפני כשנה נראתה החווה יבשה, עזובה ואף מוזנחת. הרעננות והטריות אותה יזם ד"ר פלורנטין יחד עם שלושה מורים נוספים המרכיבים את צוות החווה, הביאה לעלייה חדה מאוד בביקוש לביקורים בחווה מצידם של גני הילדים ובתי הספר בעיר. "המקום לא נשען על מתנדבים", מסביר ד"ר פלורנטין ומפרט, "אנחנו צוות שמשקיע הרבה מאוד זמן בחווה, אך יחד עם זה עבודתם של מתנדבים עוזרת לנו מאוד".

מהיכן מגיעים אליכם מתנדבים?
"חלקם מגיעים מארגון 'ידיד לחינוך'. זה ארגון שמופעל על ידי פנסיונרים, תושבי העיר, שמגיעים לפה להתנדב כמה פעמים בשבוע ומאוד עוזרים לטיפוח החווה. מעבר לכך, ארגון 'יהודה הצעיר' מבצע החלפת משלחות כאשר לישראל מגיעים צעירים אמריקאים בני 16-17. אליהם מצטרפים גם בוגרים יותר בני 20 שמגיעים לפה לשלושה חודשים באמצע השנה ולשלושה שבועות בקיץ. הם עובדים במשך ארבע שעות בכל יום, ארבע פעמים בשבוע".

במהלך הסיור בחווה ד"ר פלורנטין מסביר על בריכת מים קטנה, מסודרת, יפה ובעיקר ירוקה. הפתרון טמון עמוק בתוכה, ועשוי להיות מועיל עד מאוד. "אתה רואה את הבריכה הזו? היא לכאורה רגילה, אבל בתוכה ישנם דגים קטנים שניזונים מהביצים של היתושים, ולכן ברדיוס של 300 עד 400 מטרים אין כאן יתושים והם גם לא מתרבים. הדגים אוכלים את הביצים הללו וגורמים לסביבה ירוקה וטובה יותר, למרות שהמים כאן תחת השמש הגדולה. אם לא היו הדגים האלה, היתושים היו חוגגים".

הסיור ממשיך לעבר חממה גדולה. בתוך החממה מגדלים העובדים והמתנדבים עשרות שתילים בתנאים מיוחדים. "לאחר שאנחנו יחד עם הילדים והמתנדבים מגדלים את הפרחים האלה, הם נמכרים במחירי עלות, שהם נמוכים בכ-20 אחוזים מהמחיר שניתן לקנות במשתלות ברחבי האזור. המטרה היא להכניס מעט כסף לקופה של החווה כדי שניתן יהיה להתפתח". לאחר החממה מפנה פלורנטין את ההסבר לכיוון הצמחים שמושכים פרפרים וציפורים. גם מקום מיוחד לקיפודים נבנה בחווה.

במהלך הסיור בחווה מפנה ד"ר פלורנטין את מבטו לעבר בית הספר חשמונאים, שנמצא סמוך למקום. "אני מרגיש חובה לציין זאת, שתלמידים רבים מבית הספר הזה מגיעים לפני תחילת הלימודים לחווה, ועוזרים בהשקיה של הצמחים. אני רואה אותם גם בהפסקות. הם באים ועובדים פה כמה דקות. זה נפלא, לדעתי, לראות אותם מנצלים את ההפסקה ומגיעים לתרום. אני שמח לראות אותם".

עד כמה זה חשוב, מבחינתך, לחנך את הדור הצעיר לחיסכון וחשיבה על איכות הסיבה?
"לדעתי זה אמור להיות יעד מרכזי של החינוך בארץ. הזמנים בעולם השתנו. אי אפשר להשוות את התקופה בעולם כולו, ולא רק בישראל, לפני 30 או 40 שנים".

מדוע?
"משום שאז החשיבה הייתה שהמקורות בעולם בלתי נגמרים, ואוצרות הטבע והמלאי שלהם מצליח להגיע לרף הנכון לאחר שאוכלוסיית העולם משתמשת בו. ככל שהשנים עברו, הטכנולוגיה התקדמה ואוכלוסיית העולם הכפילה את עצמה, המקורות ואוצרות הטבע כבר לא עמדו בעומס, ולכן כל העולם החל להבין שחייבים למצוא דרכים חלופיות למקורות אנרגיה. אף אחד לא חשב שיהיה סוף לנפט לדוגמה, אבל הטכנולוגיה יוצרת כללים חדשים".

ודרך הדור הצעיר אפשר לחנך להתנהלות אחרת?
"בוודאי. החווה משמשת כמנוף לחינוך לשמירה על הסביבה ולמודעת לסביבה ירוקה. זה מתקשר בקשר ישיר לאיכות הסביבה. אנחנו מנסים להטמיע את זה בדור הצעיר כי אנחנו מאמינים שדרכו ניתן לבצע את השינוי התפיסתי".

לאחרונה החלה החווה לקלוט גם ילדים בעלי פיגור שכלי, שמגיעים לחווה ומוצאים בה מפלט להגשמת רצונם. "כשאני רואה את הילדים המיוחדים האלה נפתח לבי", הוא אומר, "אני כל כך גאה בהם. אני רואה את ההשקעה שלהם, את הרצון ללמוד. הרי בכל מקום אחר המדריכים שלהם חייבים ללוות אותם יד ביד, קשה להעניק להם עצמאות בשל הקשיים שלהם, אבל כאן הסיפור הוא אחר.

"החוקים משתנים. בחווה הם מתפרקים, רצים, משחקים, לומדים וממש לא רוצים לעזוב. יש להם מקום שמיועד להם והם מבלים שם במשך שעות. זה היום החשוב ביותר בשבוע עבורם. וזאת חוויה גם בשבילנו. מהשנה הבאה נכפיל את מספר השעות עבורם. אנחנו מרגישים תחושת שליחות, כשאנחנו רואים את האושר על פניהם".

אתה מרגיש תחושת שליחות בעבודה שלך כאן בחווה?
"אני ממלא את הייעוד שלי. המטרה שלי היא להיות משאב לקהילה. דרך החווה הזו אפשר להגיע להרבה מאוד פעילויות מבורכות. אם אני מסמן לעצמי אוכלוסיות שאפשר לעזור להן ואני מצליח לעזור להן דרך החווה ודרך המורים הנהדרים וכל הצוות שלנו כאן, אז זו תחושה נהדרת. כשאתה רואה מורים שעובדים מעבר למה שסוכם זה מחמם את הלב".

ד"ר פלורנטין, בן 54, אב לשלושה, בוא בעל תואר ראשון בפילוסופיה, שני בחינוך ושלישי בהיסטוריה אמריקאית. בעבר שימש מנהל בית ספר בחולון, "וכבר לפני עשור הייתי היחידי ששלח שכבה שלמה לחווה החקלאית בחולון", הוא נזכר, "ראיתי כבר בשנת 2000 את הצורך הזה להעביר לילדים הצעירים את החשיבה השונה הזו".

מהיכן הגיע המודעות שלך לאיכות הסביבה?
"'הקטע הירוק' הגיע מתוך אהבה וסקרנות. אני קורא מאמרים וכותב. אני יוצא להרצאות בעולם, נוסע לראות מקומות חדשים, לומד על פעילויות בנושא הזה ומבקר בחוות חדשות".

הכל במימון משרד החינוך?
ד"ר פלורנטין צוחק. "לא, אני זה שמממן הכל. אני משלם על כל נסיעה ועל כל למידה שלי בארץ אחרת. זה מתוך הרצון לדעת יותר. אני מרגיש שאם אתה מחליט להגיע לתחום החינוך, אתה חייב להביא משהו נוסף, ערך מוסף.

"יש פתגם יווני קלאסי שאומר, שצריך להעביר את המורשת היוונית בצורה שבה אתה לומד מה שאומרים לך, מבלי לשאול שאלות. אני רואה עצמי מורה שעושה קצת מעבר. המטרה היא להביא חידושים, להיפתח, לפתוח למתוח את הגבולות של הידע של התלמידים".

בכל זאת, אלה הוצאות כבדות.
"כן, זה נכון, אבל אני לא בחברה פרטית. אני נוסע באוטו ישן ומעדיף לא להחליף רכב אלא לנסוע לעוד כנס או התלמדות במקום אחר בעולם עם הכסף הזה. זה שווה לי. זאת התפיסה שלי. אי אפשר לשאול למה אני אוהב את זה. אפשר לשאול למה אני עושה את זה, ואז  התשובה היא כי אני אוהב את זה. כילד הייתי סקרן מאוד".

מה התוכניות העתידיות של החווה?
"אני רוצה לפתח שתילים ועציצים באמצעות ליטר וחצי מים בשנה. זה אפשרי, זה חסכוני ומאוד משתלם. ניתן לבצע זאת באמצעות בקבוק פלסטיק ובד.

"כלומר פעם בשנה השתיל ידרוש ליטר וחצי של מים, במקום להשקות אותו פעמיים בשבוע. בנוסף לכך, אני חושב להקים פינת חי באופן מבוקר כדי להעמיק את החוויה של התלמידים. הרי האדמה, החי והצומח מתחברים יחד באחיזה מושלמת ותלותית אחד בשני".

ההשקעה בצעירים משתלמת?
"בוודאי. את הנושא הזה של השתילים אני קודם כל אראה לילדים הצעירים משכבת הגן. הם אלה שייחשפו לכך ראשונים.  אני מאמין שאותם צעירים קטנים יאמרו להורים לסגור את הברז מתוך חסכון, משום שמגיל צעיר הם הבינו את הייעוד הזה.

"את המבוגרים אי אפשר לחנך, אך את הילדים כן. הם סוכני השינוי, ולכן זאת הסיבה שמגיעים לפה ילדים בגיל הגן, כי מכאן מתחילה וצומחת הלמידה. בדיוק בגיל הזה אנחנו משרישים בהם את החשיבה הזו. זה שינוי תודעתי לדורות".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...