מז' ירושלים: הפולשים חוגגים, העירייה לא עושה דבר
בעוד עיני העולם ממוקדות בסילוואן, עשרות דונמים ברחבי מזרח העיר השייכים למדינה ולעירייה הפכו לכר פורה להשתלטות פרטית של ערבים. בעירייה לא ממש נלחמים בתופעה, ובסופו של דבר הציבור הערבי מפסיד את שטחי הציבור. יובל הימן יצא למזרח הפרוע
למרות הצהרותיו של ראש העירייה ניר ברקת, וחרף מדיניות הממשלה שרואה בירושלים את בירתה המאוחדת של ישראל, חלקה המזרחי של בירת ישראל נזנח כמעט לחלוטין בכל מה שקשור למינהל תקין, שלטון מקומי, שמירה על שטחים ציבוריים ואכיפת עבירות בנייה.
אחד הביטויים להזנחה, מעבר ללכלוך ברחובות, לתשתיות הגרועות ולחוסר האכפתיות הכללי שפוגע באוכלוסייה, בעיקר זו הערבית אך גם היהודית, קשור לכלל תושבי העיר: מדיניות האכיפה של העירייה, משרד המשפטים, מינהל מקרקעי ישראל והקרן הקיימת לישראל בכל מה שנוגע לשמירה על שטחים ציבוריים, שטחים שנמצאים בבעלות גורמים ממסדיים אלה ובשורה התחתונה שייכים לכלל אזרחי המדינה.
לפי פעיל הימין אריה קינג מהלשכה לפניות הציבור לענייני מזרח ירושלים, שהאינטרסים שלו ברורים, יש עשרות וכנראה אף מאות חלקות בבעלות גופים ממסדיים, שהפכו למצע נוח וזמין להשתלטות. קינג מיפה חלק לא קטן מהחלקות.
כאמור כל עוד ערבים משתלטים על הנכסים הדבר נוגד את האינטרסים שלו, אבל יש מקרים שבהם גזל הקרקע פוגע בתושבים הערבים בעיר דווקא, ולא רק בהם - אלא בכלל האוכלוסייה בירושלים. "זה דבר די ידוע לכולם", אומר גורם שפעיל בנושא הקרקעות, "ממזרח לכביש מס' 1 העירייה מפחדת לאכוף. הם מפנים זבל וזהו. וככה הם דופקים את כולם, גם את היהודים, גם את הערבים".
התופעה די נפוצה בשכונותיה הערביות של העיר. במהלך סיור ראינו השתלטות על אדמות בעיסאוויה, בית צפאפא, בית חנינא, ואדי ג'וז וא־טור.
אחד המקרים המדוברים יותר הוא בשכונה אקטואלית מאוד בימים אלה, שייח ג'ראח. ובאמת, הקרקע שבעטיה מזדעקים קינג ועוד כמה אנשי מועצת העירייה ממוקמת בסמוך למתחם קבר שמעון הצדיק ולבתי היהודים בשכונה. בסך הכול מדובר בחלקה בת מעט יותר מארבעה דונמים בצומת הרחובות אבן ג'ובייר ובן עפאן וומול ברחוב א־סדיק, שעליה ממוקם מגרש מכוניות של משפחת ג'ולאני ומגרש פינוי פסולת בניין של משפחת עבידאת.
לפי הרישומים, השטח אמור להיות שטח ציבורי פתוח, ולשמש בחלקו חנייה לבאי המלון שמתוכנן לקום בחלקה שכנה. מגרש פינוי הפסולת היה מגודר בתחילה אבל העירייה שם התערבה והורידה את הגדר. מגרש המכוניות של ג'ולאני מגודר.
בתחילת שנת 2007 התריע קינג בפני העירייה על עבירות הבנייה, לטענתו. על פי רישומי הליך אכיפה בתיק 4263/07, מסירת התראה תוכננה למאי
"אני מלווה את העניין הזה עשר שנים ואני רוצה להגיד לך שזה מעולם לא היה שטח של העירייה, ומי שאומר את זה לא מבין בדיני מקרקעין. השטח אכן מיועד להיות שטח ציבורי פתוח וחלקו להרחבת דרך, לפי תב"ע 5225 (תכנית בניין עיר – י"ה), אבל הוא מעולם לא הופקע על ידי העירייה, וכאן רבים טועים. יש הבדל גדול בין קביעת ייעוד לשטח ובין הפקעה בפועל.
"כדי שהעירייה תיטול בעלות לא מספיק שינוי ייעוד אלא צריך פרסום הודעת הפקעה, והעירייה מעולם לא פרסמה הודעה כזאת. אבל היא בהחלט יכולה. בשלב מסוים העירייה העיזה פניה וקבעה ברירת קנס למרשיי. אנחנו ערערנו לבית המשפט וזה זיכה אותנו".
השאלה היא מדוע העירייה לא מפקיעה את השטח, כפי שמתבקש מהתכנית להקמת המלון. "העירייה לא ממהרת להפקיע את הקרקע", ממשיך עו"ד ג'בארה, "מפני שהיזם הוא יזם פרטי, ומדוע שהעירייה תפקיע ותסתבך עם כל העולם עבור יזם פרטי?
"בתב"ע כתוב שהיזם צריך לפתח בפועל את הגן הציבורי והחניון, דבר שהוא לא יכול לעשות מבחינה חוקית כי אין סמכות להפקיע את השטח, או שהוא ירכוש את השטח מלקוחותיי. היזם לא בונה את בית המלון כי התנאי למתן היתר הוא פיתוח בפועל של השטחים הציבוריים, שהוא אינו יכול לבצע, וכדי לבצע עליו לרכוש את הקרקע מלקוחותיי, שלא ימכרו לו את השטח בזול אלא במיליונים רבים. זה הסיפור בשלמותו".
לחבר המועצה גבאי יש דעה שונה לגמרי בעניין ארבעת הדונמים שבמחלוקת. “השטח הזה מוגדר בתב”ע כשטח ציבורי פתוח”, טוען גבאי. “בתיק בעירייה יש כתב שיפוי והיזם מתחייב בו לפצות את העירייה על כל נזק שיגרם לה אם תיתבע בגין ההפקעה של המגרש”.
"כשהחל תהליך ההפקעה, טוען גבאי, החלו ארגוני שמאל קיצוני להפעיל לחצים על מקבלי ההחלטות בעיריית ירושלים. “היו כל מיני גורמים שלא רצו שהשטח ישמש את באי הקבר”, ממשיך גבאי. “אחרי שיזמתי את ההפקעה הם שלחו את פפה אללו, סגן ראש העיר דאז, ללחוץ על ניר ברקת, והוא עיכב את ההפקעה”.
גבאי מנסה להשוות את הדברים למתרחש במערב העיר. “במערב העיר אף אחד לא היה מעז לעשות דברים כאלה”, הוא אומר, “יש מקרים של השתלטות על שטחים ציבוריים, אבל לא בסדר גודל כזה. לצערי במזרח העיר לאף אחד לא אכפת משלטון החוק, כולם מנסים לצמצם חיכוך עם האוכלוסייה הערבית וארגוני השמאל הקיצוניים וזו התוצאה. מזרח ירושלים הפכה למערב הפרוע. אין דין ואין דיין”.
משם פנינו לעיסאוויה בצפון-מזרח העיר. על הגבול שבין שכונת צמרת הבירה לפאתי עיסאוויה חיה ונושמת עבירת בנייה חמורה מאוד בשטח ששייך לקרן הקיימת לישראל. לפני כשלוש שנים היה במקום מבנה קטן בן שני חדרים. בעלי המבנה הפך את השטח שליד ביתו לאתר לשפיכת פסולת.
אחת מתושבות השכונה, שביתה משקיף על בית שכנה, פנתה כמה פעמים לעירייה, אך שם פטרו אותה בכל מיני תירוצים. נאמני ניקיון מטעם המשרד להגנת הסביבה התחילו לחלק דוחות לעבריינים שופכי הפסולת, ובאחד המקרים בית משפט פסק קנס של 30 אלף שקל.
מאוחר יותר העבריינים למדו את השיטה. הם התחילו להגיע כשעל המשאיות מספרים של רכבים פרטיים וכך התחמקו מעונש בבית המשפט. השלכת הפסולת הופסקה כעבור כמה חודשים, ואז התחיל בעל המבנה הקטן להרחיב את נכסיו.
כיום עומדים במקום כשמונה מבנים שונים, ביניהם בית אבן בן שתי קומות, אורווה ומבנה לסוסים ועוד כמה מבני אבן שמשמשים למגורים, על שטח כללי של כשלושה דונמים, ששייכים כאמור לקרן הקיימת לישראל, וחלקם מופיעים ברישומים כשטחים פתוחים. "העירייה הצליחה להתמודד עם השלכת הפסולת", אומרת השכנה מצמרת הבירה.
"על עבריינות הבנייה מעולם לא דיברו איתם. התקשרתי כמה פעמים לעירייה אבל כל פעם אומרים שצריך להביא משטרה, וכוחות וצו מבית המשפט. התקשרתי אליהם גם כשדחפורים רק התחילו לעלות על הקרקע, אבל קיבלתי תירוצים והתחמקויות. אני לא מבינה את זה. מכולם מפחדים, ומה איתנו, האזרחים הקטנים? בשביל זה עבדנו, טרחנו והקמנו מדינה? בשביל מה שולחים ילדים להילחם בגבול כשכאן, מול העיניים, בונים לנו מדינה?".
בכניסה לעיסאוויה נחנך לפני כמה שנים ברוב טקס והדר מגרש כדורסל וקט־רגל ולידו גן שעשועים עבור זאטוטי הכפר. היום לא נותר ממנו זכר. על חורבותיו הרחיב בעל עסק לממכר חומרי בניין את שטחו. "יום אחד מישהו שרף את גן השעשועים", מספר תושב עיסאוויה.
"וכמה ימים אחר כך הוציאו משם את כל הברזלים ושמו בלוקים, חול ודברים כאלה. וואללה, מה אני אגיד לך, זה מעצבן, אבל לנו אין מה לעשות. במקום זה הולכים לגן שעשועים בגבעה הצרפתית".
למה העירייה לא מגיעה לסדר את זה?
"ממתי העירייה באה לפה חוץ מלפנות לנו את הזבל?".
כמו שזה נראה בימים אלה, תוך זמן מאוד קצר העסק ירחיב את שטחו גם על חשבון מגרש הכדורסל המוזנח שגדרותיו עומדות לקרוס. "התושבים הערבים בעיר מנסים למחוק כל סממן של שלטון ישראלי", אומר בכיר במשרד הפנים. "שמו להם את משרד המשפטים מול הפרצוף והמשטרה אוכפת בצורה קצת כוחנית, אבל זהו. טדי קולק השקיע בערבים כדי לגרום להם לרצות בשירותי השלטון. היום מזרח העיר היא דה פקטו עיר אחרת. רואים את זה בכל התחומים. מעניין שדווקא את התחבורה הציבורית הצליחו להסדיר. כולם עובדים עם רישיון של משרד התחבורה וזה עשה סוף לחאפרים".
עיסאוויה הייתה חלק ממובלעת הר הצופים לפני מלחמת ששת הימים. לא רחוק משם, על כביש 1, ליד פסל השלום הלבן, עומד מגרש מכוניות יד שנייה באין מפריע על קרקע ציבורית. כבר כמה שנים שהמגרש קיים ובעירייה לא נוקפים אצבע כדי לפנות אותו משם. נסיעה צפונה מביאה אותנו לבית חנינא, שם יש השתלטות על קרקעות ששייכות לאפוטרופוס על נכסי נפקדים במשרד המשפטים.
קינג מצביע על נכס פינתי מוקף צמחייה ירוקה. מאחוריו גרה משפחת עווידה. בפנים יש קרוואן, מבנה פח וג'יפ לנד קרוזר מפואר. בבית חנינא עצמה קינג מראה לי עוד ארבעה מגרשים שעליהם השתלטו משפחות ערביות באין מפריע. אחת מהן אגב גרה במה שהיה פעם מטה של בסיס צבאי בסמוך לגדר ההפרדה בקצה הצפוני של בית חנינא.
"כשאין אכיפה במשך שנים יכולה להיווצר בעיה מסוימת", אומר בכיר במשרד האוצר, "כי נוצרות זכויות של שימוש, וככל שעובר יותר זמן קשה יותר לבצע הליכים. הדבר הופך מסובך יותר. העירייה, כמו שאר הגופים שיש בידיהם נכסים במזרח העיר, צריכה לשמור עליהם. תראה, הנזק הכלכלי הוא די גדול כי כאשר יש בנייה בלתי חוקית העירייה מספקת שירותים לעבריין שלא משלם היטלי השבחה על הוספת קומה או שתיים וגם לא משלם ארנונה לפי השטח שבו הוא חי באמת. זאת פעילות לא חוקית בלב עיר, לא בפזורה הבדוואית. יש לזה משמעויות מרחיקות לכת".
השאלה היא למה מזרח העיר הגיע למצב כל כך קשה של הפקרות שלא משרתת את האינטרסים של אף גורם, למעט העבריינים. מימין ומשמאל התשובות מגוונות. "אני מאשים את היועץ המשפטי לעירייה עו"ד יוסי חביליו, הוא יודע שיושבים שם ערבים שאני לא יודע מאיפה הם הגיעו", נוזף חבר המועצה אלישע פלג (ליכוד).
"לדעתי הסיפור כאן פוליטי ולכן הוא לא אוכף את החוק. למה הוא נטפל דווקא לבית יהונתן ולא עושה דבר עם הבנייה הבלתי חוקית בגן המלך? אנשים שבונים על תוואי דרך הם משתלטים, זאת קרקע של העירייה. מדובר באזלת יד של היועץ המשפטי, הוא צריך להיות שומר הסף והוא התרשל בעבודתו. הוא לא ראוי ואני רואה זאת בחומרה בלתי רגילה".
ייתכן שהתשובה להפקרות טמונה בעובדה שהעירייה ויתרה הלכה למעשה על מזרח העיר והיא נותנת למצב להידרדר בכוונה. "בעירייה לא מטפלים במזרח העיר, בשום דבר, אז בהשתלטות יטפלו?", משוכנע חבר המועצה פפה אללו (מרצ). "מפעם לפעם עושים דברים למראית עין אבל יש קונצנזוס שמזרח העיר כבר לא שייך לנו. המשמעות של קרקע של המדינה לא רלוונטית לערבים. הם יודעים מה היה לפני 1967 וכמו שאנחנו לא נותנים להם לחזור ליפו, חיפה וטלביה, ככה הם לא רוצים שהיהודים יחזרו לשייח ג'ראח. כל המצב אינו שווה.
על גבעת המטוס יש 20 אחוז קרקעות של ערבים, עשרה אחוזים של יהודים, עשרה אחוזים של איזו עמותה והשאר של המדינה. עושים חלוקה של השטח וכל אדמות המדינה הולכות לטובת בניית שכונה יהודית. שום דבר מזה לא הולך לערבים, תושבי בית צפאפא, שחלקם היו במדינת ישראל לפני 1967. החלוקה מפלה בצורה לא נורמלית, ואם הם חלק מהמדינה הם צריכים לקבל מהמדינה".
לחברו של אללו למרצ, מאיר מרגלית, יש דעה נחרצת בעניין. "אני טוען שכל הקרקעות שנמצאות מזרחית לקו הירוק הן לא קרקעות מדינה ועירייה אלא שייכות לפלסטינים", אומר מרגלית. "אשר על כן, אין שום מניעה שהפלסטינים יעשו בהן שימוש לצורכיהם. הם הבעלים.
אני מסתייג מהשתלטות על קרקעות פרטיות כלשהן, אבל אני לא מכיר במושג קרקעות מדינה במזרח העיר. אין למדינה מה לעשות שם. העובדה שהעירייה לא אוכפת את החוק היא הוכחה לכך שהיא איבדה שליטה במזרח העיר שהחלק הזה לא מעניין אותה. מזרח העיר לא מעניין את העירייה בשום תחום. משלמים מס שפתיים על אחדות העיר אבל אין אחדות והיא אינה מעניינת אף אחד".
נדמה כי מעבר לחוסר הרצון להתעסק עם עבריינות בנייה והשתלטות בלתי חוקית על קרקע, בעירייה מפחדים להבעיר את השטח. "בחלק גדול מהמקרים מדובר בנכסים של ערבים שברחו והמדינה השתלטה על נכסיהם", אומר איש מינהל מקרקעי ישראל. "בירושלים יש איזה סטטוס־קוו, כמו עם החרדים, ואם ראש העירייה ישלח יחידה, יכולה להתחיל אינתיפאדה, ממש כך. המקרה הזה הוא חבית חומר נפץ במקום הכי נפיץ במזרח התיכון, ויש תחרות גדולה מי יוציא למי את העין".
מהעירייה נמסר בתגובה כי "הפרטים בפנייתכם אינם מדויקים ולא ניתן לבדוק את בקשתכם הן באשר לבעלות השטח והן באשר לעסקים המוזכרים. העירייה פועלת נגד עבירות בנייה והשתלטות על שטחים בכל רחבי העיר. נוסף לכך פועלת העירייה לתכנון בנייה, שטחי ציבור ושטחים פתוחים, בהתאם למדיניות התכנון העירונית. על העיתון לבדוק את זהות בעלי הקרקע באמצעות הטאבו במשרד המשפטים. ייעודו של השטח המדובר הינו ציבורי ומיועד להפקעה. בשלב זה עדיין לא התקבלה החלטה להפקעתו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם