ט' באב בת"א: הגיע הזמן להפריד את הדת מהעיר

ערב תשעה באב אני יושב בבית קפה בדיזנגוף, כשפתאום המלצר מעדכן שהמקום חייב להיסגר בתוך דקות. ומה עם חופש הבילוי וחופש התנועה שלי? בלי כל כוונה לפגוע ברגשות דתיים עמוקים של אף אדם, אני פשוט נחוש להגן בקנאות על הרגשות החילוניים העמוקים שלי

אבנר נינו | 20/7/2010 11:05

יום שני, ערב תשעה באב. אני יושב בבית קפה ברחוב דיזנגוף בתל אביב. בעודי סוקר את התפריט ניגש אליי המלצר כדי להתריע בפניי על סגירת המקום בעוד כעשר דקות. "מה קרה???" , אני שואל אותו מבוהל. "ערב תשעה באב" , הוא עונה בהנפת ידיו לצדדים, כאילו אין בידיו לעשות דבר. חובה עליהם לסגור את המקום. בניגוד לרצונם.

בית קפה בת"א, אתמול, ערב ט' באב צילום: אריק סולטן

הייתי רץ כעת לביתי לבדוק באינטרנט מה זה אומר, על מה מדובר? אבל אנחנו בתחילת האלף השני והאינטרנט מונח לפניי גם כאן ברחוב, בידיי. נכנסתי לקרוא. מהו היום הקדוש הזה שבגללו אסור לי, אזרח מדינת ישראל, לשבת במקום ציבורי ולנצל את החופשים האהובים עליי – חופש הבילוי, חופש התנועה וכמובן, חופש הבילוי בחוסר תנועה.

על פי המסורת היהודית בתשעה באב אירעו לעם ישראל מספר אסונות ובין היתר נחרב בית המקדש הראשון (586 לפני הספירה) ונחרב גם בית המקדש השני בשנת 70 לספירה.

בנוסף לאיסור על אכילה ושתייה, ובילוי ב"בתי עינוגים" (מסעדות, בתי קפה, קיוסקים, בתי קולנוע) בתשעה באב גם אסור להתרחץ, אסור לקיים יחסי אישות, אסור לסוך את הגוף בשמנים קרמים ובשמנים ריחניים, אסור לנעול נעליים נוחות מעור אלא רק נעליים מבד, גומי או פלסטיק. בהתאם להנחיות המועצה לשידורי כבלים ולווין אסור לצפות בהוט וי או די בתכנים שאינם הולמים את ט' באב.

בנוסף לתפילות הרגילות נהוג לקרוא את מגילת איכה המתארת את החורבן וכן לומר קינות לתשעה באב, בהן מאוזכרים מסעות הצלב ושואת יהודי אירופה.

ומה לעשות שלי ממש בא כעת להתרחץ, כן כן להתרחץ, למרוח עצמי בקרמים ושמנים ריחניים, לשבת בבית קפה, ללא נעליים מבד גומי או פלסטיק, כשמולי נח "פנאי פלוס" מיום רביעי האחרון ולא שום קינה או איכה או חורבן.

ואחר כך, לצאת לחגוג עטוי חליפת עור, טבול בבושם, שיכור מחופש ואלכוהול. ממש כך, לבלות בבית עינוגים כזה או אחר.

פרצוף תשעה באב

השבוע פורסם בתקשורת מכתב שנשלח לראש העירייה רון חולדאי על ידי הפורום המשפטי למען ארץ ישראל. והנה קטע ממנו: "בשנים קודמות ראינו כיצד יש מי שמחללים בפרהסיה את האבלות ואת מרכזיותו של היום ויושבים בבתי קפה ובמסעדות, בזים לחוק ולאבל הלאומי על שריפת הבית הקדוש ופוגעים ברגשות דתיים עמוקים".

אז אני חלילה לא מתכוון לפגוע ברגשות דתיים עמוקים של אף אדם. אני פשוט נחוש מאוד להגן בקנאות על הרגשות החילוניים העמוקים שלי.

במכתב ממשיך פורום המשפטנים בדבריו ודורש מראש העיר לאכוף

את החוק: "תל אביב היא עיר מרכזית במדינה וככזו עליה להקפיד על אכיפת החוק, גם אם יש בשוליים מי שלא מבינים את חשיבותו של היום ואת חשיבות כיבוד החוק".

נכון מאוד, תל אביב היא עיר מרכזית במדינה. אחת הסיבות לכך היא היותה עיר רבת גוונים, צבעים, מעמדות, גזעים, דתות, וכל טוב – בואו נשמור אותה כזאת. ואני אומר לפורום המשפטנים, לראש העיר ולכל מי ששואל למה אני עם פרצוף תשעה באב: הגיע הזמן להפריד דת ממדינה, או לפחות מעיר.