ראשי » מקומי » שפלה » ראשון לציון

ראשל"צ: השווקים נודדים, הסוחרים בהיסטריה

מש: מועצת עיריית ראשון לציון החליטה פה אחד להעביר את שוק רמלה-לוד במערב העיר למתחם הסופרלנד. בקנה נמצאת גם תוכנית להעתקת השוק הסמוך לבית הכנסת הגדול. הסוחרים חוששים מבריחת לקוחות, יוזם התוכנית מנסה להרגיע אותם

בישיבת מועצת עיריית ראשון לציון שהתקיימה ביום רביעי שעבר, נערכה הצבעה על הצעה לסדר שהוגשה על ידי חבר המועצה ד"ר אפי משה בנושא העברת שוק רמלה לוד למתחם הסופרלנד.

ההצעה לסדר אושרה פה אחד, ובעת ובעונה אחת דיבר ראש העירייה דב צור גם על האפשרות לבחינת תוכנית עתידית להעברת השוק המזרחי בעיר, הממוקם ברחוב יהודה, אל אותו המתחם. צור אמר בישיבה כי ישנן תלונות על השוק במזרח העיר, על כך שאין חנייה והמקום לא מוסדר ודחוס.

הצוות האחראי לביצוע ההחלטה ולהסדרתם המחודשת של השווקים כבר נקבע, ובו חבר המועצה משה, מנכ"ל העירייה פרנקו גונן והיועצת המשפטית לעירייה, עו"ד אהובה קרוקורמן. הכוונה היא להסדיר את השטח החדש במקומות חנייה נוחים, מתחם גדול, מוצל ומרווח ואפילו באם יינתן, ממוזג.

לטענת העירייה, הסיבה העיקרית להעברת שוק רמלה לוד למתחם החדש נובעת מהדוחק והצפיפות שבמתחם הקיים, הן מבחינת התחבורה ופקקי התנועה, הן מבחינת מספר מקומות החנייה המצומצם והן מבחינת הצפיפות במתחם עצמו שבו החנויות והבאסטות דחוקות האחת בשנייה בדחיסות ובלחץ. לחברי העירייה, לסוחרים ולקונים עצמם דעות שונות בנושא העברת השווקים, כאשר ההחלטה על העברתם לא הפתיעה את הסוחרים יותר מידי, שחלקם, אלו במזרח העיר, חוו בעבר ניסיונות עירוניים להזיזם למקומות אחרים.

משה אומר בנושא כי "מדובר על שני השווקים, אבל אנחנו נותנים עדיפות קודם כל לשוק במערב, כי שם זה פשוט ממש בלתי נסבל. אחר כך נלך גם לשוק במזרח. הבעיה במערב נוצרה בגלל הסינמה סיטי, גם לפני כן היה קשה אבל עכשיו,  כשבאים אלפי רכבים, המצב נהיה קטסטרופה. עדיין לא השגתי את יו"ר ועד הפעולה של שוק רמלה לוד ואני אמור לדבר איתו כדי לנהל עימו משא ומתן על מנת שנעשה את זה בצורה מסודרת. לגבי השוק המזרחי, אנחנו כרגע מנסים לאתר את יו"ר ועד הפעולה שם. אני מאמין שבימים הקרובים נגיע לזה. בסופו של דבר זה גם לטובתם שלהם, כי להרבה מאוד אנשים אין חנייה ולמרות שרוצים להגיע, הם לא יכולים והציבור עצמו סובל".

האם יש כבר שטח מוגדר לפרויקט בסופרלנד?
"יש כבר תוכנית לשטח חלופי גדול בהרבה באיזור הסופרלנד ויש כבר מתחם שמוגדר לשוק. באמצע השבוע יש שם אינספור חניות של הסופרלנד עצמו שאף אחד לא משתמש בהן, זה תשעים אחוז ריק, אז לתושבים ולסוחרים יהיה שפע של מקומות חנייה".

אתה כבר יודע מה יהיה שטחו?
"אני יכול לתת הערכה כי השוק המערבי יושב כרגע על משהו כמו דונם וחצי ואני מאמין שאנחנו נקצה להם משהו כמו שלושה דונם, שיהיה קצת יותר מרווח. כי שם אין לנו בעיה להקצות להם. יש לנו שטחים בהיקף של כ~12 אלף דונם שבהגדרת התב"ע שלהם מוגדרים כשטח מטרופוליני פתוח. לתת להם מתוך זה שלושה דונם זה כלום. כיום הם יושבים בצפיפות נוראית. זה באסטה בתוך באסטה ובקושי אפשר לזוז בין הבאסטות".

שוק רמלה לוד נמצא באזור התעשייה החדש שבמערב העיר ובו מאות באסטות, בהן יכולים הקונים למצוא כמעט כל דבר העולה על דעתם לבית - מבגדים ונעליים לכל המשפחה, וילונות, תכשיטים,
דיסקים, מגבות ועוד.

בכניסה אל השוק עומדים מאבטחים והוא מגודר מסביב. אמנם מרבית הבאסטות מוכרות ביגוד והנעלה, אך המבחר מגוון וססגוני וממשיך למוצרים שונים ובמחירים מוזלים. רוב הדוכנים גדולים ועליהם נערמים המוצרים שבחלקם מתנשאים לגובה נכבד. השוק עצמו ממוקם על מגרש אספלט גדול וישר והוא פועל בכל יום שלישי משעות הבוקר ועד לשעות אחר הצהריים.

אלברט זדה הוא אחד הסוחרים בשוק. "המעבר הזה ייצור בעיה לאנשים להגיע לסופרלנד", מאבחן זדה. "מי שאין לו אוטו לא יכול להגיע. אם יהיה איסוף של מכוניות עם אוטובוסים שיאספו אנשים מתחנות חינם, אז זה טוב. אבל אם לא, השוק לא יתפוס. אנשים לא יגיעו וסוחרים לא יגיעו גם כן, כי הם יראו שאנשים לא באים ויעזבו תוך שבוע. זאת כל הבעיה, איך התושבים אמורים להגיע לשם?".

אתה תסכים לעבור?
"אם אנשים אכן יבואו לשם, אז מה אכפת לי פה או שם? פה היציאה והכניסה הן בעייתיות כי המקום קטן, שם המקום גדול ויהיה בטח יותר נוח".

בעניין דרכי ההגעה אל מתחם השוק באזור הסופרלנד, מסביר אפי משה כי "לסופרלנד יש קודם כל תחבורה ציבורית מעולה. דבר שני, יש הרבה מאוד שבאים עם רכבים פרטיים ופה יש להם צרה צרורה לחנות, חונים על מדרכות ומקבלים דוחות וכבר נמאס להם והם מפסיקים לבוא. שם יש להם חניות בשפע, בחינם ובלי שום בעיה". משה מציין כי הוא הולך להעביר בימים הקרובים סקר

לתושבי ראשון שבו הם יישאלו מה דעתם על מעבר השוק המערבי והאם בכוונתם להגיע אליו במידה ויעבור.

לטענתו של משה, עיקר הבעיה נוצרת בשעה חמש או שש בערב, בה כולם יוצאים ממקומות העבודה ומתנקזים לצירי התנועה הפקוקים בלאו הכי, וכן שהסינמה סיטי מתחיל לעבוד חזק בשעות הללו, ולהגיע ולחנות שם זו משימה כמעט בלתי אפשרית. "זה פקק שחוסם את הכניסה לכל האזור ואנשים מנסים להידחף והרבה פעמים רואים שם פקקים של שעה וחצי. זה גם מסוכן, אנשים עצבניים על הכביש", מסביר משה.

השוק המזרחי לעומת זאת, נמצא במזרח העיר על רחוב יהודה, קרוב למפגש עם רחוב פינסקר ולבית הכנסת הגדול, ובו נמכרת רק תוצרת מזון טרייה: פירות, ירקות ודגים, אך יש לציין כי הוא ססגוני לא פחות משוק רמלה לוד. שוק זה קטן בהרבה מזה המערבי וניתן לראות באופן בולט לעין את ההבדל הניכר בין התשתיות של השניים.

רצפת האספלט בשוק עקומה ומלאת גבשושיות וגומחות, והיא אף מסכנת את הקונים, מרביתם מבוגרים, המהלכים בין הבאסטות. מלבד זאת מצב השירותים במתחם מחפיר. נראה כי אין מי שמנקה אותם ואין קונים שיעזו להשתמש בהם. השוק פועל בכל ימות השבוע מהבוקר ועד הערב ופוקדים אותו בעיקר תושבי השכונה ועוברי אורח.

שניים מעוברי האורח הללו הם הזוג אטי וקובי יעקובסון, בעלי סטודיו לבגדי כלה וערב ברחוב הרצל. הזוג עבר דרך השוק משום שלטענתם הם "אוהבים מאוד  ירקות ופירות טריים ובשוק יש בשפע". קובי נזכר כי זו לא הפעם הראשונה בה העירייה ניסתה לפנות את המתחם. "גם למאיר ניצן הייתה תוכנית להוריד פה את כל השוק הזה ולבנות מגדל", הוא אומר. "הסיפור פה מאוד מסובך. יש פה אנשים שזה רשום על שמם וזה לא עובד ככה, אתה לא יכול לבוא ולדרוס כאן את כל העסק. עכשיו הציעו איזה שטח חלופי והעסק תקוע. אבל איך שהעניין הזה תקוע, גם המצב הנוכחי הוא בלתי נסבל".

ראית את השירותים פה?
"מי בכלל הולך לשם? שומר נפשו ירחק. התושבים פה בכלל לא רוצים את זה".

אטי, אשתו של קובי מוסיפה: "אני לא הייתי רוצה לגור מול השוק הזה. זה בטח מוריד את ערך הדירות. לי זה נוח בדרך מהעבודה הביתה כי אני באה לפה ואני לא עושה קניות של שוק מרוכזות לשבוע, אלא קונה משהו קטן שחסר בבית בדרך מהעבודה. יש פה סחורה נהדרת ובעלי הבאסטות הם אנשים טובים". קובי מציין כי "הכל בסדר פה, רק התשתית פה היא מתחת לכל ביקורת. העירייה חייבת להיכנס לעובי הקורה ולשפץ. אני בעד שיהיה פה שוק, אבל שיהיה שוק כמו שצריך".

ואם יעבירו את השוק זה יפריע לכם?
אטי: "אם יעבירו את השוק למקום מרוחק, אנחנו נחפש תחלופה של סחורה טובה במקום אחר. אני צריכה משהו זמין ונוח. אני עוברת בשוק בגלל הטריות. אבל אפשר למצוא גם דברים טריים לא בשוק".

בשולי השוק נערמים ארגזים וזבל, והרחוב תפוס לכל אורכו משני צידיו במכוניות שהצליחו להשתחל ולמצוא מקום בקרבת השוק. על כך הוסיף קובי כי "מה שמפריע לי זה שכל זמן שהשוק הזה קיים, לפחות שיהיה אסתטי. העירייה גובה פה כסף, הסוחרים משלמים ארנונה, אז צריך לתחזק, שיעשו סדר. הזבל צריך להיות בתוך מכולה ולא זרוק ככה".

כדורי בסון, אחד מאנשי ועד הפעולה בשוק ומוותיקי בעלי הבאסטות, מספר שהיה בא עם אימו, שגם הייתה בעלת דוכן בילדותו, ועובד. "אני מעל 40 שנה פה. שיבנו מעלינו.

אני כבר לא בגיל להתחיל להסתגל לשוק חדש. אנחנו בגיל כזה שאין לנו כבר כוח. כל באסטה פה מחזיקה שלוש או ארבע משפחות. אחרי 40 שנה הם מתחילים עכשיו לדרוש מאיתנו רשיון עסק. פעם הרישיון היה בא עם החוזה בעירייה והיום לא. הם מנסים להוציא אותנו בכל דרך ולא ילך להם".

ש ואם תקבלו פיצוי?
"אם מדובר בפיצוי הולם אני מסכים, אבל מניסיון עבר זה לא יקרה. אי אפשר להעביר לקוחות קבועים לאזור מרוחק. אנשי השוק מאוד פגועים מעיריית ראשון שמנסה בכל דרך להוציא את המשפחות שמתפרנסות פה. בעבר, בעלי הבאסטות שהסכימו להתפנות ולקבל פיצוי נהרסו בסוף".

אבי טיטנצי, בעל דוכן נוסף בשוק המזרחי וחבר בוועד הפעולה, טוען כי "עיריית ראשון פנתה לפני כ~15 שנה לגרעין המבוגר של השוק, לפנסיונרים, וניסו להזיז אותם. בסוף רימו אותם, נתנו להם סכום שבקושי הספיק למחייה, והאנשים נשארו בלי עבודה. כל אלו שקיבלו את הפיצוי לא זכו לשנים טובות. הוציאו אותם 'בנזיד עדשים'. עכשיו נשארנו אנחנו, הגוש הצעיר שלמד את הלקחים בעקבות מה שקרה לסוחרים בעבר.

"הגרעין הצעיר הוא בעל משפחות ואנחנו לא רוצים שהילדים שלנו ייפגעו בעקבות עזיבת השוק. אנחנו לא ניקח סיכון על הפרנסה שלנו, כמו כל אדם שעובד עם משכורת ולא מוכן להפסיד את הפרנסה שלו". על לקוחותיו מספר טיטנצי כי הם מכל השכבות. "אלה הלקוחות שגרים במרכז העיר, שלא תמיד יכולים להגיע עם רכבים. יש אנשים שאוהבים את השוק וזה לא משנה אם יש להם או אין להם. אוהבים את המקוריות של השוק ואת הטריות של הסחורה".

טיטנצי נזכר בניסיון העבר, שכנראה השאיר צלקת אצל הסוחרים, שהיו אז ילדים או נערים: "העירייה רצתה להעביר את השוק למעוין שורק, היכן שאיקאה נמצאת כיום. היא לקחה זכות על שטח הדוכנים ונתנה לבעליהם סכום זעום כפיצוי. בשנת 1995, אחרי הפיצוי, הם סגרו את כל הרחוב והביאו צוותי יס"מ, מג"ב וניידות. הם פחדו שיהיה בלאגן ועצרו את הסוחרים שיצאו לעבודה כדי למנוע את זה. היו לקוחות מבוגרים, שעברו שואה וראו את היחס הזה והיו מזועזעים מהמראות. זה הזכיר להם את תקופת הגטו.

"המהלך הזה של העברת השוק יכול להתברר כמוצלח, אבל אנחנו לא אנשים שיכולים לקחת סיכון. צריכים היום לאכול, מחר אני לא יודע מה יהיה. בתקופת מאיר ניצן כל הבלאגן הזה התחיל, בעלי המשפחות פה תמכו בדב צור בבחירות ואנחנו מקווים שעכשיו העיר תנוהל בצורה ישרה יותר, בלי סחר מכר וקבלנים ושקרים. אנחנו מקווים שצור ילך בדרך אחרת".

ואם תקבלו פיצוי הולם?
"אני הייתי מעדיף להישאר בעסק שלי. יותר קל לגורם העירוני לבוא לקחת אדמה ששווה שני מיליון דולר, מאשר להוציא כסף של כספי ציבור ולפצות את הסוחרים. ראש העיר הרי לא יכול להוציא עכשיו מזומנים מכספי ציבור ולפצות את האנשים בכמה מיליוני דולרים. הוא לא ייתן לנו את זה. זו אשליה. זה לא אפשרי. יותר אפשרי, אם הם רוצים לבנות פה, ללכת על בנייה של חניון תת~קרקעי ובמקביל לבנות מעלינו. שייקחו את השמיים ואת האדמה, רק שישאירו אותנו צפים למעלה. זה מה שאני רוצה. זה לא חייב להיות ככה". 

על המדרכות ועניין התשתיות מוסיף טיטנצי: "זה הם בעירייה שלא השקיעו כל השנים, זה לא אנחנו. אנחנו רצינו להשקיע, אבל גם מי שיש לו כסף ורוצה לסדר מפחד להשקיע, כי מי יודע מה יקרה לו עוד חודש חודשיים שנה. כל הזמן מאיימים עלינו בהריסות ובפינוי, אז חבל להשקיע. יש לנו כבר הליכים משפטיים איתם, על צווי הסגירה ורישיונות העסק. מצד אחד הם מבקשים רישיון לעסק ומצד שני הם אלו שאמורים לתת אותו וכשניגשים לשם, אומרים לנו שאין על מה לדבר".

לסיכום, הדעות בנוגע להעברת השווקים אינן חד משמעותיות ונראה כי התוכנית, אשר עודנה בשלבי תכנון, הצליחה להכעיס, ולא בפעם הראשונה, את סוחרי השוק המזרחי, להפתיע את סוחרי שוק רמלה לוד ולבלבל את התושבים.

סוחרי שוק רמלה לוד הממוקמים בקרבת ציר התנועה שדרות משה דיין (המתחבר בקצהו לנתיבי איילון) לא ששים לעבור, אך מתייחסים לתוכנית בבחינת כבדהו וחשדהו. לשוק רמלה לוד כוח משיכה משל עצמו הואיל וחלק גדול מלקוחותיו מגיע במיוחד וברכבים פרטיים לצורך קנייה בזול של כלי בית, טקסטיל ומוצרי נוי.

לעומת זאת, המעבר האפשרי של השוק המזרחי (וכאן חשוב לציין פעם נוספת כי מדובר בביצה שטרם נולדה) בפירוש הצליח להתסיס את הסוחרים, שמבטיחים לעלות על בריקדות במידת הצורך. שוק זה ממוקם באזור המרכז~מזרח ונמכרת בו סחורה טרייה לתושבים המקומיים.

"מבחינתם מעבר שכזה למקום בו אין תנועה גדולה של אנשים הוא בבחינת מכת מוות, הואיל וקשה להאמין שהלקוחות הנוכחיים, חלק ניכר מהם מבוגרים, ינדדו למתחם מרוחק רק על מנת לקנות עגבניות ודגים לשבת.

ואדים קירפיצ'וב, ממלא מקום וסגן ראש העירייה ואחראי תיק אגף רישוי ופיקוח עסקים בעירייה, השיב כשנשאל מדוע בעלי הדוכנים בשוק המזרחי אינם זוכים לקבל רישיון עסק:

"אני יודע על מקרים של בעלי דוכנים שפנו אל העירייה, אבל עדיין יש לנו דיונים לגבי השווקים בעיר. זה לא נכון שהעירייה מתנכלת להם. הכל צריך לעמוד בדרישות של המשטרה, ההנדסה וכיבוי אש. אם חס וחלילה קורה משהו, מי אשם? הם לא עומדים בתנאים. אם בא עסק שרוצה להגיש את הרישיון, קודם הוא צריך לתת תוכנית של הנדסה, אישור של כיבוי אש, אישור של משרד הבריאות, אישור של המשטרה, זה לא סתם שאנחנו מתנגדים ולא רוצים לתת".

בישיבת העירייה, כאמור, דיבר ראש העירייה דב צור על בחינת האפשרות להעתקת השוק המזרחי למתחם הסופרלנד. ועדיין, עושה רושם כי הקולות מהשטח הביאו את חבר המועצה אפי משה לחשוב על פתרונות יצירתיים נוספים. "אפשר למצוא להם מיקום במרחק כמה מאות מטרים שיכלול חניות בשפע ומקום מסודר, יפה, מקורה ועם תשתיות מסודרות - אבל הם צריכים להסכים לזה. הם לא רוצים לזוז. אני מאמין שאם אדבר עם ראש העיר ואומר לו שיש שם נכונות ואני מוכן באופן רשמי לנהל את המשא ומתן איתם כדי למצוא מקום חלופי ולעשות להם תשתיות כמו שצריך, אז בסך הכול אני לא חושב שהם ייפגעו.

"זה לא סוד שאנחנו בעירייה, כולנו כאחד, לא מרוצים ממיקומו ומעצם היותו של השוק מופעל וממוקם במקום הספציפי הזה ולא מתוחזק אלא נראה פשוט זוועה. הם יוצרים בעיה תנועתית קשה וחזות מאוד לא יפה, במקום שעוברים בו לא מעט אנשים ויש שם בתים בסביבה וחנויות. האוכלוסייה שם לא מרוצה והעירייה לא תלך ותשקיע כספים בתשתיות כשאנחנו יודעים מראש שאנחנו לא רוצים את השוק במיקום הזה. אז אנחנו רוצים לנסות היום למצוא להם מקום חלופי ולא לתת להם פיצוי ולהגיד להם ללכת הביתה. לגבי פיצוי, אני עוד לא יכול לומר, זה נושא שעוד לא עלה לדיון אבל אנחנו נבדוק את האפשרויות.

"לגבי טענות הפיצוי משנות ה~90', זה היה בתקופתו של מאיר ניצן ולא בתקופתנו. ממה שאני יודע, היה איתם בזמנו משא ומתן מאוד ארוך ובסופו של דבר הם הגיעו להבנות לא מתוך אילוץ. הם חתמו מרצון, אף אחד לא הכריח אותם. עד כמה שאני זוכר זה לא היה סכום זעום כל כך וזה היה סכום שהיה מקובל עליהם, ובסופו של דבר המעבר בכלל לא התבצע".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...