הבית ברחוב שלוש: מטה המפלגה הנאצית יהפוך לבית כנסת
"קפה לורנץ" בנווה צדק, שהיה בסוף שנות השלושים מטה המפלגה הנאצית הטמפלרית בתל אביב, ולאחר מכן הפך לבית קולנוע ובהמשך לבית החייל, ייפתח בקרוב מחדש כבית כנסת
"קפה לורנץ", שהיה בסוף שנות השלושים מטה המפלגה הנאצית הטמפלרית באזור תל אביב, ולאחר מכן בית החייל הראשון, נרכש על ידי התנועה המסורתית בישראל (הקהילה הקונסרבטיבית), וכיום משוקם ומשופץ ומוסב לבית כנסת, וייתכן שכבר בראש השנה הקרוב יתקיימו בו תפילות בראש השנה ובימים הנוראים הבאים וקרבים.
"קהילת נווה צדק" ייקרא המקום החדש. רבה הנמרץ של היהודים הקונסרבטיבים בתל אביב - הרב רוברטו ארביב, הגר בנווה צדק ונוהג לסייר ברחובות העיר על גבי הטוסטוס הישן שלו - ראה את הבית, שמע על ההיסטוריה שלו, והחליט עם מכון שכטר להסב אותו לבית כנסת, מרכז לימוד ותרבות יהודית.
תחילת דרכו של הבית המיוחד בבית למגורים שהקים הטמפלרי פרנץ לורנץ, אשר הגיע ליפו ב-1870, ורוב קהילתו התנחלה במושבה האמריקאית. לאחר פטירתו שיפץ בנו קורט לורנץ את הבית, שניצב בשכונת הבת הטמפלרית, והלה הוסיף עוד קומה. הבית הוקם בחומרי הבנייה של אותם ימים, ואף היה בין הראשונים באזור שהואר בתאורה חשמלית באמצעות גנרטור פרטי.
קורט לורנץ פתח בבית המחודש בית קפה שפעל בקומת הקרקע, ועד מהרה הפך לבית המרזח הפופולרי ביותר בקרב הטמפלרים שחיו באזור. משפחת וגנר, אחת המשפחות העשירות מקרב הטמפלרים, הקימה סמוך לבית הקפה את מפעל המכונות הגדול שלה (כיום מתחם נחושתן), וראש המשפחה עצמו גוטהילף וגנר, שעמד בראש התנועה הנאצית בארץ, השתמש בבית הקפה לכינוסי המפלגה הנאצית, תלה במקום דגלי צלב הקרס, תמונות של היטלר ועוד. גוטהילף וגנר נרצח ב-1946 על ידי חברי הפלמ"ח בתל אביב.
מי שהרבה לבקר במקום ולכתוב עליו הוא הסופר ש"י עגנון, שגר סמוך. הוא תיעד בפרטי פרטים את המקום בספרו "תמול שלשום", שם הוא מכנה את אותו בשם
ערב מלחמת העולם הראשונה פעל בקומה השנייה של "קפה לורנץ" גם אחד מבתי הקולנוע הראשונים בתל אביב-"ראינוע "קסם", ולאחר מכן "אקוואריו". ב"קפה לורנץ" היו גם הופעות של להקת תאטרון מקומי, אולם בימי מלחמת העולם השנייה, לאחר שסולקו הטמפלרים מהארץ, נסגר המקום.
בתום מלחמת העצמאות ניתן "קפה לורנץ" לוועד למען החייל, וזה הסב את בית המפלגה הנאצית לשעבר למועדון חיילים ישראלים; רבות מהחתונות הראשונות של הזוגות התל-אביבים בשנות החמישים התקיימו בבית זה. עם הקמת בית החייל החדש ברחוב ויצמן באמצע שנות השישים נסגר המקום, הידרדר וננטש. בשנות השמונים והתשעים עמד בפני סכנת קריסה, ורק פעולות יזומות של עיריית תל אביב, שהחלה אז להבין את משמעות שימור הבתים, הצילו את הבניין עד שנתקל בו הרב רוברטו ארביב, ופנטז להפכו לבית הכנסת.
משרד האדריכלים "קימל אשכולות" הופקד על שיפוצו של הבניין בתנאי השימור המחמירים. במקום - פרט לבית כנסת - מרכז לימוד של מכון שכטר ומרכז תרבות, ויהיו בו כבעבר בית קפה, אולם קולנוע ועוד. תחילה הייתה התכנית לקיים את הפתיחה החגיגית והרשמית לקראת ראש השנה הקרוב, אך עבודות הבנייה התעכבו, ונראה שהבית ייחנך רק לקראת ינואר 2011. הדבר לא ימנע מהרב רוברטו ארביב קיום תפילה סמלית כבר בראש השנה הקרוב, ובכך אולי לסגור מעגל דרמטי של מבנה זה.
הכותב הוא עיתונאי וחוקר תולדות תל אביב
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם