אהבה ממבט ראשון: פרידה מהזמרת אוהלה הלוי

הפציעה הקשה מפיצוץ מוקש, הנישואים לשייקה אופיר וחיי הבוהמה. אוהלה הלוי, בתם של מייסדי תיאטרון האהל שעל שמו נקראה, נפטרה השבוע בגיל 82

עמית לוינסון | 29/7/2010 16:00

נדמה כי ציוני הדרך בחייה של אוהלה הלוי נוגעים כמעט בכל תחנת תרבות של ימי קום המדינה: התאטרון הראשון בארץ ישראל, הצ'יזבטרון, ואפילו במדורי הרכילות של פעם היא כיכבה. השבוע הלכה הלוי לעולמה בגיל 82, והותירה אחריה הקלטות ותצלומים בשחור-לבן, מזכרת מתקופות אחרות.

שייקה אופיר ואוהלה הלוי בחתונתם. צילום: מהאלבום האישי

הלוי היא בתם של לאה דגנית ומשה הלוי, מייסדי תאטרון האהל, תאטרון הפועלים הראשון בארץ ישראל, והיא נקראה על שמו. סיפורה של המשפחה מתחיל ברוסיה, בראשית ימי תאטרון הבימה, אז היה אביה נשוי לחנה רובינא, והוא התגרש ממנה לפני שעלה לארץ.

אוהלה גדלה בצל הזוהר התאטרלי, וזה לא היה קל. "כשהייתי בת שש ההורים שלי נעלמו", סיפרה לי לפני שנים אחדות. "שלחו אותי עם עוד כמה ילדים של שחקנים לקיבוץ גן שמואל, ואמרו שהם נוסעים לסיבוב הופעות באירופה".

כשהייתה בת עשר התכוננו הוריה לנסיעה נוספת עם התאטרון, הפעם לאמריקה, והלוי נשלחה לקיבוץ משמר העמק לשבע שנים. כשחזרה אוהלה לתל אביב היא הייתה חדשה בעיר ומחוזרת. אחד המחזרים היה דן בן אמוץ. "יום אחד הוא בא אל בית הוריי ברחוב דב הוז", היא סיפרה. "אחרי שעתיים נזכר שהשאיר חבר בחוץ. אמי נדהמה: 'למה השארת את החבר בחוץ?' 'הוא ביישן', ענה דן. אימא יצאה לרחוב וקראה לחבר. זה היה שייקה גולדשטיין, וזו הייתה אהבה ממבט ראשון".

הרבתה לנסוע בעולם

את גולדשטיין, שלימים נודע בשם שייקה אופיר, פגשה גם בלהקה הצבאית שהיא התגייסה אליה – הצ'יזבטרון. שם הכירה גם את נעמי פולני, יואל זילברג ואחרים.

בדרך לאחת מהופעות הלהקה עלתה המשאית שנסעו בה על מוקש, ומעצמת הפיצוץ קרס חלק מהמשאית על ברכיה של אוהלה. אוהלה נפצעה קשה, אחת מרגליה קוצרה, והיא איבדה את היכולת לכופף את ברכה.

מאוחר יותר נישאו אוהלה ושייקה אופיר בפריז, ובכמה עיתונים בארץ דיווחו על כך, בעיקר כי הוריה היו סלבס. לשניים נולדו שני ילדים. כעבור כמה שנים הם התגרשו, ואוהלה עברה לרומן הבא ולזה שאחריו. "הגברים

בחיי אינטליגנטים, עם חוש הומור, שאר רוח, כריזמה, כאלה שידעו לעורר אותי באופן אינטלקטואלי וארוטי", סיפרה.

היא הרבתה לנסוע בעולם, וגם כשהידרדר מצב הרגל שלה, המשיכה לנסוע. היא ביקרה הרבה בארץ, וכמעט תמיד הייתה לה דירה בתל אביב. בתחילת החודש ביקרה בתל אביב. נפגשנו. ההליכה קשתה מאוד, אבל הסקרנות לחיים לא נעלמה: אותן עיני תכלת עם זיק שובבות הביטו בי. קבענו להיפגש שוב, ולא עלה בדעתי שזו פגישה אחרונה.

היא מתה בפתאומיות במלון הדירות בלילה שבין שלישי לרביעי שעבר. בת 82 הייתה, ועם יותר משמץ של נעורים.