ראשי » מקומי » ירושליםגלוש ב - nrg מעריב מהסלולר

בגובה העיניים עם זיו נווה

היא נולדה בירושלים וגרה בנחלאות. מרגישה שהיא נלחמת כדי להישאר בעיר. ביימה שישה סרטים וזוכרת את ריטה שרה בפרסית. 1,489 מילים עם זיו נווה, 49, גרושה + 2, מנכ"ל קרן גשר לקולנוע, שרוצה להרגיש שעשתה משהו חשוב בחיים

ירושלים
"נקודה רגישה מאוד. נולדתי בירושלים ואני חיה בה מרצון. קשה לי נורא עם העיר הזו, יש תחושה שקורה בה משהו אבל היא נעצרה לפני כמה שנים. אני חושבת שמבחינה היסטורית זו תקופה שתימחק, כי בעצם לא קורה פה כלום בחיים האמיתיים, ובטח לא בתחום הבין-לאומי. יש את הקונפליקט על ירושלים, היא מעין סמל. אני גם לא בונה על ראש העירייה שלנו.

"אני מרגישה שנלחמתי להישאר פה. אני אומרת את זה בצער, כי מהמקום שאני נמצאת ובתחום שאני עוסקת בו לא רק שהתעקשתי לחיות פה, אני גם פועלת בכל הכיוונים האפשריים בתחום התרבות כדי שיהיה פה יותר טוב. אני מרגישה שאני מתחילה להתייאש ולראות את הרגל שלי זזה צעד אחד החוצה".

בקעה
"שכונה שמסמלת בעצם את מה שקרה בלא מעט חלקים בעיר הזאת. כשהובלתי מבית החולים ביקור חולים לבית שההורים שלי גרו בו זה היה בשכונת בקעה. למדתי בבית הספר גאולים ובשבילי זה מסמל את מה שנקרא השכונה, אתה יוצא החוצה ומתרוצץ בחוץ ופוגש את האנשים. היום זו הפכה להיות שכונה בורגנית. אני חושבת שחסר משהו מהאווירה הזו של פעם, ששכנים היו שכנים".

חזרה בתשובה
"אני חושבת שאנשים מחפשים דרך, ובעיניי עולם היהדות הוא המרתק והמלא מכל הדברים שמסתובבים סביבנו, הוא מלא בחוכמה. גדלתי בבית דתי-מסורתי, ובמהלך השנים שהייתי נערה הבית לקח כמה צעדים קדימה, במיוחד אמא שלי.

"לאור הדברים שקורים סביבי, מה שקשה לי עם החזרה בתשובה הוא שהערכים שהיהדות אמורה להיות מושתתת עליהם הלכו לאיבוד. 'והדרת פני זקן' נשמע לנו כמו מושג ארכאי. אנחנו מסתכלים על מקרה איום שקרה לזקן וממשיכים הלאה.

"אני חושבת שזה נכון שכל אחד יחיה את חייו כפי שנראה לו. אני מרגישה שכל הערכים ההומניים הולכים לאיבוד בתוך מערכת חוקים מחייבת, וגורמת בהרבה מקרים לכך שהורים, ילדים וחברים לא יכולים לבלות כמו שהם רוצים. המחיר הזה נראה לי מיותר ולא נכון".

קולנוע אדיסון
"אני חושבת שזה היה הקולנוע הראשון שביקרתי בו. זה היה חלק מהבילוי שלי עם אבא שלי בתקופה שאמא שלי התחזקה. לו עוד היה קשה לוותר על מנעמי החיים הפתוחים, וביליתי איתו הרבה בבתי קולנוע.

"את אדיסון אני זוכרת במיוחד כי היה בו הפרגוד האדום הזה. החוויה של להתיישב באולם ולראות את המסך הגדול הזה נדלק, אני זוכרת את זה כהתרגשות רבה מאוד. הרבה פעמים כששואלים אותי למה הלכתי ללמוד קולנוע, אני נזכרת בריגוש הזה הניצוץ של המסך שנדלק, ואתה יושב ונלקח לעולם אחר. היו סרטים נוראיים באדיסון – סרטים הודיים וטורקיים, ברוס לי.

"אגב, לקולנוע אדיסון חזרתי כמה שנים אחרי ועשיתי כתבה על דדש, מי שהיה הבעלים וטיפוס מרגש בפני עצמו. הוא דמות ירושלמית שנשכחה ונעלמה מהתודעה והייתה לו השפעה גדולה מאוד, לא רק בכדורגל".

נחלאות
"הייתי מוקסמת מהניגון שיצא מבתי הכנסת בשישי אחר הצהריים, מהאור של הפנסים היפים האלה ומהסמטאות הצרות. נכנסתי לגור שם לפני 14 שנה, וכשנכנסתי לרחוב באר שבע לא היה כביש סלול, חלק מהבתים היו עדיין צריפים. כמו שאמרה אחת הוותיקות שגרות שם, זו שכונה שנועדה לעגלות וסוסים ולא למכוניות. החיים שם קשים מאוד למי שיש רכב ועובד עד שעות מאוחרות".

בית צבי
"אחרי שהשתחררתי מהצבא עבדתי בסינמטק בירושלים ואחר כך הלכתי ללמוד בבית צבי בשנת 1983. זאת הייתה חוויה מרגשת ומרתקת, בדיעבד אני מבינה עד כמה. ריטה למדה משחק במקביל ללימודי הקולנוע שלי, ואני זוכרת אותה מתרוצצת בחצר המוזנחת והשבורה ושרה בפרסית. אני זוכרת את המזנון, היו שם כריות והיינו גונבים אותן כי היינו לומדים מ-9:00 בבוקר עד 21:00 בערב בלילה. הייתי חוזרת ללמוד בבית צבי בלי שאלות".

סרטים תיעודיים
"כך התחלתי את דרכי, עשיתי כתבות ואחר כך סרטים תיעודיים. חברת ההפקות שהייתה לי עד שנכנסתי ל'קרן גשר' הפיקה לא מעט סרטים, בעיקר תיעודיים. זאת הייתה תחילת הדרך שלי, זה קולנוע חשוב ומרתק שעשה צעדים ענקיים מאז שאני עסקתי בזה. אז היה קולנוע תיעודי שהיה יותר קלאסי. אני חושבת שזה מבורך".

בימוי
"זה בעצם להיות המנצח על התזמורת. זה אומר שאתה קודם כול צריך לדעת ולהכיר את כל שאר החלקים בעבודה, מה זה אומר צילום ומה זה עריכה. אני ביימתי בעצם מאז שסיימתי את הלימודים בבית צבי.

"בהתחלה עשיתי כתבות לערוץ 1, בהמשך עשיתי סרטים עצמאיים, כולל לזכיינים של ערוץ 2, והרבה מאוד סרטים תיעודיים לחוץ לארץ. עבדתי עם רשתות טלוויזיה באירופה, בעיקר בגרמניה. ביימתי שישה סרטים ואחר כך הפקתי כמה. לביים זה כמו ללדת תינוק".

קרן גשר
"נכנסתי לתפקיד כמנכ"ל הקרן לפני חמש שנים. קיבלתי לידי קרן מרתקת וחשובה מאוד, שנקראת 'קרן גשר לקולנוע רב תרבותי', ועברתי תהליך כדי להבין עד כמה היא חשובה, כדי להבין את המושג הזה, איך קובעים אותו, איך מתאימים אותו לתחום של הקולנוע.

"אני חושבת שמדובר בקרן שעשתה מהפך עצום בנראות של קבוצות חברתיות על המסך. ניקח לדוגמה את הסדרה שהייתה לפני שנכנסתי לתפקיד, 'מעורב ירושלמי', שהביאה בפעם הראשונה למסך משפחה מזרחית ירושלמית-מסורתית לפריים טיים. היום יש את 'עבודה ערבית', שלא צריך להסביר מה היא עושה.

"המהפכה כללה גם להגיע ליוצרים מוכשרים בפריפריה, שמבחינתי היא מושג חברתי, גיאוגרפי ותרבותי. אגב, מבחינתי ירושלים היא פריפריה מבחינת התעשייה. התהליך הזה הביא אותי להגדרה שנקראת 'פריפריה של המסך'. זה אומר שכל מה שיש לו חשיבות חברתית, ציבורית ותרבותית ולא מקבל מספיק ביטוי בעשייה הקולנועית הישראלית הוא פריפריה של המסך, ולשם הקרן שלנו צריכה להגיע.

"כל הנושא של עולים, מוגבלים, מיעוטים, ערבים-ישראלים, בדואים וכולי. המטרות של הקרן זה לקדם יוצרים ונושאים שבאים מהקבוצות החברתיות האלה. הקרן קיימת כדי ללוות ולעזור לא רק מבחינה כספית, אלא גם מקצועית. הקמנו מפעל גדול של חממות שמזמינות יוצרים שעוסקים בנושאים שחשוב לנו לקדם, ובמהלך תקופה של כשנה הם עוברים סדנאות".

"מעורב ירושלמי"
"כש'מעורב ירושלמי' התחילה את דרכה היו מעט מאוד חובשי כיפות על המסך, זו עובדה שאפשר לבדוק. אני לא יכולה להגיד ש'מעורב ירושלמי' עשתה את השינוי, אבל עובדה שהיום חובשי הכיפות לא ממודרים מהמסך".

בריחת צעירים
"גידלתי שני ילדים שהיום כבר לא פה. בתי בניו יורק, והבן שלי עושה שירות לאומי באיזור תל אביב. הוא נמצא פה בסופי שבוע, אבל כבר מדבר על לעזוב את העיר. החברים שלהם נמצאים שם, ותל אביב מהווה אלטרנטיבה לא רק כי יש מה לעשות, אלא בגלל התחושה הזאת שאתה יוצא החוצה ואתה לגמרי חופשי להיות מי שאתה".

ניר ברקת
"כשהוא נבחר לא הייתה לו אלטרנטיבה לראשות העירייה. אני הייתי בין מצביעיו ומבין אלה שהאמינו בגדול שיכול לקרות עכשיו רק טוב. אני חושבת שהבעיה של ברקת היא שהוא מתייחס לירושלים כאל עוד מפעל היי-טק שצריך לנהל אותו כמו שצריך. ערב הבחירות הייתי בעימות שלו מול פרוש. הוא עמד ואמר שהעיר לא נוהלה הרבה שנים, ולא חשבתי שרק לזה הוא מתכוון.

"ירושלים היא עיר מורכבת ואי אפשר להתייחס אליה רק כאל מפעל. הוא מצהיר מעל כל במה שהוא יביא כסף לתרבות, והוא הולך להפסיד את 'קרן גשר' שיושבת כאן, עושה עבודה מופלאה ומביאה יוצרים לירושלים. אין סיבה שהיום 'קרן גשר' תשב בירושלים כשכל שאר הקרנות הציבוריות יושבות בתל אביב ומקבלות תקציבים".

סייד קשוע
"איש מדהים ומרגש, זה שהוא מוכשר אמרו לפני. אני חושבת שהוא הדוגמה המובהקת והטובה ביותר למי שמנסה להיפטר מהכותרת הזאת 'ערבי-ישראלי', ורוצה להיות פשוט אזרח בחברה. היה לי עונג לעבוד איתו, הוא רגיש ובעל חוש הומור נפלא".

פמיניזם
"לא מדבר אליי".

תזונה
"עכשיו עשיתי בדיקות דם והתברר שיש לי כולסטרול גבוה. הפקידה אמרה לי בטלפון שאני צריכה לקחת ויטמין די, ובשקט הוסיפה שאני צריכה לעשות דיאטה. היא חשבה שיושבת בצד השני של הקו אישה שמנה.

"למזלי אני לא צריכה דיאטה, אבל בהחלט יש לי הרבה מה לעשות בכל מה שקשור בתזונה בריאה. אני מכורה לעבודה, אני עובדת 24 שעות ביממה ואוכלת בעיקר ג'אנק בפגישות שאני עושה מחוץ לעבודה".

סיגריות
"הרבה, וגם אני אפסיק לעשן מחר".

תכשיטים
"לא אוהבת במיוחד, אבל תמיד עונדת עגילים".

בתי קפה
"אני אוהבת שמגישים לי אוכל ופחות אוהבת לבשל, וגם כשעושים לי קפה טוב אני שמחה מאוד. זאת ההזדמנות שלי לאכול במהלך השבוע, בשבת יש אוכל בבית".

זיו נווה
"אובססיבית בטירוף, רגישה מאוד, מכורה לעבודה, אמא. הדבר החשוב לי ביותר הוא שיום אחד אסגור את הבסטה, אסתכל אחורה ואוכל להגיד שעשיתי משהו חשוב. אני חושבת שאני כבר נוגעת בזה".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...