חברים למשק: משפחת לב מקיבוץ גונן
היא ירושלמית במקור, הוא בן הקיבוץ. ברגע שהחנתה את הרכב בקיבוץ החליטה שזה המקום בשבילה. לאחר שעניין המגורים הוסדר, הסתדר גם עניין החתן ומאז הם יחד במשק, אבל היא עדיין מתגעגעת לירושלים ולהורים. הצצה לחייהם של איילת ואבישי לב
פרנסה: איילת עובדת בליווי משפחות בקריית שמונה, במסגרת תוכנית של הסוכנות היהודית הנקראת "פותחים עתיד" ("זו בעצם תוכנית לליווי ילדים בבתי ספר, שהרחיבו אותה למשפחות"). אבישי הוא אחראי מדור שכר במכללה האקדמית תל חי, ולפני זה עבד בייעוץ פנסיוני וכמנהל משרד הקבלה בכפר הנופש בגונן.
מעורבות חברתית: איילת מעבירה סדנאות במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית בקריית שמונה, משמשת ממונה על הטיפול בהטרדות מינות בקיבוץ ("עד היום לא הייתה אליי אף פנייה"), ומרכזת קבלות שבת במכון יובלים ליהדות פלורליסטית שבמכללת תל חי. אבישי אחראי על הצמיחה הדמוגרפית בגונן ("אנחנו קולטים בעיקר בנים שהיו בקיבוץ או חזרו אליו, והם בונים בית בקיבוץ או משפצים בית ישן)".
לגוף ולנשמה: אבישי חובב משחקי כדור, כדורגל, כדורסל, טניס. איילת אוהבת בעיקר לקרוא ולרכוב על אופניים.
ביטחוניים: השיכון התחתון. שכונה ותיקה יחסית במערב הקיבוץ, הצופה אל עמק החולה. נבנתה לפני 35 שנים, בנייה ביטחונית, בתים דו-משפחתיים ותלת-משפחתיים, בנויים סביב רחבה מרכזית. דיירי השכונה בשנות ה-60 וה-70 לחייהם.
כמו חנות: הבית (65 מ"ר לאחר הרחבה) כולל מטבחון הממוקם במרפסת שנסגרה, סלון קטן, חדרי שינה, חדר שירותים רחב. הסלון עמוס בקישוטים, בפרחים ובמוביילים שעשויים מחומרים שונים ובהם זכוכית, קרמיקה וחומרים טבעיים, כמו ענפים ואצטרובלים (איילת:
בבית חלומותיי: הבית שבו גרה משפחת לב כבר משויך למשפחה אחרת בגונן, והם החלו לבנות בקיבוץ בית חדש משלהם.
השורשים שלה: הוריה של איילת, דרורה (62) ואיציק (66) כהן, היא מרמת השרון והוא מירושלים, הכירו דרך חברים משותפים ולאחר נישואיהם התגוררו בירושלים. לפני שנתיים הם עברו לזכרון יעקב, כדי לגור קרוב יותר לנכדים בגונן. דרורה עסקה בתחום המחשבים, ובנוסף, בהנחיית הורים ביחידים ובקבוצות. כיום היא גמלאית. איציק הוא סוכן ביטוח. לאיילת יש אח ואחות: גל (33) בירושלים, ונעמה (28) שחזרה לאחרונה מלימודי וטרינריה בסלובקיה.
השורשים שלו: הוריו של אבישי, זמירה (זומה) (69) ומושיק ז"ל לב, שניהם ילידי חיפה להורים שעלו בשנות ה-30 מפולין, הגיעו לגונן במסגרת גרעין השלמה של תנועת הצופים. זומה עסקה בתחילה בחינוך בתוך הקיבוץ, לאחר מכן למדה חינוך מיוחד, הייתה מורה לחינוך מיוחד בבית הספר היסודי הכפר בלום, ובמקביל השתלמה במוזיקה וניגנה בפסנתר ובחליל. מושיק היה חקלאי, לאחר מכן הדריך שתי חברות נוער בגונן, ליווה קיבוצים בפעילות בתק"ם, עבד כיועץ בבית הספר התיכון האזורי עמק החולה בכפר בלום, וניהל את החטיבה העליונה של בית הספר. הוא נפטר ממחלת הסרטן לפני שמונה שנים. לאבישי יש שני אחים ואחות: ירון (43) בקריית חרושת, עודד (41) בשמשית, אורית (40) ברשפים.
אחות שדכנית: היא למדה עם אחותו דרמה-תרפיה במכללת תל חי, וחפשה דירה באחד הקיבוצים באזור. אחותו הציעה לה לגור בגונן, וברגע שהחנתה את הרכב בקיבוץ החליטה שזה המקום המתאים לה. לאחר שעניין המגורים הוסדר, נשאר להסדיר רק את עניין החתן. אחותו הכירה לה אותו, וגם העניין הזה סודר.
הנסיכה והאביר: ב-2003, טקס כלולות במבצר הצלבני ביחיעם.
הגעגוע שנותר: על אף ההחלטה לבנות את ביתם בגונן, תוקפים את איילת געגועים לירושלים ולהורים בזיכרון יעקב ("שום דבר לא סופי").
לב העניין: עומר, המתחנך בגן צלילים בגונן ("כשהוא נולד לא הייתה מערכת חינוך בגונן, ויחד עם עוד כמה הורים יזמנו את הקמתה"), הוא ילד חכם, רגיש, עקשן כמו הוריו, אוהב טבע וחיות וגם טרקטורים ואבירים. אפרת, המתחנכת בבית התינוקות אצל המטפלת המובילה רותי, היא ילדה נהדרת, נוחה, שובבה, וגם היא בקטע של הטרקטורים ולא של הבובות.
הפרטות ושכר דיפרנציאלי: קיבוץ גונן מתנהל במודל רשת הביטחון זה עשר שנים. איילת: "הגעתי למצב הזה, ואני לא מכירה משהו אחר. חשובה לי מאוד הפרטיות, ולא הייתי יכולה לחיות במקום שבו כולם מעורבים בתוך כולם". אבישי: "יש דברים שחבל שנעלמו בזמן ההפרטה, כולל השותפות של החברים הוותיקים בחיי החברה בקיבוץ. לעומת זאת, יש דברים מאוד נכונים בהפרטה, כמו העובדה שיש לנו רכב פרטי, ואין צורך להיות תלויים בסידור רכב".
מצב כלכלי: סביר.
קניות: בעיקר במרכולית בגונן; מזון אורגני בקריית שמונה.
בילויים: טיולים משפחתיים לנחל הירדן, טיולים לרמת הגולן, סופי שבוע אצל ההורים של איילת.
מאכלים: לזניה, קובה, פלפלים ממולאים, עופות.
עושה להם את היום: אצל איילת – ארוחת ערב משפחתית על גדת הירדן, אצל אבישי – טיול עם הילדים בין עצי הפרי בקיבוץ.
טוב להם בקיבוץ (ציון מ-1-10): איילת – 8, אבישי – 8.5.
קיבוץ גונן נוסד ב-1953, נמצא על כביש 918 בגליל העליון, מונה כ-140 חברים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם