ראשי » מקומי » דרום » אשדוד ואשקלון

מאיר בן גוזי: מה שעשיתי בעיריית אשדוד יירשם בדפי ההיסטוריה

הוא לא מתרגש מהביקורת נגדו, לא מתכוון להילחם במעקבים אחר העובדים, בטוח בתרומתו לקידום העובדים. ועדיין מתלבט אם להתמודד שוב לראשות ועד העובדים בעירייה . מאיר בן גוזי, יו"ר ועד עובדי עיריית אשדוד בראיון עצבני

מי היה מאמין? מאיר בן גוזי, יו"ר ועד העובדים הנצחי והאיש החזק בעיריית אשדוד, כבר לא קונצנזוס. מאז שהפך בשנה האחרונה לבכיר בעירייה, כשמונה למנהל אגף החופים, הולכת וגוברת הביקורת כלפיו.

קולות רבים נשמעים בקרב עובדי עיריית אשדוד, ובמיוחד מקרב המצילים, נגד המעבר לכיוון הנהלת העירייה. מבקריו טוענים שנציג עובדים אותנטי לא יכול לשבת בלשכת מנהל אגף.

מנשרים שיצאו נגדו בעילום שם קראו לו להתפטר מתפקידו בוועד, וגם מזכירות המרחב של ההסתדרות הכללית החדשה ביקרה את המהלך שעשה - מה שהוביל את בן גוזי לקרע עם אנשי המזכירות והעומד בראשה, חיים שייב.

אולם, בן גוזי שומע את הביקורות ומסרב להתרגש מהן. מבחינתו, הכל נובע מצרות עין, מכפיות טובה או מצד עובדים שפשוט סרחו ואינו יכול להגן עליהם. בשבוע שעבר פרסמנו את טענותיהם של עובדים שמרגישים שאינם מיוצגים על ידו. להערכתם של המתנגדים לו, בן גוזי לא יתמודד בבחירות הקרובות לראשות הוועד בשל ירידה משמעותית בתמיכה בו.

בן גוזי, שביטחון עצמי מופרז הוא שמו השני, התייחס לטענות אלה בביטול. הוא לא מוכן לומר אם יתמודד בעתיד על התפקיד או לא, אך על פי הערכות מוקדמות של גורמים בעירייה, הביקורת שנשמעת נגדו בימים אלה לא תגרום לו שלא להגיש את מועמדותו. "הוא התרגל לשליטה ולכוח שיש לו", אומר חבר בוועד העובדים.

בשבוע שעבר, נשמעה ביקורת כלפיו על כך שלא יצא חוצץ נגד הפעלת מעקבים אחר עובדי עירייה. מצד שני, מי שפועל למען החדרת תרבות שלטונית אחרת לעירייה בוודאי שמח על כך שבן גוזי שינה כיוון.

הכל החל כאשר לפני כמה שבועות זומנו לבירור מספר עובדים, בעיקר ממחלקת הפיקוח העירוני, לאחר שחברת חקירות חיצונית ניהלה מעקבים אחריהם. מן המעקבים עלה כי אותם עובדים עסקו לכאורה בעניינים פרטיים ואחרים במהלך שעות העבודה. העובדים טענו כי במשך התקופה הזו, לא נשמע קולו של ועד העובדים כפי שניתן היה לצפות.

יש לציין כי בקדנציה שעברה, כאשר ראש העירייה דאז, צבי צילקר, הסכים לקיום המעקבים אחר עובדים שהנהיג המנכ"ל יגאל צדוק, בן גוזי נעמד על רגליו האחוריות כדי להגן על אותם עובדים, שחלקם היו חבריו האישיים, ואף סייע להשיג עבורם ייעוץ משפטי.

באותה

תקופה, התעוררה סערה ציבורית גדולה כאשר שישה עובדי עירייה הושעו מעבודתם. בוועד העובדים טענו כי מדובר בחדירה לפרטיות וכי אין זה יאה לעשות זאת. גם ההסתדרות התערבה בשבועות האחרונים והודיעה כי היא שוקלת לפתוח בצעדים ארגוניים לנוכח הנהגת המעקבים המחודשת.

בעקבות התחושה שמלווה לא מעט עובדים נוכח הנהגת המעקבים והתנהלות הוועד בחודשים האחרונים, נשמעו הערכות לפיהן הדבר יבוא לידי ביטוי בבחירות לוועד העובדים. "ישנם דיבורים על כך שממלא מקומו של בן גוזי, אבירם עמר, שצעד לצידו במשך תקופה ארוכה, לא יהסס להגיש את מועמדותו לראשות הוועד. יתרה מכך, לא נתפלא אם בן גוזי אפילו לא יגיש את מועמדותו לתפקיד. הפאסיביות שמאפיינת את התנהלותו, לצד תחושת האכזבה ממנו, עשויה לגרום לו להבין שהוא כבר לא שחקן מרכזי כמו שהיה בעבר".

השבוע, בראיון לזמן הדרום, בן גוזי מגיב על הביקורות המופנות כלפיו. "בעבר ניצבתי על הרגליים האחוריות והקמתי קול צעקה על כך שישנם מעקבים נגד עובדים. לאחר שהקמתי קול צעקה וכעסתי על כך לפני חמש שנים, הסתבר לי בדיעבד שמבחינה חוקית, מותר למעביד לעקוב אחרי עובדים שלא נמצאים בעבודה", הוא מסביר את הסוגיה הרגישה החדשה שעלתה על הפרק. "לאחר שהמקרה הראשון התפוצץ לפני כחמש שנים, תמכתי בעובדים שסרחו וליוויתי אותם ואף עובד לא פוטר מהעירייה. כולם זכו לקבל הגנה ותמיכה".

ומה קרה כיום? מה השתנה?
"לאחר המקרה הראשון, שכולנו הופתענו ממנו, פניתי לכל עובדי העירייה בבקשה להיות ערניים. ביקשתי מהם להתנהל נכון ולשמור על מקום העבודה שלהם. הבהרתי להם שעל פי החוק, הרשות רשאית לערוך מעקבים. ביקשתי מהם לא לעשות שטויות. כל עובד עירייה שמע על זה ממני בכל כנס שערכתי ובכל מכתב שיצא מטעמי.

"עם תחילת הקדנציה הנוכחית של ד"ר יחיאל לסרי, התגלה מקרה נוסף של מעקב אחר עובד שהיה נוהג להדפיס כרטיס אך לעסוק לאורך כל יום העבודה בעבודה פרטית שלא הייתה קשורה לעבודתו בעירייה.

"אותו עובד, בסיכום ובתיאום עם התביעה, הגיע להסדר על התפטרותו מהעירייה וזכה לקבל פיצויים. מיד לאחר המקרה, דאגתי לשלוח מכתב נוסף לכל העובדים ופניתי גם לעובדים שאני מכיר שמתעסקים בעבודה נוספת. ביקשתי להזהיר אותם כי עוקבים אחריהם. חלק מהאנשים הפנימו ושמרו על מקום העבודה שלהם, אך היו כאלה שלא הפנימו, ולכן אנחנו נמצאים כיום בסיטואציה שעוקבים אחרי עובדים בלי ליידע כלל את הוועד.

"לצערי הרב, ב-80 אחוזים מן המקרים, ממצאי המעקבים גילו עובדים שסרחו ושנאלצו על כן לעזוב את העבודה או שפוטרו. אני נגד מעקבים, אבל אני רוצה שהעובדים יבינו שמבחינה חוקית, אין לוועד העובדים יותר מדי מה לעשות חוץ מלבקש מהמנכ"ל, מראש העירייה, מאגף כוח אדם או המבקר להפסיק את המעקבים. העירייה יכולה להיענות לבקשתי והעירייה יכולה להגיד לי 'כן' ולעשות אחרת. אף עובד עיריית אשדוד לא יכול להאשים אותי כיום בכך שלא הוזהר מפני המעקבים ומחוקיותם".

איך אתה מסביר את העובדה שישנם עובדים רבים שמתמרמרים כנגד ההתנהלות שלך וטוענים שאתה מעדיף את המשרה הבכירה שלך כמנהל אגף החופים על פני שליחותך כיו"ר ועד העובדים?­לזמן הדרום הגיעו מספר תלונות בנושא ואותם עובדים ציינו כי הם חשים לבד במערכה מול העירייה.
"צר לי לאכזב אותך. גם בתור מנהל מחלקה וגם בתור יו"ר ועד העובדים, תמיד הייתי בדרגה בכירה בעיריית אשדוד. כל אותם מלעיזים שטוענים שהם נמצאים לבד במערכה, יכול להיות שהם עושים בעיות בעבודה ולא מתפקדים כמצופה מהם, ולכן הם חשים שהם לבד מול המערכת.

"אני יכול לומר לך שלא מעט אנשים עדיין לא הפנימו את השינוי שחל בעיריית אשדוד מאז כניסתו של ד"ר לסרי לתפקיד. ראש העירייה ומנכ"ל העירייה הולכים לקראת העובדים בכל בקשה ובקשה שאני מעביר אליהם. זה שאנחנו לא צועקים, זה שאנחנו לא מתלהמים, זה שאנחנו לא פותחים במחאות – לא אומר שאנחנו לא עובדים. אנחנו מגיעים להישגים לטובת העובדים, ועובדים טובים מקודמים".

בן גוזי לא מסתפק רק בהצהרות, אלא מונה בפניי את הישגיו של הוועד שבראשותו מבחינת קידום טובת העובדים: "בשנה ושמונת החודשים האחרונים, קודמו עשרות עובדים מתוך המערכת לתפקידים בכירים ביותר –  אם זה לתפקיד גזבר, אם זה לתפקידים של מנהלי מחלקות ואם זה לתפקידים של מנהלי אגפים, מנהלי מדורים, סגנים ועוד. להזכירך, לא כך היה בשנים קודמות. בעבר, כל משרה שהייתה מתפנה - ישר דאגו לאייש אותה מבחוץ.

"אני דואג לעובדים, ואני יכול לומר לך שקיים שיתוף פעולה מלא ביני לבין ראש העירייה, המנכ"ל ומנהל אגף משאבי אנוש. אפילו יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אמר בביקור שערך באשדוד שהוא היה רוצה לראות הרבה ועדים בארץ שמשתפים פעולה עם הנהלת העירייה כפי שקורה בעיריית אשדוד. הוא רואה בכך חוזק ולא חולשה. עליי לציין עוד שיש לי את הזכות להטיל וטו על כל מכרז המתפרסם בעיריית אשדוד. יש לי את הזכות להיות שותף בכל מכרז ומכרז שיוצא, ולא כפי שהיה בקדנציה הקודמת, כשקודם כל יצא המכרז ורק לאחר מכן נודע לנו עליו. כיום, ללא חתימת ידי, לא יוצא שום מכרז".

אז מה מקור הביקורת נגדך?
 "לגבי הביקורת, אני יכול לומר לך שב-28 השנים שאני בוועד העובדים, כל פעם שמישהו שיש לו קצת יחסים עם עיתונאי חצר למיניהם לא קיבל את מבוקשו, הוא התחיל ללכלך ולהפיץ שקרים. הרי קל להפיץ ביקורת ושקרים. אני לא נבהל מהביקורת. יש לי מספיק ניסיון לדעת איפה אני טועה ואיפה אני לא טועה. ואיפה שאני טועה – אני גם יודע לתקן.

"ב-90 אחוזים מן המקרים אני לא טועה. הכל אני עושה בשקט. נגמר עידן ההתלהמות של ועדי עובדים. כיום, כל הנהלת עירייה וכל מנכ"ל עירייה שמכבד את עצמו מחזיק יועצים משפטיים ברמה גבוהה שאומרים מה מותר ומה אסור. גם לפני שהעירייה מבצעת מהלך מסוים, היא בודקת את עצמה. צריך לעבוד עם שכל ועם ניסיון, לא מהבטן. הייתה תקופה שוועד עובדים עבד מהבטן. כיום וועד העובדים עובד מהראש".

איפה העשרה אחוזים שאתה טועה או טעית בהם?
"אין בן אדם מושלם. מתוך מכלול של עשייה יומיומית, יכול להיות שחטאתי פה ושם בהתנהגות לא סבלנית כלפי עובד זה או אחר. יכול להיות שטעיתי בשיקול דעת. זה יכול לקרות. כל מי שמרבה בעשייה יודע טוב מאוד שחלק בלתי נפרד מן העשייה זה גם טעויות שקורות תוך כדי תנועה".

איך אתה מסביר את זה שישנם לא מעט עובדים שיוצאים נגדך בתקופה האחרונה?
"קודם כל, ישנם הרבה אנשים שמעריכים מאוד את העבודה שלי ואת המקצועיות שלי. אני אתן לך דוגמה פשוטה: השבוע הלכתי לקנות בסופרמרקט באשדוד וחיכיתי בתור. אישה שלא מכירה אותי אמרה לי: 'הלוואי והיה לנו ועד עובדים כמוך. אל תשים לב לאותם אנשים שמתלכלכים עליך'. אני לא מכיר את אותה אישה. היא יכולה להיות בגיל של אימא שלי. התרגשתי מאוד לשמוע אותה. באופי שלי אני אמיתי וישר. אם הייתי חנפן, היו לי עוד 300 או 400 מעריצים.

"אנשים לא אוהבים לשמוע את האמת. אנשים אוהבים לחיות באשליה שהכל יהיה בסדר. אצלי אין אשליות, אצלי יש רק מעשים. אם אני אומר לעובד מילה, אז אני עומד מאחוריה. אם אני אומר לעובד שלא מגיע לו, אז לא מגיע לו. אנשים לא אוהבים לשמוע את האמת, ואז נוצר מצב של כעס. מבחינת היושר המקצועי שלי, אני שקט ורגוע. כל מי שמגיע לו קידום – קודם.

"כל מי שהגיע לו העלאת דרגה – קיבל. מי שלא אוהב אותי זה אותם עובדים שסרחו ולא זכו לקבל גיבוי ממני. תתפלא לשמוע, חלק מהעובדים 'הנפגעים' היו חברים שלי בילדותי או בצעירותי. כיום הם עובדי עירייה שמקנאים לי. גם הם חלק מאלה שלא אוהבים אותי, למרות שכל הזמן עזרתי להם. למדתי בחיים שנגד קנאה אין מה לעשות".

אתה מתכוון להתמודד שוב בבחירות הקרובות לתפקיד היו"ר?
"הבטחתי שאגיד את דבריי בחודש אוקטובר אחרי החגים. יש לי התלבטויות רבות עם עצמי האם להמשיך בתפקיד ולהמשיך לשרת את העובדים נאמנה או לפרוש. אחרי הכל, מה שאני תרמתי ועשיתי למען עובדים בעיריית אשדוד יירשם בדפי ההיסטוריה של העיר הזו, ולכן ההתלבטות שלי היא התלבטות מאוד קשה. יש פתגם שאומר שאתה לא מעריך את אמא שלך עד שאתה לא פוגש את אשת אביך – ודי לחכימא ברמיזא".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...