ראשי » מקומי » שפלה » רחובות ונס ציונה

אדמת קודש: האם רחובות מתחרדת?

בתום מאבק של 14 שנה אישר בג"ץ הקמת כולל חדש ברחובות. בינתיים, ועדה עירונית התבקשה להקצות קרקע לשבעה מוסדות דת, נמשכים הנסיונות לסגירת "טיב טעם" בשבת, ובמקביל מקודמת תוכנית המקווה בשדרות ח"ן. האם העיר מתחרדת?

כניסתו של רחמים מלול לתפקיד ראש עיריית רחובות, סימלה היסטוריה בלא מעט מובנים. לראשונה בתולדות העיר עומד בראשה אדם המגיע מעדות המזרח, אך נראה כי מירב תשומת הלב הופנתה דווקא לכיפה השחורה שעל ראשו ולעובדת היותו חרדי.

כיום, כמעט שנה לאחר אותו לילה בלתי נשכח שבו רקד מלול באקסטאזה עם פטרונו הפוליטי אריה דרעי – טוענים גורמים שונים בעיר כי התרחיש אותו צפו מתממש וכי עיר המדע והפרדסים הולכת ומתחרדת.

אחד האנשים המשוכנעים כי הסטטוס-קוו מתכרסם והולך הוא תושב שכונת רמת יגאל, ציון הראל, שבשכונתו עומד להיבנות כולל חרדי. "זה דבר מאוד חמור בעינינו", הוא אומר. "מה שמפחיד הוא שיש מגמת השתלטות חרדית על האיזור הזה. זה פשוט יוצר התססה וכעס" (פירוט על ההשתלשלות המשפטית בנושא הכולל יובא בהמשך).

בישיבת מועצת העיר אושרו בקשותיהן של שתי עמותות להקים שני בתי כנסת חדשים ברחבי העיר. במקביל מנהלת עיריית רחובות מאבק משפטי לסגירת חנות "טיב טעם" בפארק המדע בשבתות. ההליך החל אמנם בתקופתו של ראש העירייה לשעבר שוקי פורר, אולם בסמכותו של מלול לבטל אותו בחתימת ידו.

ממסמכים שהגיעו לידינו, עולה כי בשתי הישיבות האחרונות של הוועדה להקצאת קרקע מחודש ינואר ומחודש מרץ, נדונו שמונה בקשות, שבע מתוכן עסקו במוסדות דת.

כך למשל, עמותת "רחמי שמיים" ביקשה להקים מוסד לקמחא דפסחא ברחוב יהודה הלוי על שטח המיועד לגן ילדים או לשטח ירוק (הוועדה החליטה לבדוק

על פי צרכי אגף החינוך), עמותת "דרכי אמונה" ביקשה להקים בית כנסת ומוסד רוחני ברחוב הלח"י על שטח המיועד למועדון נוער (הבקשה אושרה) ועמותת "שער התורה" ביקשה להקים ישיבה לגילאי ט' עד י"ב ברחוב אהרון שקולניק על שטח המיועד למבני ציבור (הבקשה אושרה).

הבקשה היחידה שלא עסקה במוסדות דת הייתה של תנועת הנוער העובד והלומד, שביקשה להקים בית ספר שדה על שטח ללא ייעוד (הבקשה הופנתה לאגף החינוך).

מי שהתריע רבות במצע הבחירות שלו מפני התחרדות העיר הוא עמי פינשטיין, שסירב השבוע להתייחס לנושא. מקורביו מסרו: "אנשים לא שמעו לעמי והם יכולים לבוא בטענות רק לעצמם. כל מה שעמי אמר בקמפיין, הוא צדק".

מועמד נוסף שפנה לציבור החילוני הוא עוזי סלנט, שלדבריו לא מרגיש בשינוי כלשהו: "אני בשעתו הגשתי הצעה לסדר בנושא המקווה. אני לא יודע על התעוררות חדשה שיש בנושא הדת. הבעתי את דעתי לגבי המקווה בשכונת שדרות ח"ן וצריך לשמור על הצביון של העיר".

המקווה בשדרות ח"ן עליו מדבר סלנט מהווה בעיני תושבי השכונה אבן בוחן בקרב על זהותה העתידית של העיר. בשכונה מתהלכות אגדות המדירות שינה מעיני התושבים על כך שמלול נואם בבתי כנסת ומבטיח להפוך את העיר לבני ברק. הם לא מוכנים לקחת סיכון ומתכוונים להמשיך במאבקם ללא פשרות.

"התחושה היא שיש מגמה הולכת ומתגברת של העדפת האינטרס הדתי-חרדי", אומר אחד מתושבי שכונת שדרות ח"ן, "ראש העירייה מוביל מהלך לשכונה חרדית, ישנה העדפה בולטת של הקצאת שטחי קרקע לאינטרסים דתיים. המקווה הוא רק קצה הקרחון שבולט מעל קרקע שהולכת ומתעבה, והתחושה היא שהמגמה הולכת ונעשית רצינית ושהמלחמה הרבה יותר גדולה מאשר על המקווה, אלא גם על דמות העיר והאופי שלה".

לא מעט מהדברים שעליהם דיברת החלו בתקופתו של פורר.
"התחושה היא שמדובר בדברים שמלול בהחלט מעורב בהם. העברתי עכשיו מייל לכל הפעילים שלנו לעדכן אותם בתופעות חדשות שקורות בשנה האחרונה כדי לנסות לכמת את זה למשהו מעבר לתחושות, אנשים בשטח אומרים לי חד-משמעית שמדובר במגמה של העדפת הסקטור הדתי-חרדי".

אבל מלול הוא לא חרדי קלאסי. הוא לוחץ ידיים לנשים, הוא מגיע לאירועים בעלי אופי חילוני.
"אולי זה עלה התאנה, כי גם דעתי עליו עד לא מזמן הייתה יותר טובה בגלל שהוא איש חינוך. הוא דיבר על אינטרס כולל. התחושה של רבים מאיתנו היא שמסתתרים מאחורי זה כוונות שונות. הוא מייצג סקטור, ואם מחר יחליט להלביש כיפה על רחובות בהליך לגיטימי, זו זכותו.

"אנו רואים את זה בדאגה ודיברנו על זה עם הרב קוק. עיר חרדית היא עיר ענייה המזמינה אנשים שלא משלמים מיסים, ראינו מה קרה בבית שמש או בבני ברק. קורים דברים בחצי השנה האחרונה ואנו נערכים להיאבק בתופעה".

מה יכול לקרות?
"הקמת שכונות אקסקלוסיביות לציבור הדתי בעוטף העיר למשל. לעירייה יש יכולת לתכנן דברים מבלי שהציבור יידע אותם. מלול מוביל מהלכים שנותנים מענה לציבור החרדי לסוגיו על חשבון רחובות פתוחה לציבור החילוני.

"הבג"צ שניתן השבוע בנושא הכולל ברחוב זכריה מדאר נותן לראש העירייה רוח גבית אדירה ומקור לדאגה לציבור החילוני. כשיש טיפה ועוד טיפה ועוד טיפה אתה יכול להגיד שיורד גשם".

על מנת לנסות לעצור את התופעה, מתקיימים בימים אלו מפגשים בין פעילי ציבור בעיר הדנים במה שהם מכנים "מגמת ההתחרדות של העיר". הפעילים מתכוונים לבחון האם ישנו שינוי בהשקעות במוסדות דת או חרדיים על חשבון השוויון בעיר, ומתכננים להיפגש עם הגורמים הרלוונטיים בעירייה כדי להחזיר את התקציבים והשטחים לטובת כלל הציבור בצורה הוגנת ושוויונית.

"לדעתנו מגיע תקצוב לכל התושבים לפי ניתוח הצרכים ולא בעקבות ראש עירייה כזה או אחר", הם אומרים.

מי שמתייצב לימינו של מלול הוא לא אחר מאשר חבר המועצה לשעבר ופעיל הציבור בהווה שמעון קהלני. הוא משוכנע כי מדובר בעלילה של מתנגדים פוליטיים וכי הסטטוס-קוו הדתי ברחובות נשמר:

"אני יושב עם האנשים ומדבר איתם, בסך הכל אין התחרדות של העיר. לא סוגרים כבישים בשבתות וגם אין תקציבים נוספים לחרדים. מלול עושה פעילות לכלל הציבור. ברחוב יעקב הוא עשה את פסטיבל הפסלים החיים וזה לא מיועד לציבור החרדי. לדעתי הקבוצה של שדרות ח"ן מנסה להפעיל לחץ על ראש העירייה כדי שיירד מעניין המקווה. הם הפכו את זה לדגל כדי לנגח את מלול.

"כאדם דתי, יכולתי לצפות ממנו לתיקון עיוותים. הוא לא עשה כלום. יותר מזה, ירדו פעילויות בגלל שמנחם קליין באופוזיציה. התקציב של המחלקה לתרבות תורנית לא עלה ונשאר על 750 אלף שקל, גורמים חרדים מדברים עם מלול והוא לא משחרר להם שקל. אני חושב שמלול מקפיד מאוד לשמור על סטטוס-קוו והוא כראש עירייה חרדי חרד מאוד לחרדים. מדובר בהתנגחות פוליטית כזו או אחרת".

עבור תושבי שכונת רמת יגאל ברחובות, המלחמה על אופייה של שכונתם החלה כבר לפני 14 שנים, ונראה שעבורם היא הגיעה לסיומה הלא מוצלח, מבחינתם כמובן.

בתום הליכים משפטיים שנמשכו 14 שנים, פסק השבוע בג"צ לטובת עמותת "הליכות חיים", המקיימת שיעורי דת ויהדות, ואישר בניית מוסד לימודי גדול בתוך שכונת רמת יגאל.

פסק הדין ניתן לאחר שנים ארוכות של מאבק משפטי בין העמותה החרדית לבין תושבי השכונה, שהתנגדו בתוקף למוסד דתי במקום, בטענה שמדובר באיזור חילוני. לאורך שנות המאבק, עמותת הליכות חיים, עמותה קטנה שרבים אינם מכירים ואף קשה מאוד להגיע אליה, נאלצה להעביר את השיעורים בכיתות שכורות במרכז העיר. כעת הם יכולים לשחרר אנחת רווחה ואומרים: "הכול היה שווה את זה".

הליכות חיים הינה עמותת בת של ארגון ההחזרה בתשובה החרדי הארצי "לב לאחים", והיא פועלת להפצת היהדות באמצעות מרכזים רוחניים.

"אנחנו עמותה שפועלת למתן שיעורי מחשבת ישראל, תורה ותרבות יהודית", מסביר הרב צבי שוורץ, שעומד בראש סניף רחובות של העמותה. "חשוב לנו לתת עזרה לכל אדם שמגיע אלינו באשר הוא - דתי או חילוני. כל מי שרוצה ללמוד על היהדות ולהתקרב אליה יותר, אנו מאפשרים לו שיעורים מכל הסוגים הקשורים לדת ולתנ"ך".

על מנת להבין כיצד התחיל המאבק בין תושבי שכונת רמת יגאל החילוניים לבין עיריית רחובות ועמותת הליכות חיים, נחזור קצת אחורה, לשנת 1996. באותה שנה עיריית רחובות החליטה להקצות שטח המיועד למבני ציבור בשכונה עבור עמותת הליכות חיים לטובת הקמת בית מדרש תורני להפצת היהדות.

שלוש שנים מאוחר יותר להחלטת העירייה, בחודש מרץ 1999, גילו תושבי שכונת רמת יגאל כי בשטח החלה בניית כולל חרדי לאברכים, והחלה להתארגן התנגדות מצד תושבי השכונה.

ועד פעולה של נציגי השכונה פנה לראש העירייה בדרישה להפסיק את הבנייה. משנענו בשלילה, החליטו להגיש עתירה לבג"צ כנגד העירייה והעמותה, ולאחריה הוצא צו ביניים המורה על הפסקת הבנייה בקרקע. אגב, עוד בטרם ניתן צו הביניים, הוצא נגד העמותה צו הפסקת בנייה מנהלי בגין חריגות בנייה.

"כל מה שנעשה בשכונה היה מושתק לחלוטין, ולנו התושבים לא היה כל מידע", מספר ישראל סולודוך, תושב השכונה. "הכול היה בהסתרה. החלטות מועצת העיר מעולם לא הועברו לתושבים, שחייהם עמדו להשתנות בעקבות ההחלטה.

"עשו הכול כדי שלא נדע מה עומד לקרות, ואנחנו הבנו את הנעשה רק כשהחלה הבנייה עצמה. כנראה שהעירייה ידעה שנתנגד, מפני שאפילו לא חשבו לשלוח נציגים לשכונה ולהסביר על העמותה וההחלטה להקצות לה את הקרקע".

תוך כדי מאבקם בבניית הכולל, השיגו התושבים תקדים משפטי חשוב. שר הפנים והיועץ המשפטי לממשלה נתבקשו להגיב לעתירת תושבי השכונה, ולהתייחס לשאלה העקרונית של נוהל הקצאת קרקעות ללא תמורה על-ידי רשות מקומית.

היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי לדעתו הקצאת קרקע ללא תמורה ברשויות המקומיות כמוה כמתן תמיכה, ויש לעגן הקצאות אלה בנוהל מחייב. בזמן הגשת העתירה נוהל כזה טרם נקבע.

תושבי שכונת רמת יגאל טענו אז, כי נפלו פגמים בהליך הקצאת הקרקע על ידי העירייה, הן בדרך קבלת ההחלטה בדבר ההקצאה, הן בסבירותה והן באופן אישור הסכם ההקצאה ובהליך מתן היתר הבנייה לעמותה. התושבים טענו כי ההחלטה והאישורים נתקבלו ללא דיון ענייני וללא נתינת הדעת לכל השיקולים הנוגעים לעניין.

לטענתם, היה על העירייה לשמוע את דעתם של התושבים לפני קבלת ההחלטה, דבר שלא נעשה, והעירייה גם לא נועצה בגורם בלתי תלוי.

עוד נטען כי ההחלטה להקצות את הקרקע לשם הקמת מרכז חרדי בשכונה שרוב תושביה חילונים איננה סבירה. לטענת התושבים, קיבלה העירייה את ההחלטה ללא בדיקת צרכי השכונה אל מול ייעודו של המרכז והשפעת פעילותו על רווחת תושבי השכונה ואורח חייהם.

זאת ועוד, העירייה לא בדקה, טענו התושבים, חלופות קרקע אחרות עבור המרכז טרם קבלת ההחלטה להקימו בשכונתם. "בשכונה ומסביב לה חיים כ-3000 תושבים חילוניים, שכל מה שרצו זה שייבנה מתנ"ס לנוער או מרכז חוגים", אומר היום סולודוך.

"במקום זה העירייה, מתוך שיקולים פוליטיים לחלוטין, החליטה לתמוך באנשים חיצוניים לשכונה, דתיים, ולבנות להם מרכז דת שלא תואם כלל את צרכי המקום. הילדים שלנו לא מספיק חשובים שנשקיע בהם?".

עתירת התושבים באותה שנה התקבלה, ואף נחשבה להחלטה תקדימית. בג"צ קבע כי ככלל, הקצאת קרקע בידי רשות מקומית כפופה לקריטריונים כלליים של הגינות, שוויון, שקיפות, סבירות ומידתיות.

עוד קבע בג"צ כי עיריית רחובות לא שקלה שיקולים ענייניים בהליך ההקצאה לעמותה, ולא התחשבה בשיקולים רלוונטיים שונים, וביניהם טובת התושבים, צרכי השכונה וצרכי העיר כולה. נפסק כי בהיעדר בחינה של מכלול השיקולים הרלוונטיים, סטתה העירייה מחובות ההקפדה על כללי מינהל תקין ומחובת השקיפות.

בג"צ הורה, אפוא, על ביטול החלטת הקצאת השטח לעמותה. עם זאת הובהר בפסק הדין, כי אין בביטול זה כדי להביע עמדה בשאלת ההתאמה של תוכנית העמותה לצרכיה של השכונה.

בעקבות פסק הדין התקדימי, גיבש משרד הפנים "נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או בתמורה סמלית". מטרתו של נוהל זה היא "לקדם, בתחום הקצאת הקרקע, מינהל תקין, שמירת עקרון השוויון, חסכון, יעילות ושקיפות, ולמנוע פגיעה בטוהר המידות".

מיד לאחר אישור הנוהל החדש, באפריל 2003, שבה עמותת הליכות חיים והגישה בקשה להקצות לה קרקע למטרת הקמת "בית מדרש גבוה להוראה, לקליטת עלייה ולמתן עזרה לנזקקים". עיריית רחובות למדה את הלקח, והפעם טרחה להודיע לתושבי שכונת רמת יגאל על הבקשה, והם הוזמנו להגיש התנגדויות.

204 תושבים, חלקם מרחוב זכריה מדאר בו ייבנה הכולל, הגובל בשכונה, הגישו התנגדויות לבקשת ההקצאה. התושבים טענו בין היתר כי בית המדרש המתוכנן מנותק מהווי השכונה, וישרת תושבים המתגוררים מחוצה לה.

עוד נטען כי ועדת ההקצאות לא התייחסה לקריטריונים להקצאה של עיריית רחובות, וכי לא נבחנו חלופות להקצאה שישרתו את טובת תושבי השכונה. המתנגדים לבקשה הביעו חשש מפני הפיכת השכונה החילונית לשכונה חרדית, וזאת בעקבות פעילות העמותה המכוונת להחזרה בתשובה.

כן הובע חשש מפני בעיות חנייה ורעש שייווצרו במקום עקב פתיחת הכולל, ומפני ירידת הערך הכלכלי של דירות התושבים בשל הצפיפות שתשרור במקום לאחר שתושלם בניית המבנה. התושבים טענו כי העירייה לא בחנה אפשרות לבניית מתנ"ס או גן ילדים שישרת את כלל תושבי השכונה במקום.

"לאחר פסק הדין הראשון שניתן על ידי בית המשפט", אומר השבוע הרב צבי שוורץ מעמותת הליכות חיים, "נעשו תיקונים ושינויים, ואנחנו הגשנו בקשה על פי כל הדרישות. לא הייתה כל סיבה להטריד אותנו שוב ולגרום לנו בעיות, אלא רק ניסיון להרחיק נושאי דת מהשכונה".

בעמותת הליכות חיים טוענים כי לבקשת ועד השכונה עצמו היא נאותה לייחד חלק מן המבנה לבית כנסת, שישמש את תושבי השכונה שיחפצו בכך. הדבר מלמד, לטענת אנשי העמותה, כי מבין תושבי השכונה ישנם כאלה הרואים תועלת בייעודו של הבניין העומד להיבנות בסמוך למקום מגוריהם.

ועדת ההקצאות החליטה בזמנו לדחות את ההתנגדויות, וכחודש לאחר מכן אישרה מועצת העירייה, ברוב קולות, את המלצת הוועדה, ובכך התחיל מאבקם השני של תושבי שכונת רמת יגאל, שהגיע לסיומו במפח נפש גדול מבחינתם.

בפסק הדין שניתן השבוע על ידי בג"צ נקבע, כי "הוכח כי תושבים המתגוררים ברחובות הסמוכים לשכונת רמת יגאל נמנים על המגזר הדתי והחרדי, שהקמת המבנה המבוקש עונה לרצונותיהם ולצרכיהם. המושג 'צרכי הסביבה הקרובה' לא הוגדר, כאמור, בקריטריונים, אך אין זה מן הנמנע כי צרכי בני הקהילה המתגוררים ברחובות הסמוכים לקרקע הנדונה עונים גם הם על מושג 'בני הסביבה הקרובה' שלצרכיהם ניתן המשקל הראוי".

בנוסף נכתב בפסק הדין, כי "ההחלטה להקצות מחדש את המגרש לעמותה נתקבלה לאחר שורה של דיונים בפני הגורמים המוסמכים". לטענת בג"צ, שלא כטענת התושבים, חוות הדעת המקצועיות הובאו במניין שיקוליה של ועדת ההקצאות.

לפי בג"צ, גם אם במסגרת הדו-קיום בין דתיים לחילוניים בשכונה תתבקש, בדרך הטבע, התחשבות מסוימת מצד התושבים החילוניים בקדושת השבת ובקדושת חגים ומועדים, אין בכך כדי לחרוג מחובת הכיבוד ההדדי שמגזרי החברה השונים חבים אלה לאלה, במסגרת החיים המשותפים שהם תנאי לקיומה של חברה פלורליסטית ודמוקרטית. "התחשבות באורחות החיים של הזולת אין משמעה כפייה", נכתב בפסק הדין.

שופטי בג"צ סיכמו את הדברים באומרם כי התושבים לא הצביעו על פגיעה ממשית בזכויותיהם, המצדיקה התערבות שיפוטית. אופיה החברתי-דתי המעורב של השכונה, מיקום המבנה המתוכנן על ציר דרך ראשי והמרחק ממנו אל מבני המגורים, מהות הפעילות המתוכננת במבנה, וההתחייבויות שהעמותה לקחה על עצמה למזער את החשש כי פעילות המוסד תהפוך מטרד לתושבים – כל אלה מעמידים את החלטת ההקצאה בתוקפה.

"בית המשפט העליון קבע כי כל הפעולות של עיריית רחובות נעשו כדין וביושר", אמר השבוע עו"ד יחזקאל ריינהרץ, מי שייצג את עיריית רחובות בעתירה, "שיקולי העירייה היו ראויים, ואנו שמחים שאחרי תקופה ארוכה ביותר פסק הדין ניתן, והצדק יצא לאור".

"פסק הדין מבהיר כי בעניין הקצאת הקרקע, התושבים התנגדו שלא בצדק ולא באופן שהינו ראוי", אומר עו"ד יורם בר-סלע, שייצג את עמותת הליכות חיים.

"סוף כל סוף, לאחר כל כך הרבה שנים של מאבקים, בית המשפט אישר לעיריית רחובות להקים את המרכז החרדי. ראוי שאנשים חילונים יכבדו גם את הדתיים, ולא יכפו עליהם חופש מדת. מדובר בפסק דין מאוד חשוב, שעשוי לשמש במחלוקות רבות בעתיד בין הציבור החילוני לדתי".

עבור ראש עמותת הליכות חיים ברחובות, הרב צבי שוורץ, פסק הדין שניתן השבוע סוגר פרק שלם של ציפייה ובזבוז זמן וכסף. "אנחנו מאוד שמחים שהתקופה הזאת הסתיימה סוף סוף", הוא אומר.

"אנחנו יודעים שלתושבים לא היה בכלל אכפת מה קורה להם בשכונה, אלא שקבוצת רפורמים מירושלים הגיעה עם עורכי הדין שלה ועוררו גלים גדולים אצל התושבים. הם אלו שמימנו את כל המאבק, ואלה שדאגו שבמשך עשר שנים נהיה בלי קורת גג ראויה. עכשיו אנחנו יכולים לצאת לדרך חדשה בעיר".

המאבק של תושבי השכונה נמשך מעל לעשור. איך הסתדרתם כל הזמן?
"כל העניין המשפטי היה מאוד מתסכל. בהתחלה, אחרי פסק הדין הראשון, הפקנו לקחים ותיקנו דברים. היינו בטוחים שהכול ילך חלק, אבל מהר מאוד הבנו שזה לא ככה. במשך חמש שנים ניהלנו מאבק משפטי ארוך, בו הוכחנו מעל לכל ספק את צדקתנו. אחר כך ישבנו וחיכינו חמש שנים שלבית המשפט יהיה זמן ויתנו את פסק הדין".

מה הכוונה?
"פשוט ישבנו וחיכינו, כשכל החומר היה מוכן. חמש שנים התבזבזו כי לבית המשפט העליון לא היה זמן. אני רק חושב כמה שיעורים יכלו להינתן בזמן הזה".

מה באמת עשיתם בכל הזמן בו לא היה לכם מבנה?
"שכרנו שלושה חדרים ברחוב הרצל על מנת להעביר את השיעורים לכל מי שרוצה. הייתה צפיפות גדולה, אבל לא היה משהו אחר לעשות".

לא התייאשתם אחרי כל כך הרבה שנים?
"להתייאש? מה פתאום? מבחינתנו זו שליחות. המצב לא היה הכי טוב שיכול להיות. השכירות עלתה הרבה מאוד כסף, והצפיפות הכבידה על העבודה. עוד לא נכנסנו לבדוק מה הנזק למבנה שחיכה לפסק הדין אחרי כל כך הרבה זמן".

הפסדתם כסף בגלל העיכוב?
"כמובן. לפני עשר שנים היו לנו תורמים שרצו להשקיע במקום, אבל הם לא חיכו לנו עד שפסק הדין יינתן. איבדנו את כולם, ועכשיו אנחנו צריכים להתחיל את הכול מההתחלה. אבל אנחנו אופטימיים. העיקר שעכשיו נוכל להמשיך ולבנות את המבנה".

אתה חושב שיש סיכוי שתושבי השכונה יקבלו אתכם?
"אני מאוד מקווה. אני חושב שתושבי שכונת רמת יגאל יכולים רק להרוויח מבניית הכולל. אנחנו פועלים לטובת החרדים בדיוק כמו לטובת החילונים. כל מי שרוצה להתקרב ליהדות מוזמן להגיע".

תושבי שכונת רמת יגאל, כצפוי, אינם מרוצים מפסק הדין, ולא מבינים כיצד בית המשפט בחר את טובת התושבים החרדים שאינם גרים בשכונה, לטענתם, על פני התושבים החילונים הגרים בה.

"אנחנו מאוד עצובים ומאוכזבים", אומר סולודוך. "השופטים לא מצאו לנכון לייחד קרקע ציבורית לטובת תושבי השכונה, כמו מתנ"ס לנוער שאנו זקוקים לו מאוד. במקום זה הם מעדיפים לתת לחרדים עוד חדרים ללמוד בהם".

אתם מרגישים שהעירייה ובית המשפט העדיפו לתמוך בציבור הדתי ולא בחילוני?
"כמובן, אבל אנחנו מתרגלים לזה. אנחנו בסך הכול אנשים ציונים שרוצים לחיות בישראל בשקט. אנחנו משרתים בצבא, לעומת אותם חרדים, ונותנים את הנשמה למדינה. לא ברור לנו למה אנשים חיצונים לשכונה ואפילו לעיר, שלא עושים צבא ובמקום זה הולכים ללמוד, חשובים יותר מהילדים שלנו".

המאבק לקח רבה מאוד שנים. לא התייאשתם עם הזמן?
"המאבק לקח הרבה מאוד שנים והיה מתיש ביותר. הנושא הזה היה חשוב לנו ביותר, ולכן נלחמו כל עוד יכולנו. התגבשנו המון אנשים מהשכונה ולכן הרגשנו שיש לנו כוח אמיתי ביד.

"בקרב הראשון ניצחנו, ובעקבותיו נקבעו תקדימים חשובים. בעקבות העתירה שלנו שונו הנהלים ועכשיו ישנה חובה לשים שלט עם הצהרת כוונות, וזאת על מנת שנוכל להגיש התנגדויות. הניצחון הזה נותן לי הרבה כוחות לקרב הבא".

מהעירייה נמסר בתגובה: "פרויקט דרום וייסגל שווק במכרז מטעם מינהל מקרקעי ישראל על אדמות המינהל וההליכים החלו זמן רב טרם הקדנציה הנוכחית וכנ"ל באשר לאכיפת חוק העזר כנגד חנויות ממכר, שתחילתה בשנת 2007.

בקשות להקצאת קרקע נבחנות על פי נוהל משרד הפנים, ההקצאות מגוונות, ביניהן לאקי"ם, לע.ל.ה, לנוער העובד והלומד, למבני ציבור, חינוך, דת ועוד, ופסק הדין של בית משפט העליון שפורסם השבוע אף נתן גושפנקא משפטית לעמידה בנוהל. אין לנו ספק כי לפס"ד האמור תהיה השלכה באשר לכלל הקצאות הקרקע העומדות על הפרק.

"נציין כי בג"ץ בלומנטל קבע שצריך להתקיים נוהל מסודר, ולאחר בג"ץ זה משרד הפנים פרסם נוהל כאמור, ומאז העירייה פועלת במדויק בהתאם להוראות הנוהל, ולראייה, ההליך המדובר אשר קיבל גושפנקא משפטית. לפיכך, מדובר באמירות מסולפות מטעם קומץ אנשים המנסים לפגוע במרקם החיים בעיר, מתוך אינטרסים פוליטיים צרים. העירייה תמשיך לשרת את כלל האוכלוסיות בעיר".

היועצת המשפטית לעירייה, עו"ד מיכל דגן הוסיפה: "אני סבורה שמדובר בפסק דין חשוב ונלמד אותו לפרטיו ונפעל בהתאם גם בהמשך".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...