מוסר כליות: החיפאי שהחליט למכור כליה באינטרנט מדבר
בצורה ישירה, לעיני כולם ועם שם חלקי, ניסה תושב חיפה מיכה למכור מוצר באינטרנט - את כלייתו. עצומה אינטרנטית קמה כנגד המעשה, ח"כים עורבו בעניין, ורק מיכה, השקוע בחובות לשוק האפור, מתעקש להמשיך: "אין לי ברירה"
הצעד שעשה מיכה הביא אל הדואר האלקטרוני שלו מיילים של נאצות, איומים וקללות, ואף להקמת עצומה, הקוראת להוריד את המודעה מאתר האינטרנט.
''אני לא יכול ללכת למשטרה כי אני מפחד''.
צילום אילוסטרציה: נאור רהב
עד כה חתמו עליה למעלה מ-1,500 איש (נכון למועד סגירת הגיליון), כשבין החותמים חברי הכנסת נחמן שי, חיים אורון ודוד רותם, אשר הבטיח להעביר את הנושא ליועץ המשפטי לממשלה.
בדיוק בשבוע בו השיק המרכז הלאומי להשתלות
תוכנית למתן החזרים כספיים לתורמי איברים חיים, יכל מיכה לפנות לאפיקים המקובלים. הצעד החריג שביצע גרם לסערה שאפילו הוא לא צפה אותה. כעת הוא רק רוצה מעט שקט, ואם אפשר להשיג את הכסף בצורה חוקית - מה טוב.
לאן הגענו?
האתר המקוון זה וזה מתמחה בכך שלטענתו, הוא האתר היחיד שמרכז את כל המודעות בישראל. אך לטענת מפרסמי העצומה נג תוכניתו של מיכה למכור את כלייתו באמצעות האתר, לא כל מודעה צריכה להתקבל ולהתפרסם כלשונה.
העצומה שפורסמה. "לא ירחק היום ויתחילו אנשים לאכול אחד השני" צילום מסך
תחת הכותרת הישירה והפשוטה: "חיתמו על עצומה נגד אתר אינטרנט ישראלי שמוכר כליה", מבקשים מחברי העצומה את עזרת הציבור בקידום העצומה, הדורשת לכפות על אתר האינטרנט להוריד את המודעה שפורסמה בלוח היד השנייה באתר.
העצומה, כך לטענתם, מיועדת להגיע לתפוצה רחבה ביותר וקוראת ללחץ על משטרת ישראל, משרד הבריאות וסגן השר ליצמן העומד בראשו, להפעיל את כובד משקלם על הנהלת האתר להורדת המודעה.
"חוסר התגובה והאטימות של הרשויות וגורמי מוסר בישראל - אדם מוכר כליתו באינטרנט והם שותקים?", לשון העצומה. "פרשיה זו היא רק סממן לטריפת הקלפים המוסרית המתחוללת בעם ישראל. לא ירחק היום ויתחילו אנשים לאכול אחד השני.
"מזעזע לקרוא על מצבו של האדם, הנאלץ למכור כליתו על מנת לשרוד. לא ייתכן כי מנגד יעמדו הרשויות, ולא יעשו דבר. ועוד יותר, לא ייתכן כי אותו אדם מסכן יפרסם מודעה באינטרנט על מכירה של איבר מאיבריו, והמודעה תוצג קבל עם ועדה בפני כל, ולא תוסר מיידית על ידי הנהלת האתר, משתפי הפעולה עם מעשה נורא זה.
"חוסר האיכפתיות והאפאטיות לאוזלת ידו של האחר היא פשיטת הרגל המוסרית הקשה ביותר, גם של הגורמים הרשמיים במדינה, וגם של הפרטיים שאינם נחלצים לעזרה. ארץ אוכלת יושביה, היא הארץ שמאפשרת לדבר נורא ובלתי מוסרי שכזה להתרחש".
עוד מוסיפים כותבי העצומה, כי: "לאן הגענו, שאנשים מגיעים למצב שכזה ומתוך בחירה מודעת הנובעת כולה ממצוקה אמיתית, לרדת לשפל כזה? היכן אנשי המוסר והתרבות, שיצאו צעקתם נגד עוול נורא שכזה?". בנוסף מבקשים כותבי העצומה שלא להשאיר קללות במקום חתימות.
"דבר ראשון פנינו לאתר, ודיברנו עם מישהי שם בשם ליאור שאמרה שהם יורידו את המודעה תוך חמש דקות, אבל הם לא הורידו", מספרים מחברי העצומה על רעיון הקמתה. "אחרי זה התקשרנו עוד כמה פעמים, והם פשוט לא התייחסו אלינו ולא הורידו את המודעה. בגלל זה פתחנו את העצומה, מכיוון שחשבנו שככה הם לא יוכלו להתעלם מזה.
"העצומה תפסה תאוצה, ואפילו כמה חברי כנסת חתמו עליה, כמו נחמן שי שאמר שאנחנו צודקים, חייבים להוריד את המודעה וביקש שנצרף אותו לעצומה. חיים אורון שחתם על העצומה, ואמר שהוא תומך גם, וח"כ דוד רותם שאמר שהוא מעביר את העניין לטיפול היועץ המשפטי לממשלה".
בינתיים זה הכל בגדר דיבורים, מכיוון שהמודעה לא ירדה.
"אתה צודק, המודעה באמת לא הוסרה. קיבלנו גם פניה מהמשרד של מתן וילנאי, שאמרו שיעבירו לו את החומר היום. דוד רותם מאוד בעניין, וגם חיים אורון. הם לא עדכנו אותנו בינתיים מה קורה עם היועץ המשפטי לממשלה".
ניסיתם לפנות למיכה עצמו?
"מישהו שלח לנו את הפרטים שלו, הוא מצא אותו דרך המייל שלו מהמודעה, והגיע ככה לפרופיל שלו בפייסבוק, ושם יש את כל הפרטים שלו. לא הצלחנו לגרום לו להוריד את המודעה".
"אין לי ברירה"
ומה מיכה אומר? הוא מעדיף להצניע את הפרשה כמה שיותר: "קיבלתי כל מיני מיילים, קללות ואיומים, ואני לא חושב שאני רוצה להגיד עוד משהו שיעשה לי בעיות. אני בן 35 אין לי אישה ולא ילדים. רוב החיים הייתי ברמן בכל מיני פאבים ומקומות בחיפה, שברשותך לא אחשוף את שמותם כדי לא לגלות את זהותי.
ניתוח. צילום אילוסטרציה צילום: sxc
"לפני שלוש שנים נמאס לי לעבוד בלילה, והתחלתי לעבוד במקום טוב ומסודר, אך לפני שנה פיטרו אותי, ולקחתי הלוואה מאנשים שהסתובבתי איתם בתקופה שעליתי לארץ. אלה לא חברים שלי, רק אנשים מפעם.
"בכל פעם שפגשו אותי הם הציעו, ואחרי שפיטרו אותי רציתי לפתוח עסק עם מישהו, שברח לי עם רוב הכסף שלקחתי. ניסיתי למצוא עבודה בשנה האחרונה, והיה לי קצת כסף מפיצויים שקיבלתי, ולכן לא הלכתי לחתום. כשהלכתי אמרו לי שמאוחר מדי, מכיוון שעברה חצי שנה.
"לא החזרתי שני תשלומים לאנשים, והם רוצים את כל הסכום. בגלל זה אני צריך את הכסף במכה אחת. אין לי דרך אחרת, ולא יעזור לי שום דבר. גם אם אתחיל לעבוד עכשיו - לא אצליח להשיג את הכסף שאני צריך לתת להם, שאם מחשבים אותו עם ריבית זה כבר הרבה יותר מ-100 אלף שקלים".
ניסית לפתור את זה באפיקים חוקיים, למשל משטרה?
"אני לא יכול ללכת למשטרה מכיוון שאני מפחד, ואת האמת - אני גם באמת חייב להם כספים".
אבל להגיע למצב של מכירת הכליה שלך?
"אני יודע שיש סיכונים, אבל עכשיו אני בריא".
לא התייעצת עם רופאים בנושא?
"לא שאלתי רופאים, שאלתי בפורום. השורה התחתונה - אין לי ברירה, אני חייב את הכסף".
יש לך מסר לאחרים בעקבות הסיפור הזה?
"רק דבר אחד - לא לקחת כסף מאף אחד לא מבנק ולא מאנשים".
האופציה החוקית
ביום ראשון לפני כשבוע, לאחר שנתיים של עיכובים, השיק המרכז הלאומי להשתלות תוכנית למתן החזרים כספיים לתורמי איברים חיים. לפי התוכנית, תורמי איברים מן החי, מרביתם תורמי כליה, יזכו בפיצויים בגובה אלפי שקלים שיחולקו החל מה-20 באוגוסט. הפיצוי יינתן לכל התורמים ממועד אישור חוק ההשתלות ב-1 במאי 2008.
ח"כ יחימוביץ'. "החלטה שתגרום לאנשים עניים להטיל מום בגופם" צילום ארכיון: פלאש 90
"מדובר בתוכנית לאומית, שמטרתה לעודד את ההשתלות בישראל", מסר יו"ר המרכז הלאומי להשתלות ומנהל המרכז הרפואי רמב"ם, פרופסור רפאל ביאר.
כמובן שלא כל דכפין שירצה יילך ויתרום את כלייתו, ועל פי התוכנית תידרש ועדה של משרד הבריאות לאשר כל בקשה לתרומת איברים מהחי, בכדי לבדוק האם לא הופעלו לחצים על התורם, ולא נעשה סחר באיברים, אשר מנוגד לחוק.
כבר ב-2007 דנה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת בנושא, ובתחילת 2008 אישרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק ממשלתית, אשר מסדירה את השתלות האברים בישראל.
ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) טענה אז, שמדובר בהצעת חוק שמעודדת סחר באיברים בקרב עניי ישראל. "ההחלטה לשלם לתורמים סכום כסף מטעם המדינה היא החלטה מסוכנת, אשר תגרום לאנשים עניים ונואשים להטיל מום בגופם בתמורה לכסף". יחימוביץ' הציעה, כי הכסף שישולם לתורם יכסה את אובדן ימי העבודה וההוצאות הרפואיות שביצע לקראת הניתוח, ותו לא.
הפיצויים לתורמי איברים חיים, עומדים על היקף משכורת של 40 ימים בגין אובדן השתכרות, בסכום השווה לתגמול שמשולם במוסד לביטוח לאומי עבור ימי מילואים. מובטלים ועקרות בית יקבלו החזר, בגובה של 40 יום על פי שכר המינימום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם