סטארט אפ בנוסח אשקלוני: פרויקט אגורה

"פרויקט אגורה" הוא אתר שבו אפשר למצוא אלפי חפצים שונים מכל הסוגים למסירה בחינם. האיש שמאחורי המיזם, ירון בן עמי האשקלוני, מתפעל כבר את הגרסה הספרדית של האתר ומבטיח שבתוך שלוש שנים בכל מדינה בעולם יהיה פרויקט אגורה משלה

ליאור אבני | 11/8/2010 10:42

בכל בית יש ויכוח כזה. לפעמים זה אוסף קסטות של פעם, לפעמים זה ספר עתיק, לפעמים כיסא נדנדה ישן וחורק. "תעיף את הגרוטאה הזאת מכאן", אומר אחד הצדדים בעימות, בדרך כלל האישה.

ירון בן עמי צילום: אדי ישראל

"אני לא מוכנה שזה יישאר בתוך הבית". הבעל, המום מחוסר הבנתה של האישה לנחיצותו של החפץ, מתנגד בכל תוקף: "מה פתאום לזרוק?! את יודעת כמה שילמתי על זה לפני עשר שנים? הון תועפות! וחוץ מזה, זה כל כך נדיר, שהיום אין אפשרות להשיג כאלה בארץ".

האישה, נחושה מתמיד, עומדת על שלה. "כל הבית מלא בזבל הנדיר הזה שלך", היא פוסקת, "זה הולך החוצה". כאשר הוא מבין שהובס, הבעל הפגוע בטוח שלחפץ האהוב עליו לא תהיה בעיה למצוא בית חדש. "אין בעיה", הוא אומר לאשתו בטון נעלב, "לא יחסרו אנשים שיתנפלו על זה. אני אתן את זה למישהו אחר, שבאמת יעריך את זה".

לכולנו יש חפצים כאלה בבית. בעיקר כשמתכוננים לקראת חג הפסח, מגלים אותם זרוקים באיזו מגירה או מחסן. מדובר בחפצים שנמצאים בשטח האפור: לא מספיק שימושיים כדי להחזיק אותם, אך עדיין יותר מדי יקרים ללבנו כדי להשליך אותם לפח. ובדיוק בשביל החפצים האלה, הוקם האתר "פרויקט אגורה". שם אפשר לפרסם חפצים שסיימו את דרכם בבית שלכם.

ההבדל בין פרויקט אגורה לבין אתרים כמו "יד 2" ודומיהם, הוא ששם הכל בחינם. כלומר, אנשים שמפרסמים את החפצים שלהם, לא דורשים עבורם תשלום. רק תבואו ותיקחו.

הזדמנות להיפטר מהחפצים

האתר פרויקט אגורה הוא פרי רעיונם של שני חבר'ה צעירים, אחד מהם הוא ירון בן עמי מאשקלון. כבר מגיל צעיר, התעסק בן עמי (26) בתחום המחשבים. הוא מספר כי עוד בתור ילד, הוא ניסה פעמים רבות לפרק את המחשב. בתיכון, מטבע הדברים, הוא בחר ללמוד במגמת מחשבים. רק בצבא הוא לקח פסק זמן מהמחשבים לתקופה של שלוש שנים, כדי להיות מ"כ בחטיבת הנח"ל.

אז איך נוצר הרעיון להקים את אתר שיתופי החפצים הראשון מסוגו? כמו בדרך כלל במקרים כאלה, במקריות. "השותף שלי היה עובד לפני חמש שנים במחסן אופנה" מספר בן דמי, "בכל

יום הוא היה מחליף אלפי קולבים מפלסטיק בקולבים מעץ, ואז היו זורקים את הפלסטיק. שם הוא הבין שצריך לחפש דרך לעשות משהו עם מה שהם כינו 'זבל'.

"במקביל לסיום השירות הצבאי שלי – וזה עוד לפני שהכרנו – קראתי כתבה על כך שיש פורומים לשיתוף מוצרים. הגעתי לפורום הזה, וממש אהבתי את הרעיון. אז כשהשתחררתי פתחתי פורום כזה גם עבור תושבי אשקלון. זאת הייתה מעין גרסה מאוד בסיסית וראשונית של האתר שיש לנו עכשיו. שם יצר איתי קשר השותף שלי, והציע להצטרף אליו באתר 'אגורה' שהוא הקים פחות מחודש לפני כן".

וכבר אז האתר פרח?
"לא. אז היו שם ממש מעט דברים למסירה, ויותר מזה – רובם גם היו של השותף, צור".

אז איך הגדלתם את ההיצע ואת מספר הגולשים?
"בהתחלה, הפצנו את עובדת קיומו של האתר רק בקרב חברים קרובים ומכרים, כי רצינו להתחיל עם מאגר אנשים שכבר מכיר את הרעיון של אגורה. קראנו לזה 'מסה ראשונית'. ברגע שהייתה לנו את אותה מסה, החלטנו שזה הזמן להתפתח.

כסף צילום: אדי ישראל

"כשעברנו את 2,000 החפצים למסירה, הבנו שזה זמן טוב להתחיל ולהפיץ את הבשורה. מה שהייתי עושה זה לחלק פה באשקלון פלאיירים, בעיקר בשכונות החדשות של העיר, כי לדעתי זה היה רלוונטי בעיקר למי שעובר או עבר דירה. כתבתי שם 'יש לכם הזדמנות להיפטר מכל החפצים הישנים, ועל דרך לתרום לחברה'".

אז איך באמת עובד האתר?
"פשוט מאוד. אתה נכנס, ובפינה העליונה של האתר יש לינק 'ברצוני לתת חפץ'. נכנסים אליו, יש טופס קטן עם כמה שאלות על החפץ, אפשרות להעלות תמונה ודרכי יצירת קשר. אם אתה טיפוס שחרד לפרטיות שלו, אז אנחנו גם מציעים ליצור קשר דרך תוכנת המסרים של האתר. השלב הבא הוא יצירת הקשר ומסירת החפץ. לאחר מכן, אתה מסמן שזה נמסר, והמודעה מוסרת מהאתר. פשוט וקל".

בטח לא פראיירים

פשוט וקל? לא כל כך בטוח. ישראלים לא רוצים להיות פראיירים, כמו ששרים חברי להקת "הדג נחש". המנטאליות של ארץ הקודש לא תאפשר לתת למישהו אחר מוצר בחינם. מה, הם הספונסרים שלהם?

אבל באופן מפתיע, האתר דווקא כן הצליח והפך ללהיט. כאשר נכנסנו אליו השבוע (agora.co.il), מצאנו שם אלפים רבים של מוצרים וחפצים, המסודרים על פי קטגוריות שונות. "העניין הזה שהכל בחינם בהחלט היה אחד המחסומים הכי קשים לפריצה" אומר בן עמי, "כי הישראלים ידועים ככאלה שתמיד מנסים לא להיות פראיירים, אז היה דרוש שינוי בתפישה.

"מצד שני, יש סוגים מסוימים של אנשים, שהאתר הזה בנוי בדיוק בשבילם. ראשית, כל הפילנתרופים למיניהם. מדובר באנשים שאומרים לעצמם 'וואלה, יש לי מיטה שאני כבר לא משתמש בה, אז למה לא לתת אותה למישהו?'. אותם אנשים מרגישים טוב עם העובדה שהם מסרו ולא מכרו. יש גם את הסוג של האנשים שזה עוזר להם.

"הם אומרים לעצמם 'אני גר בקומה השביעית ואני מת להיפטר מהמיטה הזו'. אז הם מעלים את המיטה למסירה באתר, כי מי שרוצה את המוצר גם צריך לבוא לקחת אותו. כך שני הצדדים מרוויחים. ההוא שמת להיפטר מהחפץ מרוויח, וגם זה שמחפש מיטה מרוויח".

תן לי דוגמה לחפצים שמוצעים למכירה באתר?
"לא רק רהיטים וביגוד, אלא אפילו כל מיני מכשירי חשמל שכבר לא פועלים, אבל עדיין אפשר להשתמש בחלק מהם בתור חלקי חילוף. אני כבר שמעתי שיש אנשים באתר שאוספים כל מיני חלקים ובונים מזה מוצר.

"לדוגמה, היה טכנאי מחשבים שלקח מסך מחשב שהיה למסירה, אחר כך גם את שאר החלקים מאנשים אחרים שהעלו למסירה פריטים שקשורים למחשב, ומכל זה הוא בנה לעצמו מחשב. אומנם זה לא הצעקה האחרונה בשוק המחשבים, אבל הוא הצליח לגלוש באינטרנט ולעבוד באופיס דרך מחשב הקומבינה הזה".

ובטח גם מכר אותו בהמשך?
"דווקא לא. הוא מרכיב את המחשבים האלה ואז נותן אותן כל מיני אגודות ועמותות. לי, באופן אישי, זה ממש כיף לראות שיש מי שלוקח את הרעיון של אגורה ויוצר ממנו עוד פרויקט קטן שאנחנו בכלל לא חשבנו עליו בתחילת הדרך".

מעלים לאתר גם מוצרים בלתי קונבנציונאליים?
"יש ניסיונות כאלה, אבל בדיוק לצורך העניין אנחנו מנהלים מערכת מעקב אחר סוגי המוצרים השונים העולים לאתר. גם הגולשים מדווחים לנו על כל מיני תכנים ומוצרים לא הולמים שעולים למסירה, כי לפעמים יש דברים הזויים".

מה לדוגמה?
"אנשים פשוט מנסים להצחיק את האחרים. יש מישהו שהציע פעם שלוק של קולה. אבל אחד המקרים ההכי מוזרים שהיו לנו, היה שמישהו העלה למסירה את חמותו. אז זה הצחיק, כי רוב האנשים באמת לא מסתדרים עם חמותם, אבל כמובן שזה ירד מהאתר, כי יש בשביל זה אתרים אחרים. בתור כבדיחה, הצענו לאותו אחד שיעלה אותה לאתרי היכרויות. אולי אם היא תמצא שידוך, היא תרד לו מהגב. היה פעם מישהו שהציע למסירה את המכונית שלו".

ירון בן עמי צילום: ירון בן עמי

מכונית אמיתית? נוסעת?
"כן, ממש נוסעת. זה היה מישהו מהיישוב יובלים, שהעלה מודעה שבה הוא אמר שהוא מבקש למסור מיצובישי מסוג גאלנט, מודל 1992. הוא ציין שם שהיא נוסעת, שהיא 'אוכלת' הרבה מים ושהיא מטופלת טוב, אך צריכה טיפול נוסף. כנראה שכבר לא היה לו שווה לתחזק אותה ושהוא רצה להיפטר ממנה. ואיזה מקום יותר טוב מאיתנו כדי למסור משהו מאשר האתר?".

מה המוצרים הכי לוהטים באתר?
"אין ספק שהכי הרבה זה מוצרי חשמל. טלוויזיות, קומקומים ובעצם כל מכשיר חשמלי שיש בבית. וכרגע, בחודש אוגוסט, יש הרבה הורים וגם תלמידים שמתכוננים ללימודים, אז גם כל העניין של מסירת ספרי לימוד נהיה ממש חזק".

20,000 כניסות ביום

האתר קיים מאז שנת 2006, אבל רק בשנה האחרונה עשה את הפריצה הגדולה שלו, מה שמאפשר לשני השותפים להתפרנס יפה מאוד מהתפעול שלו. אבל רגע, אם אנשי האתר לא גובים דמי תיווך עבור המוצרים, מאין מגיע הרווח שלהם? מפרסומות ובאנרים בתשלום של בעלי עסקים.

בכל יום האתר סופר 20 אלף כניסות, כאשר לא פחות מ-100 אלף מוצרים כבר נמסרו דרכו עד היום. ועם מספרים כאלה, מאוד אטרקטיבי עבור בעל עסק לפרסם את מרכולתו בפרויקט אגורה. "יש לנו עוד לאן לגדול" אומר בן עמי, "מספר הכניסות לאתר הוא נתון יפה, אבל עדיין לא מספק אותנו. ללוחות האינטרנטיים יש יותר כניסות, כל שיש לנו עדיין לאן להתפתח".

"יש לנו לאן לגדול בארץ. כי מספר הכניסות לאתר הוא נתון יפה, אבל לא כזה שמספק אותנו. כי כשאתה יודע שללוחות האינטרנטיים יש יותר כניסות- אתה מבין שיש לך עדיין לאן להתפתח".

שטרות כסף iStockphoto/amitai1

כמה מהר לאחר שאני מפרסם מוצר, יתקשרו אליי בקשר אליו?
"תלוי איפה אתה גר. באזורים שבהם נמצאים ריכוזים גבוהים של צעירים ושסצינת ההשכרה היא גדולה, האתר שלנו מככב. תוך דקות מרגע שמישהו מעלה מוצר כלשהו למסירה, יש כבר מישהו שלוקח אותו. יש לנו כל כך הרבה סיפורים על זוגות צעירים שהצליחו לרהט את כל הדירה שלהם דרך האתר. הרי לא חסר זוגות שאין להם ממש כסף, ושלא יכולים לקנות את הריהוט, אפילו באיקאה.

"אז הם נכנסים אלינו, לוקחים מהמשתמש הזה מיטה זוגית, מההוא איזה ארון במצב טוב ומהשלישי טלוויזיה נחמדה. וככה הם ממש מקימים את הבית הראשון שלהם דרך האתר. הרבה מהם גם שולחים לנו מכתבי תודה, ובאמת שאין הרגשה טובה מזה".

בעקבות ההצלחה הרבה, בן עמי ושותפו החליטו לעלות שלב נוסף. הכוונה שלהם היא להרחיב את השימוש באתר גם בחוץ לגבולות ישראל. כחלק מהחזון הזה, לפני כשלושה שבועות נפתח אתר ספרדי של הפרויקט, כאשר בקרוב יושקו אתרים דומים בארבע מדינות נוספים.

"זה היה חלק מהחזון שלנו עוד בהתחלה, כשעוד אפשר היה לספור את הנכנסים לאתר על יד אחת" אומר בן עמי, "כי אנחנו מאוד מאמינים ברעיון של אגורה. רצינו להגיע למצב שבו האתר יאפשר לנו להשתכר ממש בכבוד, כדי שנוכל להשקיע את כל מה שיש לנו בהפצת הבשורה גם לשאר העולם. יש לנו את ההתחלה בספרד כרגע ובהמשך במדינות אירופאיות נוספות. שם יקראו לזה 'give n take'".

איך תתפעלו את האתרים במדינות השונות ממושבכם בישראל?
"האתרים האלה יישארו בידינו, מבחינת ניהול וזכויות יוצרים, אבל אנחנו ניתן למישהו מקומי לתפעל אותו. כבר שלושה שבועות שהאתר הספרדי שלנו פועל, וכרגע משתמשים בו כמה עשרות אנשים. אבל גם כאן התחלנו מעשרות והיום זה 20,000 כניסות ביום, כך שאני אופטימי".

מה השאיפה הבאה?
"עד שנת 2013, אני רוצה שיהיה לנו אתר בכל מדינה בעולם. כי אם הכל יילך כמו שצריך, אז למה לא? יהיה אתר בכל מדינה, כולל איראן. לך תדע, אולי זה יפתח פתח חדש ביחסים בין המדינות. וכמו שלפני 11 שנים לא הכירו את גוגל, אני מקווה שבעוד כמה שנים החברה שלנו תהיה מספיק מוכרת בעולם.

"אז אני מקווה להיות מנכ"ל give n take העולמית. וכמו תמיד, מה שמניע אותי בהכל, זה הרצון לעשות שינוי בעולם, ואני מאמין שאנחנו נצליח".