לא כוכב ולא נופל: אבי בן אבו מתאושש מההדחה המפתיעה
גם לאחר ההדחה המפתיעה מכוכב נולד, אבי בן אבו לא מאבד את הדרייב להפוך לזמר. האשדודי כבר מסתכל קדימה ומתכוון להוציא סינגל ראשון מיד אחרי החגים ולהופיע על הבמות ביום העצמאות. ואם כל זה לא ילך, הוא תמיד יוכל להגשים את החלום השני: להיות מהנדס חשמל
אין ספק שמדובר בהדחה המפתיעה ביותר העונה. השופטים סימנו את בן אבו כפייבוריט של התחרות כבר בפתיחת העונה, ומאז המשיכו לטפח את ציפיותיו של האשדודי בעל החיוך הכובש וחזרו והודיעו שהוא זמר מדהים ושאין להם ספק שהוא צריך להגיע לגמר. אין פלא שלאחר הודעת ההדחה, מרגול לא האמינה תפסה את ראשה בידיה שעה ארוכה, כמו מתקשה להאמין למשמע אוזניה.

נראה כי דווקא בן אבו עצמו התאושש מהר יותר ממנה. מבחינתו, ההדחה מכוכב נולד היא לא סוף דרכו המוזיקלית, להיפך. "לקחתי המון כלים מהתכנית", אמר השבוע, ימים ספורים אחרי ההדחה המפתיעה, "ניסיון, עמידה מול המצלמה, הכרה מצד הקהל וגם הרבה אהבה מצדם
"כולם היו בשוק מההדחה, אבל מהר מאוד השוק הזה הפך לדחיפה, ואפילו בעיטה, שאני אמשיך במוזיקה. גם אני מאוד רוצה להמשיך לשיר. אם עד עכשיו הייתה מערכת שתמכה, מעכשיו אני צריך להוכיח את עצמי לבד, וזה בסדר מבחינתי".
אז מה הצעד הבא?
"אני מתכוון להוציא סינגל ראשון בקרוב, אולי כבר אחרי החגים. יש לי כבר שירים מוכנים, כולל לחנים, אני מקווה שאני באמת אספיק לעשות את זה בזמן הקצר ביותר. אני לא מאלה שחושבים שצריך לתת לזמן לעשות את שלו. לדעתי צריך לנצל את המומנטום. מה גם שאני לא רוצה לתת לקהל לחכות יותר מדי".
תתגעגע להופיע מול קהל גדול כמו בכוכב נולד?
"הייתי רוצה שייתנו לי להופיע בבמת יום העצמאות של ירושלים ואשדוד. להופיע שוב מול עשרות אלפים ולשיר את השירים שלי. זה נראה לי הדבר הכי טוב שאני יכול לאחל לעצמי.
"אני גם רוצה לנצל את הבמה הזו כדי לומר תודה לכל הקהל והחם והאוהב שהיה איתי לכל אורך הדרך, למשפחה, לחברים ולחברה, לתושבי אשדוד ולכל המעריצים, ומעל לכל – לבורא עולם. אני אמשיך לשיר, ובקרוב מאוד אני מקווה להפתיע אתכם לטובה".
בן אבו ייזכר כאחד מכוכבי העונה. הוא הצליח לרגש את הצופים עם ביצועים מרשימים לשירים של היהודים, שלום חנוך, אייל גולן ועוד רבים וטובים. כמעט כל ביצוע גרף מחמאות מפליגות מן השופטים. האירוניה היא שדווקא בערב שבו היה עליו לבצע שיר ים תיכוני – מה שנחשב למגרש הביתי של בן אבו – משהו שם לא עבד.

הוא בחר בשיר של אבנר גדסי, "הגברים בוכים בלילה", אבל משום מה לא הצליח לרגש כפי שעשה בעבר. אז כן, הוא הודח, אבל כמו שהבנתם - הוא לא לוקח את זה קשה מדי.
"גם מישהו שלא זכה בגמר - יכול להיות שייקח אליפות", הוא אומר בהקשר לתחרות. "הכי חשוב זה מה קורה אחר כך. אני אומר שאתה לא חייב לזכות בגמר כדי להתקדם בעולם המוזיקה. הראייה לכך היא עומר אדם ועוד רבים וטובים אחרים. רק עברנו את המחזור הראשון".
עם כל דימויי הכדורגל שזרקת, איזו קבוצה אתה אוהד?
"אני אוהד שרוף של מ.ס אשדוד, וגם של הפועל פתח תקווה. למשחקים של אשדוד אני מגיע עם הצעיפים וכל שאר אביזרי העידוד. המשחקים שאני הכי אוהב הם נגד בית"ר, כי זו האווירה הכי חמה. כל פעם שיש לי אפשרות ללכת, אני הולך.
"אני מקווה שלא יהיו כאלה שינסו לתת לי יחס מועדף מעכשיו במשחקים. אני צופה כמו כולם, לא רואה את עצמי סלבריטי. זה שמכירים אותי לא אומר שום דבר. לפני הכל, אני שווה בן שווים. וגם עכשיו, כשאני כביכול מוכר, אני אצפה במשחקים מהיציע של השרופים ואקפוץ בכל פעם שיהיה גול".
אז את הילדות שלך העברת במגרשי הכדורגל?
"הייתי די קונדסון בגילאים הקטנים, למען האמת. הייתה לדוגמה פעם שבה התחפשתי לסופרמן וחשבתי שאני יכול לעוף. אז קפצתי מאחד הגגות ומהר מאוד מצאתי את עצמי בבית החולים".
בילדותו, למד בן אבו בבתי ספר דתיים. במקביל, הוא החל לשיר שירי פיוטים יחד עם התזמורת האנדלוסית של אשדוד.

"זה התחיל בגיל ממש קטן. משהו כמו גיל שבע. הייתי עולה על הבמה ושר כל מיני שירים עם פסוקים מהתנ"ך. גדלתי בעיקר על מוזיקה מזרחית ובעיקר זהר ארגוב שהוא, לפי דעתי, המלך הבלתי מעורער. היו לי קסטות שלו, כמו גם של אמנים כמו שלמה ארצי ואריק אינשטיין וגם של אייל גולן, שבדיוק פרץ באותה תקופה. המשכתי עם הפיוטים עוד כמה שנים, עד שבגיל 14 החלטתי להפסיק".
למה?
"כי הרגשתי שאני לא יכול לעשות עוד את השקר הזה, של לשיר דברי קודש ופיוטים, כשדקה לאחר סיום השיר אני מוריד את הכיפה. כבר היה לי אז עגיל באוזן, ומבחינה מחשבתית הייתי במקום אחר, אז החלטתי שאני חותך מזה. אבל זה עדיין בלב שלי ואחד החלומות שלי היה ונשאר לשיר עם האנדלוסית.
"אחר כך, בזמן התיכון, הייתי מופיע בפני החברים עם קלידן, גיטריסט ואני. לא היה לנו שם ללהקה או משהו כזה, פשוט היינו מופיעים בשביל הכיף בכל מיני בתים וחאפלות מזדמנות.
"היו מתקשרים אליי חברים, 'אבי, יש לי בית ריק, תבוא לשיר'. ואני הייתי הולך על זה בכל הכוח. הייתי מביא מיקרופון ושר לכולם, אבל גם השאר היו שרים. בכלל, הבילוי המושלם מבחינתי זה לנגן בגיטרה בחוף בערב, עם בריזה כיפית כזו וכמה בירות".
לאחר שסיים את לימודי התיכון בישיבה תיכונית שביישוב ניר גלים, הוא התגייס ליחידת המודיעין יחמ"ם. "זו יחידה טובה מאוד, אבל היציאות שם ממש כמו בצבא הרוסי. בהתחלה היינו יוצאים רק פעם בשלושה שבועות. היינו בכל הגבולות, אבל בעיקר ביהודה ושומרון.
"אני לא יכול לפרט יותר מדי, כי זה נחשב מסווג. אבל מה שכן, אני חושב שכל תהליך ההתבגרות שלי קרה בעיקר בזמן השירות, כי הצבא זה המקום שלפי דעתי הכי מלמד אותך על עצמך".
לא רצית ללכת ללהקה צבאית?
"אני בדעה שמי שיש לו פרופיל 97, כמו שיש לי, צריך לתת למדינה יותר מאשר שירות בלהקה".
אז למוזיקה חזרת רק אחרי השירות?
"אז החלטתי שאני רוצה לעשות שינוי. התחלתי ללמוד בבית הספר 'אוברטון' שברחובות. שם למדתי איך להוציא את הביישנות החוצה - והמקום שם באמת מאוד עזר לי לבנות את עצמי כמי שצריך לעמוד על במה - כשבמקביל עבדתי כחשמלאי".
חשמל ומוזיקה? לא נשמע שזה הולך ביחד.
"כל הזמן זימרתי לאלה שעבדו איתי. היו ביניהם סינים, ערבים ישראלים ועוד מכל מיני מדינות אחרות. הייתי שר להם כל מיני שירים בעברית. ככה, לפי המצב רוח. נגיד, הייתי שר להם - 'יש חשמל באוויר' והם היו נהנים. הסיני עם הנודלס היה רוקד ומחייך. בקיצור, היה כיף".
איך הגעת משם לכוכב נולד?
"האמת היא שתכננתי לסיים את העבודה המועדפת בחשמלאות, ואז לטוס לארצות הברית לטיול יחד עם בן דוד שכבר גר שם. אבל אז אחי רשם אותי לאודישנים של כוכב נולד, והחלטתי שאני ניגש לזה. התייחסתי לזה כאל עוד יום כיף בתל אביב עם החברים. כולנו ניסינו לעבור את האודישן, אבל רק אני ועוד כמה הצלחנו. אחרי עוד כמה אודישנים, רק אני נשארתי".
בן אבו, למתעניינות, מנהל בימים אלו מערכת יחסים פורחת עם צעירה בשם מור. לאורך כל תקופת ההשתתפות בתוכנית היא תמכה בו - וכמובן גם בימים שלאחר ההדחה.

"אני חייב לתת קרדיט ענק לחברה שלי, מור. הבחורה הזאת היא ממש כמו הקלישאה של מתאימה כמו כפפה. את כל החסרונות שלי היא הופכת ליתרונות, בכל מה שקשור לכוכב נולד.
"זה לא מובן מאליו שהחברה תפרגן בצורה כל כך טוטאלית. היא עושה מעל ומעבר. היא הייתה בכל אודישן. אני אוהב את החברה שלי, כך שגם אם מגיעה בחורה יפה ומבקשת להצטלם איתי, אז היא יודעת שלא יקרה כלום. יש בינינו אמון מטורף".
אתה מסתדר עם כל תופעת ההערצה?
"ברור, כי אני מאוד מעריך את הקהל, שיודע להעריך. לא האמנתי שאנשים יפרגנו ככה. אנשים עוצרים אותי ברחוב, בקניון, בפאב ומבקשים להצטלם, מבקשים חתימה וגם לא שוכחים לומר לי ש'כל העיר אשדוד מאחוריי'.
"היה לי גם מקרה שאנשים מתל אביב, שהיו בדרך לים המלח, עצרו מתחת לבית שלי כדי שאצטלם איתם. יוצא גם שאני בא לפאב ושולחים לי דרינקים, אבל אני מסרב בנימוס. אני מעדיף שיתנו את זה למבלה שנתקע. לא אוהב להרגיש שונה, כי בסך הכל אני שר, אני שווה בין שווים. לא רק אותי רואים הרבה אנשים. אני מעדיף להיות צנוע".
מה תיקח איתך מהתוכנית?
"למדתי הרבה על טלוויזיה. כל ההתרחשויות של מאחורי הקלעים, בזמן הפרסומות, ובכלל, איך עושים תוכנית. זה תמיד קרע אותי מצחוק. נגיד צביקה (הדר, ל"א) דיבר איתי בהפסקה וכל הזמן פרגן והרגיע. בכלל, כולם תמכו. ואני לא חושב שזה בגלל שהם חששו שנתפוס תחת בגלל התהילה.
"וחוץ מזה, אני חייב להיות ריאלי. אני לא אומר 'אני בטוח אהיה זמר'. אני כן יכול לומר שאבי בן אבו רוצה להיות זמר. אבל לצד זה, אני מבין כמה חשוב הערך של השכלה. ובגלל זה אני רוצה ללמוד להיות מהנדס חשמל, גם אם אפתח קריירה, כי אני חולה על כל התחום של הנדסה, ואני הכי מתחבר לכל הקטע של חשמל".
ראש עיריית אשדוד ד"ר יחיאל לסרי התרשם מאוד מההופעות של בן אבו בתוכנית והבטיח לשלב אותו בפעילות התרבות העירוניות.

לסרי אמר לאחר ההדחה של הזמר האשדודי כי: "כולנו היינו עדים לכשרונו הרב של אבי בן אבו, לצערי הוא הודח מהתוכנית אך את הבמה העיקרית ואת הדלת לעולם המוסיקה הוא יקבל באשדוד.
"אנו מחבקים אותו ושמחים שכשרונות כאלה צומחים בעיר. התמיכה שלי בפיתוח כשרונות צעירים מאשדוד וקדומם הוא ללא סייג".
לסרי הוסיף כי "אבי בן אבו הוא זמר מוכשר ואין ספק שהוא יוכל להשתלב בפעילות התרבותית בעיר אשדוד. כבר בימים אלו אפנה למנכ"ל התזמורת האנדלוסית ולמנהלי האירועים בעיר ואבקשם לבחון ולקדם השתתפותו בחיוב רב ובשמחה גדולה"