עידן חדש: הכוכב הנולד של ירושלים פותח מיקרופון
מבסוט מהמעריצות. לא מתנצל על המראה. לא עוזב את העיר. לא שמע על רוני דלומי ונוזף בגל אוחובסקי. קבלו את עידן עמדי בגרסה הלא מצונזרת
חלוקה זו מתעצמת עוד יותר בקרב המתמודדים בעונה הנוכחית של התכנית "כוכב נולד".
יש כאלה שיצאו לאוויר העולם כשהם אוחזים בחבל הטבור כאילו היה חוט של מיקרופון, מי שכבר בגיל שנה עמדו בלול ושרו "דה-דה" בקול פעמונים מרטיט ובהמשך פיזזו בפסטיגל, זימרו בטקסי הזיכרון של בית הספר, גרמו לכולנו להזיל דמעה ומשם כמובן התברגו בלהקה צבאית. מאז הם מתאמנים עם או בלי להקה, ממתינים לאודישן לעונה הבאה של "כוכב" ולרוב גם יעברו אותו בהצלחה.
מולם עומדים המתמודדים שזה בא להם על הדרך בצורה מרגיזה, בלי שבכלל התכוונו להיוולד מחדש ככוכבים. בלי שהעבירו מקלחת אחת בשירה עם השפופרת של הדוש צמודה לפה. אלה שבמקרה רשמו אותם לאודישן, במקרה הם הצליחו, ובמקרה גם הולך להם לא רע. כזה הוא גם עידן עמדי.
עמדי, בן 22, בכלל לא כיוון לקריירה מוזיקלית עם אבק כוכבים סטייל נינט טייב או הראל סקעת, אלא דווקא יותר לכיוון של אבק תרגילים צבאיים. זמן קצר לאחר שכבר חתם קבע והאריך את שירותו, שכלל גם פעילות מבצעית במבצע עופרת יצוקה, ידידה מהבסיס רשמה אותו לאודישנים.
מאז, עבר שלב אחרי שלב, ועכשיו נמנה עמדי עם ארבעת המתמודדים הנותרים בתוכנית, מתוכם ייבחרו שלושת הפיינליסטים. אירוע הגמר ייערך השנה לראשונה בעיר, קל"ב בשפתו, בבריכת הסולטן.
"כשסיימתי את השירות היו לי כמה התלבטויות מה לעשות אחרי הצבא", אומר עמדי בריאיון בלעדי לזמן ירושלים. "רציתי לכתוב מוזיקה מאחורי הקלעים, אולי לטוס, ללמוד, וגם חשבתי על קריירה צבאית. בסופו של דבר חתמתי קבע כנגד. רציתי לצאת ולהמשיך לתפקידי סמג"ד ומג"ד כי השירות הצבאי הלך לי טוב, ואז זה בא. חתמתי כבר לשנה קבע וברגע האחרון התקבלתי, אז חתכתי".
והוא לא מצטער לרגע על בחירתו הלא צפויה. "יואב צפיר (עורך התכנית - ר"כ) אמר לי לפני שבועיים 'שמע, אני ממש גאה
"לפני פחות מחודש הייתי אומרת לך שהוא יעבור רק כי הוא חתיך", אומרת דיאנה גולבי, בין המתמודדות המובילות העונה, על המתמודד הירושלמי. "אבל בשלב הזה אני כבר חושבת שיש לו סיכוי גבוה מאוד להצליח. אם אני עכשיו מסתכלת על זה בצורה אחרת לגמרי, נגיד כמו גבר שמצביע, יש לו סיכוי. עידן נפתח ונפתח, והוא בעצמו לא קולט כמה הוא נפתח".
האמנת שתגיע כל כך רחוק?
"באודישן הראשון ראיתי את האנשים ואמרתי שאני לא הכי טוב, אבל גם לא הכי גרוע. ראיתי מי עבר ואמרתי, 'וואללה, יש מצב שאעבור'. באודישן השני כבר ראיתי שממש טובים לא עוברים, והלך לי טוב. הגעתי לשופטים וקיבלתי מחמאות.
"אחר כך במחנה האימונים, לא הראו את זה בטלוויזיה, אבל היה לי דואט שהוגדר כתאונת דרכים עם מישהי שלא התקבלה. הייתי בטוח שזהו. בשן ועין עברתי לאודישן האחרון, שגם היה צולע. ליום ההודעות הסופי כבר הגעתי ממש אבוד, אבל נפלתי טוב. עכשיו אני בגמר.
"אמנם אני לא הדמות הקלאסית בתוכנית, רוצים זמרים ולי לא היה ברור שאהיה זמר, אבל בגדול התעסקתי בכתיבה של שירים כבר מגיל 15".
עקבת אחרי התוכנית לפני שהצטרפת אליה?
"יצא קצת מביך כי בתחילת העונה הזמינו את כל המתמודדים של העונות הקודמות למפגש איתנו, ולא הכרתי אף אחד. מישהי אמרה לי בהצלחה, שאלתי, ''תזכירי לי מי את?', והיא ענתה לי, 'אני הכוכב של שנה שעברה'. עניתי שאני ממש מצטער, פשוט לא ראיתי את העונה הזו. האמת שראיתי שתי עונות ופרשתי בשיא. גם לא סימסתי".
עכשיו עמדי מוכר ומכיר. הוא שר לצדו של יהודה פוליקר, מדבר בגובה העיניים עם שרית חדד, מקבל פרגונים מאייל גולן ומשווה היקף זרועות עם רמי קליינשטיין. אפילו השופטים לרוב מפרגנים. מבחינתו של צדי צרפתי, עמדי "מספק את הסחורה כל תוכנית" ובעל "כריזמה כובשת".
מרגול חושבת שהוא "אחלה קרנף שבעולם", פבלו רוזנברג רואה בו את ההגדרה המדויקת למונח "כוכב נולד" וגל אוחובסקי משוכנע ש"עידן הוא הכוח השקט, מתגבר מתוכנית לתוכנית".
דנה אינטרנשיונל לעומתם הולכת יותר על הפן הירושלמי, ורואה בו את "הבן האבוד של משפחת בנאי". עם זאת, לא הכול מושלם, ויש גם ביקורות פחות מחמיאות, ובראשן הטענה כי הוא אמנם חייל חתיך אבל לחוץ בשירתו, ובעל יכולת ווקאלית מוגבלת.
ביקורות השופטים מקובלות עליך?
"אני אומר בקול רם: אל"ף, בסופו של דבר אנחנו לא חברים, ובי"ת, זו תכנית בידור. אם כל התכנית הם יבואו ויגידו, 'זה טוב וזה טוב', זה לא יהיה מעניין. זה גם מה שנותן טריגר לאנשים להצביע. אין יחסי אהבה-שנאה. אנחנו לא חברים, זה התפקיד שלהם. הרבה דברים רעים שנאמרים הם ביקורת בונה, ואני מסכים איתם.
"מה שכן, יש ביקורות שהן לא במקום, לאו דווקא לי אלא למשל 'הערת הטמבלית' של גל (אוחובסקי - ר"כ) למתמודדת בת נטף. לדעתי היא לא הייתה במקום. הרבה ילדים צופים בתכנית הזו, ויש תחושה שמותר להגיד הכול בלי מעצורים. זה לא כך, במיוחד לא אנשים שהם אייקונים כאלה".
את הדעה של מי אתה הכי מעריך?
"אי אפשר להגיד. למשל פבלו ממש אוהב אותי, אז לפעמים הוא קצת לא אובייקטיבי. לא אוכל להגיד שאני הכי אוהב אותו כי כל הזמן הוא אומר לי דברים טובים. אני הכי מקשיב לצדי, כי זו ביקורת בונה. ב-99 אחוז אני מסכים איתו. אפילו את מרגול, שאומרת גם דברים רעים, לפעמים אני אוהב.
"הם כולם בסדר גמור. מה שיהיה יהיה. אני לא יכול לקחת אלפי פלאפונים ולסמס. אם יוצא לי טוב אני שמח ואם לא אני מצטער. 'שעון הבאסה' שלי קצר מאוד. התרגלתי למשוכות".
שעון הבאסה?
"'שעון באסה' זה מושג שפיתחנו פה. אם אתה רוצה לרחם על עצמך, קח חצי דקה ושחרר. בסופו של דבר זו תוכנית מוזיקה, ויש כל כך הרבה דברים בחיים שאפשר להתבאס מהם. מה, אני אתבאס מזה שזייפתי? צריך לקחת דברים בפרופורציה. זו בסופו של דבר תהילה שנגמרת תוך כמה דקות, וזו הבמה הכי טובה בעיר: פריים טיים, ערוץ 2, פעמיים בשבוע. אין דברים כאלה".
מי שמילא בתחילת התכנית את משבצת החייל-הקרבי-החתיך-השרירי, שלא משנה איך ומה בדיוק ישיר, מספיק שיפתח את הפה ובנות כבר ייפלו לרגליו - ועם קריסתן לא ישכחו לשלוח כמה אס-אם-אסים בנייד - הפך היום כאמור למועמד מוביל, והוא דווקא סולד מהתדמית הזו שדבקה בו.
נוח לך עם תדמית החייל הקרבי הגיבור והמסוקס?
"סיקור השירות הצבאי שלי וההדגשה שלו זה דבר ראשון גימיק. חייבים לצבוע כל אחד פה באיזשהו צבע, כי זו תכנית בידור בסופו של דבר. זה קצת מפריע לי וקצת לא. זה מי שאני, אני לא מתחבא מזה. היה לי שירות קרבי. הערכים שגדלתי עליהם הם ציונות, אהבת המדינה, צה"ל וכל זה. היום מתביישים להגיד את זה. גם הטקסטים שלי, שבעזרת השם יהיו באלבום שלי, מדברים הרבה על זה.
"מצד שני, זה גם קצת מפריע לי ואני מפחד שאנשים יסמסו בגלל זה ולא בגלל השירה. זה לא העיקר שיסמסו לי, אני רוצה שאנשים יסמסו לא בגלל הסיפור, אלא בגלל שאוהבים את השירה".
בקרב בוגרי התכנית יש לא מעט משתמטים משירות בצה"ל. זה מפריע לך?
"בתור אחד שהיה בצבא וגדל על הערכים האלה הייתי יותר קיצוני לפני שהתגייסתי אבל היום, אחרי השירות, הבנתי שהמסגרת לא תמיד מתאימה וטובה לכל אחד. אני לא שופט מה היה עם ג'קו ומרינה וכל אחד, אני לא מכיר את הסיפורים שלהם.
"בגדול אני נגד השתמטות. לדעתי זה קצת כפוי טובה. אם שומרים עליך כל החיים, אתה יכול לתת שלוש שנים מהחיים שלך. לא רק בשירות קרבי אפשר לתת מעצמך".
עידן הוא בן למשפחת עמדי, משפחה מוכרת בעיר. אביו רוני הוא בן דודם של יגאל עמדי, מי שכיהן כממלא מקום ראש העירייה בימי אורי לופוליאנסקי, ושבי עמדי, מנהל החטיבה לקידום הנוער בעירייה. "אני רואה אותם לעתים רחוקות", הוא ממהר להכריז, אף שזה עלול לעלות לו בכמה אלפי קולות במשפוחה.
הוא נולד וגדל כאן כל חייו, תחילה בשכונת נחלאות ובהמשך בפסגת זאב, שם גם סיים את לימודיו בתיכון. עם המקומות האהובים עליו בעיר נמנים קריית היובל, ש"מזכירה לי את ירושלים של פעם", תחנת הרוח של משה מונטיפיורי וכמובן שכונת מגוריו.
"הרבה אנשים לא אוהבים את פסגת זאב בגלל הפקקים והמתיחות בין האוכלוסיות, אבל אני ממש אוהב את השכונה", אומר עמדי. "זה כמו פרבר של העיר, יותר שקט כאן. ירושלים ממש חשובה לי, אם אעבור למרכז זה יהיה רק לתקופה קצרה, כי בסופו של דבר הכול קורה שם. אבל לגור, לגדל משפחה - זה רק בירושלים".
עמדי ילד טוב ירושלים, כמאמר הקלישאה. הוא לא מעשן ולא שותה מתוקף היותו חובב ספורט מושבע. הוא מקפיד על פעילות ספורטיבית קבועה, החל מריצות בוקר מסביב לפסגה, דרך טקוואנדו ואגרוף תאילנדי וכלה בהיותו אוהד שרוף של בית"ר ירושלים "ברמות פסיכיות", כדבריו.
"אם הם מפסידים, אסור לדבר איתי בטלפון במוצאי שבת. יש לי שם גם חברים ומכרים, כמו יונתן זדה, אבי ריקן ושי נסים", הוא אומר.
מאז גיל 15 הוא כותב שירים, בעיקר למגירה, אולם חלק מהם גם שודרו בעבר בתחנת רדיו מקומית. לאודישן הראשון הגיע עם שיר מקורי שכתב על שירותו הצבאי, ובאולפן הביתי שבנתה לו לאחרונה המשפחה בחדרו כמתנת שחרור, הוא עובד על שירים נוספים שיצר.
"כתבתי על דברים שעברתי בצבא, על אהבה, על הרבה דברים, אפילו סתם כאלה שקורים במדינה ופתאום לא שמים לב אליהם. נגיד, עמיר בניון הוא יוצר שאני ממש מעריך. הוא כותב טקסטים חזקים וזה נותן השראה: חושבים דברים כמוך, אז יכול להיות שיש לך משהו".
יש משהו שאתה יכול להקריא לנו?
"לא נפתח את זה פה. אני שומר לדיסק".
טובה, אמו של עמדי, עובדת כמנהלת איזור מזרח ירושלים במשרד הפנים. אביו מוגדר נכה צה"ל לאחר שנפצע במהלך שירות מילואים בעזה כשעידן היה בכיתה ב'; הג'יפ שנסע בו התהפך.
אחיו הבכור אלעד, בן 25, חזר בתשובה מיד לאחר בר המצווה שלו, ואינו צופה בתכנית. עם זאת, גם הוא חובב מוזיקה. הוא צופה רק בביצועים של עידן מאתר התוכנית באינטרנט, ומעביר לו את חוות דעתו עליהם. המשפחה כולה שומרת מסורת.
חרדים בעיר חוששים כי עריכת הגמר במוצאי שבת תוביל לחילול השבת. זה מטריד אותך?
"אני עצמי שומר שבת. דבר ראשון, אסור לעבוד בבריכת הסולטן בשבת. העירייה לא מאשרת זאת. דבר שני, ההפקה לא עובדת בשבת. את הבמה בונים שבועיים לפני, ומרביעי עד שישי בבוקר עורכים את החזרות.
"בסך הכול יש שלושה מתמודדים שומרי שבת, ככה שאין מה לדאוג מחילול שבת. עושים חזרות ובאלאנס שעה לפני, בספטמבר שבת יוצאת באיזור 19:00. הגמר מתחיל ב-21:00, כך שהחרדים יכולים להיות רגועים".
בשכונת פסגת זאב האווירה מתחממת עם כל שלב שעידן עובר. מדי שישי ב-17:00, לאחר שהוא משלים שעות שינה מהשבוע העמוס, הוא מקדיש זמן למעריצות שמתדפקות על דלת ביתו ומבקשות תמונה וחתימה למסגור. לפעמים גם ב-2:00 בלילה נשמעות זעקות שבר מתחת לחלון חדרו, כמו "עידן, תעשה לי ילד", או "עידן, אתה מלך".
במשפחה מקבלים הכול באהבה, אפילו שיחת טלפון היסטרית לבית עמדי ביום ראשון ב-20:00 בערב ממעריצה מודאגת, שתוהה לגבי מצב התפתחות השעורה בעין של המועמד המועדף עליה.
"זה כיף. צריך ליהנות מהמעריצות. זה אנשים שבסופו של דבר לוקחים אותך", אומר עמדי. "אחד הדברים המוזרים שיצא לי לקבל ממעריצה זו הודעת טקסט ממישהי בת 14, שכתבה לי, 'גם הפרש הגילים בינינו לא יפריע'. עניתי לה, 'תודה רבה, אבל נראה לי שזה בכל זאת יפריע קצת'".
אילו תגובות הכי נוגעות בך?
"התגובה שהכי מרגשת אותי זה שאומרים לי 'שמע, כרגע יש אולי זמרים יותר טובים ווקאלית, אבל מבחינת הרגש זה חזק'. בסופו של דבר גם פוליקר לא ווקליסט גדול. אתה בא להופעה שלו ומתמוגג. אמן לא חייב לצעוק כל שיר. אם יש אמת וזה עובר בשירים, זה עובד".
ואולם חרף הפרגון העצום, שלטים שנתלו באחרונה ברחובות השכונה בשיתוף המינהל הקהילתי הוסרו באופן מפתיע, לאחר שבעירייה ביקשו להורידם.
"עשו פה שלטים דרך המנהלת, אבל הורידו אותם כי העירייה ביקשה", אומרת אמו של עידן. "התקשרתי ללשכה של ברקת לברר למה, ואמרו לי שנתנו לזה טווח של זמן שהסתיים. נורא כעסתי.
"לפי מה שהבנתי, ואולי אני טועה, זה בגלל שהשנה ירושלים היא העיר המארחת את הגמר, אז לכאורה זה יוצר ניגוד אינטרסים.לא שהבנתי למה, בגלל שהוא ירושלמי? אולי זו לא הסיבה. אני עוד מבררת. זה מוזר. ראינו שלטים של כל המתמודדים, ממקום למקום, אבל בירושלים כלום. להראל מויאל במעלה אדומים היו מלא שלטים. מוזר".
ראש העירייה ניר ברקת כבר התקשר לברך?
"יובי (יובל מרון, המתמודד הירושלמי הנוסף בתכנית – ר"כ) פגש אותו פעם אחת, אבל הוא לא התקשר. הוא ראש עירייה, בטח עסוק".
הצבעת לו?
"אני חושב שהוא ראש עירייה טוב, לא זוכר אם הצבעתי לו או לא. הייתי בצבא. יש הרבה דברים במצע שלו שאני מסכים איתם, בחינוך, במה שהוא רוצה להביא לירושלים, התרבות מתפתחת. הוא עושה הרבה דברים טובים".
תקופה קשה עברה על מעריצותיו של עמדי נוכח חרושת השמועות על הרומן הסוער שהיה או לא היה עם המתמודדת תהל שוהם, אבל עמדי מצדו ממהר להרגיע את הרוחות.
אז היה או לא היה רומן עם תהל?
"באחת התוכניות לי ולתהל היה דואט משותף, ובגלל גל השמועות שנוצר אחר כך אמרנו שנזרום עם זה, זה להיט. ואז צילמו אותנו כשהיא באה לישון אצלי, כי עשינו חזרות, וצילמו אותי שואל אותה, 'את רוצה ללכת לישון או לעשות חזרות?'. פשוט עשו את זה כאילו אנו יוצאים והיא גרה אצלי בבית.
"אני אומר: אל תאמינו לכל דבר שרואים בטלוויזיה. מעבר לכך, כרגע עם התחרות אי אפשר לקיים קשר כזה. לא רק עם תהל, אלא בכלל. אם זו לא חברה שבאת איתה מהבית או משהו של שנים אני לא יודע אם זה יחזיק, אבל אני לא שולל אולי אחרי".
היו לך קשרים רומנטיים ארוכים?
"הייתי עם מישהי שלוש שנים וחצי, מגיל 17 וחצי עד לפני כשנה. יש לה מקום נכבד בשירים שאני כותב. לאחרונה חזרנו להיות בקשר, היא מפרגנת".
אומרים שחברה זה לא טוב לביזנס. זה מוריד את היקף ההודעות של המעריצות.
"אני לא חושב על זה. אם הייתה לי חברה, לא בטוח שזה היה השיקול".
מאז הצטרף עמדי לתוכנית לוח הזמנים שלו השתנה, ונראה שממילא יש פחות זמן לחיים פרטיים ולבילויים מחוץ לשעות העבודה.
"אני קם מוקדם במהלך השבוע, ביום חזרות זה ב-6:00, נוסע לאולפני נווה אילן ושם נכנסים לחזרות. ביום ראשון בוחרים שיר, עוברים על המבנה שלו, על הטקסט, על ההגשה ועכשיו גם יש סדנה עם השופטים, הם נותנים לנו טיפים.
"ביום שני כבר יש יותר עבודה על השיר, וגם עוברים על החומרים עם לואי להב, שהוא מפיק תותח שאין דברים כאלה. ביום שלישי יש חזרות לקראת ההופעה וברביעי-חמישי אולפן, באלאנס, חזרה עם מצלמות. אלה ימים עמוסים אבל מהנים".
יש מתח מאחורי הקלעים בין המתמודדים עם כל שלב שמישהו נושר?
"אין תחרות. זו לא קלישאה, כולם חברים. יש משהו רגוע השנה במתמודדים. אומרים שלפעמים מרגישים שיש מישהו לא ראוי וזה מעצבן כי יש מי שמרגישים יותר ראויים, אבל כאן אין את זה. נגיד מעיין (בוכריס – ר"כ) שהודחה, שלחה לכולם מיד אחרי הודעות 'תודה על הכול, אתם חמודים'. זה ברמה הזו. יש כמה חברים שאקח איתי גם אחרי שהתכנית תסתיים".
מי למשל?
"יובי. הוא תותח, אין, ממש חסר אנשים כאלה. גם את אבי בן אבו, שאני אוהב אותו מאוד. הם בעיקר".
מי השמות שלך לגמר?
"אבי (בן אבו, שבינתיים הודח – ר"כ), דיאנה, שיש דברים שהיא עושה שאני לא יודע איך עושים, ואוהד שרגאי, שהוא ממש מוכשר. בגדול כל מי שהגיע לשלב הזה חזק בתמונה, אבל השלישייה הזו ממש".
לא רואה עצמך בגמר?
"רואה, אבל לא מדבר על עצמי. הלוואי שאגיע, אי אפשר לדעת".
ומה ביום שאחרי?
"הצלחה מבחינתי היא להוציא אלבום ושהוא יצליח, שאהיה שלם איתו ושהטקסטים בו יהיו כאלה שאני מאמין בהם. משהו שגם עוד עשר שנים ישמעו ויגידו, 'וואללה, יש בזה משהו'. הלוואי. בכל מקרה, גם אם ברגע פרסום הכתבה כבר לא אהיה בפנים, אני מודה לכולם ולמעריצים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם