מבצע סומבררו: כך הפלילה העולה ממקסיקו עשרות סוחרי סמים
אורטל ארוך, בסך הכל בת 21, עלתה לישראל לפני 3 שנים ממכסיקו והתגייסה למשטרה כדי להגשים את חלומה להיות סוכנת סמויה. השבוע התגלה שעזרה להפליל עשרות סוחרי סמים בצפון. עכשיו היא יכולה לספר לאבא שלה למה לא התפנתה לפגוש אותו כשהגיע לביקור
ארוך, רק בת 21, היא הסוכנת הסמויה שלצד חברתה מאשה קושרסקי, גרמה השבוע לרעידת אדמה בעולם התחתון ולהרבה סיפוק וגאווה במשטרת מרחב החוף. הילדה השברירית הזו היא מה שהמשטרה הייתה זקוקה לו, כדי להשיג את הראיות נגד עברייני הסמים ולשלוח אותם למעצר לשנים ארוכות.

ארוך עלתה לארץ לבדה לפני שלוש שנים ממכסיקו. במכסיקו סיטי היא השאירה אבא, אח גדול ושתי אחיות קטנות שראו בה אם לכל דבר - לאחר שאמן נהרגה בתאונת דרכים לפני עשר שנים.
מפעם לפעם אמנם שמעה עברית בבית הוריה, אבל כשהגיעה לארץ לא יכלה להסתיר את המבטא המכסיקני הכבד. בתוך זמן קצר העלימה העולה החדשה את המבטא, והשתלטה על עברית ברמה שאיפשרה לה לאלתר גם את שפת הרחוב של העבריינים.
הרומן של ארוך עם ישראל החל לפני ארבע שנים בדיוק, באוגוסט
בשלב מסוים פנתה ארוך לאביה ואמרה לו: "אני רוצה לחיות בישראל. אעשה עלייה לבדי". האב ההמום רצה מצד אחד לאפשר לבתו לעשות עלייה ולחיות כיהודייה בישראל, ומצד שני רצה שהילדה שלו תמשיך להיות לידו. אך אורטל הייתה בשלה, היא עלתה לארץ ותוך ארבעה חודשים בלבד כבר לבשה מדים.
כמי שחלמה מגיל אפס ללבוש מדי שוטרת, התגייסה ארוך לשירות חובה במשטרת ישראל. היא הוצבה במרכז השליטה של המחוז הצפוני בתחנת זבולון - לא תפקיד מבצעי - והמשיכה לחלום על העבודה בשטח מול העבריינים. לאחר שסיימה את שירות החובה, היא מילאה טפסים ראשוניים במטרה להתגייס כשוטרת מן המניין.

באחד הימים הגיעה ארוך לבניין המשטרה החדש בשכונת חליסה שבחיפה, והחלה לדבר עם החברים במדים. נושא השיחה היה תוכנית הטלוויזיה "הסמויים", ששודרה בערוץ 10.
לטענת לא מעט קציני משטרה ובלשים, חשפה התוכנית שיטות עבודה שהמשטרה לא רצתה שיתגלו לציבור הרחב. פתאום התפרצה השוטרת הצעירה לשיח וזרקה לאוויר: "אני רוצה להיות סוכנת". מסביב פרצו צחוקים של זלזול מהשוטרים האחרים, אבל זה היה רגע המפנה בקריירה של ארוך.
אחד הקצינים בתחנה, שעבר ושמע את השיחה, המליץ לה לגשת לשיחה עם סגן מפקד מרחב החוף באותם ימים, ניצב משנה בועז גולדברג. נצ"מ גולדברג היה בעבר קצין ימ"מ והוא יודע דבר או שניים על עבודת שטח. גולדברג התלהב מארוך ושלח אותה לשיחה אצל מפעילי הסמויים בקומת הימ"ר של הבניין.
כשהמפעילים הוותיקים, עצמון אדרי ורס"ב קוקו בן-סימון ראו את ארוך דופקת על הדלת ומציגה את עצמה, הם החליטו להקשות עליה ועשו לה תרגילי בחינה ראשונים. כבר אחרי כמה דקות אמר לה בטון סמכותי אחד המפעילים: "לא נוכל להיעזר בך. במקרה הטוב את אולי מסוגלת לקנות כדור אחד של אקסטזי בפאב, אבל את לא סוכנת שיכולה להפיל את הכבדים שאנחנו מחפשים".
בחדר שררה מבוכה. המפעילים ידעו שהם עושים מניפולציה רגשית על מי שכבר ראו כסוכנת העתידית של הימ"ר, אבל ארוך עצמה החלה לאבד ביטחון. "הורדנו לה את האוויר בשנייה", נזכר אתמול אחד המפעילים שבחן אותה. אבל מאותו רגע השיחה נעשתה קולחת יותר. "דיברנו איתה בגובה העיניים. כל מי שישב שם ידע שהיא הסוכנת שאנחנו מחפשים".
הלהט של ארוך לעבוד כסוכנת סמויה לא נולד במקרה. כילדה היא ראתה בסביבתה מקרים של פעילות עבריינית, בעיקר כזאת הקשורה לסמים. היא צפתה בעבריינים ובסוחרי סמים שמנסים לשדל בני נוער - כולל לא מעט נערות - להשתמש בסמים ולדרדר אותם לפשע.
"חברה מאוד טובה שלי נפלה לסמים", אמרה ארוך, והסבירה כי זו אחת הסיבות שהביאו אותה לנסות לעקור את הנגע הקשה דווקא כאן, בארץ הקודש.
אחרי תקופת הכשרה בת ארבעה חודשים, החלה ארוך לעבוד כסוכנת סמויה. העולה החדשה, שנאלצה ללמוד שפה זרה ולא הצליחה להסתיר את המבטא המכסיקני כשהגיעה לארץ, החלה לשלוט גם בשפת הרחוב של העבריינים.

ההצלחה שלה הייתה מרשימה, עד כדי כך שהיא השאירה את המפעילים המלווים אותה - שהפעילו לא מעט סוכנים וסוכנות בקריירה שלהם - המומים מהתעוזה, מהסגנון ומאוצר המילים שלה. היא הפגינה כושר אלתור נדיר, והכל בסגנון דיבור טיפוסי של עבריינים.
"שים את הילדה הזו עם שני העבריינים הכי בכירים והכי קשים - שהיא לא ראתה ולא הכירה קודם לכן - ותוך חמש דקות היא נכנסת להם ללב ומדובבת אותם לשפוך הכל. זו גדולה של מישהי שיכולה להיות סוכנת אמיתית, כמו בסרטים וכמו שכל מפעיל סוכנים חולם עליו", כך סיפר בגאווה רס"ב עצמון אדרי מימ"ר חוף, מפעיל סוכנים ותיק, שהיה המפעיל הצמוד של ארוך וזכה ממנה לכינוי "צ'ופ".
"חלומי התגשם באותם ימים. ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות, והנה אני בשטח", אומרת ארוך. אבל חלום ומציאות הם דברים שונים, ולא היו חסרים משברים בדרך. אחד מהם היא כנראה לא תשכח לעולם.
אביה, שהתגעגע לבתו, הגיע לבקר אותה בישראל לחודש ימים. רצה הגורל, ובאותו הזמן הייתה ארוך בשיא של פעילות מבצעית מול העבריינים הקשים בעכו, בג'סר א-זרקא ובקריות.
"חודש הוא היה כאן וראיתי אותו רק שעתיים-שלוש", היא אומרת, ונזכרת שבאותה תקופה נמחק החיוך שמרוח תמידית על פניה. "ברור שזה כואב לי, כי אבא שלי שאל: 'את לא מתגעגעת אליי? את מתחמקת ממני? את לא אוהבת את אבא שלך?'.
"לא יכולתי להגיד לו למה אין לי זמן לפגוש אותו, כי אף אחד בעולם חוץ משלושת המפעילים לא ידע אז במה אני עובדת. לך תשכנע את אבא שלך שאתה באמת לא יכול לראות אותו. זה היה קטע ששבר אותי. זה היה הרגע היחיד שבו בכיתי. גם עם סבתא שלי לא היה קל, כי פתאום אני לא מגיעה אליה הרבה, והיא שואלת שאלות ולי אין תשובות משכנעות".
אביה של ארוך חזר למכסיקו די מבולבל מהיחס של בתו, אך בכך לא הסתיימו הבעיות. המשפחה החלה לתכנן את חגיגת הבת מצווה של אחותה הקטנה, שקשורה מאוד לאורטל.
"הייתי כמו אמא שלה במשך כל השנים", הסבירה ארוך. האחות הקטנה החלה לשלוח לאורטל לא מעט הודעות בכל דרך, בבקשה שהיא תחזור למכסיקו ותבוא לחגיגה הגדולה שלה. "הימים עברו, ואני ידעתי שלא אוכל להגיע למכסיקו ולא ידעתי איך להסביר לה", היא אומרת. "זה היה לא קל, עד שלבסוף אמרתי לאחותי שלא אוכל להיות שם, וזה היה קשה מאוד לשתינו".
רגע אחר, אבל קצת שונה, שבו החיים האישיים והמקצועיים התנגשו, היה בזמן המונדיאל שהתקיים לפני חודשיים. סוחר סמים דרש מארוך להגיע לפגישה "עסקית" דחופה, שהייתה אמורה להתבצע בדיוק בזמן שבו נערך משחק הפתיחה של טורניר הכדורגל הגדול, בין המארחת דרום אפריקה לבין מולדתה מכסיקו.

"לך תסביר לסוחר הזה שאני מחכה ארבע שנים למשחק, והוא פתאום יושב לי על הווריד עם איזו עסקה שהוא עומד לשלם עליה בכלא", היא אומרת. "אבל עבודה זו עבודה ושליחות זו שליחות, והכדורגל יכול לחכות. בצער רב אמרתי לסוכנים, 'יאללה, יוצאים לפעילות'. בדרך שמעתי ברכב דיווח על המשחק, אבל הראש כבר היה בעסקה ובתיעוד של הסוחר".
על מידת האהבה של ארוך לעבודת המשטרה ולתפקיד שלה היה אפשר ללמוד משטף הדיבור שלה בזמן הריאיון, מהמחמאות שהיא חילקה לבוסים שלה ומכמות החוויות שהיא צברה בתפקיד. למשל, במהלך הפגישה איתה היא נקראה למטווח. בהתחלה נראה שלא היה דבר שיעצור את שטף המילים, אבל העובדה שאחרי המטווח היא אמורה לקבל אקדח אישי הלהיבה אותה.
"אני חייבת לרדת רגע למטווח, אני כבר מתה לקבל את האקדח", היא אמרה כמה פעמים תוך כדי שיחה. הלהט בא לידי ביטוי גם במטווח עצמו. היא לא הפסיקה לשאול שאלות גם את מפקד המטווח, עוזי סמרלי. "היא עוד תגיע רחוק, הבחורה הזו", אמר סמרלי ולא חידש דבר.
סיפור אחר מלמד על האומץ הרב שארוך הציגה בתפקיד המסוכן. באחד המקרים שבו הייתה אמורה להיפגש עם סוחר סמים, היא נאלצה להמתין לו כמעט שעה עד שהגיע לפגישה. כשנכנס לרכב, היא תקפה מילולית את הסוחר ואפילו השפילה אותו.
"מי אתה שאני אחכה לך שעה? מה אני, הזונה שלך?", היא אמרה לו. המפעילים, שהיו כל העת בהאזנה, חששו שההתקפה המילולית הזו תיגמר לא טוב מצדו של סוחר הסמים, אבל אחד מהם הסביר: "מכיוון שהיא בחורה, זה הסתיים בכך שהסוחר הוריד את הראש. אם זה היה עבריין גבר שאומר לו דברים משפילים כאלה בגלל איחור, זה היה נגמר בדקירה".
ביום שני לפנות בוקר חשפה המשטרה את סיפורן של אורטל ומאשה, שהפלילו 30 סוחרי סמים כבדים מהצפון. תוך דקות התמלאו אתרי האינטרנט בישראל בתמונות עם כותרות כמו "מלאכיות משמיים".

באותו הזמן במכסיקו נכנס אביה של ארוך לפייסבוק, וגילה את מה שהסתירה ממנו בתו במשך כמעט שנה. הוא מיד הרים את הטלפון והתקשר לישראל. "הוא היה גאה בי מאוד", מספרת ארוך. "הוא אמר לי שעכשיו הוא מבין הכל ושהוא אוהב אותי וגאה בי".
כמה ימים אחרי החשיפה, ארוך לא נראית מוטרדת.
את לא חוששת מנקמה?
ארוך מחייכת. "אני לא חושבת. אני יודעת שהם פסיכים, משוגעים, שעוד כמה שנים ייצאו מהכלא ואולי מישהו מהם יקבל את הג'ננה וירצה לדקור אותי. אבל אם אני צריכה לפחד כשוטרת במדינת ישראל, אז לאן הגענו?".
חוץ מזה, ארוך, שלמדה את הקודים של העבריינים הישראלים, מספרת כי "הבעיה היא עם שטינקרים עבריינים. אבל כשהם שומעים שסוכנת שוטרת הפילה אותם, הם לא מחפשים נקמה". כאן מתערב בשיחה פקד בוריס אורילוב, קצין הסוכנים הראשי של המרחב, ומנסה להרגיע. "אין לך ממה לפחד. כל ימ"ר חוף מאחורייך", הוא אמר לה. והחיוך שוב נמרח על פניה.
ארוך לא סיימה את חלקה בהפללת סוחרי הסמים. היא מתכוונת להופיע בגלוי, במדי שוטרת, בבית המשפט, ולהעיד על העסקאות שבהן היא נטלה חלק. כולן הונצחו במצלמות והביאו למעצרם של סוחרי הסמים בתחילת השבוע.
מפקד מרחב החוף, תת ניצב רוני עטיה, שיבח את אורטל ואת מאשה: "ההפעלה שלהן הייתה מיוחדת. הן נבחרו אחרי תקופת הכשרה ומיונים קפדניים. אין ספק שהעבודה שלהן הנחיתה מכה קשה על העבריינים באיזור. הן פעלו באיזורים קשים מאוד ועשו עבודה מצוינת".