הנער הושפל, הוכה ונאנס - המשפחה מנסה לאסוף את השברים
ש' אינו עבריין. הוא בסך הכל נער מכרמיאל שחיכה לחברה שלו מתחת לביתה. אבל הוא נעצר בקלות, בלי עובדות מוכחות, הוכה על ידי שוטרים, נזרק לתא מעצר,נאנס שוב ושוב. חשבתם שבישראל זה לא יכול לקרות? תחשבו שוב
"הבן שאת אמורה לאהוב ולהגן עליו, ואת יודעת שהוא לא ישכח את מה שקרה לו בכל יום ויום מחייו". את הסבל שהיה מנת חלקו של ש' בשבוע מקולל אחד לא יחוו רוב האנשים במשך חיים שלמים. הוא הוכה על ידי שוטרים ונאנס באכזריות מזעזעת בתא הכלא קישון, לשם נשלח.
העברה החמורה: אחזקת גרם אחד של חשיש כביכול, וחשד לניסיון להתפרצות שלא גובה בעובדות של ממש. עד אותו יום היה ש' ילד רגיל בן 17. הוא עלה לארץ לפני כמה שנים מארצות הברית עם הוריו הציוניים, חסידי חב"ד. אמו רופאת ילדים, אביו החורג עורך דין ואיש מארינס לשעבר.
אמנם בעברו היו הסתבכויות כאלה ואחרות עם משטרת כרמיאל, שהסתכמו בקנס של 400 שקל לאחר שנתפס עם גרם אחד של חשיש עליו - "החבר שהיה איתו ביקש ממנו להחזיק לו את התיק לאחר שזיהה שהאנשים במכונית מולו הם שוטרים סמויים" מסביר אביו, "אלה באמת היו שוטרים והם קפצו על ש' שהואשם באחזקת סמים למרות שהחבר טען שזה התיק שלו" - אבל לא מדובר בעברות שהופכות אותו לעבריין מועד ומסוכן.
שום דבר לא הכין את ש' לאותו יום שני, בנובמבר האחרון. בשעות הבוקר של אותו יום הוא חיכה מחוץ לביתה של חברתו, לא הרחק מביתו. מכאן הגרסאות נחלקות: כשהלך להטיל את מימיו על קיר הבית, קראו השכנים מהבית שממול למשטרה שבאה ועצרה אותו מיד. בחיפוש על גופו לא נמצאו סמים אולם כשהוכנס לניידת נמצא ברכב גרם אחד של חשיש ששויך מיד ל-ש'. המשטרה אף חשדה כי ש' ביקש לפרוץ לאותו בית.
ש', שרק החלים מניתוח בראשו, נלקח לתחנת המשטרה והוכנס בכוח לניידת, שם הוכה על ידי השוטרים. מכתב האישום שהוגש נגדם לבית משפט השלום בחיפה על ידי המחלקה לחקירות שוטרים עולה כי בהיותם בניידת, כינה אחד השוטרים את ש' "בן זונה" ו"טמבל", וכאשר ש' השיב לו "אתה טמבל", סטר לו השוטר בפניו והכה בפלג גופו העליון.
ש' פנה אליו ואמר "מה אתה דפוק, למה אתה מרביץ לי? "ובתגובה הוכה בשנית בפלג גופו העליון. בשלב זה התערב שוטר אחר באומרו לחברו: "תפסיק להרביץ לו, אתה עלול לגרום לו לסימנים". אך בהמשך, כאשר הובא ש' לתחנת המשטרה, שאל אותו השוטר המכה "אתה עדיין חושב שאני דפוק?", וכאשר ש' השיב בחיוב, נתן לו השוטר אגרוף בגב וסטר לו מספר פעמים.
כשהגיעו אביו ואחיו של ש' אל תחנת המשטרה הם הרגישו שמשהו אינו כשורה. "אמרו לנו שאסור לנו להיות שם אז חיכינו בחוץ, ורק אחרי שסיפרתי לשוטר במקום על מצבו של ש' הוא נתן לנו להיכנס", מספר האב.
"כשנכנסנו לחדר החקירות היו שם שני שוטרים ושוטר אחד שיצא ונכנס. הוא שאל אותי:'יש לך עורך דין? כי אתה צריך אחד, ואתה צריך אותו עכשיו' אבל אז עוד לא הבנתי מה הוא מנסה להגיד לי.
"נכנסתי וראיתי את ש' כשהוא כפוף, מחזיק את המקום בו נותח בראשו. הוא אמר לי'אבא, הם מרביצים לי' אבל השוטרים צעקו'שקט, אל תדברו!'. שוטר אחד אמר לשני שהוא לא היה צריך להכות קטין והבן הגדול שלי תרגם לי. כשהוא הבין שאנחנו מבינים הוא התחיל לצרוח שאנחנו הורסים את החקירה, האשים אותנו בשיבוש הליכים והעיף אותנו מהחדר".
זמן קצר לאחר ששבו מתחנת המשטרה נערך
למחרת הובא ש' אל בית המשפט בעכו. העובדה שהיה קטין הייתה אמורה להביא לכך שלכל הפחות ייחקר בנוכחות הורה או עורך דין ויובא לבית המשפט לנוער, אך בפועל הוא הובא לבית משפט השלום המטפל בבגירים, והודאתו נגבתה בשפה שאינה שפת אמו, ללא נוכחות קצין מבחן.
בבית המשפט, ביקשה המשטרה להאריך את מעצרו עד תום ההליכים, צעד קיצוני השמור בדרך כלל לעבריינים כבדים בהרבה. השופט, שאינו שופט נוער, האריך את מעצרו בחמישה ימים והוא נשלח לבית המעצר קישון.
זו הייתה הפעם הראשונה של ש' במעצר. הוא הושם בתא המיועד לקטינים יחד עם עבריינים חמורים. "הם שמו ילדים בני 15-16 עם הפושעים הכי גדולים בנוער. "המנהיג" של הקבוצה הזו היה הפושע הכי גדול בקישון, שותף אחר היה אנס ויחד איתם שמו את ש', שמצאו אצלו רק גרם חשיש, לפי החשד".
בתא עבר ש' אונס קבוצתי והתעללות אכזרית במשך כמה ימים. אוזנו נרצעה בעזרת חוט תיל כדי לסמל את מעמדו החדש והנחות בתא. ש' שהגיע לאחר חמישה ימים לבית משפט השלום לנוער כבר לא היה אותו ילד שנכנס לבית המעצר קישון. "ראינו אותו בבית המשפט עם חוט מתכת באוזן, הוא לא היה באותם בגדים כי גם את הבגדים שלו לקחו ממנו. הוא שוחרר הביתה כי אפילו לשופטת היה קשה לראות אותו", מספר אביו.
"בדרך לאוטו ראיתי שהוא הולך מוזר", מוסיפה האם. "שאלתי אותו למה הוא הולך ככה ולא קיבלתי תשובה. חברה שלי שהייתה שם אמרה שאולי זה מהאזיקים או מהשעות הארוכות בזינזאנה. אמרתי לו'אין לך מושג איזו שבת נוראית זו הייתה בלעדיך. הייתי כל כך עצובה'. והוא אמר לי'הייתה לי שבת נוראית, אמא' והתחיל לבכות. כשהגענו שאלתי אותו מה קרה, והוא בכה ובכה ואמר שהוא נאנס. שהם הכריחו אותו לעשות סקס אוראלי וסקס אנאלי. באותו רגע אני נטרפתי".
מפחדים מנגיף האיידס נסעו בני המשפחה מיד לבית החולים רמב"ם בחיפה לערוך בדיקה. "כשסיפרנו לבחורה בקבלה של המיון מה קרה היא אמרה שהיא צריכה להתקשר למשטרה ואנחנו הסכמנו, כי זו משטרת חיפה ועליהם אנחנו סומכים. בהם אני יכול לבטוח", אומר האב. תוצאות הבדיקה שנערכה לו תאמו את הממצאים - ש' נאנס אונס קבוצתי אכזרי. הוא נפצע, סבל מזיהום באוזן בגלל חוט התיל, אבל יותר מהכל, הוא רצה למות.
"הם התעללו בו ברמת אכזריות לא נתפסת: הם הכו אותו בבטנו בבקבוקי מים מלאים כדי להראות לו מי הבוס. הם רצעו לו את האוזן. הם אנסו אותו שוב ושוב ואף אחד לא שמע אותו", אומרת אמו בדמעות. "מהרגע הזה, שום דבר לא חשוב".
עורך הדין של המשפחה, עמיר מלצר, הגיש בקשה לביטול כתב האישום גם כי ההודאה שנגבתה מ-ש' נעשתה אחרי שהוכה גם על ידי המשטרה וגם כי נאנס בתא הכלא. "גם אני אב לבן", אמר מלצר. "הדעת לא סובלת את מה שהילד הזה, שהוא בגילו של הבן שלי, עבר". האישומים כולם בוטלו, כתב אישום הוגש נגד האנסים ונגד השוטרים המכים. החוק היבש מהשיר נרטב הפעם מהדמעות, אבל מי יתקן את הלב של ש'.
"את צריכה להבין, במשטרה מסתכלים עלינו כאנשים רעים כי הלכנו למח"ש, החברים של ש' מסתכלים עליו כעל מלשן כי הוא היה בכלא ויצא בלי כלום", אומרת האם. "אין לו הרבה חברים, הוא משתגע כשהוא רואה מדי משטרה. הוא בוכה ואומר שהוא מפחד".
" כולנו במשפחה משרתים בצבא - אני הייתי במארינס, הבן שלי לחם בעזה", מסביר האב, "עכשיו בגלל כל מה שקרה אני לא חושב שהצבא ייקח אותו ואני לא חושב שהוא ירצה. למה שהוא יעזור למדינה כשהמדינה לא עשתה דבר מלבד לפגוע בו?".
"זה קשה", אומרת אמו, "אנחנו עושים משמרות. אחד צריך להיות ער בלילה והשני ביום. הוא מתעורר בלילה צורח ואני צריכה לקום אליו. הוא מפחד להישאר לבד ואבא שלו צריך לקחת אותו ולהחזיר אותו מכל מקום. גם כשהוא הולך ברחוב הוא חייב תמיד לדבר בטלפון כדי לא להיות לבד.
"יש לו סיוטים ופלאשבקים. הוא נפל פעם במדרגות כי פתאום הוא ראה רק את הפנים של האנס מולו, לפעמים הוא צורח ורץ למעלה. לפעמים פתאום הוא רוצה לצאת, אבל אחרי כמה דקות מתקשר שנבוא לקחת אותו".
כיום מתנהל משפטם של האנסים, משפטם של השוטרים ייפתח אחרי החגים. ארבע פעמים עלה ש' להעיד על הזוועות שעבר. "במשך חודשים רבים אמרו שאני לא יכולה לדבר איתו על מה שקרה עד שהוא לא יסיים להעיד, כי גם אנחנו נחקרנו מאוחר יותר", אומרת אמו.
"במשך זמן רב הוא לא יכל להגיד לי מילה ממה שקרה ולילות רבים הייתי צריכה לשבת איתו ופשוט לשמוע אותו בוכה ורק אחרי זה הוא סיפר לי הכל. אני לא רוצה שאף אחד יפגע בו אף פעם יותר".
בעבר אמרו ההורים כי הם מתכננים לרדת מהארץ בשל מה שקרה, היום הם מדברים אחרת. "אני לא רוצה לברוח", אומרת אמו, "הגענו לכאן כי בעינינו ישראל היא המדינה הטובה ביותר ואני לא רוצה לתת לילדים שלי את ההרגשה שישראל היא המדינה הכי גרועה בעולם בגלל מה שקרה".
" כרגע אני נשאר כאן", מוסיף האב, "יש לי חובות, הארכתי את החוזה על הבית. יש את משפט האונס, את המשפט של השוטרים. אנחנו לא צריכים להתבייש, לא עשינו כלום ואין שום סיבה שנברח. בעירייה שאלו אותנו אם נרצה לחזור לאמריקה או לעבור למקום אחר בארץ. למה? אני עשיתי משהו רע? ש' עשה משהו רע? למה אני צריך לברוח?".
בחג הקרוב הם יארחו את חבריהם ממרכז הקליטה בירושלים, שזוכרים אותם עוד מהימים שהבן הבכור חלם להיות שוטר. את הכאב, העצב, הפחד - את כל אלה הם ינסו לא להכניס אל שולחן החג. זמן של סליחות בפתח. השאלה היא אם ש' יסלח.
בשירות בתי הספר טוענים כי מיד לאחר המקרה הוקמה ועדת חקירה שבדקה את ההיבטים הנוגעים להשגחה על העצורים באגף הנוער, ובעקבות מסקנותיה הוספו אמצעי פיקוח וכוח אדם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם