הילד שהתפעל מהתפעל: אבי גרייניק נזכר בכיתה א'
אבי גרייניק לא שוכח את הריח של הילקוט והקלמר מעץ, נוטר למורה עירית שהעירה לו על האותיות ומספר על הנשיקה הראשונה שלו, עם הראי
"כנראה שאני מדחיק אותו, מכיוון שכל מה שנשאר לי בזיכרון הוא רק הריח: של ספר חדש, של ילקוט עם הקלמר מהעץ, ורעש אחד של גיר על לוח, שעשה לי לא נעים בגוף".
אבי גרייניק צילום: אמיר מאירי
מה הסנדוויץ' שהכי אהבת לאכול?
"מרגרינת בלו בנד עם חלווה".
האם אתה זוכר ליד מי ישבת בכיתה?
"שלומית. ילדה טובה שקטה יפה וחרוצה שתמיד חייכה, עד שחרב עליה עולמה כשעשו בכיתה בדיקת כינים, ודווקא היא נמצאה חיובית".
מורה אהוב ומורה שנוא.
"אני לא שונא, אבל טיפה נוטר למורה עירית מכיתה א׳, שהגיבה בעצבנות כי האותיות שלי היו בגודל לא אחיד. כשזה היה קורה, היא הייתה מתנשפת בייאוש ומוחקת לי את המשפט בעצבים, עד שרק פירורי מחק נשארו ממה שכתבתי. אני אוהב את מי שהייתה המנהלת שלי בכיתה י״ב, בבית הספר חוגים בכרמל - דבורה עזרא, שהבינה כבר אז שפניי לאמנות, ולכן וויתרה על לנסות להפוך אותי לתלמיד מן המניין. כך היא גרמה לשנה האחרונה בחיי כתלמיד להיות זיכרון מתוק".
מקצוע אהוב ומקצוע שנוא.
"שנוא הוא כמובן מתמטיקה, שעד עכשיו לא הבנתי למה צריך לסבך תלמיד תיכון במשוואות מורכבות, למרות שכבר בתעודה שקיבל ביסודי כתוב שהוא חסר כישרון למדעים. מה, לוח כפל ואחוזים לא מספיק? מאוד אהבתי דקדוק. למרות שמדובר במקצוע עם חוקים,
אותי הוא דווקא הדליק.
"בעיקר בגלל שהוא מפתח יצירתיות. בנייני הפועל, פעיל והתפעל וכו׳ זה די חומר מגניב. בכלל, בדיעבד העברית שלמדתי בבית הייתה כל כך משובשת, עד שללמוד עברית תקינה זה עבורי ממש כמו ללמוד שפה חדשה".
מה התוצאה הכי נמוכה שקיבלת במבחן?
"ברצינות?! הלו?! ברור שאפס. חופשי".
מה רצית להיות כשתהיה גדול?
"זמר ומצחיקן".
האם החברה הראשונה/נשיקה ראשונה הייתה עם מישהי שהכרת בבית ספר?
"אני זוכר איזה בוקר בכיתה ב׳: קמתי, התלבשתי, צחצחתי שיניים, שמתי את הבושם של אבא שלי והסתרקתי מול המראה. אפשר לומר שממש אהבתי את מה שראיתי במראה אז נישקתי...לזה התכוונת?".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם