ישראל סביון: צריך לעשות מתיחת פנים לכל מוסדות החינוך בחיפה
שיפור חזות בתי הספר, החינוך בנושא תחבורה והקניית ערכים לתלמידים. ראש מנהל החינוך חיפה, רחל מתוקי, יחד עם יו"ר ועדת החינוך העירונית, ישראל סביון, וסגנו גדי לנדאו, מתכוננים לשנת הלימודים החדשה
לדברי סביון, בעקבות סיור שערך בחודשים האחרונים במוסדות החינוך העירוניים, עם סגנו בוועדת החינוך, פרופסור גדי לנדאו מאוניברסיטת חיפה, נמצאו בתי ספר שאינם נראים טוב.
"חשוב מאוד שגם התכנים החינוכיים יהיו טובים, אך לא פחות מזה חשוב שהתנאים הפיזיים בבתי הספר יהיו מסבירי פנים ונעימים לתלמידים".
עוד חשף סביון, כי בימים אלה עובדים על תכנית מיוחדת שמכין משרד האדריכלים כיצד אמור לראות בית ספר מודרני, שעבר מתיחת פנים לילדי חיפה. הטענה העיקרית: "זה הרבה יותר חשוב מאשר להשקיע בתחבורה או במנהרות".
47,738 תלמידים ילמדו השנה במערכת החינוך בעיר חיפה. מתוכם 7,442 בגני הילדים, 21,151 בבתי הספר היסודיים ו-19,145 בבתי הספר התיכוניים. גם השנה הגדילה העירייה את חלקה בתקציב החינוך, והוא עומד על למעלה מ-63 אחוזים, או בכסף - 35 מיליון שקלים.
בימים אלה נמצאת העירייה בשלבי היערכות אחרונים, לקראת פתיחת שנת הלימודים תשע"א.
כאדריכל תכנית הרצף החינוכי מל"ל מלידה לבגרות, פרויקט אותו מריצה העירייה כפיילוט בשתי שכונות בעיר, גאה ישראל סביון לסכם את השנה הראשונה של הפיילוט כמוצלחת ביותר, ומבטיח כי החל מהשנה הבאה תורחב התכנית גם לקריית חיים ולמגזר הערבי בעיר.
מל"ל מלידה לבגרות, הינה תכנית ייחודית לחיפה, בה נבחרו השנה שתי שכונות: קרית אליעזר בת גלים ונווה שאנן, לשמש כפיילוט. במסגרת התכנית ילוו כל תלמידי העיר, כבר משלב הינקות הגן ועד לסיום כיתה י"ב, על ידי צוותים
התלמידים יקבלו העשרה בתחומים שונים ללא עלות כספית. את התכנית מלווים מומחים מהתחומים השונים, כמו פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, משרד החינוך, החברה למתנ"סים, מחלקת התרבות, מרכזים קהילתיים אנשי הוראה ואחרים.
"שנה שלמה התעסקנו עם ועדות היגוי. זו הפעם הראשונה שישבו צוותים רב מערכתיים, ודיברו בינם לבין עצמם. זו חוויה בלתי רגילה, לראות את כל הצוותים שכללו צוות של מורים ללימוד מדעים, אנגלית, מתמטיקה, וגם אנשי מקצוע המטפלים בנושא הרגשי, היועצים והפסיכולוגים, צוות קהילתי, גן יסודי - כל צוות בנפרד, וכולם ביחד. לאורך שנה שלמה ישבו נציגי קרית אליעזר ובת גלים, והייתה השפעה מדהימה. בתי הספר ביניהם לא דיברו בשפה אחת, והייתה ביניהם תחרות לא בונה. הישיבה ביחד יצרה דיבור בשפה אחת", מסבירה ראש מנהלת החינוך, רחל מתוקי.
מה זה אומר בשטח?
"בבתי ספר יסודיים יש רק מורה מקצועי אחד, ואין חדר מורים שיכולים לשתף בו על מה שקורה בשיעורים. המפגשים האלה יצרו תחושת שייכות, שגרמו לכל אחד מהצדדים להרגיש 'אני לא לבד בסיפור הזה', ויכלו להיעזר לקבל החלטות משותפות.
ילדים שהגיעו מבתי ספר יסודיים שונים, ולא למדו מאותו ספר, לא ידעו כיצד לגשת למבחני כניסה לחטיבת הביניים. כעת יש לנו יעדים משותפים לכל שכונה, והדברים נראים אחרת בשתי השכונות האלה.
מתוכנית אחת לכל בית ספר, הפכה התוכנית לאחת המשתנה לתכנית עיר-שכונה. אחד הדברים המשמעותיים שניסינו לטפל בו, הוא איך ילדים נשארים ללמוד בשכונה ולא יוצאים מחוץ לה. לפי דעתי ברגע שנהפוך את השכונה למצליחה, וניתן מענה לצרכים - אז המשפחה תראה בשכונה מקום חינוך חיובי עבור הילדים. זו חלק מהעבודה שנעשתה במהלך השנה בתכנון. עכשיו לקראת היישום, החיבור החשוב שיהיה הוא בין החינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי".
כמו למשל?
"בית אבא חושי למשל, הוא המרכז הקהילתי הגדול בשכונת נווה שאנן. עד כה לא היה קשר בין מוסדות החינוך לאולם אירועים זה, להוציא מופעים שתלמידי השכונה נהגו לצפות בהם שם. היום אחרי השנה הזו, קיים קשר טוב".
לדברי פרופסור גדי לנדאו מאוניברסיטת חיפה, סגנו של סביון בוועדת החינוך העירונית, וכמי שהלך עם סביון לאורך כל הדרך בחלום הזה - הכל החל כחלום,
שנראה די הזוי. "לשמחתי אני יכול להגיד היום, שהוא גם מתגשם. בהרבה מובנים יותר טוב ממה שחשבתי, ואני חייב להגיד לא זיהיתי את כל הקשיים שהיינו צריכים להתגבר עליהם בדרך".
איזה קשיים למשל?
"לא זיהיתי את קו התפר בין משרד החינוך והעירייה - מי אומר למי מה וכמה עדיין. עובדה שהצליחו שני הגופים הללו, לתפקד יוצא מן הכלל".
לנדאו גם מוסיף ומציין, כי הן העירייה ומשרד החינוך, "אין להם היסטוריה ארוכה של רומן משותף, ויחסית זה הסתדר טוב מאוד וכולם עובדים בשיתוף פעולה מלא. לא ידעתי כמה שקשה, אבל זה הצליח, יותר בכיוון של משרד החינוך. גננות, שכל אחת הרגישה שהיא פועלת לבד בדוחות שהגישו לנו - היום הן מרגישות שהן פועלות בתוך קבוצה רב מערכתית תומכת.
"כל מורה לאנגלית הייתה לבד, ופתאום אופס, יש עם מי להחליף מבחנים, לערוך השוואות. בתי הספר התיכוניים והיסודיים, זהו תפר שהיה בעייתי בכל הארץ. מנהל תיכון יספר, שהוא שואל ילד בכניסה מאיזה בית ספר הוא הגיע, ויודע למה לצפות ממנו. צריך להפסיק את ההבדלים בין בתי הספר היסודיים, על מנת שכולם יגיעו באותה רמה לתיכוניים".
ישראל סביון נסע בכל הארץ, סייר בבת-ים ולמד ממנה איך מקדמים את נושא החינוך עם הפרויקט. "חלמנו חלום והיה לנו חזון - מדינה שלמה מתעלמת מדבר בסיסי, שהחינוך מתחיל מהבית". אומר סביון, ומי כמוהו יודע מה זה פוליטיקאים: "פוליטיקאים לא אוהבים לעסוק בגני ילדים ובתי ספר", הוא אומר ומסביר. "הם מסתכלים על הבוחר המיידי, ולא מבינים בעצם שהמזור לכך שמדינת ישראל נמצאת במקום החמישים בעולם, זה החינוך.
"בסוף קורה שמדינת ישראל הולכת לייבא כירורגים ומרדימים מהודו. קיים מחסור גם באחיות, במנהלי בתי ספר ובמורים, אבל אף אחד לא עושה טיפול שורש. יש כאן צוות, רב מערכתי שחבריו עוסקים בזה, יום יום, שעה שעה, ויצאו לדרך עם משהו מעורפל. זה לאט לאט קרם עור וגידים, ואת הפירות שלו ייקח זמן עד שנקצור".
כמה זמן?
"התוכנית החדשה תניב פירות תוך 3-4 שנים. החלום שלנו הוא, שאותם 5700 ילדים במערכת החינוך העירונית הנמצאים בגני הילדים, יחלו לעבור את האבחון המוקדם כבר בגיל ינקות. זה הרעיון של הסיפור הזה - שיהיה רצף, שכל הגופים ידברו אחד עם השני. המהפכה בגישה ההוליסטית אינטגרטיבית, היא שתקל גם על הילדים".
ואיך בינתיים מתקדמים?
"מאחר והייתה הצלחה בשתי השכונות בהן התקיים הפיילוט, שהן למעשה בגודלן כמו ערים, נרחיב השנה את התכנית לקרית חיים, והבשורה הגדולה ביותר שהוא תורחב גם למגזר הערבי. 118 גנים, 5 בתי ספר יסודיים ותיכון אחד.
"אנחנו יודעים ששם זה יהיה הכי קשה, מכיוון שלא כולם ממוקמים באותו אזור. זה כשלעצמו יקשה להביא את המגזר הערבי לשיתוף פעולה, מכיוון שמדובר בתיאום מסובך יותר. אך בעיניי זה הסמל והתרומה לחיפה כעיר, הדו קיום כמודל לחיקוי בארץ ובעולם, ואנחנו מתגאים בזה".
איך הפרויקט הזה התקבל לפני שנה, ואיך אתה רואה אותו מנקודת מבטך היום?
"פה בעיר ובעירייה לא האמינו שנצליח. יונה יהב נתן לי את ברכת הדרך, מכיוון שאי אפשר היה לצאת לדרך בלי שיתוף פעולה של משרד החינוך והעירייה. אני חושב שגם רחל מתוקי הייתה סקפטית, ואהרון זבידה נתן את ברכת הדרך מייד. זה דורש תעצומות נפש גדולות, אך לשמחתי הרווחה מתחילה להשתלב בזה, ושיתוף הפעולה הזה הוא טיפול מונע להידרדרות המערכת.
"אחת המטרות המרכזיות, התהליך העיקרי כאן, הוא שהבית הסיר את האחריות מעצמו בחינוך הילדים. לקחו להם את הסמכות והסטאטוס. התוכנית שלנו צריכה להחזיר למורה את המעמד שלו והסמכות שלו, אבל לא רק, אלא גם בעיני ההורים והתלמידים. בשתי הקצוות יהיה שינוי דרמטי. שיתוף האיגודים השונים וועד ההורים היישובי, לא רואים בנו אויבים יותר. כולם שלובי זרוע, כולל ראשי ארגוני המורים".
קשה היה לצאת לדרך, ללא תמיכה ומשענת של המגזר העסקי. סביון המקורב לאותם אנשים, ניצל לטובת הפרויקט את מיטב הקשרים על מנת להצעיד את העניין הכלכלי שלו. כחלק מהפרויקט, יממנו לתלמידים שיד ההורים אינה משגת, גם כלי נגינה יקרים, חוגים ותגבורים שונים. "כל הזמן מסתכלים על החינוך כלא מעניין", אומר סביון, אשר גייס כבר השבוע קבוצה מכובדת של אנשי עסקים שהתחייבו לתרום למען מטרה זו.
"גייסנו אנשי עסקים, חייבתי כל אחד לשים את היד בכיס, ולתרום בתור התחלה 4000 שקלים לפחות, כדי שיוכלו להיכנס לצוות התומכים. ישנם ילדים שלעולם לא יהיו מתמטיקאים, אבל נדע בסופו של דבר איזו חליפה טובה לו. מסתבר שילד הוא מוזיקאי, אז נוכל לרכוש עבורו את כלי הנגינה החביב עליו".
בימים אלה עסוק סביון בהקמת מועצה ציבורית, שתורכב ברובה מהמגזר העסקי, ומאנשים שרוצים לתרום כסף. "זה כבר החל לזוז", הוא מבטיח, "מכיוון שכבר יצאו הזמנות לכמה עשרות אנשי עסקים, שיהיו אורחי כנס החינוך של השנה. אותם אנשי עסקים מתפנים מכל עיסוקיהם, ומקדישים ממרצם ומזמנם לנושא החינוך. הם גם יצטרכו להכניס את היד לכיס ולתרום, והכספים אני מתחייב ילכו נקודתית למטרה לשמה נועדו, מכיוון שהחינוך זה חלון הזדמנויות".
בטרם מספיק סביון להתאושש מעניין המל"ל, הוא ממהר לספר על הסיורים שערך לאחרונה בבתי הספר ברחבי העיר, ואפילו על סיורים מחוץ לעיר, כדי ללמוד מה צריך על מנת להעלות את רמת הלימודים והתנאים הפיזיים בבתי הספר. "גדי לנדאו ואני סיירנו ב-40 מוסדות בעיר, והגענו למסקנה שזה הולך ביחד. בפדגוגיה באותה נשמה אנחנו צריכים לתת את הצד האסתטי הפיזי.
"ילד שמגיע מבית נורמטיבי, חשוב שתהיה לו סביבה אסתטית, שיגיע לבית ספר עם תנאים טובים, שתהיה בו מעבדה יפה, חדר מחשבים, אולמות ספורט ראויים, חצר ספורט. אם אנחנו רוצים לראות הישגים - אז צריך לבנות בסטנדרט גבוה מאוד".
בימים אלה נערכות הכנות וסקר פיזי מקיף. "על מנת שנוכל להניח על שולחן ראש העירייה, יונה יהב, מודל של בית ספר, בו נסביר לו מה הוא צריך כדי לתת לתלמידים חווית לימוד, ולא רק פדגוגית, אלא משהו מעולם אחר. אנחנו רוצים להפוך את הסביבה שלו לחוויה פדגוגית ופיזית.
הייתי לפני שבוע בירוחם, וראיתי מה עושים עם מיליון וחצי שקלים לבית ספר אחד. איך נראית מתיחת פנים, איזה חדרי לימוד, איזה חדר מורים, איזה כיתות, איזה ריצוף, איזו מעבדה למתמטיקה ולפיזיקה".
כמה זה יעלה, והאם אתה חושב שראש העירייה ילך על זה?
"כדי שיהיה במה להתחיל - אני אומר שצריך לפחות 100 מיליון שקלים. בסופו של דבר מועצת העיר, בראשותו של ראש העירייה, תצטרך להתמודד עם זה. נכין תכנית חומש, ובה נצטרך להעמיד את התקציב הזה".
יונה יהב יודע מכל הסיפור הזה?
"הוא שמע על זה ממני כמה פעמים, אבל הבעיה היא מאיפה לוקחים את הכסף. אני חושב שזו תשתית לא פחות חשובה, ממנהרת התשתיות או מתחבורה. נצטרך למצוא את התקציב, וכשתהיה לנו תכנית מגירה נפעל.
כעת עובדים על זה מאוד חזק. משרד התכנון עובד בנושא מוסדות חינוך, והוא עובד עם משרד החינוך ועם משרד אדריכלים ומתכננים בשם 'מוססקו'.
אני מאמין שהחזון שלנו בתחום הפדגוגי והפיזי, בסופו של דבר יביא את חיפה למודל לחיקוי. זו לא פרפראזה. אם אנחנו רוצים להגיע למקום רביעי חמישי בעולם אין לנו ברירה, אין דרך אחרת. אחרת נהיה עם של יועצים ושל מתווכים, ולא תהיה לנו עתודה בשום תחום".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם