ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

בחייה ובמותו: מפעל ההנצחה של עמנואלה עמיחי

עמנואלה עמיחי, בתו של המשורר יהודה עמיחי, מעלה מופע המציין עשור למות אביה. על הדרך היא גם עוקצת את עיריית תל אביב, שעד היום לא קראה רחוב על שמו

"יש בי צד קצת ילדותי ונאיבי כשאני אומרת שבכל מעגלי החיים האלה הוא נוכח איכשהו, אבל יש כוח למילים, ומילים יוצרות עולם. אני לא אגיד שהן מחיות, אבל בגללן הנוכחות שלו נמצאת בעוד רמה".

את הדברים האלה אומרת עמנואלה עמיחי שעות אחדות לפני נסיעתה לירושלים, לטקס ציון התאריך העברי למותו של אביה, המשורר וחתן פרס ישראל יהודה עמיחי, שהלך לעולמו לפני עשר שנים.

אך לעמנואלה גם דרך משלה להנציח את זכרו של אביה. זה כחמש שנים שהיא מתרוצצת בעיקר בין בתי ספר תיכוניים ומעלה בפני התלמידים את המופע "אדם בחייו", שמבוסס על יצירותיו של אביה.

ביום שני הקרוב, 13 בספטמבר, יעלה המופע גם על הבמה של מועדון צוותא, כשאל הצוות הקבוע - עמנואלה, המוזיקאים אלון עזיזי, ענבר עינן ובן קאופמן והשחקנים גמא שריג ונתן סלור - יתווספו השחקן דרור קרן, המשורר רוני סומק והזמרת עינת ארונשטיין.

"זה יהיה אותו המופע, אבל מורחב", מספרת עמיחי. "יהיו עוד נקודות מבט ואנשים נוספים שיספרו על הקשר שלהם לשירים ועל הקשר שלהם עם אבא שלי. למרות ששירה יש בה  משהו כזה אליטיסטי, זה מופע נגיש וישיר וקל לעיכול, ויש בו המון חומרים שאבא שלי כתב ושעדיין לא פורסמו.

"היינו עם המופע בהרבה מקומות - בצפון, בירושלים ובקיבוצים - וזה איכשהו

תמיד מפתיע אותי שהאולם מלא ושאני רואה כמה אנשים קראו את היצירות שלו. כמובן שהיה לו כישרון, אבל היה לו גם הרבה מזל שבניגוד לרבים אחרים, הוא הצליח לצאת החוצה".

עמיחי נפטר כשהייתה בת 22. מאז הספיקה להיעשות במאית וכוריאוגרפית שיוצרת, בין השאר, עבודות וידאו ותאטרון מחול. לפני שנתיים נולדה בתה אביגיל, שסבה כמובן לא זכה להכיר.
"הייתי אחרי צבא, זה השלב שאתה מסיים את הילדות ויוצא לבגרות", משחזרת עמיחי את התקופה שבה נפטר אביה. "אני לא יודעת אם אפשר להגיד שלא עובר יום בלי שאני חושבת עליו, אבל ברור לי שלא במודע זה נמצא שם כל הזמן. בטח כשאביגיל נולדה, וכשאני מגיעה לירושלים לאימא שלי, וכל המשפחה שם עם כל הנכדים".

את נתקלת היום בדברים שהוא כתב ולא הכרת?
"בטח. עם הזמן זה קורה פחות, אבל מדי פעם מישהו פתאום עוד אומר שורה שלא ידעתי שהיא שלו. אחרי שהוא נפטר נשארו המון חומרים, ופתאום ראיתי שהוא כתב תסריטים ומחזות שלא הכרתי.

"הוא גם השאיר אחריו המון יומנים. הוא פשוט כתב בלי סוף. אמנם לא כמו גרפומן, אבל זו הייתה הדרך שלו, הוא היה אדם כותב: שירים, מחזות, תסכיתים, רומן, ספרי ילדים.

"עם זאת, הייתה לו תפיסה מאוד פתוחה לגבי מהי שירה. כשעשו אינטרפרטציות לשיריו בסרטים ויצירות, הוא תמיד הסכים, בין אם זה סטודנט ובין אם מלחין מפורסם. הוא תמיד נתן דרור ואמר, 'שיעשו מה שהם רוצים, זה שלהם'".

אף שנפטר לפני עשור, משפחתו של עמיחי אינה מבינה מדוע בעיר תל אביב אין עדיין רחוב על שמו של המשורר, שנחשב פורץ דרך ומחולל מהפכה בשירה העברית החדשה. "לפני שנתיים פנינו לוועדת השמות בעירייה והצענו רחוב על שמו", מספרת עמיחי.

"הציעו לנו מעין סמטה שחסומה משני צדדיה, בצפון העיר הרחוק. החלטנו שאם זאת ההצעה, אז עדיף שלא. הוא אמנם משורר ירושלמי, אבל הוא אחד האהובים גם ברמה הארצית. הוא זוכה פרס ישראל ואחד מהאבות המייסדים של השירה החדשה.

"לא מזמן יצא סקר שקבע שהוא המשורר הישראלי הכי נקרא בעולם. שירים שלו נקראים בחתונות ובהלוויות, ומישהו פעם אמר לי שהשירים שלו הם כמו תפילות לחילונים. זה נראה לי ברור מאליו שצריך להיות רחוב על שמו בעיר העברית הראשונה".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "עיריית תל אביב תנציח את המשורר יהודה עמיחי בצורה המכובדת והראויה ביותר ברגע שיהיו רחובות חדשים פנויים".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...