מחקר: כ-35 אחוז מהחרדים בישראל גדלו במשפחות שאינן חרדיות
מחקר חדש של מכון ירושלים חושף: יותר מרבע מהחילונים בירושלים חונכו במשפחה דתית. יותר מרבע מתושבי ירושלים שגדלו במשפחה דתית חזרו בשאלה. המתחזקים בעלייה
ניתוח נתוני המחקר, המתבססים על סקר חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתייחס לתנודות בחברה מבחינת השתייכות דתית של יהודים מעל גיל 20, כפי שנבדקו בין השנים 2009-2007.
במסגרת הסקר המשיבים נשאלו על הגדרתם הדתית בהווה וכן לגבי מידת הדתיות של משפחתם בהיותם בני 15. ממצאי המחקר מציבים ראש בראש את תהליך החזרה בתשובה מול תהליך היציאה בשאלה, ומגלים כי אל מול האחוזים העצומים של המתחרדים, התהליך ההפוך כמעט שאינו קיים.
על פי המחקר, מבין כלל החרדים 23 אחוז גדלו במשפחות דתיות שאינן חרדיות ו~11 אחוז עברו את תהליך החזרה בתשובה לאחר שספגו חינוך חילוני. לעומת זאת נמצא כי אפס אחוזים מתוך החילונים החיים היום בארץ התחנכו במשפחות חרדיות (יש לציין כי מפאת מספרם הנמוך של חרדים יוצאים בשאלה, האחוז שהתקבל מהווה טעות דגימה ולכן אינו מדויק).
גם מבין הדתיים, רק שני אחוזים התחנכו במשפחה חרדית. המחקר מעיד למעשה כי קיימת מגמה ברורה של התחרדות, עם עשרות אחוזים של חוזרים בתשובה בין החרדים החיים היום בארץ, ומנגד לא קיים כמעט תהליך הפוך.
בעיר הנתונים דווקא מתונים יותר, אם כי עדיין משמעותיים. על פי ממצאי המחקר, 28 אחוז מהחרדים התחנכו במשפחות לא חרדיות. לעומת זאת, אחוז אחד (המהווה טעות דגימה גם הוא) מהחילונים גדלו במשפחה חרדית, וכן שלושה אחוזים מהדתיים.
תהליך הניידות מהעולם החילוני לדתי שאינו חרדי ולהיפך דווקא שכיח הרבה יותר. על פי הסקר, 20 אחוז מהחילונים בארץ חונכו במשפחה דתית, לעומת 16 אחוז מהדתיים שחונכו במשפחה חילונית. הניידות הזו חזקה עוד יותר בעיר, שבה יותר מרבע (כ~27 אחוז) מהחילונים חונכו במשפחה דתית, לעומת 18 אחוז מהדתיים שקיימו אורח חיים חילוני בילדותם.
"יש מגמה של התחרדות בכלל בארץ", אומר יאיר אסף-שפירא ממכון ירושלים לחקר ישראל, שניתח את הנתונים. "בעיר, חלק מאלה שאינם
אחד ההסברים שהעלה המכון לניתוח התהליך המואץ פחות של התחרדות בכלל, ושל מעבר מאורח חיים חילוני לחרדי בעיר בפרט, הוא הרבגוניות הרבה של העיר. על פי השערה זו, הצורך של מי שחוזר בתשובה בעיר אינו למעבר מקצה אחד אל הקצה השני.
השערה נוספת מתייחסת לחרדים האמריקנים, קבוצה גדולה בעיר המגדירה עצמה חרדית אולם שותפה לחיי המסחר והמשק החילוניים. "הקבוצה מגיעה עם דתיות מסוימת, חבריה לא צריכים לבצע שינויים מרחקי לכת ולכן לא חוזרים כל כך בשאלה", מסביר גורם במכון.
שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש (חופש דת ושוויון), מתייחס לתוצאות המחקר בזעזוע. "זה מחקר מאוד חשוב, כי הוא עונה על שאלה שנשאלת שנים רבות ומעולם לא ניתנה לה תשובה בנתונים". לדבריו, "באופן בסיסי, הנתונים האלה בעייתיים ביותר מפני שהם מצביעים על כך ש~35 אחוז מהחרדים הם אנשים שהיו פעם במסלול של עבודה, השכלה ושירות צבאי או לאומי, ועברו למסלול של השתמטות מכל אלה. לכן מדובר בבעיה לאומית".
אילן ממשיך ומסביר כי "אם הנתונים היו מודדים הצלחה בשוק הריאיונות אז לא הייתה בעיה; אלא שנתונים אלה מראים שמערכת מיסיונרית ענפה, שחלק גדול ממנה מתמקד בהחזרה בתשובה של ילדים ונערים, לעתים בניגוד לרצון הוריהם, מעבירה את אותם הילדים והנערים וכן משפחות שלמות לעולם החרדי. בכך היא מוציאה אותם מעולם העבודה והשירות הצבאי, דבר שמגדיל את הבעיה הגדולה ממילא שיוצרת החברה החרדית לביטחון המדינה ולכלכלת ישראל".
אילן מתייחס בפרט למערכת החינוך החרדית ולתקצובה על ידי המדינה בכלל ועל ידי העירייה בפרט. "האבסורד הוא שמדינת ישראל והרשות המקומית מממנות את מערכת בתי הספר להחזרה בתשובה. מטרתה העיקרית של מערכת החינוך החרדית, שאנחנו מממנים בכספנו, היא למנוע כל אפשרות של יציאנה בשאלה, למנוע כל מפגש של הילד והנער החרדי עם השקפה אחרת עד לרגע חתונתו.
לשם כך יש יום לימודים ארוך, לכן חשוב לרבנים שהנערים לא יעשו צבא ולכן כל יוצא בשאלה חרדי הוא למעשה גיבור שעובר תלאות מאוד קשות, שנאלץ לעתים קרובות להיפרד ממשפחתו ומואשם על ידי משפחתו בקרע. לא מלמדים השכלה בסיסית בבית הספר החרדי על מנת שיהיה לחרדים קשה להתמודד בעולם החילוני. הנער החרדי יוצא לשוק המסחר והכלכלה ללא השכלה".
אילן ממשיך ומסביר את הפער בין אחוזי ההתחרדות הגבוהים לבין אפסיותה של התופעה ההפוכה. "אל מול המערכת המפרידה את החרדים מהעולם החילוני יש מערכת אחרת, עוטפת ומתגמלת, של החזרה בתשובה. המדינה מתגמלת את המערכת הזו בדרכים שונות ורבות, ולכן הרבה יותר קל היום לחזור בתשובה ולהיות חרדי מאשר להפך. לכן יש רק מאות חרדים היוצאים בשאלה בשנה, ורק אלה שעוברים את התהליך הקשה הזה נכנסים לשבריר האחוז הזה".
את הניידות הרבה בעיר בין דתיים וחילוניים מסביר אילן בין היתר באוכלוסיית המסורתיים. אלה, על פי רמת הגדרתם הדתית, שולבו לחילופין בקבוצת הדתיים וקבוצת החילונים. "יש שני מסלולי חזרה בתשובה", הוא מונה. "אחד הוא המסלול של מעבר מקיצוניות לקיצוניות, והשני הוא התנועה על סקאלה, של התקרבות. המסלול השני מאפיין הרבה יותר ציבור של מסורתיים, ובעיקר ציבור של מסורתיים מזרחיים".
אילן היה רוצה מחקר המשך שיבחן את נושא ההשתייכות הדתית גם לפי המוצא של הנשאלים. "אני מניח שחלק גדול מהנזק הזה הוא תוצר של ש"ס", הוא תוקף. "היא יצרה מסלול של הפיכת משפחות עובדות ומשרתות בצבא למשפחות שאינן עושות זאת. ש"ס קמה כמחאה על קיפוח החרדים, ולמעשה מנציחה את עוניים של החרדים המזרחיים. ככל שיהיו יותר חרדים מזרחיים עניים, לש"ס יהיו יותר מנדטים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם