רואים אתכם: איפה תצולמו בתל אביב, ואפילו לא תדעו
האח הגדול, גרסת המציאות: אלפי מצלמות פרוסות ברחבי תל אביב ועוקבות אחר כל המתרחש ברחובות, בבתי העסק ובמבנים הציבוריים. זמן תל אביב חושף את מפת מצלמות האבטחה והתנועה ברחבי העיר

על פי הערכות, ברחבי תל אביב פועלות כיום אלפי מצלמות ציבוריות ופרטיות, שחולשות כמעט על כל העיר ממחלף גלילות בצפון ועד יפו בדרום. לידי זמן תל אביב הגיע מסמך החושף את מיקומן של למעלה מ-120 מצלמות אבטחה עירוניות, מצלמות המוצבות בחניוני אחוזות החוף ומצלמות תנועה ברחבי העיר, שמותקנות היום או יותקנו בהמשך.
המצלמות אמורות להתחבר הן למוקד משטרתי והן למרכז שליטה שתפעיל העירייה 24 שעות ביממה, והן אמורות לסייע לגורמים העירוניים ולגורמי אכיפת בחוק באיסוף מידע ואיתור עבריינים וכן לצורך הרתעה, פיקוח ומניעה של ונדליזם וקטטות. המצלמות מצוידות באמצעים לראיית לילה והן אף מסוגלות למקד את התמונה על דמויות חשודות, בלי שאלה יוכלו להבחין בכך.
איפה יוצבו המצלמות? בעצם כמעט בכל מקום בעיר. יותר ממחצית מהמצלמות מוצבות בדרום העיר וביפו. כך למשל לא רחוק מאצטדיון בלומפילד, בתחנת אגף התברואה ברחוב התחייה מוצבות שלוש מצלמות, בהמשך: בבית הספר הדמוקרטי הפתוח ברחוב נועם מוצבות שבע מצלמות נוספות, בבית הספר הקהילתי ויצמן שברחוב פסטלוצי תוכלו לחייך לתשע מצלמות המוצבות שם.
עשר מצלמות נוספות מוצבות ברחוב עולי ציון, סמוך לשוק הפשפשים. משם נתקדם לשדרות חכמי ישראל 79 בשכונת שפירא, לרחוב לוינסקי באזור התחנה המרכזית, ולרחוב רשף בשכונת התקווה, שם מוצבות מצלמות נוספות. במשרדי אגף מזרח של מחלקת הרווחה העירונית ברחוב מח"ל בכפר שלם מוצבות שתי מצלמות נוספות.
גם במרכז העיר מפוזרות לא מעט מצלמות - ארבע מהן מוצבות בשוק הכרמל, ארבע בבניין העירייה, בכיכר רבין ובבניין מבקרת העירייה ברחוב אבן גבירול 68. בניין מינהל ההנדסה שברחוב פילון מרושת במצלמות נוספות. בחוף מציצים יוצבו, כך על פי התכנון, שש מצלמות.
בצפון העיר - בחוף הצוק הצפוני (זירת הרצח של אריק קרפ) והדרומי פעילות כבר מספר מצלמות, וכך גם ברחוב ש"י עגנון, במחלקה הווטרינרית של העירייה, במרכז השחייה בצומת גלילות ובחניוני אחוזות החוף ברחובות לבנון וקלוזנר הסמוכים לאוניברסיטה. על פי התכנון, מצלמות נוספות יוצבו בחניונים נוספים בצפון העיר ובקרבת האוניברסיטה.
כאמור, מלבד מצלמות אלה, עשרות מצלמות תנועה
מלבד המצלמות הציבוריות הללו, בתי עסק רבים בעיר, ובהם מסעדות ובתי קפה, קניונים וחנויות, מציבים באופן עצמאי מצלמות לשימושם, שעשויות במקרה הצורך לשמש גם את המשטרה.
לדברי מנהל האגף לביטחון ושירותי חירום בעירייה דוד אהרוני, בחודשים הקרובים יוקם מרכז שליטה וביטחון שיפעל 24 שעות ביממה ויאגד את כל הסנסורים השונים, כגון מערכות מצוקה, אזעקות, איתוראנים וכמובן מצלמות ברחבי העיר.
"בתקופה האחרונה הוצבו מצלמות מקומיות של העירייה בכל מיני אתרים, מתקנים ושווקים", מספר אהרוני. "אותן מצלמות נמצאות בשליטה מקומית של יחידות עירוניות. לדוגמה, אם מדובר בגן ציבורי אז אגף שפ"ע (שיפור פני העיר) הוא שאחראי על הצפייה והניטור. אם זה בשוק התקווה, יש פיקוח עירוני ואם זה בית ספר אז זה באחריות מינהל החינוך ומנהל בית הספר.
"אל מרכז השליטה שיקום נחבר את כל מה שקיים בפועל כרגע, וההמשך יותנה בכל מיני פרמטרים שייבחנו בהתאם לצרכים כלכליים וערכיים. אני מעריך שיהיו הרבה מאוד מצלמות בעתיד גם בגלל הצורך הבטחוני אבל גם לטובת יעילות תפעולית במרחב העירוני, למשל כדי לבחון אם הרחוב נקי, אם השלטים במקום וכדומה".

לדברי אהרוני, בעת הצבת המצלמות ייבחנו מיקומים וזוויות מסוימים כדי לאפשר לציבור ליהנות מהמידע הנקלט בעדשות המצלמה, כגון הצפיפות בחופים, מצב הגלים ועוד. "בכל מקרה, מרכז השליטה יפעל באחריות ובזהירות, כשטובת הציבור עומדת לנגד עיניו", אומר אהרוני.
יש לציין שהתכניות לרישות העיר מגיעות במקביל לתכניות שונות שמגובשות במשרדי ממשלה שונים וברשויות מקומיות. רק לפני שבועיים הוחלט להקפיא פיילוט מעורר מחלוקת של המשטרה לרישות במצלמות של 12 בתי ספר ביישובים שונים ברחבי הארץ על רקע בעיות תקציב. במרס האחרון פרסם המשרד לביטחון פנים מכרז לייעוץ וליווי פרויקט הקמת מערך טכנולוגי, מצלמות, סנסורים ומוקדי שליטה ובקרה עירוניים, כחלק מפרויקט אכיפה במסגרת תכנית "עיר ללא אלימות" המבוססת על התמודדות מערכתית ברמה עירונית עם תופעות שונות של אלימות.
מספר רשויות מקומיות עושות שימוש אף הן במצלמות על מנת להגביר את הביטחון ברחבי העיר. בגבעתיים למשל רושתה העיר במצלמות בפרויקט שנמשך זה שנתיים. על פי נתונים שנאספו מתחילת הפרויקט, היקף הפשיעה בעיר הצטמצם בכשלושים אחוזים. לפני שנתיים וחצי הותקנו בקריית ים מצלמות, ומאז הצבתן נרשמה ירידה של כשמונים אחוזים בהיקף הוצאות התחזוקה של העירייה עקב מקרי השחתה.
מלבד תכניות אלו, המשטרה משתמשת זה חודשים ארוכים במצלמות אבטחה במקומות שונים בארץ, ולפני מספר חודשים נחשפה תכנית האבטחה החדשה של המשטרה בתל אביב, הכוללת, בין היתר, התחברות לאלפי המצלמות המוצבות ברחבי העיר. במשטרה מתכוונים לפעול למען חקיקת חוק שיאפשר להם לחייב את כל מחזיקי המצלמות להתחבר אוטומטית למערכת המשטרתית. עד כה התחברה המשטרה לכ-150 מצלמות כאלה ברחבי תל אביב. על פי התכנון, בסוף הפרויקט כ-3,000 מצלמות של בתי עסק, מוסדות ציבור ורשויות עירוניות יחוברו למערכת המשטרתית.
אף שהמצלמות אמורות בסופו של דבר לשרת את הציבור, בתקופה האחרונה הושמעו לא מעט ביקורות והתנגדויות מצד גופים וארגונים של זכויות אזרח שמתריעים על השימוש הפסול שניתן לעשות עם המצלמות.

"במשרד המשפטים נערכו מספר דיונים בנושא במהלך השנתיים האחרונות, וישנה תמימות דעים שקיימת פגיעה בזכויות יסוד עקב רישות הערים במצלמות מעקב", אומר ראש תחום מידע ופרטיות באגודה לזכויות אזרח בישראל, עו"ד אבנר פינצ'וק. "קיים הכרח להקדים לפעולות מסוג זה קביעת מסגרת חוקית של כללים וסמכויות. מצלמות מעקב יכולות בנסיבות מסוימות לסייע ולהועיל, אבל יכולות גם להזיק ולפגוע במיוחד כאשר הן מותקנות ללא הבחנה וללא הגבלה. אין לנו כאן עסק עם צילום אקראי אלא במעקב מצולם אינטנסיבי ורצוף, ושמירה של המידע הוויזואלי שנקלט בעין המצלמות בתוך מאגרי מידע רגישים".
לדברי פינצ'וק, ברחבי העולם אירעו מקרים רבים שיכולים ללמד על השימוש הבעייתי שנעשה במצלמות. כך למשל מספר עובדי עירייה בלונדון הורשעו לאחר שהציצו לאישה באמבטיה; במקרה אחר מפעילי מצלמות ביטחון עשו קלוז-אפ על משתתפים באחד ממשתתפי צילומי העירום של ספנסר טוניק באנגליה; ובשיקגו צפו כוחות הביטחון בזוג שקיים יחסי מין.
פינצ'וק מוסיף כי מחקרים שנערכו במקומות שבהם כבר קיים מערך מצלמות הוכיחו שבמרבית המקרים המצלמות אינן יעילות במיגור עבריינות ובמניעתה וגם בפיענוח בדיעבד של מעשי פשע נרשמו הצלחות מעטות, שאינן שקולות כנגד המחיר החברתי והכלכלי שכרוך במעקב המצולם.
חברת המועצה תמי זנדברג, שפנתה באחרונה לגורמים בעירייה כדי לקבל מידע על פריסת המצלמות, מספרת כי בקשתה לקבל תמונה כוללת של כלל המצלמות המותקנות לא זכתה למענה בטענה כי אין ברשות העירייה ריכוז של המידע הנ"ל.
"קיים סיכוי סביר שבמרחב הציבורי העירוני מותקנות מאות ואף אלפי מצלמות שאיש אינו יודע איזה מידע הן אוספות, כיצד המידע נאסף ונשמר, על ידי מי ואיזה שימוש נעשה או עלול להיעשות בו", אומרת זנדברג. "אני סבורה כי יש לרכז עבודת מטה בעירייה עצמה לגבי פריסת המצלמות, ולתאם עם המשטרה או משרד ממשלתי רלוונטי גורם אשר יתאם התקנת מצלמות במרחב הציבורי, כאשר האינטרס הציבורי של שמירה על זכויות אדם ומניעת חדירה לפרטיות לנגד עיניו".