הרב מיכאל בוידן: אני לא בטוח שהוד השרון זו עיר פלורליסטית
מיכאל בוידן, הרב של הקהילה הרפורמית בהוד-השרון, כועס על העובדה שהעירייה טרפדה את הקצאת הקרקע לקהילה. באותה הזדמנות הוא מדבר על הכאב שבאובדן בנו וקורא לכולם בחג הסוכות: "בואו ניתן כבוד אחד לשני"
מיכאל בוידן צילום: אריק סולטן
"האובדן קיים וימשיך עדי עד", הוא אומר ערב חג הסוכות. "זה משאיר בלבנו חור ענק. מפני שיש מישהו אהוב עלינו שאיננו עוד איתנו. יש כאלה שאומרים שעם השנים זה יותר קל. זה לא נכון. הכאב נשאר. אולי ההתמודדות שונה, ואולי אופי הכאב שונה, אבל האובדן נשאר אובדן".
בעקבות האובדן של מיכאל, עלתה בכם חרטה על העלייה לארץ?
"השאלה על העלייה לא ניקרה בנו. מחליטים בחיים החלטות ומתמודדים איתן. רצינו לעלות לארץ, ועלינו. לא עלינו על תנאי. יש אנשים שמגיעים לארץ ומחליטים בהמשך לעבור למקום אחר.
"לפני שעלינו, החלטנו לעזוב הכול מאחורינו ולבנות חיים חדשים פה, כי זה המקום הנכון להיות פה. מכרנו את הדירה שלנו באנגליה. יונתן היה בעורב צנחנים, באזור הביטחון בסוג'וד. הוא הצטרף לכוח חילוץ שהיה מוצב שם. החיזבאללה תקף, ויונתן נפצע ומת מפצעיו".
היה בכם רצון לנקמה?
"אין לי כל רצון לנקמה. היה רב רפורמי בשם לאו בק, שהיה בטרייזנשטאט. כאשר שחררו את המחנה, היו כאלה שרצו להרוג את הנאצים. והרב בק אמר: 'להשם הנקמה'. בכל מקרה, זה מצב של מלחמה. אני חושב שאין מקום לנקמה. יש לנו מאבק קשה על קיומנו וכאשר יש מאבק כזה, חיילים משני הצדדים מתים. זו הטרגדיה, שחייבים למצות בכלל".
וד"ש לבת של ברק
הרב בוידן זכה בחודשים האחרונים לפרסום, לאחר שהעירייה דחתה את בקשת הקהילה להקצאת קרקע לבניית בית כנסת. "אני מנהל בית הדין לגיור של מועצת הרבנים המתקדמים בישראל. בפועל, אנחנו מאוד מוכרים ומקובלים. אנחנו עורכים טקסי נישואין וחופות.
"בקהילה שלי, קהילת יונתן, לא
יודעים איך להתמודד עם כל המשפחות שפונות אלינו לבר-מצווה. הנה, רק ביום כיפור, לא היה מקום לכל האנשים שהגיעו. אני בישראל כבר 25 שנים. ראיתי איך שהיהדות הרפורמית הייתה לפני דור, ואין ספק שאנחנו במקום אחר מבחינת מספר הקהילות, מספר הרבנים ומספר הפונים אלינו".
אבל החתונות שלכם לא מוכרות על ידי המדינה.
"המדינה לא מכירה בנו, אבל כשהבת של אהוד ברק התחתנה, זה היה בטקס רפורמי. אז המדינה לא מכירה, וזוג שנישא אצלנו חייב לטוס לקפריסין כדי שפקיד נוצרי יחתן אותו והמדינה תכיר בנישואים שלו. זאת המציאות של הפוליטיקה, לא המציאות בשטח.
"יש שבועות שאני עורך חופה מדי ערב, אז זה מקובל על הציבור. זה לא מוצא חן בעיני הזרם האורתודוקסי מכיוון שיש לו רצון לשמור על המונופול שלו. העניין הוא שהזרם הזה איבד את המונופול שלו".
אחת הסוגיות שהזרם הרפורמי מתמודד איתן היא היחס לקהילה החד-מינית. איך אתם מתייחסים לחברי קהילה הומואים ולסביות?
"אני לא חושב שיש כאלה אצלנו, אבל זה ממש לא מעניין אותי. איך שאדם חי את חייו, זה עניינו האישי".
גם בעיר פלורליסטית כמו הוד-השרון יש כאלה שרואים בכם נטע זר.
"אני לא בטוח שזאת עיר פלורליסטית כל כך, אחרת לא היינו נמצאים במצב שבו אנחנו נמצאים היום לאחר שמועצת העיר דחתה את ההמלצה של הוועדה המקצועית להקצות לנו קרקע. מצד שני, העירייה עוזרת לממן את המועצה הדתית ומעבירה כספים דרך כל מיני צינורות לפעילות בקרב הציבור
הדתי-אורתודוקסי. לצערי, אנחנו לא נהנים משירותים כאלה".
ביחד למען העתיד
במשך השנים זכתה הקהילה הרפורמית בעיר לתמיכת תנועת קצ"ב מהאופוזיציה. חברי התנועה דרשו במהלך המשא ומתן הקואליציוני למנוע תמיכה בתלמידי כולל בעיר, שחלקם תושבי בני-ברק. כמו כן, פעלו חברי קצ"ב לאשר את הקצאת הקרקע לבית הכנסת הרפורמי, אך ללא הצלחה.
"הכי הפריע לי שזה היה ברור שההחלטה לא נבעה משיקולים ענייניים, אלא מתוך רצון לטרפד את התכניות שלנו", אומר בוידן על טרפוד הקצאת הקרקע. "זה חלק מהאווירה במדינה שלנו שאין סובלנות אחד כלפי השני. כל כך קל לדחות ולתקוף, אבל אני מאמין שגם לשתף פעולה יכול להיות נעים ופשוט יותר ממה שחושבים".
מיכאל בוידן ואמיר כוכבי צילום: אריק סולטן
יו"ר תנועת קצ"ב, אמיר כוכבי, טען בעקבות טרפוד הקצאת הקרקע כי "עצם הזלזול בעבודה המקצועית הפריע לי. באותה ישיבת מועצה הצעתי לכולם להתפטר במקום. אחרי שצוות מקצועי עבד כמה שנים ובסוף התעלמו מההמלצה שלו, זה כואב וזה מראה על זילות המנהיגות העירונית".
בוידן: "חבל על ההחלטה הזאת, במיוחד כאשר מדובר בעיר כמו הוד-השרון שהיא לא מלאה דתיים והרוב כאן מגדיר את עצמו כחילוניים עם זיקה למורשת ישראל. אחד הצינורות היחידים שדרכו הם יכולים לקבל מענה הוא דרך קהילה כמו קהילת יונתן. זה פשוט לא באינטרס של העיר כעיר להקשות על הקהילה שלנו".
ערב חג הסוכות, חג שבו אנשים יושבים ביחד, מה אתה מאחל לשנה החדשה?
"אני חושב שעלינו למצוא את הדרך לחיות ביחד. כדי לחיות ביחד, עלינו לכבד זה את זה ולתת כל אחד לשני את מקומו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם