רד אלינו אווירון: לצאת למאבק נגד רשות שדות התעופה
אם בנמל התעופה של ברצלונה כמעט ואין המראות אחרי חצות, מדוע לילותיה של עיר היין ממשיכים להיחרך על ידי מטוסים רעשניים?
מטוס ממריא בנתבג צילום: אריק סולטן
האמת, חוץ מכמה משבי אוויר, לא הרבה השתנה תחת שמי הסתיו הראשוני, שהיינו רוצים כי יהיה קצת יותר אירופי, ושהרבה פחות מטוסים יחוגו בו מעל העיר בלילה. מה שהתחיל כתופעה זמנית שולית, כזו שחולפת מעל ראשך ואתה אפילו לא שם לב אליה, הפך למטרד מקומם.
כן, זכור לנו משהו על שיפוצים בשדה התעופה בן גוריון, ושזה זמני, כך הסבירו. אבל מצד שני, כשאתה נזכר כי באזור מכון וינגייט, למשל, מתבצעות עבודות בכביש מאז שאתה זוכר את עצמך נוהג (בערך רבע מאה), אפשר להניח במידה רבה של ודאות כי הרעש הוא פה להרבה הרבה זמן.
ממש עם כתיבת שורות אלה, בזמן שהירח משייט גבוה בינות לעננים, אנשים מהדקים חגורות מעלינו ודיילות נאות מדגימות הוראות הישרדות מופרכות. לילה מעל עיר בה אין אפילו בית מלון אחד, אבל יש בה תנועת טיסות כמו באי רודוס באוגוסט.
ברצלונה הלכה לישון, המטוסים דוממים
יכול להיות שבכלל על זה קיבלנו הנחה בארנונה? פיצוי הולם בגובה של שקל וחצי על ההרעשה הלילית הכבדה? לך תדע. אולי בכלל מישהו מתנקם בנו על המאבק נגד בניית כפר הנופש בפלמחים, שעד כה לפחות, נחל הצלחה? בבחינת "לא רציתם תיירים בחופיכם? קחו סילונים בשמיכם".
הכי מפתיע היה לעבור באוגוסט בנמל התעופה בברצלונה. אתה הרי רוצה להיתלות באילנות גבוהים ושהעיר שלך תידמה לאחת הגדולות והיפות בתבל, ואם כבר מטס לילי בלתי פוסק מידי לילה, אז אולי, אתה מהרהר, עלינו על המפה. אנחנו גרים בכרך מתקדם. ראשון וברצלונה.
הגענו
רעבים לטרמינל הקטאלוני הענק אחרי יום עמוס ולחוץ, כמו כל יום אחרון בחו"ל, ותכננו להתלבט בין שפע המסעדות שהמקום בטח יציע לנו, בדיוק כמו בעיר הנהדרת ומגוונת המסעדות. נשארנו רעבים. אט אט לקראת חצות כבו האורות מדוכן לדוכן. לא דיוטי פרי ולא מזללות.
ברצלונה הלכה לישון, המטוסים דוממים. רובם לפחות, כי יש טיסות למדינה המתקדמת מהאגן המזרחי של הים התיכון. זאת ששם, בדיוק מול ברצלונה. בקושי מצאנו מזנון אחד עם כריכים קרים, וגם הוא נסגר כעבור שעה. הו ברצלונה ברצלונה, מה את יודעת על חיי הלילה של ראשון?
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם