השתתף בלינץ' ברמאללה וזוכה מסעיף של "גרימת מוות בכוונה"
השוטר וויסאם עלי מחמד ראדי סיפר כי הכה את גופתו של יוסי אברהמי למראית עין כשידע שהחייל הישראלי כבר מת. השופט מנחם ליברמן כתב בפסק הדין: שלא ניתן לייחס לנאשם כוונה של גרימת מוות, אך מנגד ברור שהוא התכוון לפגוע בחייל ולהכות בו
האיש הוא וויסאם עלי מחמד ראדי, שיוצג על ידי עו"ד לאה צמל. ראדי היה שוטר במשטרה הפלסטינית בזמן האירוע, ונלכד לפני כמה שנים על ידי שירותי הביטחון הישראליים.
ביום האירוע שמר ראדי בפתח סניף בנק ברמאללה; הוא נקרא על ידי אחד מעמיתיו להגיע לתחנת המשטרה כדי לשמור על שני חיילים ישראלים שתעו בדרכם. לפני כן התבקש להפקיד את נשקו אצל החבר כדי שההמון לא יגנוב אותו.
"עלינו לקומה השנייה כי משם באו קולות של שבירת דברים, ואז נכנסו למשרד... והלוואי שלא הייתי נכנס לחדר הזה", סיפר ראדי בחקירתו במשטרה. באותו זמן גופתו של נורז'יץ כבר הייתה בידי ההמון מחוץ לבניין. כאשר נכנס לחדר ראה שוטר בשם חסין א~לוח מכה את אברהמי עם מכשיר "צלב" לפירוק בורגי גלגלים.
ראדי מספר כי כאשר שאל את א~לוח מה הוא עושה, "הוא אמר לי שאני פחדן אם אני מדבר כך". מחקירתו של ראדי עולה כי בתור שוטר פלסטיני
חבריו אמרו לו כי "איזה מן שוטר אני אם אני עוזר לשמור על החיילים הישראלים... ואז הוא נתן לי את הצלב הזה ואני כעסתי עליו ונתתי מכה עם הצלב על הרצפה ואחר כך נתתי מכה לראש של החייל... ואני הכיתי, אני לא יודע מה קרה לי. כעסתי על מה שהיה שם באותו יום, כולם קראו לנו פחדנים, שיגעו לנו את הראש. אף פעם לא היו לי בעיות עם מדינת ישראל ואני לא יודע מה קרה אז".
בחקירתו טען ראדי כי עשה את הכול למראית עין וכי ידע שאברהמי כבר מת: "וכשהוא צעק לי פחדן וכעס אז לא ידעתי מה קרה שנתתי את המכה לראש החייל, ואני רוצה להגיד לך שאם היה חייל מחרחר או שהייתי רואה שהוא חי הייתי מונע מחסין להכות אותו". אולם גרסתו זו של ראדי לא הייתה היחידה.
לאחר שנעצר על ידי השב"כ, הושם ראדי בחדר עם "עספור", מדובב המכונה אבו חמד. אבו חמד טען כי ראדי הודה בפניו כי הוא אכן היכה את אברהמי בעודו בחיים. גרסה זו נדחתה.
בסופו של דבר התרשם השופט כי מבין שלל הגרסאות העדות של ראדי הייתה המהימנה ביותר, ולכן בחר לזכות אותו מאשמה של גרימת מוות. במקום זאת הורשע ראדי באשמה כללית יחסית של "פגיעה בביטחון האזור".
"ברור שלא ניתן לייחס לנאשם כוונה של גרימת מוות, אך מנגד ברור שהוא התכוון לפגוע בחייל ולהכות בו. אם כן מדובר במעשה מכוון של הנאשם, מכוון לפגוע בגופת החייל כדי לפרוק תסכול וכעס, אך לא שוכנעתי שנלוותה לה כוונה לגרום לחבלה מסכנת חיים, או לגרום למותו של אדם חי", כותב השופט מנחם ליברמן בפסק הדין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם