בגובה העיניים עם אילן גרוסי

הוא נולד בירושלים וגר בארנונה. הוא עושה יוגה ושונא שגרה. הוא מאמין שמשהו טוב הולך לקרות בירושלים ומרוצה מחיי הלילה שלה. 1,543 מילים עם אילן גרוסי (46), נשוי + 3, הבעלים והשף של מסעדת "צ'אקרה" שחושב שבעיר יש יותר מקובה

רונית מזרחי | 15/10/2010 12:02

ירושלים
"אהבה, בית, משפחה, חברים. למעשה הכול מתמקד בעיר, גם מבחינת ההיסטוריה המשפחתית שלי, הילדות שלי, והעשייה שלי לאורך השנים, הכול זה ירושלים. נולדתי פה, מצד אמא שלי אני דור חמישי, מצד אבא שלי אני דור שלישי, הסבים שלי עלו מכורדיסטן.

אילן גרוסי איור: עמית בוניאל

"אנחנו משפחה ירושלמית שורשית, שוק מחנה יהודה, שכונת הכורדים, גדלנו בכל הסמטאות. אני בתחושה שמשהו טוב קורה בעיר היום, יש הרגשה של שינוי אחרי שנים קשות של תרדמה, יש הרגשה שהולכים לכיוון טוב יותר. אפשר לקרוא לזה 'ירושלים האופטימית'".

אבו באסל
"גדלתי שם. זו שכונת הטורים והיא ממש צמודה לשוק. אחר כך גדלתי בתלפיות, ברחוב שלום יהודה. הייתה לי ילדות מאושרת עם קומזיצים וכדורסל, כל היום להיות על הברזלים ברחובות, עם צעקות מהבתים, 'תעלה לבית'. היה כיף, הייתה שמחה. היום, כשיש לי ילדים, אני מסתכל על השנים האלה שלי בערגה.

"אני רואה אותם יושבים כל היום, והקשר שיש להם עם החברים זה דרך הפייסבוק ודרך הטוויטר והצ'אטים, ואין להם את החבר'ה והשיחות והדיבורים שלנו היו כילדים. עד היום החברים הכי טובים שלי הם מבית הספר והשכונה, אני בן 46 וזה פשוט כיף לראות את הקשרים ואת החברותא והחום".

בזק
"לצערי למדתי שם בתיכון ולא סיימתי. זה בית ספר שלי באופן אישי לא התאים, זה היה בית ספר מקצועי-עיוני קשה מאוד מבחינה לימודית, בלי בנות, ואני טיפוס חברותי מאוד. בסוף כיתה י"א פרשתי ולמדתי בבית ספר אקסטרני מכלל".

גולני
"הייתי שנתיים בלבנון. הייתי מפקד וזה היה שירות קשה, חצי מחלקה הלכה לי במלחמת לבנון הראשונה".

אירוח
"זה האל"ף-בי"ת של המקצוע שלי. אני חושב שמי שמתעסק במסעדנות מעבר למטבח זה לארח. אני מנסה להעביר לכל הצוות שמי שבא לכאן הוא אורח שלנו, וזה כאילו שאנחנו מכניסים אותו לסלון בבית. רוב הפעמים זה עובד, לפעמים זה לא. מבחינת התחושה אני מנסה להעביר שהאירוח, מעבר לאוכל, זה מבחינתי הכי חשוב, ועל זה אני נאבק ונלחם ביום-יום עם כל הצוות".

פינוקים
"עוד מהימים של 'שאנטי', זו המצאה שלנו. זה משהו שירושלמים אוהבים וגם אנחנו אוהבים את זה, זה הדדי. לפעמים אנשים מקבלים את זה כמובן מאליו, ואם לא יוצא מרימים גבה. אנחנו יצרנו את זה ואנחנו גם מקבלים את זה לטוב ולרע, זאת העיר".

צ'אקרה"
"במקום החדש זו מעין שלמות. הצוות של המטבח מדהים וזה מה שעושה קודם כול את 'צ'אקרה', צוות של טבחים טובים וצוות העובדים. זה בית, זו משפחה לטוב ולרע - כועסים, אוהבים וכל מה שמשתמע מזה. זה אחלה מקום, אני אוהב להיות פה. אני חי את המקום, כולם אוהבים להיות פה. אני קם בבוקר עם שמחה שיש לי את המקום הזה וזה מקום שלי.

"אם לא הייתה לי את התחושה הזו, לא הייתי נשאר פה. מבחינתי כל יום כשאני מגיע לפה אני מרגיש שאני בפרמיירה של

הצגה, כל יום זה סיפור אחר ושולחן אחר. מבחינתי זה הדבר הכי חשוב במסעדות, לא לקבל את המקום כמובן מאליו, להשקיע ולתת, ואם לא היינו בסדר ועשינו טעות לבוא ולשפר ולתקן. כל היום להיות עם היד על הדופק ורק לעלות משם.

"מעבר לכך, 'צ'אקרה' והצוות מעורבים גם בחברה בעיר, מבשלים בבתי חולים או מעניקים עבודה בקיץ לילדים חסרי בית. 'צ'אקרה' מעורבת בחברה ובקהילה בהמון רבדים לאורך כל השנים, וזה אחד הדברים הכי מבורכים מבחינתי"

תחרות
"הכי טוב, הכי בריא לעסק. זה עושה רק טוב, משפר מאתגר, זה נהדר. אני חושב שעצם זה שנפתחו מקומות חדשים בעיר לנו זה נותן יותר עבודה, יש מקום להשוואה וזה נהדר. זה עושה טוב לעיר, היא לא נהייתה עיר לא רק מקומות קדושים, יש בה גם קולינריה. מגיעים אלינו המון מהארץ והעולם, כל יום נכנסים לאתר שלנו בסביבות 150 אנשים מהעולם וזה כיף וחגיגה. זו הדרך, בין היתר, לשווק את העיר, יש בה תרבות ודברים מדהימים".

"המעבדה"
"עבודת קודש של הראל, הוא עושה שם עבודה מדהימה. לראות שם חבר'ה צעירים שחזרו לעיר זה אחד הפרויקטים הכי מדהימים שנתקלתי בהם, להוריד את הכובע".

ניר ברקת
"הכי אופטימי שיכול להיות מבחינתי. מחובר לעיר, מחובר לאנשים. אני רואה את העיר ואת הקיץ האחרון כמשהו מדהים. אני יודע שיש בלגן עם כל התשתיות והרכבת, אבל זה שלב שאנחנו חייבים לעבור אותו. אני יודע שבעוד כמה שנים נסתכל לאחור ונגיד שהעיר מדהימה".

בישול
"חי, נושם ובועט את זה. זה כל הזמן, זה החיים. זה גם בבית, גם במה שאני עושה, זו צורת הסתכלות, צורת מחשבה, נחמה, אהבה, הכול מתחיל והולך לשם".

אלכוהול
"שותים במשמרות. במטבח יש לחץ והרבה עבודה, כשיש הפוגה עושים צ'ייסר ועוד אחד, ובסוף הלילה תוך כדי אירוח מרימים עוד כוסית. אי אפשר בלי, אבל אני מנסה למתן. אני טיפוס של וויסקי טוב".

מוזיקה
"כל הזמן, יש לי מאות דיסקים. לצערי לא יוצא לי יותר מדיי להאזין להם בבית, אבל אני אוהב מאוד מוזיקה. גם במסעדה יש לנו רשימת השמעה מדהימה, ולפעמים מגיעים לנגן די ג'יי או להקות ג'ז".

ארנונה
"כל האזור הזה של דרום ירושלים – תלפיות, ארנונה, רמת רחל - זה האזור שגדלתי בו. אזור מקסים, לצערי אחד מהאזורים היחידים שעוד איכשהו נשארו קצת חילוניים. חבל לי שהעיר לא מספקת מקומות לסטודנטים, לצעירים ולחילונים".

ניר ברקת צילום ארכיון: פלאש 90

בוקר
"פותח בקפה ב'נאדי', אחר כך שוק מחנה יהודה, העיר העתיקה, קניות. כולם מכירים אותי, יש לי וספה בצבע תכלת ואפשר לראות אותי עם השקיות אוסף ומלקט מצרכים מהשוק ומהעיר העתיקה. בוקר זה שמחה מבחינתי, זה לקום ולהתלבש ולצאת מהבית לסידורים".

חיי לילה
"אחרי המשמרת ב'צ'אקרה' הצוות של המטבח יוצא עם עגלות הזבל, מחנה אותם ליד 'סימיקו' והולך לשתות כמה כוסיות ב'בורלא'. מעבר לזה אני טיפוס של חיי לילה, אני אוהב מאוד את מה שקורה היום לאנשים בגילי. אני אוהב את המקומות האלטרנטיביים בעיר, את 'הקסטה', את 'סירה', 'בורלא'. היום כל אחד יכול למצוא את מקומו בעיר, ואני מתעדכן ויוצא לבלות. אני מוקסם מחיי הלילה כאן. יש מקומות איכותיים ולא יקרים, המקומות מלאים וזו חגיגה מבחינתי".

קניות
"כמובן בשווקים. אני קצת פחות מתלהב ממחנה יהודה, שלצערי נהיה שוק יותר תיירותי מאשר השוק העממי שאני מכיר. אני עדיין קונה שם, אבל מוצא את עצמי קונה יותר בעיר העתיקה ובשווקים מחוץ לעיר".

"מחניודה"
"אחלה מסעדה, חברים טובים, קולגות. טוב שהם קמו, זה עושה שירות מעולה לעיר, זו תחרות שבונה ועושה טוב".

עזרא קדם
"היינו פעם בקשר, לצערי היום פחות. אני חושב ש'ארקדיה' קצת פחות מחוברת להוויה הירושלמית. עזרא קדם הוא שף ענק".

מרכז העיר
"אני חושב שאנחנו לקראת סוף תקופה יחסית קשה במרכז העיר, ולקראת תקופה טובה. עם כל מה שקורה מבחינת הרכבת והשינויים שמרכז העיר אמור לעבור, אני חושב שיהיה פה טוב, כמו בתקופה שהייתי ילד והיינו הולכים למרכז העיר ולא לקניון מלחה.

"כולם היו מסתובבים במרכז העיר. צריך להחזיר את בתי הקולנוע, וצריך שסטודנטים יגורו במרכז העיר כי זה לב לבה של העיר. לאורך שנים הזניחו את מרכז העיר בגלל קניונים ותלפיות. כולי תקווה שנראה עשייה של ניר ברקת ושנראה פה דברים מקסימים".

עזרא קדם צילום: דניאל לילה

כשרות
"הייתה לי מסעדה כשרה על חורבותיה של 'צ'אקרה' בשלומציון לתקופה קצרה מאוד, אני לא יודע אם לכשרות הייתה השפעה על זה שהיא לא הצליחה. עם כל הגוונים וסוגי האנשים שיש בעיר, מן הסתם יהיו בה מסעדות כשרות ואני מכבד את זה. אני קצת פחות מעריך את העסקנות שכרוכה בכל מה שקשור לכשרות, כל השחיתויות וסוגי ההכשרים והחוקים.

"אני חושב שזה מרתיע אנשים כל העסקנות הדתית הזאת והעלויות. נולדתי בבית ששומר כשרות, אבל מבחינתי כירושלמי שמעוניין גם להשאיר ירושלמים צעירים וחילונים, החילוניות חשובה לי מאוד. אני לא אעשה דברים בהתרסה אבל אני חושב שזו חובה שיהיו בעיר גם מסעדות לא כשרות ומקומות פתוחים וזמינים".

מתכונים
עכשיו עבדתי על כמה פרויקטים גם עם בית אבי חי וגם עם הספר של טלי פרידמן על הקולינריה בעיר. אני מאמין שיצא גם ספר מתכונים של 'צ'אקרה', בינתיים אנחנו אוגדים".

לקוחות
"יש כאלה שמלווים אותי לאורך שנים מתחילת הדרך, כבר 20 שנה. מבחינתי החיבור מתחיל כבר בהיכרות".

לחץ
"במירכאות יגידו לך שאני האדם הכי רגוע שיש. אני הכי משוגע ומשגע ומשתגע במטבח בסרוויסים, פרפקציוניסט בעבודה, מתוסכל אם זה לא עובד כמו שאני רוצה, אבל זה לחץ של עבודה, שם זה מתחיל ושם זה נגמר".

שגרה
"אני שונא, כל הזמן מנסה לשבור אותה. אני היפראקטיבי, לא יכול לשבת דקה וכל הזמן מחפש תחומי עניין: נוסע עם חברים, עושה יוגה, רוכב על אופניים, משחק טניס. כל היום אני ממציא ומוצא פעילויות, לא נח".

קובה
"טעים. אני אוהב את זה, בסדר, אבל חבל שהדביקו לעיר את הקובה. אני אוהב מאכלים כורדיים, אבל העיר מזוהה רק עם קובה וזה מבאס אותי שמי שבא לכאן מחפש קובה. יש דברים אחרים חוץ מקובה".

ברנז'ה
"ברנז'ה מקומית, אני לא יודע אם אפשר לקרוא לזה ברנז'ה בעיר".

קבלנים
"היו ואינם. היו ב'צ'אקרה' למטה, היום כבר אין".

תל אביב
"עולה באש".

הצלחה
"חשובה, אבל יותר חשוב לדעתי ללמוד מכישלונות. חשוב להצליח, אבל אני חושב שהדרך יותר חשובה מההצלחה. איך מגיעים להצלחה? זה המון עבודה, זה לא בא בקלות. זו עבודה סיזיפית, יום-יום לעבוד ולהשקיע, ואם טועים ללמוד מטעויות ולהגיד גם סליחה. וגם כשאתה למעלה תדע שיש אפשרות שתגיע למטה, אבל עדיין תפתח את היד והלב ואת כולך".

דיאטה
"לא עושה אבל מנסה להקפיד, אני לא מהמשתוללים שטוחנים מיליון בורקסים".

גינה
"אחרי הצבא למדתי גינון. זה החיים שלי, זו ההתחלה שלי. עשר שנים הייתי גנן, למדתי גינון ותכנון נוף, עשר שנים עבדתי עם הידיים ובד בבד עבדתי במטבחים, התחלתי ב'אגס ותפוח'. אדמה זה הדבר הכי מרגיע בעולם, זה שונה בתכלית ממה שאני עושה היום אבל זה מתקשר. כל צמחי התבלין במסעדה זה אני וגם בבית. זו המחלה שלי, צמחים ועצים והכול".

אימון ביתר ירושלים צילום: אתר בית''ר ירושלים

פוקר
"משחק בפייסבוק".

רוחניות
"המון, אוהב, מכיר מגלה. דרך היוגה במשך חמשת השנים שאני עושה. אני מתחבר ואוהב את החוויות וההתנסויות האלה".

בית"ר
"הקבוצה של המדינה, קצת פחות שלי לצערי. אני מרגיש פחות מחובר אליה היום, אנשים שבאמת אהבו וגדלו על בית"ר קצת פחות מחוברים אליה, זו בית"ר שונה ממה שהם הכירו".

אילן גרוסי
"אוהב אנשים, אוהב חברה, היפראקטיבי".