ראש המכון לחקר החלל בטכניון לא מאמין שיהיו עוד ישראלים בחלל
לרגל שבוע החלל בינלאומי מספר פרופ' אהוד בכר על פיתוחים ישראליים מפתיעים. הוא מגלה מדוע לא יהיו עוד ישראלים בחלל, האם יש לווין ישראלי מעל ראשו של אחמדיניג'אד, וגם חושף: "ארצות הברית לא תשלח יותר חלליות מאוישות לחלל". וכן, יש לנו הרבה במה להתגאות
בקצה החוד נמצא "מכון אשר לחקר החלל" שבטכניון בחיפה. בראש המכון עומד פרופסור צעיר, שנחשב לאחד המוחות המבריקים בתחום.
אהוד בכר (43), פרופסור לאסטרופיסיקה, שנולד והתחנך בירושלים. רק לפני כשנה חזר בכר משליחות עבודה, בת שנתיים, במרכז נאס"א ביוסטון שבארצות הברית.
הוא מספר על פיתוחי לוויין מיוחדים של ישראל, שיכולים למצוא איזה עץ על פני כדור הארץ לא מקבל מספיק מים; הוא מנפץ כמה תקוות: "לישראל אין עדיין לוויין מעל איראן"; מגלה שבארצות הברית החליטו לא לשגר יותר אנשים לחלל בחלליות ומסביר גם מדוע לא יהיו עוד ישראלים שיטוסו לחלל.
פרופסור אהוד בכר, שנמצא בטכניון משנת 2002, מספר כי מטרתו של שבוע החלל הבינלאומי היא העלאת המודעות והבלטת החשיבות של נושא החלל בפרט והמדע בכלל.
"הסיבה העיקרית היא לעודד אנשים צעירים ללמוד ולהתלהב ממדע, כשהחלל הוא כלי מצוין כדי למשוך את אותם צעירים, שהם עדיין תלמידים בבית ספר", אומר בכר ומסביר: "היום החיים הם נוחים, הפיתויים הכספיים גדולים ולצערי אנחנו לא מושכים בקלות את האנשים המוכשרים ללימודי מדע".
המדע הוא תחום שתלמידים כבר לא נמשכים אליו?
"היום העבודה שלנו קשה יותר ואנחנו צריכים להתאמץ כדי לשכנע את החבר'ה המוכשרים שהדרך הזו היא מאוד מעניינת - אך גם מאוד קשה. אם זה מבחינת לימודים ואם מבחינת העבודה לאחר הלימודים.
"הדרך לעשות את זה ולמשוך את אותם צעירים היא באמצעות הצתת הדמיון שלהם, והחלל הוא תחום שמצליח להדליק אנשים צעירים. כשאני מדבר איתם על הגעה לחלל או אפילו להסתכל לחלל ולתצפת על
"חלק מהחשיבות של השבוע הזה היא העובדה שהחלל היום הוא לא רק איזשהו שיגעון של אסטרונומים הזויים.
"היום, הטכנולוגיה מהחלל מגיעה אלינו כל הזמן. אם זה ה-G.P.S, תחזית מזג האוויר, חיזוי של אסונות טבע והניטור שלהם לאחר שהם קורים - את כל הדברים האלה אנחנו לוקחים היום כמובנים מאליהם".
גם ה-G.P.S שהזכרת הוא חלק מהתחום הזה?
"הדברים שהזכרתי הם חלק מהנדסת חלל, שזהו תחום קשה מאוד. אתה לא יכול היום לקנות חללית או לוויין כפי שאתה קונה מכשיר טלפון.
"האתגר של להמשיך להחזיק את המדע הזה ולקדם אותו, הוא עדיין מאוד קשה. למרות שהשבוע הזה הוא בינלאומי, אני יכול לומר לך שישראל היא כוכבת על בחלל ומצליחה יפה מאוד".
עד כמה אנחנו באמת מככבים בתחום הזה?
"אנחנו קטנים ואין ספק בזה, אין לנו את המשאבים כמו לנאס"א. אבל מבלי להישמע שחצן אני אומר לך שאנחנו מאוד טובים. יש לנו התמחויות במיוחד לכל מה שקשור לגודל.
"אנחנו משגרים לוויינים קטנים ולא גדולים כמו של האמריקאים. בתחום הלוויינים של עד 300 קילוגרם אנחנו מובילים בעולם.
"יש לנו יכולות כוללות לתכנן, לבנות, לשגר וגם להפעיל. את כל הדברים האלה מדינת ישראל עושה לגמרי לבד.
"אם מסתכלים היום על מועדון מדינות החלל רואים שמדובר באימפריות כמו ארצות הברית, רוסיה, קנדה, צרפת וסין. אבל אין לנו במה להתבייש ולישראל הקטנה יש מקום מאוד מכובד בעולם".
יש בארץ מספר תעשיות שבונות לוויינים מסחריים. המובילה שבהן היא התעשייה האווירית, שהיא הקבלן הראשי של כל הלוויינים הישראליים.
גם הטכניון קשור לזה?
"אנחנו לא, מפני שמדובר במוסד אקדמי ואנחנו לא בונים לוויינים מסחריים. יש עוד מספר חברות נוספות חשובות שלוקחות חלק נכבד וחשוב בבניית לוויינים, כמו רפא"ל, 'אל אופ' שהיא היום חטיבה ב'אלביט מערכות' ו'גילת תקשורת'.
"בחלל יש הרי גם הפעלה ושימוש בלוויין. יש כמה חברות ישראליות שבצד ההנדסי מסחרי הן מצוינות. את הטכניון, כמו כל מוסד אוניברסיטאי, לא מעניין ההווה אלא העתיד.
"מה שעושים אצלנו זה יותר טכנולוגיות עתידיות, כלומר לפתח טלסקופים טובים יותר מאלו שיש היום ולפתח שיטות לווייניות מתוחכמות יותר.
"לדוגמה, אחד הדברים שאנחנו עובדים עליו בשנים האחרונות ומוביל את זה אצלנו פרופסור פיני גורפילד, זה רעיון של מערכות חלל מבוזרות שיעשו משימות עם יותר מלוויין אחד".
מה זה אומר?
"היום בדרך כלל יש לך לוויין לכל משימה. אם אתה צריך לוויין תקשורת אתה שולח לוויין תקשורת, אם אתה צריך לוויין ריגול אתה שולח לוויין ריגול.
"ישנם רעיונות מתקדמים לעשות משימות דומות עם כמה לוויינים יותר קטנים ויש לזה כל מיני יתרונות. זו דוגמה לטכנולוגיה עתידית שלא עושים אותה היום בתעשייה, אבל עובדים עליה אצלנו.
"יש סוגי הנעה יעילים במיוחד שמפתחים בטכניון בשיתוף עם רפא"ל, בתקווה שבבוא היום יהיו מנועים טובים יותר מאלו שיש היום. חלוקת העבודה היא כמו בכל תחום. האקדמיה היא פורצת דרך והתעשייה מבצעת נכון להיום".
בשנים האחרונות הפכו לווייני הריגול למצרך הכרחי, לנוכח מה שמכונה "ציר הרשע". ארצות הברית, בתפקיד האח הגדול, צופה כל העת ופוקחת עין על המתרחש באפגניסטן, בצפון קוריאה ובאיום החדש המדובר, וכנראה גם הגדול מכולם, הלוא הוא האיום האירני.
אם חשבתם שהעובדה שישראל היא מדינה עם טכנולוגיות מתקדמות תיתן מענה לכל איום או הצהרת כוונות מצידו של אחמדיניג'אד, אל לכם להיחפז ולהסיק מסקנות.
לפי פרופסור בכר, האח הגדול בארצות הברית אמנם צופה במתרחש ביחד עם ישראל, אך יש עדיין לא מעט דברים הנסתרים מהעין.
"לוויני תצפית המשמשים למשימות ריגול וגם למשימות אזרחיות הם לא משהו שעושים מהיום למחר", מבהיר בכר ומסביר: "הפרויקטים האלה הם ארוכי טווח. ישראל בונה לוויינים לאורך הרבה שנים, עם תכנית מסודרת של מה היא רוצה ובמה היא מסוגלת לעמוד.
"לא הייתי מייחס פעילות כזו או אחרת בחלל באופן ישיר לאיומים קצרי טווח. אבל בטווח הארוך, מבחינה אסטרטגית, ברור שישראל רוצה לראות כמה שיותר טוב דברים שקורים במקומות אחרים בעולם.
"ישראל עובדת על היכולת הזו כבר הרבה מאוד שנים, כך שייתכן שבקרוב לנו יהיה לוויין שיעמוד מעל ראשם של גורמים מסוימים. זה מחזיר אותי לעובדה שקשה לנו למשוך צעירים לתחום, מפני שמדובר בפרוייקטים של המון שנים. ולצעירים, כידוע, אין הרבה סבלנות".
המדינה מתקצבת אתכם כראוי?
"הטכניון הוא אוניברסיטה ממשלתית, אבל המימון למחקר מגיע ממקורות שונים, כמו תורמים, משרדי ממשלה ושיתופי פעולה עם התעשיות.
"הטכניון כבר שיגר בעבר לוויין אחד ואנחנו גאים בזה מאוד. אמנם זה היה לפני למעלה מ-12 שנה, אבל אנחנו טוענים שהלוויין האוניברסיטאי הזה, שנבנה בעיקר על ידי סטודנטים, מחזיק בשיא העולמי של זמן עבודה.
"אנחנו הכרזנו על סיום עבודתו של הלוויין רק לפני מספר חודשים. הלוויין הזה עבד 12 שנה. היו עליו ניסויים מדעיים. הוא שימש לתקשורת. חובבי רדיו מכל העולם היו משתמשים בו, לאחר שפתחנו בו ערוצים שאפשר לשדר דרכם.
"הדבר נעשה כדי לבדוק טכנולוגיות ולהכשיר סטודנטים שלאחר מכן הולכים לתעשיות. אלו הן המטרות שלנו באקדמיה".
על איזה לוויין עובדים היום בתעשייה?
"ממש בימים אלה נבנה לוויין ששמו 'ונוס'. הוא נבנה בשיתוף פעולה עם הצרפתים, למרות שהוא נבנה בעיקר בארץ. הייעוד של 'ונוס' הוא לחקור את הצמחייה.
"הלוויין מצויד במכשירי טלסקופ ובמכשירי מדידה ספקטראליים, שעוזרים לו להבחין בצבעים שונים, ומיועדים לחקר סוגי צמחייה וכל נושא החקלאות על פני כדור הארץ.
"תאמינו או לא, ללוויינים היום יש יכולת לעדכן חקלאי בזמן אמת על נזילה באחד הצינורות. זאת בזכות העובדה שהלוויין מזהה שינוי בצמחייה במקום מסוים.
"הלוויין מזהה גם מחלות בצמחייה, יובש וכן הלאה. יש תחום מחקר שלם שמתעסק בחישה מרחוק. כלומר, אני יכול לקחת את התמונות עם האינפורמציה הספקטראלית שהיא מאוד חשובה, ויכול לומר לך אם העץ צריך מים או אם הוא מקבל מספיק שמש.
"זה לא נכון רק לגבי חקלאות ואפשר היום גם לזהות מחצבים מתחת לפני הקרקע, כתוצאה מכל מיני דברים גיאולוגיים שאופייניים לאזורים מסוימים. את זה אנחנו מפתחים, וזה לא עניין של מה בכך. צריך להבין שהיום ישראל מובילה אפיק אזרחי של לוויינים".
לפני כשנה חזר בכר לארץ לאחר שנתיים בארצות הברית, בהן עבד במרכז נאס"א. כאסטרופיזיקאי, תחומי המחקר של בכר קשורים בעיקר לאנרגיות גבוהות.
הוא מסתכל בטלסקופים של קרני רנטגן, המזהים את הפעילות האלימה ביקום. אם זה סביבות של חורים שחורים, פיצוצים של סופר נובות, כוכבים פעילים ורוחות שמש.
"בנאס"א יש קבוצה גדולה שמתעסקת בתחום הזה". אומר בכר ומספר על סוכנות החלל האמריקאית הגדולה. "עבדתי איתם במשך שנתיים, אבל אלו דברים שאני מבצע גם מכאן.
המדע בחלל מוביל את הגלובליזציה במובן הזה שסוכנויות החלל מאפשרות למדענים מכל העולם להשתמש בטלסקופים שלהן.
"לנו מהארץ אין שום בעיה להשתמש בטלסקופי חלל שמשגרות נאס"א ואיס"א האירופים. צריך אמנם להתחרות על הזמן, כי הזמן הוא יקר ורבים רוצים להשתמש בהם, אבל התחרות היא פתוחה לכל העולם".
עם כל התצפיות לחלל והמחקרים. לא היית רוצה לטוס לחלל?
"לצערי לא טסתי לחלל וכמו כל חוקר חלל הייתי מת לטוס. טיסה לחלל עבור ישראלי היא לא עניין של מה בכך. מדובר במשהו שהוא בכלל לא פשוט. אתה בוודאי מכיר את הסיפור של אילן רמון ז"ל שהיה אחד בדורו".
יש בכלל אסטרונאוטים ישראלים שמוכשרים לבצע טיסות בעתיד במרכז נאס"א?
"היה את אילן רמון ואת הבחור השני מחיל האוויר שהתאמנו ביחד, אבל זו הייתה ג'סטה של האמריקאים ולא איזו משימה ישראלית. זה היה מעין צ'ופר, שאני לא מאמין שנקבל עוד כזה בעתיד.
"בארצות הברית ובאירופה חוקרים טסים לחלל, אבל הסיכויים של חוקר חלל ישראלי לטוס לא קיימים מפני שנאס"א לא מקבלת אסטרונאוטים שהם לא אמריקאים.
"הסיכוי היחיד של ישראלי לטוס שוב לחלל הוא רק אם האמריקאים ירצו שוב לעשות טובה לישראל ולשלוח אסטרונאוט. אגב, כל התכנית של טיסת אנשים לחלל בארצות הברית נמצאת בסימן שאלה גדול. את המעבורות שלוקחות אנשים לחלל נאס"א סוגרת".
מדוע?
"יש הרבה סיבות לכך. הם החליטו שמיצו כבר את הכלי הזה ואת המשימות האלה. המעבורות השונות הגיעו לחלל למעלה מ-120 פעמים, כשהייעוד שלהן היה מעט מאוד מחקר ובעיקר הסעה לתחנת החלל הבינלאומית.
"המעבורת היא כלי טיס לא אידיאלי להסעת אנשים, ונאס"א עשתה חושבים מחדש ומתכננת את רכב החלל הבא שיתאים יותר למשימות. הדבר הזה לוקח הרבה שנים. בינתיים המעבורות מושבתות ולנאס"א לא תהיה יכולת הגעה לחלל במשך תקופה מסוימת.
"ארצות הברית החליטה שגם את תחום החלל אפשר להפריט, מפני שיש היום חברות פרטיות ויזמים שמפתחים יכולות הסעה לחלל.
"ההבנה היא שבבוא היום, כשנאס"א ירצו לשלוח אסטרונאוטים לחלל, הם יוכלו לקנות טיסות ליעד מחברות פרטיות. האמונה היא שברגע שההפרטה תצא לפועל - גם השוק הפרטי יהיה יעיל יותר".
רק השבוע דובר על נסיעות לחלל כמשהו שיהיה בר השגה עבור אנשים פרטיים. חברת "וירג'ין" עובדת על כך, זה נראה לך ריאלי?
"הדבר הזה הוא מאוד יקר. בזמנו נאס"א מכרו טיסות לחלל ב-20 מיליון דולר. יש אנשים שיש להם את האפשרות ואם אני זוכר נכון היה איזשהו נסיך סעודי שטס לחלל.
"היום זה לא פרקטי לאנשים מן הישוב, אבל אולי יום אחד זה יקרה. אולי יום אחד העסק הזה יהיה פחות יקר, אבל היום אתה לא יכול לגשת לסוכנות נסיעות ולקנות כרטיס. היכולות קיימות, יש טיסות ניסוי וחוזים עם נאס"א".
ישראל תהיה מסוגלת בעתיד לשגר חללית משלה?
"לא בזמן הקרוב - והנושא גם לא נמצא בסדר העדיפויות שלנו. זה עדיין גדול עלינו בכמה מידות וגם אין לנו צורך בזה. היום לא צריך לשלוח אנשים ואפשר לעבוד עם המכשירים המתקדמים הקיימים".
יצא לך לראות את הסרט שבו נטען כי הנחיתה על הירח הייתה מבוימת וכלל לא התרחשה?
"ראיתי את הסרט. בשביל דברים כאלה קיים חופש הביטוי, שנועד לאלו שאומרים שטויות - וזו שטות מוחלטת.
"אני אתן לך דוגמה: האסטרונאוטים שמו על הירח מראות, שעם לייזרים עוצמתיים מכדור הארץ אפשר לפגוע בהן ולקבל החזרה. זה משמש לכל מיני מדידות של מרחק ותנועה של הירח. זו אחת מההוכחות שמישהו אכן היה שם. קונספירציות תמיד יהיו".
יש סיכוי למצוא חיים בכוכב לכת אחר?
"כן. אחד הנושאים החמים באסטרופיזיקה או באסטרונומיה, זה חיפוש כוכבי לכת שדומים לכדור הארץ והולכים ומתקרבים לזה. זה כמובן לא מבטיח שיש שם חיים, אבל האתגר הוא למצוא כוכבי לכת שדומים לכדור הארץ.
"קטנים מספיק, רחוקים מספיק מכוכב האם שלהם כמו מהשמש, כך שיש שם טמפרטורות סבירות. זה לא יקרה יום בהיר אחד, אבל הולכים ומתקרבים ליעד הזה. זה אולי נשמע מטורף אבל יום אחד ימצאו את הכוכב הזה".
את סדרת הטלוויזיה "מסע בין כוכבים" אתה בוודאי מכיר.
"מדע בדיוני בדרך כלל נשען על איזשהו גרעין של אמת. כלומר, לוקחים רעיונות שמבוססים על מדע, אבל מקצינים, מגזימים, מפתחים אותם ומשתמשים הרבה בדמיון.
"כבר הרבה שנים לא צפיתי בסדרה, אך כמו שבוע החלל הבינלאומי הסדרה הזו משרתת את המטרה של להדליק ולהלהיב אנשים צעירים. את ההתלהבות הם יכולים לקבל מסדרות כאלה וטוב שכך".
מדברים הרבה על "מלחמת כוכבים". מה זה אומר?
"החלל זה רק חלק אחד מהתקדמות טכנולוגית בהרבה מאוד מישורים. אם בעבר חיל המודיעין צריך היה לשלוח תצפיתנים וסיירים כדי לבדוק ולעקוב, היום כבר אפשר להסתכל מהחלל.
"החלל הוא היום כלי עבור הצבא, שמשתמש בטכנולוגיה. כמו שהפיזיקה הגרעינית היא כלי נהדר להפקת אנרגיה ואפשר גם להשתמש בה לצרכים לא ידידותיים, אבל זו טבעה של כל טכנולוגיה וצריך להשתמש בה בתבונה".
לצד הסיפוק הרב שיש בתחום חקר החלל יש גם רגעים של תסכול?
"בוודאי שיש. אתן לך דוגמה: קבוצה שעבדתי איתה בנאס"א בונה מכשיר שהולך על לוויין יפני ויושב מאחורי טלסקופ. הקבוצה הזו בונה את המכשיר כבר בפעם השלישית, לאחר שבפעם הראשונה הלוויין היפני התרסק באוקיינוס.
"המכשיר הזה אמור לעבוד בטמפרטורות נמוכות ויש לו מקרר מאוד מתוחכם, שמוריד אותו לטמפרטורה שקרובה לאפס מעלות. בפעם השנייה ברח להם הדלק של המקרר ולמרות שהלוויין הגיע עם הטלסקופ לחלל, המכשיר לא עבד.
"כל דבר כזה לוקח עשר שנים. עד שבונים, עד שיש משימה וכמובן גם מימון. זה תחום שיכול להיות גם מתסכל מאוד, אבל הסיפוק ממנו הוא גדול מאוד - וחשוב מאוד שהצעירים יידעו את העובדה הזאת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם