החשוד במעורבות ברצח אשתו בלוד: "היא הייתה הכל בשבילי"
שבוע לאחר שנעצרו בחשד למעורבות ברצח עביר אבו קטיפאן מלוד, שוחררו הבעל ראזי, אחיו עבד ואחיינו חסן למעצר בית. "16 שנים אני נשוי לה ומעולם לא רבנו", אמר אתמול ראזי, "איך מסבירים את זה לילד?"
עבד, לדבריו, נכנס תחילה להלם אך מיד מתעשת ומסובב את רכבו חזרה לכיוון המרכז. "לא ידעתי מה לחשוב ולא הצלחתי אפילו להבין מה אני מרגיש. רגע אחד כעסתי, בשני הייתי עצבני או מיואש ולפעמים גם הכל ביחד", הוא מספר. "לחצתי על הגז וכל מה שרציתי היה להגיע הכי מהר שאפשר למשפחה".
כשהגיע לאזור קסטינה צלצל הטלפון בפעם השנייה, הפעם היה זה חוקר משטרתי על הקו. "עבד, איפה אתה?", שאל אותו החוקר. "אנחנו רוצים שתגיע לתחנה כמה שיותר מהר".
"כל הדרך חשבתי על עביר, לא הבנתי מי עשה לה את זה ולמה. חשבתי שבטח הם צריכים לשאול אותי כל מיני שאלות, להגיד לי שהם תפסו את הרוצחים, או לפחות שהם מזמנים אותי כדי להגיד שהם חוקרים את הרצח שלה ומבטיחים לתפוס את הרוצח. אבל לרגע לא האמנתי שאני, ראזי אחי, וחסן הבן שלי - אנשים עם כבוד שחיים את החיים הפשוטים, נמצא את עצמנו במעצר".
לצידו של עבד יושב ראזי, 38, אחיו הצעיר והאלמן של הנרצחת. הוא לא מדבר. בכל פעם שהוא נשאל שאלה הוא מפנה אותה לאחיו. "כל מה שעבד אומר נכון", הוא מצהיר.
עבד ממשיך לספר איך במקום לשמוע את מה שציפה, הודיעו לו חוקרי המשטרה כי הוא עצור בחשד לרצח וכי כך גם אחיו ובנו. "את הלילה הראשון של המעצר אני בקושי זוכר, אבל את הרגע בו נכנסתי לבית המשפט אני לא יכול לשכוח.
"ברגע שהוציאו אותנו מחדר המעצר בבית המשפט הסוהרים אמרו לנו: 'תקשיבו, הולכים לצלם אתכם. אמרו לי שכל
"בשנייה אחת הגוף שלי נהייה משותק. אפילו אחרי שהשתחררתי מהמעצר וראיתי את התמונות שלי שפרסמו בעיתונים ולא האמנתי שזה אני. באותו הרגע רציתי לפתוח את הפה, לצעוק אני חף מפשע, אבל אפילו את זה לא הצלחתי. כל הפה שלי היה יבש. סביבי הכל היה פלאשים ואורות, אבל אני ראיתי רק חושך בעיניים".
בבית המשפט טענו חוקרי המשטרה כי השלושה חשודים שרצחו את עביר על רקע "פגיעה בכבוד המשפחה". במשטרה אף טענו שהם מעורבים גם ברצח סמי חיג'אזי, שאירע שלושה שבועות לפני כן בכיכר השוטר, מתחת לבניין העירייה.
החוקרים רמזו אז בעדינות כי ייתכן ובין חיג' אזי לבין עביר התפתח רומן ולכן נרצחו. במקביל הובאו לאולם המעצרים שני חשודים נוספים, האחים רמדאן וחאלד מוסטרי, אותם קישרו במשטרה לארבעת מקרי הרצח האחרונים בעיר, כולל של עביר אבו קטיפאן וחיג'אזי.
עורכי דינם, צבי וגיא אבנון, טענו כי למשטרה אין כל ראיות להוכיח תיאוריה זאת ואף טענו לאליבי מצידו של עבד, שהיה באילת בזמן שני מקרי הרצח. למרות זאת, מעצרם של כל החמישה הוארך בארבעה ימים.
"במעצר ישבנו כולנו באותו החדר בכלא ניצן", ממשיך עבד לתאר את השתלשלות האירועים. "כל אחד מאיתנו תפס פינה ושקע במחשבות של עצמו. הצלחנו לדבר רק על דברים פשוטים כמו על האוכל הרע של בית הכלא, על הג'וקים שחיו שם איתנו, ועל הזוהמה שמסביב.
"אבל על עביר לא הצלחנו להוציא אף לא מילה. כל אחד מאיתנו הצליח לחשוב רק בינו לבין עצמו מי יכול היה לרצוח אותה ככה, אבל לא דיברנו על זה ולמסקנות בטח שלא הגענו. אני אישית, חוץ מטעות בזיהוי, לא יכול לחשוב על שום דבר אחר", אומר הגיס עבד.
באמצע הראיון יוצא ראזי מהבית. נראה שהוא לא מצליח להישאר באותו החדר בו אחיו מתאר בפרטים את מה שקרה. הוא מתחיל לצעוד במעגלים בחצר הבית, ונראה שהוא מתקשה לעצור את הדמעות ומנסה למחות אותם כדי להסתיר את הכאב.
אך ניסיונותיו של האב להסתיר את רגשותיו לא עבדו על בנו בן השמונה, שניגש אליו וחיבק אותו בשתי ידיו. "כל מה שאני עושה זה בשביל הילדים", הצליח לבסוף ראזי לדבר, הרחק מבני משפחתו.
"מסכנים הילדים שלי. במקום לחבק את אבא שלהם כשמספרים להם שאמא מתה, הם צריכים לשמוע שהוא במעצר. עכשיו אני לא יודע מה לעשות. איך מדברים עם ילד על דבר כזה? איך מסבירים לו שעכשיו אני גם אבא וגם אמא שלו?", שואל ראזי.
"בחיים לא עצרו אותי, בחיים לא חקרו אותי. 16 שנים אני נשוי לה ומעולם לא היה ביננו ריב ולא שום דבר אחר. אהבתי אותה מאוד. ופתאום, לא רק שאני עצור, אלא בחשד שרצחתי את אשתי. היא כל מה שהיה לי".
בניגוד לאחיו, עבד לא מתקשה להביע את כעסו במילים. "באותו הרגע שהצלמים עמדו מולנו וצילמו בלי הפסקה, העדפתי שמישהו יהרוג אותי מאשר שיגידו לי שאני רצחתי מישהו, ועוד בת משפחה. הכפישו את שמי".
הוא מספר שעד לאותו המקרה, בכל פעם שצפה בחדשות הוא האמין שהמשטרה מבצעת חקירות ופותרת אותן מהר, "אבל היום? אם אני רואה כתבה כזאת, אני כבר לא מאמין שזה 100 אחוז אמיתי, ואת זה למדתי על הבשר שלי.
"למה המשטרה מיהרה לפרסם שזה אנחנו? למה עכשיו אנחנו אלו שצריכים להוכיח למשפחת חיג' אזי ולמשפחה של עביר שזה לא אנחנו? זה הרבה יותר קשה להוכיח משהו ברחוב מאשר בבית המשפט".
תשעה קורבנות נספרו מתחיל השנה בעיר לוד, דבר אשר הוביל לדרישה מצד תושבי העיר לנוכחות רבה יותר של המשטרה ברחובות. ואכן, פלוגות של משמר הגבול החלו להסתובב בעיר ואפילו ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע כדי לתמוך בראש העירייה אילן הררי והבטיח להחזיר את הביטחון לתושבים.
המשטרה התקשתה למצוא את האחראים למקרי הרצח השונים. בשלב מסוים החלו במשטרה לחשוד כי מדובר בכתובת אחת לכל האירועים וטענו כי יש חוליה מקשרת בין כל הנרצחים.
ביום שבו נעצרו שלושת בני משפחת אבו קטיפאן נעצרו גם שני חשודים נוספים, האחים חאלד ורמדאן מוסרטי מרמלה. המשטרה טענה כי האחים היו מעורבים בארבעת מקרי הרצח האחרונים בלוד. שלשום הם הובאו להארכת מעצר ברמלה, אך מעצרם הוארך בשלושה ימים בלבד.
בניגוד למה שנמסר מהמשטרה ביום מעצרם, בדיון שנערך שלשום יוחס לאחים מוסרטי חשד של אספקת כלי הנשק לצורך ביצוע רצח גואת ג'ואסוס בלבד. לעומתם, כאמור, שוחררו שלשום שלושת בני משפחת אבו קטיפאן למעצר בית, חרף בקשתה של המשטרה להאריך את מעצרם בעשרה ימים נוספים.
בית המשפט בחן את חומרי הראיות, קבע כי אין חשד סביר שהם ביצעו את הרצח והורה לשחררם למעצר בית עד ליום שבת.
עורכי הדין צבי וגיא אבנון, המייצגים את המשפחה, מסרו בתגובה כי "המשטרה טיפסה על עץ גבוה מדי כיוון שהיא לחוצה מהעיסוק האובססיבי של רוב קברניטי המדינה בשל הסיקור התקשורתי הנרחב על האירועים הקשים והאלימים בלוד.
"במקרה האחרון של משפחת אבו קטיפאן, המשטרה אף הגדילה לעשות והאשימה את החשודים ברצח סמי חיג'אזי, מכיוון שאם שני אנשים נרצחו בעיר והסיבה לא ידועה, אז הם בטח ניהלו רומן אחד עם השני. האם יש לכך ראיות? בכך, המשטרה בעצם הפכה את בני המשפחה הזו למטרה וסיכנה את חייהם". לטענת עורכי הדין אבנון ישנה כוונה להגיש תביעה אזרחית נגד המשטרה בעניין זה.
מהמשטרה נמסר בתגובה: "החקירה עדיין מתנהלת בימ"ר מרכז ובסיומה נודיע על תוצאותיה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם