ראשי » מקומי » דרום » אשדוד ואשקלון

מזל טוב: סיפור החתונה הראשונה באשדוד

ב-1957 כולם כאן הכירו את כולם ולכן, כמובן, הוזמנו כולם להשתתף בשמחתם של מרים ויוסף אבוחצירה, הזוג הראשון שהתחתן באשדוד

משה אדמון | 26/10/2010 11:26

תגיות: אשדוד, מרים אבוחצירה, יוסף אבוחצירה

זה לא סיפור מהסרטים. ממש לא. לא הייתה בו אהבה ממבט ראשון, בבטן לא רחשו פרפרים וברקע לא צלצלו פעמונים. ובכל זאת, זהו סיפור יפה, שנמשך כבר, טפו טפו, יותר מיובל שנים.

מרים ויוסף אבוחצירה צילום: יוסף אדמון

יוסף אבוחצירה והוריו הגיעו לאשדוד ממרוקו ב- 1956 והיו בין 21 המשפחות הראשונות באשדוד. יוסף היה אז בן 19. הם שוכנו, כמו כולם, במעברה. וכמו כולם, עבד אז יוסף בעבודות יזומות. בחוץ. ביערות. גזם עצים וחפר גומות.

מרים עלתה ב-1953, לבדה, במסגרת עליית הנוער ונשלחה לפנימייה במקווה ישראל. אמה של מרים, שהתאלמנה והתחתנה שוב, עלתה כמה שנים אחריה, והופנתה לאשדוד. מרים באה לבקרה כאן ואז, היא מספרת, ראה אותה אחד השכנים והחליט, ככה, על דעת עצמו, לנסות לשדך לה את יוסף.

בביקורה השני באשדוד, כבר הכיר ביניהם. מכאן, התגלגלו הדברים במהירות. הם יצאו לפה, יצאו לשם, ותוך כמה חודשים, ארבעה, אולי קצת יותר, החליטו שזהו, מתחתנים.

אבל מה, באשדוד לא היה אז רב. מה עשו? נסעו ליבנה, שהייתה אז, בהשוואה לאשדוד, יישוב גדול, עם בתים וחנויות והכול. ואולם, הרבנות ביבנה סירבה לחתן את הזוג, כי מרים הייתה, לפני הרישומים, צעירה מדי, מתחת לגיל 18. לאחר שפנו אליה שוב, גילתה הרבנות גמישות רבה יותר ונאותה, לשמחת כולם כאן, לחתן את הזוג.

את האוכל הכינו בבית

באותם ימים, בשנת 1957, כשנה לאחר הקמת אשדוד, החלו להקים כאן, לא הרחק מהמעברה, את הקליפורניות. מבנים ארוכים, צרים, דמויי קרונות רכבת. כל מבנה כזה כלל חדר אחד, מסדרון ומטבח. המקלחות והשירותים נבנו בחוץ. בחצר.

למה? ככה. למרות שמבני הקליפורניות היו רחוקים מלהיות מגורי נוחות ורווחה, הם היוו, מבחינת העולים, קפיצת מדרגה. החיים בהם היו קלים ונעימים בהרבה בהשוואה לאלה שבצריפי הפח במעברה, שלהטו בימי הקיץ כתנורים ובחורף שרר בהם קור כלבים.

הזכרתי את הקליפורניות, כי הוריו של יוסף, שכבר היו מבוגרים, נכללו בין מפוני המעברה הראשונים, ששוכנו במבנים האלה. מאחר שלא היו אז באשדוד מבנים אחרים, ובטח שלא אולמות לשמחות ולאירועים, חגגו את החתונה של מרים ויוסף בקליפורניה החדשה של ההורים. כולם כאן הכירו את כולם ולכן, כמובן,

הוזמנו כאן כולם להשתתף בשמחה.

את האוכל הכינו בבית, בעזרת המשפחה. קנו לחם וצלו עופות, הכינו סלטים ואפו עוגות. "כל החתונה", נזכר יוסף, "עלתה לנו ארבע לירות. עבור שמלת הכלה, שהושכרה ברחובות, שילמנו 28 גרוש. את החליפה שלבשתי אז, קיבלתי בהשאלה מהשכן".

"את החופה", מספרת מרים, "ערך הרב אבוחצירה מיבנה. לא היה אז באשדוד חשמל וכל החתונה התנהלה לאור עששיות. היה שמח. בטח שהיה. יהודה אמזלג ז"ל ניגן בעוד והאורחים שרו ונהנו. מי חלם אז על תזמורת. הייתה לנו חתונה צנועה, אבל כיפית, מלאת שמחה".

למרים (70) ויוסף אבוחצירה (71), החוגגים כבר 54 שנות נישואים, יש בלי עין רעה שישה ילדים, 15 נכדים וארבעה נינים. שניהם גמלאים ומתגוררים ברובע א', ברחוב העשרים ואחד. הזוג הראשון שהתחתן באשדוד וגר ברחוב על שם ראשוני אשדוד.