אגדה רחובותית: חייו ומותו של טוני שרעבי
בשבוע שעבר מלאו 15 שנים לפטירתו של טוני שרעבי, הכוכב הגדול של הפועל מרמורק בכל הזמנים ומי שהעלה אותה בזמנו לליגה הלאומית על חשבון מכבי שעריים. בנו רועי, פעיל בפוליטיקה הארצית ולוטש עיניים לפוליטיקה המקומית, נזכר באביו הנערץ
רבע שעה אחרי פתיחת המחצית השנייה, יוסי כהן, שחקנה של מכבי שעריים, מעלה אותה ליתרון 0-1. אוהדי שעריים משתוללים מאושר, מרמורק נשארת בהלם ורואה איך האליפות חומקת לה בין הרגליים. לשחקנים רועדות הרגליים, עד שהכדור מוצא את רגליו של טוני שרעבי. אף אחד מהגנת שעריים לא מצליח לשמור עליו, הכדור מחובר לו לרגל, טוני לא מתבלבל, בועט ומשווה ל- 1-1.
כעת אוהדי מרמורק מרעידים את היציעים כי גם תיקו מספיק להם לעלייה. איזה דרמה. שתי הקבוצות מנסות לתקוף ובתוך תוספת הזמן מגיע הרגע שהופך את טוני שרעבי לאגדה רחובותית. הוא נועץ את הכדור פנימה ומראה לכולם מי הקבוצה הבכירה של העיר, מרמורק מנצחת 1-2 ועולה ליגה. למחרת, כותרות העיתונים מכתירות אותו כמלך, אגדה, סמל, מי שחתום על העלייה ההיסטורית.
השבוע ימלאו 15 שנים לפטירתו טוני שרעבי, בן 49 במותו. אני פוגשת את בנו רועי בקפה "לול" בעיר. הוא מגיע עם אלבום עב כרס ובתוכו כל הכתבות על אבא. העדויות היחידות לכך שהיה כוכב אלה תמונות סטילס ישנות באלבום.
15 שנים עברו מאז שאבא שלך נפטר. איך הדברים נראים אחרי כל כך הרבה זמן?
"אנחנו עוד לא קולטים. חיים את הכאב הזה ומתמודדים איתו יומיום. האבא הוא עמוד התווך בכל בית, כשאין אותו אתה מקבל לא מעט פעמים החלטות שגויות ואז אתה אומר, אם הוא היה בין החיים, היה לי עם מי להתייעץ, הוא
"יש את אימא והאחים, אבל זה לא כמו אבא שיכול לכוון. התמיכה שלו מאוד חסרה לי. אני עוסק בפוליטיקה ובהרבה עשייה, כל יום אני מקבל החלטות, ואם אבא היה חי, אני מאמין שהייתי טועה פחות".
טוני היה סמל. אתה זוכר אותו ככזה?
"הייתי מאוד צעיר בתקופה המדוברת. אני יותר חי דרך הסיפורים והכתבות עליו שנשמרו. יש לי כמובן הרגשה של החמצה, על כך שלא חוויתי את אותה תקופה, אבל כשאני שומע את הסיפורים ורואה את ההתרגשות של האנשים שמדברים עליו, אני מרגיש גאה באבא ומתחבר לתקופה שהייתה".
את מי אתה אוהד? הפועל מרמורק או מכבי שעריים?
"את הפועל מרמורק, אבל הייתי רוצה לראות יותר איכות ברחובות. לטובת התושבים בעיר הייתי רוצה לראות קבוצה עירונית אחת, יש מספיק יריבויות עירוניות בתחומים אחרים, לא צריך שזה יהיה במגרש הביתי שלנו".
אתה הולך למשחקים של מרמורק?
"לא".
לא רצית להיות כדורגלן ולהמשיך בדרכו של אבא?
"רציתי, אבל לא הצלחתי. היום אני במגרש הפוליטי".
הרבה רגעים בלתי נשכחים סיפק טוני שרעבי לאוהדי הכדורגל בכלל ולתושבי רחובות בפרט. כנער שהיה מגיע קבוע לתפילות בבית הכנסת השכונתי, נאלץ לא פעם להתמודד עם השאלה האם לחלל את השבת.
האהבה של טוני לכדורגל הייתה טוטאלית והוא מצא דרכים יצירתיות לחמוק מהמקום, כך שזקני בית הכנסת לא יבחינו בו. מכיוון שגם הם היו אוהדי כדורגל שהתעניינו במה שקורה במגרש, הם העלימו עין והקלו בהוראות המחמירות של בית הכנסת.
"טוני היה אחד החלוצים הטובים ביותר בהיסטוריה של מדינת ישראל", מספר קפטן הפועל מרמורק בשנים המדוברות, יורם אורנשטיין, "הוא היה שחקן מעולה וגם אדם מקסים וטוב לב שאהב לעזור לכולם. משחק העלייה בקרית אליעזר היה הרגע הגדול ביותר של שכונת מרמורק, שהייתה קטנה יותר משעריים. זאת הייתה הפעם הראשונה שהקטנים ניצחו את הגדולים.
זה היה אחד המשחקים הזכורים לטובה בכדורגל הישראלי. זה היה משחק מאוד דרמטי, יוסי כהן כבש לשעריים את השער הראשון והשאיר אותנו המומים. טוני הפך את הקערה על פיה עם שני שערים מדהימים. החגיגות ברחובות היו יותר גדולות מחגיגות בית השואבה. אני חושב שטוני היה על הכתפיים של האוהדים חודש ימים, הם פשוט לא הורידו אותו".
בצעד מפתיע ובניגוד לתחושת לבו, טוני שרעבי בחר לסיים את הקריירה אצל היריבה מעבר לכביש מכבי שעריים, אך עד יומו האחרון הלב היה שייך להפועל מרמורק. מזל, אשתו, רצתה שבעלה יחתום בשעריים, שם החוזה שהציעו לו היה מרשים יותר וכלל בתוכו דירה, חנות ומשאית. בדירה אגב, המשפחה מתגוררת עד היום.
חנן עדני, שראה את נטישת שרעבי כבגידה, הגיע בבהילות לבית המשפחה, שם הייתה מזל. עדני דרש שטוני יבטל את החוזה עם שעריים. מהחשש שחנן יקרע את הניירות, דאגה מזל מבעוד מועד להחביאם בתוך שקית ניילון במקפיא.
"טוני כוכב גדול", היא זרקה לעדני, "איך זה יכול להיות שהוא גר בדירת חדר עם שני ילדים?". באותו הזמן דאגו בשעריים להוציא את שרעבי לבית מלון בתל אביב, והוא חתם על חוזה לשלוש שנים וסיים כאמור את הקריירה במכבי שעריים.
אגב, גם היום עדני לא מוכן לדבר על טוני, פרט לרגע בו קיבל את הבשורה המרה על מותו. עדני השבוע: "באותה שבת שקיבלתי את ההודעה על מותו הייתי במשחק. זורי שעובי, אח של אימא שלו, צלצל מבית החולים ואמר לי 'חנן, טוני מת'. כל אדם שמת בגיל צעיר זה כואב. זה לא ציפור שנפלה, הוא ילד מהשכונה".
בתחילת שנות ה-90 עזב טוני לבלגיה והצטרף לעסקים של חבר ילדות מרחובות. לביקור מולדת הגיע באוקטובר 1995, כדי לחגוג את ראש השנה עם בני המשפחה. כמה ימים אחרי שהגיע הוא חש לא טוב והלך לערוך בדיקות שגרתיות בבית החולים "קפלן".
"חשבנו שיש לו שפעת", אומר השבוע בנו רועי. תוצאות הבדיקות היו קשות מנשוא. טוני התבשר שהוא סובל מלוקמיה חריפה מאוד הוא אושפז מיידית ונכנס לסדרת טיפולים. כל אותו זמן, בנו רועי שהה איתו, עד שהלך לעולמו בשעה עשר בבוקר, הרביעי בנובמבר 1995, יום הירצחו של יצחק רבין.
מה המשפט האחרון שאבא אמר לך ושמלווה אותך עד היום?
"שאני אקח אותו לסיבוב בעיר, זה מה שהוא ביקש בזמן שהוא שכב בבית חולים. לא עשיתי את זה ואחרי שלושה ימים הוא נפטר".
יום שלישי, אמצע השבוע שעבר. רועי שרעבי מגיע לירושלים, למקום עבודתו בשלוש השנים האחרונות, משכן הכנסת. שרעבי היועץ הפוליטי של חבר הכנסת עו"ד יריב לוין, יו"ר ועדת הכנסת. בדרכו למשרד הוא פוגש בפרצופים מוכרים. "שלום ליו"ר הכנסת, ראובן ריבלין". רועי לוחץ את ידו. ריבלין מחויך, לוחץ את ידו בחום ומשיב לשלום. "ריבלין יהיה נשיא המדינה הבא של ישראל", הוא אומר, "מגיע לו וגם לנו".
אנחנו צועדים במסדרונות המרווחים והמוארים של הכנסת, התמונות על הקיר מספרות על ההיסטוריה, דרך הכרזת המדינה של דוד בן גוריון, ביקורו בישראל של נשיא מצרים אנואר סאדאת ועוד רגעים שחולפים בשנייה תוך כדי הליכה.
רועי פותח את אחת הדלתות ואנו נכנסים לחדר ישיבות בו דנים בחוק הכלבים. "זה היום הכי חלש בכנסת, הדיונים המסעירים קורים בדרך כלל בימי שני או חמישי, אז דנים בדברים המהותיים באמת", הוא קובע. כעבור שעה חדר האוכל המפורסם של הכנסת נראה די ריק.
ארוחת הצהריים מוגשת כמו בחדר אוכל קיבוצי: מנה בשרית, תוספות, סלטים ומבחר לחמים. בשולחן מימין סועדת יו"ר האופוזיציה, ציפי ליבני, בשולחן ממול חבר הכנסת ואיש ערוץ 10 לשעבר, ניצן הורוביץ. אנחנו אוכלים צהריים וממשיכים לכיוון משרדו של חבר הכנסת לוין, שמרעיף שבחים על רועי.
יש כמה אוהדי ספורט שרופים בפוליטיקה. סילבן שלום, אהוד אולמרט, אופיר פינס.
"סילבן מחובר מאוד לכדורגל. הוא אוהד את הפועל באר שבע. אני נדהם בכל פעם מחדש שאנשים מכל הארץ הכירו את אבא. סילבן שלום הכיר את אבא. הוא סיפר לי עליו דברים יפים, שהוא היה אחד החלוצים המוכשרים שצמחו פה. הוא אמר שעד היום לא ראה הרבה שחקנים ברמה שלו. א
"בא הקדים את זמנו. בעבודה בכנסת, כשאני נפגש עם אנשים ומציג את עצמי, אני אומר נעים מאוד רועי שרעבי מרחובות, ובהרבה מקרים התשובה שלהם היא הכרנו שחקן כדורגל כזה וכזה בשם שרעבי, ואז אני מחייך ואומר שזה אבא שלי, ואז כל ההיכרות בינינו הופכת לקצרה יותר, השיחה משתנה, המישור הופך לחברי יותר והם מזכירים לי איזה שחקן אבא היה".
בנוסף לעבודתו של רועי בפוליטיקה הארצית, הוא מחובר היטב למה שקורה ברחובות ומתפקד כסגן יו"ר החברה למתנ"סים בעיר ברוטציה עם אמיר ירון (כיום יו"ר החברה למתנ"סים). במרץ 2012 רועי ייכנס לתפקיד היו"ר, ועד אז הוא משמש יו"ר ועדת כח אדם בחברה.
איך זה בשבילך להיכנס לתחום שאתה לא מכיר?
"אתגר גדול, יש לי את ההזדמנות לתרום. אני יודע דבר אחד, שאם יש לך את הכושר הניהולי, כל דבר אתה יכול לנהל לאחר תקופה של למידת הנושא. אני בטוח שאצליח".
מה אתה חושב על מצב הספורט בעיר?
"ההזנחה של הספורט ברחובות היא לא בצורה קטסטרופלית, אלא פושעת. משנות ה~70 עד עכשיו אנחנו רואים את התדרדרות מתמדת בכל ענפי הספורט ברחובות. אם פעם היו הישגים, היום אנחנו בקושי שורדים והקבוצות מתדרדרות עד לליגות הנמוכות ביותר. זו התדרדרות תמידית שלא מראה על התפתחות לאורך השנים. עיריית רחובות חייבת להשקיע יותר בכל הספורט.
"צריך לראות את זה כדרך וכחינוך לדור הצעיר. זה שבעירייה לא ראו את זה, זה גרוע מאוד. אני יודע שבימים האלה ראש העירייה, רחמים מלול, רוצה לשנות את המצב ולהשקיע יותר בספורט.
"אני נמצא הרבה בפגישות ושומע את המדיניות שהוא מוביל והמדיניות היא לחזק את הספורט, לבנות אצטדיון ובריכת שחייה, כדי להחזיר עטרה ליושנה. היום אני יותר אופטימי מבעבר, מפני שאני מדבר איתו על זה רבות".
אם היית מחזיק תיק הספורט בעיר, מה היית עושה?
"הייתי עושה מהפך בספורט בעיר ומעלה את תקציב הספורט לשלושה אחוזים מתקציב העירייה, חד וחלק. הייתי משנה את התאריכים בהם הקבוצות מקבלות את הכספים מהעירייה, הן צריכות לקבל אותו בתחילת השנה ולא בסופה, וגם זה לא תמיד ברור.
"ענפי הספורט צריכים לדעת מה התקציב שלהם לעונה כדי להתכונן נכון, כדי להציב מטרות ויעדים. אם התקציב לא ברור וגם לא תמיד מגיע, ההכנות לקויות וכך נראה הספורט ברחובות. מבזה. ברגע שאין יעדים ותקציבים, ברור לכולנו שלא נראה תוצאות".
אתה רואה את עצמך נכנס לפוליטיקה חזק יותר?
"כרגע אני במגוון תפקידים בכירים, ורק לאחרונה ראש העירייה נתן לי את ההזדמנות להיכנס ולתרום בפעילות המוניציפאלית כסגן יו"ר רשת המתנ"סים ברוטציה עם אמיר ירון".
איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים?
"בעשייה ובשאיפה להתקדם".
תפקיד ראש העירייה קורץ לך?
"אני מתמקד בעשייה ולא רואה את עצמי בתפקיד ראש העירייה כרגע. אני לא פוסל שום דבר על הסף".
מה אבא טוני היה אומר אם הוא היה רואה אותך עכשיו?
"מקווה שהוא היה מתגאה בי".
מה הוא היה אומר על המצב של הפועל מרמורק?
"הוא היה מאוכזב מכל המצב של הספורט בעיר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם