ראשי » מקומי » דרום » אשדוד ואשקלון

הסיבה לתקיפה האכזרית: פגיעה בכבוד

שאול קוקולייב, תושב אשקלון, תקף באכזריות את קונסטנטין קייקצשוילי, רק משום שחש שכבודו נפגע. למרות כל ניסיונות ההכחשה של התוקף, הרשיע אותו בשבוע שעבר בית המשפט בשני סעיפי אישום חמורים, שהעונש המקסימלי עליהם הוא 25 שנה. גזר הדין יינתן בקרוב

לפעמים מספיק גפרור קטן כדי להדליק שריפה שתבעיר יער שלם. על אותו משקל, לפעמים מספיק מבט אחד לא במקום כדי למצוא את עצמך בסכנת חיים, או לחילופין, על ספסל הנאשמים – ואף מורשע–  בעבירה קשה.

זה היה בסך הכל מבט. מבט אחד לא במקום שגרם לכל הסיטואציה הזו להידרדר במהירות. שאול קוקולייב רק הסתכל על החברה של קונסטנטין קייקצשוילי, שמצידו, לא אהב את זה. אז הוא ניגש להעיר לו, חטף ממנו סטירה בתגובה והחזיר לו אחת משלו.

בערב קוקולייב כבר חיכה לו עם סכין בכיס, כדי לסגור איתו חשבון. שלוש דקירות עמוקות בבטן ודקירה נוספת מעל הגבה כמעט גמרו את החיים של קייקצשוילי, שניצל רק בנס. והכל התחיל רק בגלל מבט אחד לא במקום.

האירוע המדובר התרחש לפני כשנה, ביולי 2009. קייקצשוילי – המכונה קוסטה בפי כל מכריו – ישב בשעות הערב בפארק הלאומי באשקלון יחד עם חברתו בארבע השנים האחרונות, הקטינה בת ה-17, א'.

מעברו האחר של הפארק, ישב קוקולייב לבדו ושתה אלכוהול לשכרה. הכל נע על מי מנוחות במשך זמן מה, עד אשר קוקולייב הסתכל לעבר א' – אותה הוא מכיר מהשכונה בה הם מתגוררים – ואולי גם ניסה להגיד לה כמה מילים.

קוסטה לא אהב את זה. הוא חשב שקוקולייב מנסה להתחיל עם חברתו, ומיד ניגש אליו לשאול אותו: "מה אתה רוצה ממנה?". קוקולייב לא השיב לו במילים, אלא סטר לו בחוזקה על פניו. קוסטה נבהל מהאקט התוקפני ונסוג לאחור. כעבור כמה דקות, הגיע

אחד מחבריו אל מקום מושבם בפארק, והוא סיפר לו את אשר אירע.

יחד עם החבר, קוסטה הרגיש יותר בטוח לגשת אל קוקולייב. השניים ניגשו אליו ושאלו אותו למה הוא התנהג כך. "מה, זה כאילו העליב אותו?", התפלא קוקולייב, "אם ככה, אז שיחזיר לי מכה". קוסטה קיבל את הצעתו של קוקולייב והכה אותו בעורפו. זה היה האות לפתיחתה של תגרה בין הצדדים, שפסקה רק לאחר ששאר הנוכחים – חבריו של קוסטה שהגיעו למקום – הפרידו ביניהם.

קוקולייב עזב את הפארק בשלב זה ואמר לכל הנוכחים שהוא הולך לביתו. אלא שלא הלך לביתו כדי לישון ולקום רענן ומפוקס יותר למחרת. להיפך. הוא הלך לביתו כדי להצטייד בסכין שתשמש לו להשבת את כבודו האבוד.

קוקולייב מתגורר בסמוך למתנ"ס בורטון באשקלון, בשכנות ל-א', חברתו של קוסטה. אחרי שלקח סכין בכיסו, הוא ירד למטה וחיכה מחוץ לבניין של א', עד אשר חזרה לביתה מהפארק. כאשר זיהה אותה מגיעה, הוא עצר אותה וביקש את מספר הטלפון הנייד של קוסטה.

א' המפוחדת מסרה לו את המספר, אך קוסטה לא ענה לשיחה של קוקולייב. האחרון לא ויתר והתקשר לאחד מהחברים שהיו יחד עם קוסטה בפארק הלאומי כדי לברר איפה הם. זה ענה לו, ואמר לו שהם עדיין נמצאים באותו מקום. לאחר שקוקולייב ניתק את השיחה, הוא הבהיר ל-א' באופן חד משמעי: "היום הייתה הפעם האחרונה שבה ראית את החבר שלך. תתקשרי אליו ותגידי לו להתראות".

א' שמעה את הדברים והתמלאה חששות מהעתיד לבוא. היא עלתה לביתה ומיד טלפנה לקוסטה. בשיחת הטלפון היא בכתה, אמרה לו שהיא פוחדת וביקשה שיגיע אליה כדי לוודא שכלום לא יקרה לו או לה. בדיעבד, כך התברר, דווקא העובדה שהגיע בעצמו למקום היא זו שהעמידה את קוסטה במצב של סכנת חיים ברורה ומיידית.

קוסטה אמר ל-א' בטלפון להישאר בביתה והודיע לה שהוא מגיע אליה בתוך כמה דקות. בינתיים, קוקולייב נשאר בשכונה והמשיך לגן השעשועים הסמוך, שם הוא ראה ידידה אחרת שלו, נ', קטינה אף היא. בשיחה איתה, הוא סיפר ל-נ' על אירועי היום והבהיר לה כי בכוונתו לדקור את קוסטה כאשר יגיע לשם.

"על זה שהוא פתח עליי את הפה - הוא צריך למות", אמר לה קוקולייב בנחרצות. "הוא אפס ומגיע לו למות. אף אחד לא יהרוס את המוניטין שלי ואף אחד לא יוריד מהכבוד שלי".

כעבור כמה דקות, הגיע קוסטה יחד עם חבריו לאזור. הוא ניגש לכיוונו של קוקולייב, כאשר אינו מודע לעובדה שיש בכיסו סכין. עוד לפני שהספיק להבין מה קורה, קוקולייב התנפל עליו בדקירות לכיוון הבטן והשכיב אותו על הרצפה.

"באותו רגע עדיין לא הבנתי שיש לו סכין ושאני עם חורים בבטן", העיד קוסטה בבית המשפט. "רק אחר כך, כשהרמתי את החולצה וראיתי את החורים ואת כל הדם משפריץ החוצה, הבנתי שיש לו סכין. ראיתי שגם מעל עין שמאל ירד לי דם. בשלב הזה, צעקתי לחברים שלי שיש לו סכין".

כאשר שמעו החברים את קריאתו, הם נזעקו לעזרתו במהירות וניטרלו את התוקף, אבל הנזק לקוסטה היה חמור מאוד גם כך: שלוש דקירות עמוקות בבטנו ועוד אחת בפניו, מעל הגבה הימנית, הותירו אותו במצב קשה מאוד. הוא הובהל לבית החולים כאשר הוא נתון בסכנת חיים, וסבל מהתכווצויות, מלחץ דם נמוך, מדימום פעיל ומחוסר הכרה. כתוצאה מהדקירות, הוא נזקק לניתוח דחוף, שבמהלכו נכרת האזור הפגוע.

בסופו של דבר, חייו של קוסטה ניצלו בנס. אם היה מגיע לבית החולים כמה דקות מאוחר יותר, כבר לא ניתן היה לעשות כלום כדי להצילו. מיד לאחר שהתאושש מהניתוח, עוד באותו הלילה, חקרו את קוסטה שוטרים וקיבלו ממנו את גרסתו. הוא סיפר להם מיהו התוקף, ומיד הם פנו לביתו כדי לעצור אותו.

בינתיים, קוקולייב כבר הספיק לחזור לביתו ולהחליף לבגדים נקיים. את הבגדים המלוכלכים מהתגרה הוא הכניס למכונת הכביסה. השוטרים שהגיעו לביתו של קוקולייב סיפרו שלא מצאו אותו בדירתו, אלא בחדר המדרגות של הבניין, בקומה שמעל הדירה שלו. ההערכה שלהם הייתה שראה מחלון ביתו את הניידת מחנה בחנייה, ואז ניסה לברוח לקומות העליונות בבניין ולהסתתר בחדר המדרגות.

כאשר מצאו השוטרים את קוקולייב, סימני החבלה מהתגרה עדיין נראו בולטים מאוד. הוא הכחיש שתקף את קוסטה וסיפר להם שבדואים תקפו אותו קודם לכן ושמשם הפציעות וכתמי הדם.

מה שכן, הוא לא הצליח להסביר מדוע לא ניגש להתלונן על התקיפה או מדוע הפעיל זה עתה מכונת כביסה ובה רק שלושה פריטים: מכנס ג'ינס, חולצה שחורה קרועה וזוג גרביים.

השוטרים עצרו את קוקולייב עוד באותו הערב והביאו אותו להארכת מעצר למחרת. בעדויות שמסר בתחנת המשטרה, הכחיש כי דקר את קוסטה או בכלל אחז סכין. הוא עמד על גרסתו, לפיה היה בדרך לביתו, כאשר לפתע הותקף על ידי אלמונים.

בהמשך חקירתו, הכחיש קוקולייב גם את טענות העדים האחרים, כולל נ' שסיפרה כי אמר לה שקוסטה ישלם ביוקר על מעשיו ושהוא ידקור אותו. בשלב מסוים, הוא הודה שהיה מעורב בקטטה עם קוסטה, אך הכחיש שדקר אותו. הגרסה שהציע לדקירה הייתה שדווקא קוסטה הגיע עם סכין, ובמהלך הקטטה נדקר בעצמו.

עד מהרה, הוגש נגד קוקולייב כתב אישום בבית המשפט המחוזי בבאר שבע על שתי עבירות: הראשונה – גרימת חבלה בכוונה מחמירה, והשנייה – החזקת סכין שלא כדין. לאחר למעלה משנה של דיונים בתיק, הכריע השופט מרדכי לוי שקוקולייב אשם. "ניתן לקבוע מעל לכל ספק סביר כי הנאשם השתמש בסכין בדוקרו את המתלונן", כתב השופט לוי בהחלטתו.

"על מניעיו של הנאשם ניתן ללמוד מהדברים שאמר ל-א' ול-נ' במהלך ההתרחשות וסמוך לאירוע הדקירה. במקרה דנן, אין בחומר הראיות או בגרסתו של הנאשם כל בסיס להשערות שהעלה הסנגור, לפיהן המתלונן כביכול נדקר בשוגג על ידי אחד מחבריו או שהמתלונן כביכול החזיק סכין ונדקר במהלך המריבה עם המתלונן ".

לסיכום, קבע השופט כי לא קמה לנאשם הגנה מפני אחריות פלילית, וכי לא פעל מתוך הגנה עצמית. השופט לוי, כאמור, הרשיע את קוקולייב בשתי העבירות המיוחסות לו בכתב האישום. גזר הדין יינתן בקרב. העונש המקסימלי על חבלה בכוונה מחמירה הוא 20 שנה, והעונש על אחזקת סכין שלא כדין הוא חמש שנים.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...