זוכה גבר שהואשם באונס בת זוגו במועדון תל-אביבי
אחרי שנה וארבעה חודשים במעצר, זיכה בית המשפט המחוזי צעיר שהואשם באונס בת זוגו, ומתח ביקורת על הפרקליטות ועל המשטרה: "החקירה התנהלה באופן רשלני וחסר מוטיבציה"
על פי כתב האישום שהוגש נגד א' בן ה-28 בספטמבר בשנה שעברה, הוא אנס את בת זוגו לשעבר במספר הזדמנויות ואף תקף אותה. בין היתר, כך על פי כתב האישום, הוא אנס אותה בשירותים של מועדון "ג'וליאני" ברחוב המסגר בתל אביב ובדירתם המשותפת.
הצעיר נעצר בסוף יוני 2009 ונותר במעצר. ביום חמישי שעבר התקיימה הכרעת הדין במשפטו, שבסופה זוכה א' מכל אישומי האונס, אך הורשע בעבירות של תקיפה ואיומים. בגזר הדין הוטל על א' מאסר בפועל של שנה וארבעה חודשים, שאותו כבר ריצה בזמן המעצר, וכן מאסר על תנאי של שמונה חודשים.
במהלך הדיון מתחה השופטת שרה דותן, שישבה בראש הרכב של שלושה שופטים, ביקורת קשה, כשהיא מתייחסת למהימנות עדותה של המתלוננת, חוסר דיוק בפרטי כתב האישום ומחדלי חקירה.
בעניין עדותה של המתלוננת קבעה השופטת: "בנוסף לתיאור הראשוני של היחסים, שהיה מוטה ורצוף הגזמות, לוקה גרסת המתלוננת באי דיוקים, והיא התגלתה כעדה מניפולטיבית שאינה מהססת לעגל פינות". עוד הוסיפה: "אין לקבל כפשוטה את גרסת המתלוננת ואת ניסיונותיה להשחיר את פניו של הנאשם על
השופטת דותן מתחה ביקורת גם על כתב האישום עצמו, שחלק מפרטיו – בנוגע למקום האירועים ומועדם - אינם מעוגנים; וכן על תיאור מעשי האונס, שהיה זהה בכל ששת המקרים.
"סביר להניח כי העובדות בכתב האישום הובאו בהסתמך על אמרותיה של המתלוננת", נכתב בהכרעת הדין. "לא ניתן להסתפק באמירות סתמיות לפיהן בשש הזדמנויות שונות ובלתי מוגדרות, בהמשך למריבה אלימה בין הצדדים, קיים הנאשם יחסי מין עם המתלוננת בניגוד לרצונה".
את אופן ניהול חקירת המשטרה הגדירה השופטת כ"רשלני וחסר מוטיבציה", וכן כי "למרבה הצער לא נמצאה יד מכוונת לחקירה". מהכרעת הדין מתברר כי חלק מעדי הראייה לאירועים המתוארים בכתב האישום כלל לא נחקרו, כאשר באחד המקרים התקשר חוקר לעדת ראייה, וכשלא נענה הסתפק בהשארת הודעה. ניסיונות נוספים לאיתורה לא נשאו פרי.
עדים פוטנציאלים נוספים לא אותרו וכשפנה סנגורו של א', עו"ד שמואל פלישמן, לפרקליטות בעניין נענה כך: "אין לדעתנו מקום לגבות הודאה מעדים אלה, היות ואין לדעתנו מה לתרום בכך לבירור האישום". השופטת דותן כינתה את התשובה כך:
"תמוהה בלשון המעטה... אין לי אלא להביע פליאה על גישה זו, חובתה של המשטרה לחקור את כל העדים העשויים לסייע לגילוי האמת ולא רק עדים התומכים באישום".
גם תעודה המוכיחה את טענתה של המתלוננת, כי לאחר שהוכתה על ידי א' טופלה בבית החולים אסף הרופא, לא הוצאה אף שהקצין הממונה על החקירה הורה לחוקריו להוציא אותה.
השופטת דותן סיכמה: "התעלמות מראיות חיוניות ואי הצגתן פוגמת ביכולתו של בית המשפט לקבל תמונה מלאה של האירועים. מן הראוי שבחקירות רגישות, בעבירות המוגדרות כפשע חמור, תוצלבנה העדויות ותבוצע השלמת חקירה בהסתמך על מכלול המידע".
א' עצמו התקשה השבוע לעכל את שחרורו ממעצר לאחר תקופה כה ארוכה. "אני עוד מתרגל לחיים החדשים שלי", הוא אומר. "זו הרגשה נוראית להיות בכלא. קודם כול, לא ציפיתי לזה; ודבר שני, ישבתי על דברים שלא היו ולא נבראו".
היו רגעי שבירה?
"כן, יש זמנים שאתה שואל את עצמך מה קורה ולמה. מרוב שזה נמשך, אתה כבר מתחיל לחשוב לעצמך שאולי אתה עשית את זה, אתה מתחיל להתבלבל. אבל ידעתי שאני חף מפשע ולא לקחתי עסקת טיעון כשהציעו לי להודות בכול ובתמורה יפחיתו לי מהעונש על האונס. אחרי הניסיון שלי, היום אני יודע שזה יכול לקרות לכל אחד. אני לא שופט, אבל אני בטוח שישבו אתי בכלא גם אנשים חפים מפשע".
עו"ד פלישמן אמר השבוע: "אני סבור שהפרקליטות צריכה לעשות בדק בית רציני, כמו גם המשטרה. זו לא הפעם הראשונה שבית המשפט קובע שהיו מחדלי חקירה ושלא נגבו עדויות מעדי ראייה. המשטרה איננה מפנימה את הביקורת של בתי המשפט וממשיכה לחקור באותה הדרך. אם הייתי במקומו של הפרקליט ניר ביטון, שחתום על כתב האישום, היד הייתה רועדת לי לפני שהייתי מגיש את כתב האישום לבית המשפט".
מהפרקליטות נמסר בתגובה: "בית המשפט המחוזי זיכה הנאשם ממעשי האינוס והרשיעו במעשי האלימות כלפי המתלוננת וחברותיה. לעניין מעשי האלימות נתן בית המשפט אמון בדברי המתלוננת ובתמיכות לעדויותיה ולא האמין לגרסת הנאשם. להבדיל, לעניין מעשי האינוס בית המשפט קבע כי לא ניתן יהא להרשיע הנאשם אך ורק על סמך עדות המתלוננת. קביעות מהימנות מעין אלה הן דבר מוכר ונהוג לא פעם בבתי המשפט.
"לעניין הביקורת בגין מחדלי החקירה ואי זימון לחקירה של עדי הגנה פוטנציאליים, נציין כי המשטרה ניסתה לאתר חלק מהעדים האמורים, והדברים תועדו בתיק החקירה. חלק מפניות הסניגור לעניין עדי ההגנה, נעשו סמוך לאחר הגשת כתב האישום, והפרקליטות סברה כי בנסיבות האמורות, כאשר מדובר במעשים שמרביתם נעשו בחדרי חדרים, וכאשר המתלוננת ניסתה להסתיר מהסובבים אותה חלק ממעשי הנאשם - כפי שאכן נקבע בהכרעת הדין, וכאשר מרבית העדים האמורים הם בני משפחתו של הנאשם או חבריו, לא היה מקום להורות על עריכת חקירות נוספות בשלב שלאחר הגשת כתב האישום.
"חשוב להדגיש כי אין מדובר במי שנקבע כי הוא חף מפשע לחלוטין אלא במי שהורשע במעשי אלימות חמורים בגינם נדון לעונש מאסר בפועל למשך התקופה בה היה עצור, ולעונש מאסר על תנאי ולפיצוי של אחת הקורבנות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם