לידיעת הירושלמים: הנה הכבישים שאתם תשלמו עליהם ביוקר
עיריית ירושלים תתעשר על חשבונכם: היטלי סלילה יוטלו על התושבים באזורים שבהם העירייה סוללת כבישים. ההיטלים תקפים גם אם העבודות בוצעו כבר לפני שנים. השיפוץ הבא עליכם
על פי המסמך העירייה יזמה בתחילת השנה שינוי בחוק העזר כדי שתוכל לגבות כספים על כל הסלילות שנעשו ברחובות העיר במהלך שבע השנים האחרונות. על אף שמשרד הפנים טרם אישר שינוי זה, העירייה כבר החלה לפעול על פי חוות דעת משפטית פנימית וקבעה כי "כל היתרי הבנייה בעיר יחויבו בהיטלים".
נוסף לעשרות היטלי הסלילה שהעירייה מתכוונת לגבות רטרואקטיבית, בכוונתה גם להגדיל פי חמישה את מספר היתרי הבנייה שיחויבו בהיטל. על פי הרשימה שהתגבשה, הוגדרו עשרה פרויקטים שונים לשנת 2010, שבהם מחויבים דרי הרחוב לשלם היטלי סלילה.
רוב הפרויקטים כבר אושרו במועצת העירייה במהלך השנה. לשם השוואה, בכל שבע השנים שקדמו ל- 2010 חויבו התושבים במימון היטלי סלילה בשישה פרויקטים בלבד. גם התעריפים של ההיטלים אמורים להאמיר בעשרות אחוזים.
על פי המסמכים הללו, שהתגבשו בלשכת מנכ"ל העירייה יאיר מעיין ובגיבוי ראש העירייה ניר ברקת והיועץ המשפטי לעירייה יוסי חביליו, העירייה לא תשכח את שבע השנים האחרונות, השחונות. השכנים יקבלו הודעת תשלום בזמן הקרוב עבור כל הפרויקטים שנעשו במהלך השנים הללו. זמן ירושלים חושף את הרשימה המלאה של הרחובות שהפכו בן לילה ליקרים הרבה יותר לתושביהם.
בתחילת השנה, ב-19 בינואר, שלחה טלי ביתן, מנהלת המחלקה לתכנון ובקרת תקציב בעירייה, את מסמך המדיניות בנושא "היטלי סלילת כבישים ומדרכות" אל מנכ"ל העירייה יאיר מעיין.
זאת כמה ימים לאחר שנערכה ישיבה מכרעת במשרדו. בלשכת המנכ"ל הוחלט על תוכנית גבייה גרנדיוזית מהתושבים, אלא שהיה צורך להתגבר על המכשולים המשפטיים, שלא אפשרו לעירייה לגבות את הכספים הללו עד כה.
המכשול הראשון נוגע לעניין הגבייה הרטרואקטיבית. על פי חוק העזר הקיים משנת 1975, העירייה יכולה לגבות היטלי סלילה רק לאחר שהכריזה על רחוב כ"ציבורי". כאשר בשנת 2001 ביקשה העירייה לגבות רטרואקטיבית היטלי סלילה מחברת "אלי עמי ייזום השקעות ובנייה בע"מ", פסק שופט בית המשפט העליון אליהו מצא
"הפרשנות הרחבה שמציעה העירייה לחוק העזר, שלפיה ניתן לגבות מכוחו היטל סלילת כביש אף זמן רב לאחר שסלילתו הושלמה, אינה סבירה ואינה מבטאת את הזיקה הנדרשת בין השירות לבין תשלום החובה, ומהווה תנאי לקיום סמכותה של העירייה לגביית ההיטל". מצא פסק כאן נגד העירייה.
ב-31 במאי השנה כתבה עו"ד נעמה כליף-חזרתי, מהלשכה המשפטית בעירייה, חוות דעת הקובעת כי העירייה יכולה לנהוג אחרת: "במשך שנים רבות נהגה העירייה לא לגבות היטלים במקום שבו נסלל כביש אך לא נערכה הכרזה על ידי מועצת העירייה". היא מרמזת לכך שהחוק הנוגע לכך ארכאי: "יש מקום כי העירייה תגבה היטלים בגין היתרי בנייה בין אם נעשתה הכרזה ספציפית לכבישים הגובלים בנכס ובין אם לאו".
בישיבה אצל מנכ"ל העירייה דנו בשינוי חוק העזר הקיים: "הנהלת העירייה החליטה לעדכן את חוק העזר לסלילת רחובות הקיים בתוקף משנת 1975". החוק החדש קובע כי "כל היתרי הבניה ברחבי העיר יחויבו בהיטלים ותבוטל ההכרזה במועצת העירייה". משרד הפנים כאמור טרם אישר לעירייה את שינוי החוק.
בהמשך יש התייחסות ל"מדיניות מוצעת: סיום הליך אישור חוק העזר החדש לסלילת רחובות מוקדם ככל האפשר. העירייה נדרשת להיערך להטמעת החוק והפעלתו בצורה מיטבית. מספר היתרי הבניה שיחויבו בהיטלים, כתוצאה משינוי החוק, צפוי לגדול פי חמישה לערך".
לשם כך יתבצע "שדרוג המחלקה והוספת תקנים". עוד נכתב כי "מספר הפרויקטים שיבוצעו מדי שנה צפוי אף הוא לגדול באופן משמעותי. הפעלת החוק באופן מיטבי תוביל למיקסום פוטנציאל הגבייה הנובע מהחוק ולגידול בהכנסות העירייה".
נוסף לכך, במסמכי המדיניות כתוב כי "תעריפי הסלילה לא עודכנו מאז שנת 1975". יש לציין כי אלו כן הוצמדו למדד המחירים לצרכן. היטל על מ"ר בנייה בתל אביב נכון לשנת 2006 עמד על 90.35 שקל ובירושלים על 101 שקל. על פי התעריף החדש יאמיר המחיר לכדי 160.45 שקל, עלייה של קרוב ל-60 אחוזים.
בישיבה בנושא "היטלי סלילה כבישים ומדרכות" שנערכה ב-9 ביוני נאמר כי "כל היתר בנייה הכולל בנייה חדשה ו/או תוספת בנייה, יחויב בהיטלי סלילה ואגרת תיעול". על פי מידע נוסף נגבו השנה למעלה מ-20 מיליון שקלים על היטלי בנייה של סלילת כבישים. לעומת זאת בשנה שעברה לא הוטל שום היטל.
פרט להחלטות העקרוניות, המסמכים גם מציגים תכניות עבודה פרטניות. התכנית שהוצעה לשנת 2010 כללה סלילת כבישים ברחובות האלה: טשרניחובסקי, שחראי, אמיל זולא, ווג'ווד, סמאטס, המגיד, דידס, הרכבת ואלישע, וכן בבית צפאפא.
עוד נקבע חיוב אגרת תיעול בפרויקטים להנחת קווי ניקוז שמבצעת חברת "הגיחון". על פי תוכנית העבודה של החברה לשנת 2010, ייגבו אגרות תיעול ברחובות האלה:
הרכבת, נפתלי, קנאי הגליל, אלעזר בן יאיר, דובב מישרים, ביבס, א~נתר, אורוגואי, מגן האלף, נג'ארה, וכן בשכונת בית צפאפא. במסמך המדיניות הוחלט "לבחון הוצאת חיובי היטלי סלילה ואגרת תיעול בפרויקטים שבוצעו במהלך שבע השנים האחרונות".
המסמך מפרט את הכבישים שנסללו במהלך השנים הללו, וכעת העירייה מבקשת לגבות כסף מבעלי המבנים השוכנים ברחובות הסמוכים לכבישים הללו. מדובר בכבישים האלה: גיא בן הינום, דרך שכם, דרך רמאללה ובית צפפא-שיח' מוחמד, וברחובות האלה:
שמואל הנגיד, אגריפס-עליאש, חלק מרחוב המלך ג'ורג', מדרחוב בצלאל-שץ, מדרחוב ההסתדרות-בן יהודה, מדרחוב שושן, מדרחוב הרברט סמואל, מדרחוב החבצלת, מדרחוב אלישר, הורקנוס, שמאי וכורש.
עוד ברשימה השחורה: שכונת כרם אברהם, רחוב צפניה, זיכרון משה, כביש הר הצופים, כביש 9, כביש רכבת מזרח, כביש הטבעת המזרחית, כביש שמגר-גולדה, כביש R-סילוואן, כביש 15 וכביש 20.
פרט לכך, מצוינים עוד 25 כבישים ב"מימון היטלים במזרח ירושלים"; הכבישים נמצאים בשכונות האלה: בית חנינא, שועפאת, בית צפאפא, צור באהר, אום טובא, ג'בל מוכאבר, א-סואלרה, א-טור וסילוואן.
מהעירייה נמסר בתגובה: "העירייה פועלת בנושא היטלי סלילה בהתאם להוראות חוק העזר לירושלים הקיים משנת 1975. מחיר ההיטלים לא הועלה, פרט לעדכונים המתבקשים בהתאם לשינויי מדד המחירים לצרכן ועל פי הוראות החוק.
"לא נעשית כל גבייה רטרואקטיבית. היות וכאמור מדובר בחיובים בהתאם להוראות חוק העזר, שאושר במועצת העירייה לפני שנים רבות, לא נדרש שוב אישור מועצת העיר לפעולה הנעשית בהתאם לחוק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם