אין כבוד לדת: למה אין מספיק בתי כנסת באשקלון?
כשאני מגיע לבית כנסת, לרוב אני נאלץ להתפלל בחוץ תחת כיפת השמיים, מפאת הצפיפות בפנים. אי אפשר להכניס לשם סיכה, והמצב דומה גם בבתי כנסת רבים אחרים בצפון אשקלון. זה לא מכבד את המעמד, שמתפללים נאלצים להידחק אחד לשני

הדברים אמורים בעיקר בקשר לצפון העיר אשקלון. האזור שם מתפתח בקצב מסחרר, אבל המוסדות הרוחניים לא. למעשה, כמעט ואין מוסדות רוחניים באזור זה.
באופן אישי, אני מתגורר בצפון העיר, ובתור אדם דתי, זה מאוד מפריע לי. כאשר אני מגיע לבית כנסת בערב שבת, לרוב אני נאלץ להתפלל מחוץ לבית הכנסת ומתחת כיפת השמיים, מפאת הצפיפות בתוך המקום.
אי אפשר להכניס סיכה לבית הכנסת הסמוך לביתי, ואני יודע שהמצב דומה גם בבתי כנסת רבים אחרים בצפון העיר. אין זה מכבד את המעמד, שמתפללים נאלצים להידחק אחד על השני, בגלל הצפיפות הרבה.
עדיין באותו עניין: לפני כשבוע פורסם בזמן הדרום וב nrg מקומי, שיו"ר שכונת המפונים באשקלון, מר יוסי דיין, החליט לצמצם את שטח בית הכנסת שלהם, על מנת שיהיה להם חדר ישיבות יותר גדול. קראתי, ולא האמנתי למה שאני קורא. מה החוצפה הזו? לוותר על בית כנסת, בשביל איזה משרד? איפה כאן שיקול הדעת שלכם? מה יותר חשוב – שימור המסורת היהודית או לקשקש בישיבות חסרות תכלית?
על זה בדיוק אני מדבר, כשאני אומר שחייבים להקצות קרקעות נוספות למוסדות דת. חשוב לציין את סגן ראש העירייה, שמעון כהן, שלדעתי לא מקבל קרדיט מספיק על העשייה שלו בנושא הקצאת הקרקעות האחרונות. מבדיקה שעשיתי, גיליתי שהוא נלחם ללא הרף בנושא.
בטור זה הייתי רוצה להעניק לו צל"ש כי זו עשייה מבורכת במיוחד,
אי אפשר שלא להעניק גם ציון לגנאי לשאר קברניטי העירייה, שלא שועים לבקשותיהם של אנשי הציבור הדתי בעיר ומעדיפים להשקיע את הכסף הזה בעוד ועוד פסטיבלים וחגיגות למיניהם.
עניין נוסף שעליו התבקשתי לכתוב בטור שלי הוא נושא החתולים בעיר. גם בנושא זה פורסמה כאן כתבה בשבוע שעבר, ולאחריה, תושבים רבים אמרו לי שהיא ביטאה את מצוקתם שלהם.
גם בשכונה שבה אני מתגורר – שהיא אחת החדשות בעיר – יש מכת חתולים. אומנם אצלי הם לא חודרים לבתים, אבל הם מייללים בקולי קולות לאורך כל הלילה ולא מאפשרים לתושבים לישון כמו שצריך.
בכתבה שפורסמה בשבוע שעבר לא צוין שבעיית החתולים בעיר החלה מאז שבאשקלון עברו להשתמש בפחי אשפה מוטמנים. החתולים לא מצליחים להיכנס לפחים אלה ונותרים מורעבים ומייללים בחוץ. חבר המועצה אורן שני הוא האיש שהכניס את הפחים המוטמנים לעיר.
אם לא הייתי כותב עליו דברי ביקורת בשבועות האחרונים, אז הפעם הייתי שופך את מלוא חמתי על הפרויקט שלו, אבל כדי שלא יגיד שיש כאן מגמתיות נגדו, אני אוותר לו הפעם. ובכל זאת, צריך לבחון מחדש את נושא הפחים המוטמנים, אולי זה ייתן פיתרון לבעיית החתולים.