חברים למשק: הצצה לחיי משפחת רביד מקיבוץ גליל ים
לינדה, ילדה טובה סן פרנסיסקו, הגיעה כמתנדבת לקיבוץ גליל ים ב-1971 יחד עם חברה טובה. כבר אז הכירה את שלומי, בן המשק, אבל בכל זאת חזרה ללימודים באוניברסיטה בארצות הברית. רק כעבור שמונה שנים עלתה לארץ, והקשר ביניהם התמסד רשמית
פרנסה: לינדה היא אחות מוסמכת, שעבדה בעבר בבתי החולים הדסה ותל השומר, לאחר מכן במרפאת גליל ים, וכיום היא עובדת בחדר התאוששות בבית החולים מאיר בכפר סבא לאחר תקופות שעבדה במיון ובטיפול נמרץ. שלומי, ד"ר לפילוסופיה, עוסק במיזם משותף לסוכנות היהודית, לקהילה היהודית בניו יורק ולקרן נדב, המנסה להגדיר ולאפיין
שליחות: לינדה ושלומי היו בשליחות בסן פרנסיסקו (שבע שנים מתוך 15 השנים האחרונות), שבמסגרתה הקימו וניהלו מרכז ישראלי. לאחר שובם התגייסו בהתנדבות, בעקבות בנותיהם, למיזם חברתי של סיוע לפליטים סודנים ששוחררו ממעצר והתגוררו ביד חנה. לפני השינוי בקיבוץ היה שלומי מאוד מעורב וכיהן כמזכיר. לאחר שובו מהשליחות שימש יו"ר מועצת הקיבוץ, והוא מעורב בהקמת ועדה לעזרה הדדית ("פעילות די מינורית").
השורשים שלה: הוריה של לינדה, הילדה (83) ואריק (85) גטמן, שניהם מגרמניה, הגיעו בצעירותם עם הוריהם לארצות הברית ערב מלחמת העולם השנייה. היא הגיעה לניו יורק, הוא לסן פרנסיסקו. הוריהם הכירו עוד בגרמניה, וההיכרות ביניהם נוצרה כשמשפחתה של הילדה הזמינה את אריק לארוחת שבת כששירת בצבא. לאחר נישואיהם עברו לסן פרנסיסקו. הילדה עבדה כמזכירה וכעובדת סוציאלית. אריק היה מורה ומנהל בית ספר יסודי, לאחר מכן לימד ויעץ לסטודנטים ישראלים במכללה, וכיום הוא מרצה בבתי אבות. ללינדה יש אחות, לסלי (57) בסבסטופול, קליפורניה.
השורשים שלו: הוריו של שלומי, חנה ז"ל ומישה ז"ל רביד (רבינוביץ), עלו מפולין לפני המלחמה והכירו בגליל ים. חנה הייתה מחנכת וגם המשוררת של הקיבוץ. מישה היה מורה להיסטוריה, הרצה באפעל ובמכון האפרו-אסיאני של ההסתדרות, שימש כשגריר ישראל בגינאה וכקונסול כללי בלוס אנג'לס, ולאחר מכן ניהל מחלקה בסוכנות היהודית. לשלומי יש אח, דובי (63), בגליל ים.
און אנד אוף: היא הגיעה לגליל ים ב-1971 כמתנדבת יחד עם חברה טובה שלה. ההיכרות ביניהם נוצרה באותה תקופה ("לא ניכנס לפרטים"). לאחר מכן חזרה ללימודים באוניברסיטה בארצות הברית, ועלתה לישראל רק כעבור שמונה שנים. בכל אותן שנים הם שמרו על סוג של קשר און אנד אוף. ב-1979 החליטו למסד את הקשר.
ההתמסדות: ב-1981, בגליל ים ("על מדרגות חדר האוכל, עם פרחי בוגונווילאה בשיער").
מעורבות – הדור השני: ענת, שתינשא בקרוב לעומרי כוכבי, משלימה תואר שני בלימודי ביטחון באוניברסיטת תל אביב. יסמין סיימה תואר ראשון בלימודי פוליטיקה, ממשל ומגדר באוניברסיטת בן גוריון, מסייעת לחיות עזובות, מעורבת חברתית ופוליטית, עומדת לצאת לשנת התנדבות בכפר ליתומים ברואנדה. מעיין לומדת לימודי מזרח תיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, פעילה חברתית ומעורבת באגודת הסטודנטים, השתתפה בתוכנית סיוע לפליטים טיבטים בהודו מטעם האוניברסיטה. אופק, שנולד כפג וגדל להפליא, משרת בנח"ל כחבר גרעין אמנויות לאחר שנת שירות. כולם מתגוררים בגליל ים.
שכונת הבנים: השכונה נקראת 84, לציון השנה שבה הסתיימה בנייתה. שכונה ראשונה של בתי קבע לדור הבנים בגליל ים. בתים דו-משפחתיים ששטחם היה כ-60 מ"ר לפני הלינה המשפחתית, ולאחר מכן הורחבו עד לכ-100 מ"ר (לינדה: "השכן הצמוד שלנו הוא דובי, אח של שלומי").
זיכרונות מאפריקה: הסלון שהורחב מחובר למטבחון ומכיל שולחן אוכל, ארונות לכלי מטבח ולספרים, מדפים ופינת ישיבה בצורת ר' מרופדת בכריות בצבעים חמים ("היה לנו חשוב שלכל המשפחה יהיה מקום על הספות"). על הקיר תמונת אנשים רוקדים, שצוירה על ידי פרלי פלציג, ועברה בירושה מההורים של שלומי; תמונת אותיות רוקדות, שצוירה על ידי ידיד של לינדה, ותמונה של ספירות הקבלה, שציירה ידידה משותפת. ליד הכניסה תלויה ברכת שלום מקרמיקה שנוצרה על ידי אחותה של לינדה, ובמקומות שונים פזורים פסלים מתקופת השליחות של אבא של שלומי באפריקה.
קניות: קצת בכלבו, קצת בפרש-מרקט בכניסה לקיבוץ, קצת בטירה, קצת בסופרמרקטים באזור.
בילויים: ביקורים משפחתיים ואצל חברים.
מאכלים: סלט, לזניה, אוכל סיני, אוכל הודי (לינדה: "חשוב לי שתהיה ארוחת ערב משפחתית מסודרת").
הפרטות ושכר דיפרנציאלי: קיבוץ גליל ים מופרט ומתנהל במודל רשת הביטחון זה כחמש שנים.
לינדה: "חלום חיי היה להצטרף לחברה שיתופית ושוויונית. חבל שזה נגמר". שלומי: "כתבתי את הדוקטורט שלי בתחילת שנות ה-90 על השינוי בקיבוץ. לא אהבתי את השינוי, אבל הבנתי שזה רצון החברים. אהבתי יותר את הקיבוץ השיתופי".
מצב כלכלי: סביר.
עושה להם את היום: אצל לינדה – הצלחה במאבק למען עניין צודק ("אני מנהלת מאבק מול קופת חולים נגד גבייה לא מוצדקת של תשלום אצל חולה שטיפלתי בה"); אצל שלומי – כשהוא וילדיו תורמים בדרכם לכך שהעולם יהיה טוב יותר ("הבנות שלי עזרו לפליט מסודן להתאחד עם משפחתו בקנדה").
טוב להם בקיבוץ (ציון מ-1-10): לא מעוניינים לתת ציון ("טוב לנו עם החברים בקיבוץ, אבל לא קל לנו עם השינוי האידיאולוגי").
קיבוץ גליל ים נוסד ב-1934 כקיבוץ עירוני בתל אביב, ב-1943 עלה על הקרקע במקומו הנוכחי, נמצא סמוך להרצליה, מונה כ-220 חברים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם