בגובה העיניים עם איציק קלה
הוא נולד במעברת תלפיות וחי בקטמונים. הוא משתדל לא להיות עצוב ולשמח אנשים. הוא היה חזן ושיחק בקבוצת הנוער של בית"ר ירושלים. הוא הופיע בקיסריה פעמיים. וחוץ מלשפוך זבל הוא לא עושה כלום בבית. 1,423 מילים עם איציק קלה (57), נשוי + 4, זמר ויוצר שהחלום הכי גדול שלו זה להופיע בשמחות של כל נכדיו
"זה הדבר שהכי מרגש אותי בעולם. אמא שלי הביאה לעולם 12 ילדים, כולם נולדו בעיראק ובכורדיסטן, ואני היחיד שנולדתי במעברה בתלפיות. זה מרגש אותי עד כדי דמעות.
"הכול היה צריפים, לא היו כבישים ואם היה משהו זה היה כביש קטן וצר. כל אזור תלפיות היה צריפים, כולם היו אחד בתוך השני, ובניגוד להיום כולם הסתפקו במה שהיה, ולא היה. אני מגדיר את זה כך: אז, כשלא היה כלום, היה הכול, והיום יש הכול ואין כלום".
ישיבה
"חונכתי וגדלתי מגיל עשר בחזנות, הייתי חזן בית כנסת. אני אדם מאמין מאוד, מניח תפילין כל יום. לא נסעתי בשבת מעולם ולא הופעתי בשבת בעד כל סכום שבעולם כי גדלתי בבית דתי מאוד. בישיבה למדתי תורה".
תיכון
"למדתי בתיכון ברנדס, ליד בויאר, אבל שילבתי לימודים ועבודה. מאחר שהמצב הכלכלי בבית היה קשה מאוד, שלוש-ארבע פעמים בשבוע עבדתי בשליחות כדי לממן את עצמי, לקנות ספרים. היה קשה מאוד, אבל עשיתי את זה בהמון אהבה".
רחמים עמר
"מורי ורבי, עטרת ראשי, מי שגילה אותי בגיל עשר. התייתמתי בגיל שלוש מאבי ואנחנו בית שכל כולו מוזיקה. רחמים גילה את הכישורים שלי והיה בשבילי אבא לכל דבר. הוא לימד אותי חזנות, תווים ונגינה, ונגינה בבוזוקי, עוד ומנדולינה. אם הגעתי למשהו זה רק בזכותו. הוא גם אמר לי פעם, ואני לא אשכח את זה לעולם, 'אתה תהיה הזמר הכי מקצועי בז'אנר המזרחי בגלל היסודות שאני מלמד אותך', והוא צדק".
ירושלים
"כל העולם. בלי ירושלים אני פשוט לא יכול להתקיים. אני במקצוע בערך 40 שנה, ויכול לומר לך שאני לא מחליף את ירושלים בשום מקום בעולם. ירושלים היא עיר הקודש, זו העיר הכי מיוחדת בכל העולם, לא רק שלנו. אנשים מגיעים לכאן ומשתגעים. כשאני עולה בשער הגיא הנשמה שלי חוזרת. ירושלים היא אחת ויחידה בעולם".
מועדון "הפלקה"
"זה היה המועדון שכל זמר היה חולם להופיע בו בשנים עברו. לא כל זמר היה יכול להגיע למועדון 'הפלקה'. בתל אביב היו הרבה מועדונים. הופעתי שם המון פעמים והתרגשתי, כי זוהר ארגוב היה מופיע שם והיינו חברים טובים מאוד.
"בפעמים הראשונות שהופעתי שם הרגשתי כאילו אני מופיע במועדון 'הפלקה' באתונה. זה היה מקום של להלל ולשבח. כשהגעתי לשם בפעם הראשונה ממש התרגשתי, זה היה מיוחד. אנשים עם חליפות הגיעו לשם והייתה במקום אווירה מיוחדת".
מועדון "הקליק"
"הופענו שם אני, זוהר ארגוב, חיים משה ומרגלית צנעני. זה היה מועדון ברמה גבוהה ברחוב יפו. בשנים ההם לפתוח מועדון כזה בהשקעה כזו זה היה מיוחד".
מועדונים
"סוג המועדונים היום הוא קצת שונה ממה שהיה. אנשים אוהבים לבלות, לשמוע מוזיקה מזרחית, וזה טוב שיש מועדונים. אני כבר לא מופיע במועדונים. הופעתי במועדוני לילה במשך 30 שנה בשלג ובגשם. אגב, מי שרוצה להצליח צומח מאותם מועדונים ואסור לשכוח את זה".
זוהר ארגוב
"תמיד כשאני שומע את השם שלו עצוב לי. הייתה לו נשמה מיוחדת מאוד, הוא היה חבר קרוב מאוד שלי למרות שהרבה אנשים לא ידעו את זה בהתחלה. חשוב לציין שזוהר ארגוב לא למד מוזיקה ובורא עולם חנן אותו בקול אדיר ושמיעה אבסולוטית. כשהוא עלה ב'קליק' ואני הייתי עולה להופיע אחריו הוא היה אומר, 'אני רוצה להזמין את מורי ורבי'. הוא אהב אותי כמו שאני אהבתי אותו, הוא היה אדם מקסים. מה לעשות שהמזל שלו היה להגיע לאן שהגיע, אני לא מאחל את זה לאף אחד.
"ראיתי
"מנטה"
"תחנה שעשתה המון למוזיקה המזרחית. כמי שביצע תקליטים בשנים עברו וחיכה ברשות השידור שעות שישמיעו שיר שלו, פתאום אני מגיע לתכנית של 'מנטה' ומושמע באוזני כל עם ישראל. בעיניי ירון אילן הוא עמוד השדרה של המוזיקה המזרחית. בלעדיו לא היינו מגיעים לאן שהגענו, ואני חותם על זה בחותמת אצבע. אני מברך אותו ואת שמעון פרנס. פרנס שידר פעם בשבוע ביום שישי ברשת גימ"ל, והיינו מחכים לזה כל השבוע. זה לא מה שיש היום, עם כל התחנות האזוריות".
קיסריה
"חלום של כל זמר, המקום הכי מיוחד להופיע בו מבחינה אקוסטית. כשהופעתי שם זה היה חלום שהתגשם, שלי וגם של הקהל שלי, הוא דרש זאת ממני. ברוך השם, הגעתי לקיסריה והיה מפוצץ".
שוביניזם
"חוץ מלשפוך זבל, אני לא עושה כלום בבית".
מוזיקה מזרחית
"מוזיקה היא שפת עולם. המוזיקה המזרחית האורגינלית היא מוזיקת אגן הים תיכון. לשיר מוזיקה מזרחית אותנטית, חצאי טונים, רבעי טונים, זה קשה יותר מכל מוזיקה אחרת. הזמנים השתנו וזה לא אותם טקסטים ולחנים. כנראה הזמן עושה את שלו, ואולי זה יחזור שוב".
משפחה
"הדבר הכי חשוב בחיים, האל"ף בי"ת. אפרופו, אם לזוהר ארגוב הייתה משפחה מסודרת שהייתה תומכת בו, אולי הוא לא היה מגיע למצב הזה".
חתונות
"אני מופיע מעל 35 שנה בחתונות, זה הדבר שנותן לי את הסיפוק הכי גדול. מבחינתי אין דבר יותר טוב מלשמח אנשים. זה מופע אחר מאשר בהיכלי תרבות, זה סוג של מופע שאת מתחברת לקהל, מרקידה אותו, משמחת אותו. יש סיפוק בזה שאחרי המופע אנשים באים ומנשקים אותך מימין ומשמאל. אני מגיע הביתה עייף אבל מסופק מזה ששימחתי אנשים, נתברכנו בזה".
אלכוהול
"אני לא שתיין, אני עושה לחיים עם קצת יין".
ניר ברקת
"איש נחמד מאוד, איש טוב, אהבתי אצלו שהוא אדם ישר. הוא ראש עירייה מצוין לדעתי, ואני מאחל לו בריאות וקדנציה נוספת".
מס הכנסה
"עושים את העבודה שלהם נאמנה".
קטמונים
"שכונה שגדלתי בה. מהמעברה עברנו לקטמונים ומאז ועד היום אני נמצא שם, בסמטאות האלה של יום שישי, כשאת מריחה את הריחות של הקובה והדגים".
אלבומים
"האלבום שאני מוציא עכשיו, בעזרת השם, יהיה האלבום ה~31".
קהל
"מה שעושה את הזמר. אני מודה להשם יתברך שיש לי סוגי קהלים רבים מאוד בכל הארץ. איפה שאני מופיע אני רואה את האהדה והאהבה של הקהל הזה, וזה מה שנותן לי כוח להמשיך הלאה. כל הזמן אני מודה לבורא עולם שנתן לי את האהבה הזו".
עצב
"אני איש שאוהב לצחוק כל הזמן. אין שמחה לאיד בעולם הזה. יש גם ימים קשים, אבל אני משתדל תמיד לשמח. דווקא אם אדם נמצא בעצב צריך לשמח אותו, כי עצב זה דבר לא בריא. אחד הדברים שמביאים מחלות לאדם, לא עלינו, זה העצב ואכילת הלב. צריך לשמוח עם מה שיש".
נגינה
"למדתי אצל מורי ורבי רחמים עמר לנגן במנדולינה. את המנדולינה הראשונה שלי קנה לי שר הפנים דאז ד"ר יוסף בורג. אמרו לו שיש ילד יתום שצריך לעזור לו והוא קנה לי את המנדולינה. לימים אני אומר לך שלא יכולתי ללמוד כי לא היה כסף. אחר כך למדתי לנגן בעוד, בוזוקי, גיטרה וגם חליל. בשנים האחרונות אני יותר שם דגש על הלחנה. מי שמחובר לזה לא יכול בלי נגינה, זו נשמה בפני עצמה".
חלום
"החלום הכי גדול שלי הוא להופיע בשמחות של כל הנכדים שלי, בעזרת השם. בשבילי זו סגירת מעגל".
כורדים
"אחת העדות המבורכות שיש בארץ. אני שמח שאני שייך לעדה הזו, אני גאה בה. לא בגלל שאני ממוצא כורדי, אני חושב שכורדים הם אנשים עם רוחב לב, הבית פתוח. לא נתקלתי בכורדים בלשכת תעסוקה, זה רק אומר כמה הם אנשי עמל.
"אני אוהב מאוד את המאכלים הכורדיים, ואגב אומרים שהמאכלים הכורדיים הם בריאים מאוד, למשל חיטה, קובה, יפרח עדשים, אלה מאכלים שאני חולה עליהם".
פעילות גופנית
"אני הולך 30 ק"מ בממוצע בשבוע".
העיר העתיקה
"הפעם הראשונה שקניתי את העוד עם רחמים עמר, ולא אשכח את זה כל ימיי, הייתה בעיר העתיקה, ברחוב חארט אל-נאסרה. קנינו את העוד בגיל 12 בערך, והרחוב הזה תמיד מרגש אותי. רחמים בא איתי ולא אשכח את השם של האיש שקנינו ממנו את העוד, מר יוחנה. הוא היה נוצרי שבנה עודים".
הצלחה
"אני מודה לבורא עולם יום~יום על המקום שאני נמצא בו. אני חושב שאלוהים בירך אותי ונתן לי את מה שלא קיבלתי בילדותי וזו ברכה גדולה. שנמשיך כך להצליח".
עברית
"השפה העשירה בעולם. חשוב לדעת ששליח ציבור שקורא בתורה צריך להוציא ידי חובה את כל המתפללים על ידי כך שיבטא נכון את החי"ת והעי"ן. מפריע לי שלא מבטאים נכון את האותיות האלה. אני אוהב שמבטאים את האותיות הגרוניות כמו שצריך".
רינגטונים
"תודה לאל, מושמעים בכל הארץ".
בית"ר ירושלים
"קבוצה שגדלתי בה. הייתי שחקן בית"ר ירושלים בקבוצת הנוער. אני מרגיש שהם חוזרים לעצמם, זו קבוצת הילדות שלי, אני חולה עליה. שרתי על הקבוצה כמה פעמים בגביע ובאליפות".
ערוץ 24
"כמי שראה ימים קשים מבחינה תקשורתית, אני שמח מאוד שיש את הערוץ הזה. אני שמח לפתוח את הערוץ ולשמוע כל זמר".
איציק קלה
"היה ונשאר אותו אדם, ויישאר אותו אדם לעד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם