עוד ווינר מבית טפירו: האימפריה הפיננסית של חיליק
בגיל 37, אחרי שכמעט פשט את הרגל, הגשים חיליק טפירו את חלומו להיות עשיר, עם חברה המנהלת נכסים בשווי 1.1 מיליארד שקלים. הוא מספר על הדרך הלא פשוטה שעבר, על המלחמה שהוא מנהל מול משרד האוצר, על התמיכה מהמשפחה וכמובן על האח הקטן מאיר
טפירו מוצא גם זמן לעמוד בראש פורום הסוכנויות הפנסיוניות בישראל, ונאבק במשרד האוצר בנושא הפחתת דמי הניהול של חברות הביטוח ובתי ההשקעות.
התעשרותו של טפירו לא קרתה בין לילה כתוצאה מאקזיט מתוזמן היטב או ממציאה טובה בשוק הנדל"ן. הייתה תקופה שגם הוא "הידק את החגורה", ואף ניצל מפשיטת רגל. בראיון מיוחד מספר טפירו, יליד קרית אתא וחיפאי בהווה, על הנפילה, ההתאוששות, היחסים עם אחיו, הכדורסלן מאיר טפירו, וכמובן - נותן מספר טיפים חשובים להתעשרות נבונה.
טפירו גדל בבית חרדי, אח לארבע בנות ומאיר טפירו אחד. כמו אחיו, מאיר, גם הוא הבין כבר בגיל צעיר שאורח החיים הדתי לא מתאים לו, וחזר בשאלה, דבר שלא הביא להתנתקות מבית הוריו. "ההורים עדיין דתיים מאוד", הוא מספר. "חלק מאחיותיי דתיות, והבית נשאר בית דתי. המשפחה עורכת שולחן שבת יחד, וכולם מכבדים את המסורת".
בצבא שירת כלוחם בגבעתי, שם הכיר את אשתו, קרין. בתום השירות נרשם למכינה בטכניון. אחרי שנה אחת הבין שטכניון לא בשבילו, ארז תרמיל, ונסע לחפש את עצמו במזרח יחד עם אשתו לעתיד. כשחזר החל ללמוד כלכלה וניהול באוניברסיטת חיפה, ובמקביל עבד כמאבטח בנמל חיפה.
את עתידו המקצועי מצא, תאמינו או לו, דרך מודעה בעיתון: "קראתי שמחפשים סטודנטים שנה א' לכלכלה, בחברה לייעוץ פיננסי". שנה אחת הספיקה לו כשכיר בחברה, עד שהבין שהוא נולד להיות עצמאי, ופתח עסק עצמאי לייעוץ פיננסי בשותפות עם חבר.
שני החברים ניהלו את העסק מחדרי האוניברסיטה, כפי שטפירו מסביר: "הרעיון היה ללמד צעירים כיצד לחסוך כסף, ולהסביר להם על הטבות המס שמגיעות להם. שאפנו ללוות את אותם סטודנטים גם לאחר הלימודים, עם הכניסה לעבודה קבועה והקמת משפחה, אבל מהר מאוד הבנו שחיסכון לא ממש מדבר אליהם".
אך גם טפירו ושותפו הבינו מהר
"תפקידו של השותף היה לדאוג לעתידו הכלכלי של העסק, כלומר להפיק מוצרים שההכנסה מהם היא הכנסה עתידית, בעוד אני דאגתי להווה וטיפלתי בתיקי הלקוחות הקיימים", הוא נזכר. "ראיתי שבפועל הוא לא דואג לעתיד, וחשבתי שאין טעם להישאר שותפים".
הפרידה של טפירו מהשותף כללה החלטה אמיצה ומסוכנת, שכמעט וריסקה את אותו לחלוטין: "כשהחלטנו להיפרד לקחתי על עצמי את כל חובות העסק. אמרתי לו, 'קום ולך. תשאיר לי את החובות, אבל גם את הלקוחות'. באותה תקופה נולדו לי שני ילדים (כיום טפירו הוא אב לארבעה, ש"ג), ורכשתי דירה מפוארת בשדרות הנשיא. זו הייתה מעמסה כלכלית גדולה מדי, והייתי צריך לנסות ולכסות מינוס רודף מינוס.
"החברה הייתה במצב של הפסד, ופיטרתי כמעט את כל העובדים, עד שבשלב הסופי של ההידרדרות נותרתי יחד עם פקידה אחת וזהו. פיטורי העובדים הביאו לכוח מכירה קטן, וההכנסות היו בהתאם, זעומות. הייתי עם הגב לקיר".
מה היה השפל הכי גדול אליו הגעת?
"קודם כל בסביבה הקרובה ניסו לשכנע אותי לסגור את העסק, ולמצוא עבודה כשכיר בתור יועץ פיננסי. אמרו לי שעם הניסיון שרכשתי יחטפו אותי בשוק העבודה, אבל אני האמנתי לאורך כל הדרך בהתאוששות העסק ופריחתו. ידעתי שזו שנה של להיות או לחדול, ועשיתי הכל כדי לא לפשוט רגל.
"מכרתי את הבית המפואר שלי ועברתי לגור בשכירות בדירה ישנה ומסריחה כדי להחזיר חובות. לוויתי כספים מבני משפחה וחברים, גם אחי מאיר עזר לי. זו הייתה תקופת שיא בקריירה שלו, אבל אין מה לדאוג, הוא כבר קיבל הכל בחזרה. הגעתי למצב שההורים היו מביאים לי בסוף השבוע סלים עם אוכל לשבת, ממש חייתי מהיד לפה".
ואיך אשתך התמודדה עם הקריסה הכלכלית?
"קרין תמיד האמינה בי, למרות הקשיים, ולכן חלק גדול מההצלחה שלי היום רשום על שמה. היא אחות אקדמאית במקצועה, ובתקופות הקשות היא הייתה עובדת משמרות כפולות בבית חולים ובבית אבות. אני חושב שגבר לא יכול להצליח בלי התמיכה של בת זוגתו".
כיצד הצלחת בסופו של דבר לאושש את העסק?
"בסוף 2004 החליט המפקח על הביטוח באוצר להוריד את העמלות של סוכני הביטוח ב-80 אחוזים. מנגד עשה האוצר שינוי בתחום קופות הגמל, והכריח את הבנקים למכור את קופות הגמל שלהם לבתי השקעות פרטיים, כדי ליצור תחרות בשוק.
"בפועל מה שקרה זה שמצד אחד הבנקים מכרו את קופות הגמל, ומצד שני, עד שהנכסים עברו בפועל, הם היו חייבים להמשיך לתת ייעוץ ללקוחות שלהם, אבל היה אסור להם. אז אני נכנסתי לתמונה, והחברה שלי שימשה כחברת ייעוץ חיצונית לבנקים ולבתי ההשקעות. נפגשנו עם לקוחות של הבנקים, שהיו צריכים ייעוץ, וכך הרווחנו מאות מיליוני שקלים. זו הקפיצה הגדולה של העסק.
"הבנקים הם כוח הפצה אדיר, ואנחנו גייסנו בשנה אחת כמות לקוחות שמגייסים בשלוש שנים. עקב כך, החל מ-2005 החלה החברה שלי להיות שחקן מוביל בענף, ודווקא בתקופה שכולם פיטרו עובדים - אנחנו גייסנו עוד עובדים חדשים. אני השקעתי כספים כשכולם רק חסכו".
ההתאוששות של טפירו הייתה מקצה לקצה. הצמיחה של החברות בבעלותו, "טפירו שיווק פנסיוני" ו"פלטינום ניהול השקעות", הביאה בתי השקעות מובילים להאמין ביכולותיו לגייס לקוחות חדשים, והם הזרימו אליו עוד ועוד כספים בכל חודש.
ב-2007 קיבלה ההצלחה של טפירו גושפנקא בדמות עסקת ענק, שהביאה לשותפות בינו לבין בית ההשקעות המוביל "אלטשולר שחם", שלא החזיקה מעמד זמן רב: "ב-2009 רכשתי את 50 אחוזים מהאחזקה שלי בחזרה, מכיוון שממילא את כל החשיבה והאסטרטגיה ניהלתי בעצמי, כך שלא ראיתי צורך בשותף".
באותה שנה החל טפירו לרכוש עסקים בדמות עסקיו, רק קטנים יותר: "רכשתי את תיקי הלקוחות שלהם, וכיום החברה שלי נחשבת לאחת מחמש המובילות בארץ בתחום הפנסיוני. 'טפירו שיווק פנסיוני' מנהלת נכסים בשווי מיליארד ומאה מיליון שקלים, ושוויה נאמד ב- 20 מיליון שקלים. 'פלטינום ניהול השקעות' מנהל 250 מיליון שקלים, ושוויו נאמד ב- 7 מיליון שקלים". לטפירו עשרות עובדים ואלפי לקוחות, רבים מהם מאזור הצפון.
"עם התלהבות גדולה, והנאה רבה מהעשייה. אני אוהב את מה שאני עושה, וטוב בזה. נכון שזה חריג בענף שלנו להיות בעלים של עסק כל כך גדול בגיל צעיר, אבל זה מה שרציתי תמיד, ולא ויתרתי גם ברגעים הקשים. כך הגשמתי את החלום שלי בגיל 37, אבל יש לי עוד חלומות להגשים".
מה למשל?
"בימים אלו אני מכניס שותף אסטרטגי גדול מאוד גם לבית ההשקעות שלי, וגם לגוף הפנסיוני, כשהמטרה היא להפוך לגוף הפנסיוני המוביל בישראל. השותף ירכוש נכסים בשווי שני מיליארד שקלים, כך שעד לסוף שנת 2011 אנחנו צפויים לנהל ארבעה מיליארד שקלים, שזה נדיר בתחום. בדרך כלל לא מגיעים אפילו לחצי מהסכום".
סיפורו המופלא של חיליק טפירו, שהצליח לעלות ולטפס מתהומות ולהגיע עד לפסגה בתחום הפיננסיים, מזכיר את הווינריות שמאפיינת את אחיו הכדורסלן מאיר. ב-1994 הגיע טפירו הצעיר להפועל תל אביב מאליצור קרית אתא, ובדרבי באותה עונה ניצח במו ידיו את היריבה המושבעת מכבי.
מכבי כבר הספיקה להוליך באותו ערב ביתרון גדול של 18 נקודות, יתרון שנופץ עם הבומבה של טפירו בשנייה האחרונה של המשחק. מאז אותו משחק בלתי נשכח, קלע מאיר סלי ניצחון נוספים במדי הקבוצות השונות בהן שיחק, ונחשב לאחד השחקנים הווינרים ביותר בכדורסל הישראלי.
אתה חושב שאתה ווינר כמו מאיר?
"בסופו של דבר קורצנו מאותו חומר. כמוני, מאיר הגיע מקרית אתא, והיינו צריכים להסיע אותו לאימונים הלוך ושוב, עד שהוא מצא את עצמו בקבוצה גדולה. שנינו לא ויתרנו, רק שעשינו זאת בתחומים שונים. המשותף לנו הוא הרצון להצליח, שהיה חזק יותר מכל הקשיים, וגבר עליהם".
ייעצת לו לאורך הקריירה?
"הוא נועץ בי לפני כל חתימה שלו. אם הוא מתלבט בין שתי הצעות מקבוצות שונות הוא משתף אותי, אבל בסופו של דבר הוא מקבל את ההחלטות שלו בעצמו".
ומה אתה חושב על החתימה שלו בקבוצתו הנוכחית, העולה החדשה מכבי אשדוד?
"זה מהלך נכון בשבילו, מכיוון שהוא אוהב את המשחק. ובגילו, 35, יש לו הרבה מקום להתבטא בקבוצה כמו אשדוד, גם ברמת ניהול המשחק. מאיר לא היה יכול לשבת על הספסל בקבוצה גדולה, הוא חייב לשחק, ובאשדוד לא שופטים אותו וחותכים אותו על כל החטאה. לדעתי זה מהלך מאוד נכון בשלב הזה של הקריירה שלו".
עוד מן המשותף לאחים טפירו, הוא העיסוק בספורט. בשעות הפנאי רוכב טפירו על אופני הרים, ופעם בשנה נוסע עם חברים לרכב בהרי האלפים. חוץ מזה, הוא גולש סנובורד, ופוקד את חדר הכושר ושיעור הספינינג באופן סדיר, פעמיים בשבוע.
נחזור רגע לעסקים. בין השאר אתה משמש כיו"ר פורום הסוכנויות הפנסיוניות בישראל, במה אתם בדיוק עוסקים?
"הקמתי את הפורום בעקבות לחץ תקשורתי גדול של משרד האוצר, שהתערב בדמי הניהול שגובים בתי ההשקעות, חברות הביטוח והסוכנים הפנסיוניים. אנחנו הגורם המקצועי שמייעץ ללקוחות איך לנהל את הכסף שלהם, איך לחסוך לילדים, איך לדאוג לפנסיה.
אנחנו רואים שבשבועות האחרונים הנושא הזה יורד מסדר היום, והמפקח על הביטוח במשרד האוצר הודיע שייתן ללקוחות לקבוע כמה הם מוכנים לשלם, בעבור הניהול הפיננסי שלהם. אני חושב שבסופו של דבר העתיד הכלכלי של הלקוח תלוי בידיהם של סוכנים מקצועיים, וזה עולה כסף.
"אני אתן לך דוגמא: אם אני רוצה בשתיים בלילה לשתות קולה קרה, אני משלם 20 אחוזים יותר על בקבוק קר שאני קונה בדראגסטור, והתוצאה היא שאני מקבל את מה שרציתי. באותה מידה, אנחנו, היועצים, תמיד זמינים ללקוח, והוא יכול לקבל ייעוץ פיננסי בכל נושא שהוא רוצה, וכל זמן".
לסיום, השאלה החשובה מכולן - מהו סוד ההצלחה שלך?
"חיי המשפחה. זה משהו אחד שלא ויתרתי עליו לאורך כל הדרך, והם העוגן שלי. לא פספסתי אירועים משפחתיים, לא ויתרתי על הילדות של הילדים שלי, וזה משהו שמאוד חיזק אותי בתקופות הקשות.
בימינו, כשפעמים רבות הקריירה וההצלחה באות על חשבון המשפחה, אני אומר להיפך, מי ששומר על התא המשפחתי - נושא פירות בטווח הארוך.
"מעבר לזה, מי שרוצה להצליח חייב להסתכל כל הזמן להסתכל למטרה בעיניים, וללכת איתה עד הסוף. אין קיצורי דרך, לא מתעשרים ביום אחד, וחייבים לעבוד 20 שעות ביום, בטח בשלב ההקמה של העסק, כדי להצליח.
"כל הצלחה באה אחרי חוויית כישלון, ולכן לא צריך לפחד להעיז. גם כשכולם מסביב התכנסו, צמצמו הוצאות ופיטרו עובדים, אני לא חששתי להעיז והתרחבתי. רק כדי להרגיע אותך ואת השאר אני יכול לספר, שהיום אני עובד הרבה פחות קשה מלפני 3 שנים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם