מס גולגולת: כך ניסו בדואר לזמבר אותנו עם עמלה מרושעת
בוקר אחד צצה עמלה חדשה בדואר - "עמלת חבילה" - קיבלת חבילה קטנה מחו"ל? שלם 35 שקלים. למה? כי בישראל מותר. זאת התרבות השלטונית כאן. דפוק את האזרח כפי יכולתך
בטח קראתם ושמעתם על העמלה החדשה שדואר ישראל תכנן לגבות על חבילות שמגיעות מחו"ל. זה נוגע לכם אם אתם מזמינים למשל ספרים ודיסקים באמזון, אם אתם קונים באיביי, ואם יש לכם שכל והפסקתם לקנות סוללות, מצלמות, כלי עבודה ואלף מוצרים אחרים שחנויות בארץ עושקות אתכם במחירים מחרידים בעבורם, ועברתם לרכוש את כל אלה דרך האינטרנט באתרים בחו"ל במחיר הוגן.
לי באופן אישי הוא נוגע בעיקר כי אני משתייך לקבוצת האנשים שיש להם תחביב. לא חשוב איזה. זה לא עניין מסתורי כל כך. אני פשוט לא רוצה שתחשבו שאני ילדותי. אני באמת כזה, אבל אני לא רוצה שתחשבו שאני כזה, ובכל אופן מגיע סוף השבוע, יום שישי, אני מעמיס את הציוד על האוטו שלי ועף מתל אביב, משחק בצעצועים שלי, וחוזר בשבת בערב להעמיד פנים לעוד חמישה ימים שאני אדם בוגר.
יש הרבה אנשים כמוני. יש להם קיאקים, אופני שטח, אולטראלייטים, הם מטיסים טיסנים, עפיפונים, הם צונחים, הם דואים, והמכנה המשותף לכולנו, בעלי התחביב, הוא שאנחנו צריכים ציוד. הרבה ציוד. היינו שמחים לתרום את חלקנו לכלכלה בארץ, אבל כשאני צריך להחליט איפה לרכוש אביזר שעולה בארץ למשל 280 שקלים, ואני יכול למצוא אותו באתר בהונג קונג ב-16 דולר, ברור מה תהיה הבחירה שלי.
כשחנויות בארץ יוותרו על ההרגל לפשוט לי את העור, אני אחזור לקנות אצלן. עד אז השקלים שלי ינדדו לחו"ל. זה עניין כזה שאני לא אוהב שעובדים עלי יותר ממה שצריך. גם החברים שלי לתחביב ככה.
וככה פעמיים או שלוש בשבוע נוחתות אצלי בתיבת הדואר הודעות חביבות על דבר דואר רשום שהגיע לי מהמזרח הרחוק, ולפעמים גם מאמריקה, ואני הולך לדואר בשמחה, אוסף את הסוללה, את המצלמה, את האביזר לתחביב הילדותי שלי, וחי באושר, ועם לא מעט שקלים שחסכתי כשלא קניתי בישראל.
לפני חודשיים בערך זה התחיל. הפקידים בדואר שכבר מכירים אותנו התחילו ללחוש לנו שמשהו מתבשל. שהולכים לחסל לנו את החגיגה. התחלנו לגשש. חבוש במצנפת העיתונאי התחלתי לברר ברשות הדואר וברשות המסים. בהתחלה אמרו לי שכן, שמתוכנן מס חדש, אחר כך נבהלו ונסוגו, אמרו ששום דבר חדש לא מתוכנן, אבל השמועות המשיכו לזרום, אחר כך העסק התפוצץ בגדול. יש מס. ועוד איך יש מס.
קוראים למס החדש "עמלת חבילה". הוא בא לפני מכס, לפני מס ערך מוסף, לפני עמלת אחסנה, עמלת אשראי ולפני כל שאר העמלות המטורללות שהמדינה מפילה על האזרח שמקבל חבילה. קודם כול, לפני שאתה אומר בוקר טוב, לפני שאתה עובר בדרך צלחה, קיבלת חבילה לארץ, שלם 35 שקלים. הזמנת בורג בשני דולר מטייוואן, שלם עליו מס של 1,000 אחוז בסך 35 שקלים. הזמנת ספר מאמזון ב-10 דולר, שלם עליו מס 100 אחוז בסך 35 שקלים. רצית לנהוג בהיגיון כלכלי ולחסוך כסף, נגיד, על פנס, ורכשת אותו באתר דיל אקסטרים, מדינת ישראל קנסה אותך ב-35 שקלים והפכה את העסקה לבלתי כדאית.
וזאת אגב העמלה הקטנה המתייחסת לחבילות שערכן נמוך מ-50 דולר. אחר כך זה מטפס. אין דבר כזה בכל
החלטנו שלא נשב בחיבוק ידיים. שנעשה מעשה. התחילו עצומות בפייסבוק. פנינו לחברי כנסת. כתבנו להם. הרמנו טלפונים לבנים של. חברי הכנסת נכנסו לפעולה. פעם ראשונה שראינו פוליטיקאים מגיבים במהירות. הם קלטו את העיוות, הבינו את חוסר ההיגיון ופעלו. חבר הכנסת מאיר שטרית הגיש שאילתה דחופה לשר האוצר. חברי הכנסת אורי אריאל ונחמן שי ענו לנו מיידית שיבדקו את העניין בכובד ראש ויפעלו. חבר הכנסת כרמל שאמה וחבר הכנסת ניצן הורוביץ הגישו שאילתות לשר התקשורת. גם חברת הכנסת מירי רגב פנתה לשר התקשורת.
עברו שבועיים והלחץ עבד. אז יצא שר התקשורת משה כחלון, שהוא בכלל שר נחמד מאוד שדואג לאזרחים, והודיע שכל הנושא נעשה בלי אישור שלו, והוא לא אישר לרשות הדואר לגבות עמלה חדשה, והוא מסיר את הגזרה. מדובר אמנם על הסרת הגזרה רק על חבילות עד 50 דולר ועד שני קילוגרם בלבד, ומדובר רק על בינתיים, אבל בינתיים גם זה משהו.
אני לא מסבך אתכם בהיגיון מאחורי הטלת העמלה החדשה. זה קשור בהפיכה של דואר ישראל מרשות דואר לחברה פרטית, שאיכשהו נתן לרשות יתרון כלשהו על פני חברות שילוח פרטיות, שאלו בתורן הלכו לבכות לרשות המסים שזה לא פייר. אז מה עשתה רשות המסים כדי לרצות כמה בעלי עסקים כדי שיוכלו להמשיך להרוויח הרבה כסף? הנה בא החלק המקסים, האופייני כל כך למדינת ישראל: הטילה את העמלה הזדונית הזאת על החבילות שלנו. כלומר דפקה אותנו, האזרחים.
לאן שאתם לא הולכים, לאיזה משרד שאתם לא פונים, אתם משלמים אלף אגרות שונות ומשונות. מס מחשב, אגרת בולים, עמלת שולחנות, מלווה צפצופים, פיצוי כיס מרה, הסדרי חמצן - הישראלי הוא פרה חולבת - גרוע מפרה - חמור חולב. בכל פינה שהוא עובר בדרך, כמו בימי הביניים, האריס ישראלי פותח את הארנק, ומשלם למדינה העושקת הזאת כסף.
אז הפעם ניצחנו. אז מה. אפשר לקחת נשימה קטנה, לקום היום בבוקר, להעמיס את האוטו בציוד, לצאת לשטח, לחזור מחר בערב, להתיישב על האינטרנט, להזמין את הציוד ששברנו בשבת בלי להידרש לשלם עליו עמלה דרקונית. אז מה. בהודעת הדואר הייתה מילה קטנה שאמרה שהעמלה נדחתה בינתיים. רק בינתיים. רשות הדואר מחכה. רשות המסים מחכה. יש להם סבלנות. הם הרי ינצחו. אנחנו הרי נשלם את האגרה. עוד חודש. עוד ארבעה חודשים. בסוף אנחנו נשלם. באבי אבינו נשלם. בישראל הרי אין כבוד או אהבה לאזרחים. בישראל אין תרבות. בסוף ישראל תנצח אותנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם