לישון עם האויב: תושבי אופקים חסרי אונים מול הטרמיטים
הבנייה המהירה של בתי עץ שנעשתה באופקים בתחילת שנות התשעים, הובילה למתקפת ענק של מיליוני טרמיטים על הבתים. חלק מהתושבים נאלץ להימלט מהם ולהתגורר ברחוב עד למציאת פתרון. השבוע אף עלה הנושא לדיון בוועדת הפנים של הכנסת. "הם אכלו לנו את ארונות המטבח וחלקים מעליית הגג", אומרת לאריסה מלול
לריסה מלול והארון האכול מטרמיטים צילום: דודו גרינשפן
הבכי של הילדה בלילות נמשך וההורים נותרו חסרי אונים מולו. במהלך היום הילדה מתנהגת למופת ומחייכת, אולם בלילות שנתה נודדת והיא מרבה לבכות.
באחד מאותם לילות לא יכול היה דוד מלול, 46, מאבטח בדואר, לסבול יותר את הבכי, והחליט לבדוק את החיתול שלה. התוצאה שגילה זעזעה אותו, וגם הביאה לפתרון התעלומה: טרמיטים גדולים וצהובים ירדו מדי לילה מהתקרה, טיפסו על הילדה וכרסמו את החיתול שלה. וכך, מדי לילה, עם כיבוי האורות.
דוד ולאריסה המבוהלים החלו לחפש בכל הדירה מוקדים של המפגע, ואזור המיטה רוסס בכל לילה לפני שהקטנה הושכבה לישון. הריסוס הבריח את הטרמיטים והילדה הצליחה לאחר תקופה ארוכה להירדם כהלכה, אבל הקטסטרופה עברה למטבח.
ארונות המטבח נאכלו, ומאחורי הכוסות נותרו סימנים לביקורים הליליים. במהלך ביקורנו בדירה הגיחו הטרמיטים מתחת למקרר, והמראה היה מפחיד. כושר חיסול העץ של הנמלים הגדולות והמגעילות גבוה מאוד ונזקיהן גדולים.
"לחברים שלי באופקים היה בית אכול טרמיטים, והוא נשרף כליל בדלקה שפרצה בו", מספרת לאריסה מלול. "ההלם מהשרפה היה גדול, אבל המשפחה הרוויחה לפחות מקום ללא טרמיטים ובנתה בית חדש. לפני שבע שנים הגיעו מחברת שיכון ופיתוח לעשות לנו תיקונים. הם ראו את הטרמיטים ואמרו לנו שזה לא שייך להם. בינתיים הטרמיטים אכלו לנו עצים בגינה, ארונות מטבח וחלקים מעליית הגג".
הבעל דוד מוסיף: "הדירות האלה הוגדרו בנייה קלה שניתן להוסיף להן קומה שנייה. אבל איך מתכננים קומה שנייה כאשר הגג עומד ליפול וכל הכניסה לגג מלאה בטרמיטים ובחולדות? בחורף הבית נראה כמו ונציה. נאלצתי לרצף בבטון את סביבת הבית כדי שהמים לא יחלחלו. יש בבתים האלה הרבה ליקויי בנייה, וחלק מהם אפשרו את החגיגה של הטרמיטים ברכוש שלנו. התושבים בשכונה מזועזעים ומרגישים שהמדינה נטשה אותם. לאן נעלם הכסף שהוקצה לתיקון ליקויי הבנייה בבתים האלה? מי ירצה לקנות או לשכור בית מלא בטרמיטים?", שואל דוד.
אבל דוד ולאריסה לא לבד. מאות בתים באופקים סובלים ממתקפת הטרמיטים מדי לילה, ומתקשים למצוא מענה למטרד. הבנייה המהירה של בתי העץ, שנעשתה בעיר בתחילת שנות התשעים, עם העלייה הגדולה מחבר העמים, הביאה למכת הטרמיטים, שניזונים מעץ. הטרמיטים הללו, מסתבר, אינם פוסחים גם על נבחרי ציבור והם תקפו גם את ביתו של חבר הכנסת רוברט טיבייב (קדימה), תושב העיר. בעקבות פנייתו של טיבייב נערך השבוע דיון בנושא בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, למציאת פתרון למפגע.
אין בית, יש משכנתה
לא הרחק מביתם של דוד ולאריסה מלול, במרחק שלוש דקות נסיעה, מצאנו טרגדיה גדולה יותר של הטרמיטים. כאן המראה היה קשה באמת, והמשפחה המותקפת הרסה את בית הטרמיטים והחלה לבנות בעצמה בית חדש מבנייה קשה. בינתיים מתגוררת המשפחה ברחוב, ליד הבית הנבנה. פינת האוכל על המדרכה, צינור מים תלוי ברחוב כמקלחת, והסלון עטוף בניילון על ערמת חול לבנייה. אלה הם המראות ברחוב שמואל הרא"ה 21-19 באופקים.
שמעון ומנשה אברמוב בביתם הזמני צילום: דודו גרינשפן
על הספה, באמצע הכביש, יושבים שמעון אברמוב, בן 52, נשוי ואב לשלושה, יחד עם בנו מנשה. הם עובדים יום ולילה בבניית הבית החדש, ובינתיים חיים כמו בימי חומה ומגדל. שמעון מספר על תופעת הטרמיטים, שהרסה את חיי המשפחה והפכה אותם לפליטים בביתם: "הבן שלי שמע רעשים ואמר לי לבדוק את זה. שמענו קולות של כרסום מהקירות, ופתאום גילינו חורים בקירות. פחדתי שהבית יתמוטט עלינו בגלל מחסור בעמודים תומכים והבאתי תמיכות של קבלנים. התלוננו על הליקויים, וקיבלנו תשובות מתחמקות. בחברת שיכון ופיתוח הבטיחו לנו התקנת חלונות חדשים במקום לשפץ את כל הבית. ראינו שהחורים
גדלים ופחדתי שיקרה כאן אסון. לא רציתי למכור את הבית, כי חששתי שיתבעו אותי אם יקרה אסון לקונים. החלטתי להרוס את הבית ולבנות במקומו בית חדש".
"במקום לטפל בתופעות הקשות כמו הטרמיטים וליקויי הבנייה החמורים, הגיעו אנשים באוגוסט 2008 וחילקו לנו מנשרים, שעל פיהם התושבים אחראים לטיפול בטרמיטים ולא החברה המשכנת", מוסיף הבן מנשה. "בחודש יולי 2009 עברנו לצריפים מאולתרים והתחלנו לבנות את הבית מחדש, והפעם בבנייה קשה וללא טרמיטים. החברים מגיעים לעזור בבנייה. 15 שנה אנו משלמים משכנתה, ונשארו לנו לשלם עוד 13 שנים עבור בית שאיננו קיים למעשה".
אין חסינות לחברי כנסת
כאמור, גם חבר הכנסת טיבייב, תושב העיר, סובל מהתופעה, שאליה התוודע קצת לאחר שעלה ארצה בשנת 1994. "הגענו מנתב"ג ומהר מאוד הבנו שמכרו לנו לוקש", הוא נזכר. "היינו חדשים ולא הכרנו את המציאות. פתאום הבנו שבלילות יש רעשים של כרסום. חשבתי לעצמי אולי מדובר בהפרש טמפרטורות בין היום ללילה.
חבר הכנסת רוברט טיבייב בביתו צילום: יהודה לחיאני
לדבריו של חבר הכנסת טיבייב, הוא שמע הבטחות רבות מפוליטיקאים ומגורמים שונים שהבטיחו לטפל בבעיה, אבל כולם נעלמו. הוא החליט לטפל בבעיה בעצמו ונכנס לעובי הקורה, תרתי משמע. "לא רציתי לטפל בבעיה שלי בלבד, אלא בבעיה של 11 אלף בתי עץ בישראל. ראיתי את עצמי נציג הבנייה הזו בפריפריה. בוועדת הקליטה והעלייה זה עלה וירד מהר. חוץ מרעש לא עשו עם זה כלום. הבנתי שרק בוועדת הפנים, שיש לה שיניים, צריך להעלות את הנושא. עתה ברור שמשרד השיכון חייב להיכנס לתמונה.
"חייבים להפסיק את הסיפור של משפחות מפוחדות, שאין להן למי לפנות. במקביל אנו מכינים הצעת חוק בנושא הטרמיטים. הנושא נמצא בלשכה המשפטית של הכנסת. כאשר יתקבל משם האישור, נריץ את הנושא".
לעירייה אין פתרון
בעקבות פנייתו של חבר הכנסת טיבייב נערך השבוע, כאמור, דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ דוד אזולאי. לפני כן הביא חבר הכנסת טיבייב לוועדה חתיכת עץ הנגועה בטרמיטים, וזו נאכלה תוך שבועיים. "המומחים אומרים שהליקויים החלו בתקופת הבנייה ושהתופעה התפתחה בעקבות טיפול לא נכון בעץ, אבל האשמה היא במי שבנה את הבתים בצורה הזו כדי לקלוט במהירות את העולים החדשים", אומר חבר הכנסת טיבייב.
טרמיטים מתים בדירה באופקים צילום: דודו גרינשפן
ליאורה לבקוביץ'-זיידמן, מנהלת תכנון והנדסה במשרד הבינוי והשיכון, אמרה בדיון כי משרדה הזמין את פרופ' דני סימון, מומחה לטרמיטים מאוניברסיטת תל אביב, לערוך סקר ולהציע פתרונות. כרגע, לדבריה, מכינים לכל בית חגורת הכנה כימית, שתמנע כניסת טרמיטים. ויקטור אביב, נציג החברה המשכנת, אמר בדיון כי מדובר ב-1,800 בתים נגועים.
ראש העירייה הממונה באופקים, צביקה גרינגולד, אמר בתגובה: "אין לנו בעירייה אחריות או יכולת תקציבית להתמודד עם הבעיה הקשה הזו. משרד השיכון והחברות המשכנות עמדו בהסכמים, ואילו העולים לא עשו ביטוח לדירות. עכשיו כולנו מחפשים מושיע. נפגשתי עם חברי העמותה והצעתי להוביל את המאבק שלהם, אולם לצערי אחרי פגישה אחת לא הייתה המשכיות. העירייה מוכנת לעמוד עם התושבים במאבקם הצודק".
רמי שניידר, מומחה להדברת טרמיטים מחברת מכתשים אגן, ציין כי יש חומר יעיל אחד לטיפול בתופעה והוא כלורופילפוס, אולם המשרד להגנת הסביבה עומד להוציא חומר זה מרשימת החומרים המותרים לשימוש בארץ, בגלל השפעתו הרעה על נשים הרות ועוברים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם