החיים החדשים של שי דרומי: הכשרת הדור הבא של רועי הצאן
שי דרומי סיים השבוע לרצות עבודות שירות וחזר לעבודה מלאה בחווה שלו. רועה הצאן המפורסם ביותר במדינה מלמד כעת סטודנטים על המקצוע ומתכנן להקים בית ספר אצלו בחווה. "רק אם נכשיר דור חדש של רועי צאן נציל את התחום הזה מכליה", הוא אומר
כעת, שלושה ימים לאחר שסיים לבצע חמישה חודשי עבודות שירות בבסיס מחנה "נתן" בבאר שבע, הוא מרגיש שנולד מחדש.
דרומי הוא עדיין חוואי ורועה צאן, וכעת הוא מנסה להרים את המקצוע ולעודד צעירים להצטרף לתחום. עוד לפני שהוא פותח מוסד לימוד לרעיית צאן, כפי שהוא מתכנן, דרומי מדריך בחוותו סטודנטים שמקבלים מלגה כדי ללמוד ולעבוד במקום.
"עכשיו התחלתי את החיים החדשים שלי, נולדתי מחדש", אומר דרומי בחיוך. "בבסיס עסקתי בעבודות צביעה, במסגרות, קצת בנגרות. החיילים היו מקסימים, חבר'ה נחמדים. ההתחברות שלי איתם הייתה טובה מאוד והפרידה בסיום העבודות הייתה קשה. שמחתי על ההזדמנות להכיר אותם. זו הייתה חוויה מעניינת, למרות שהייתי מוותר על הכל כדי לחזור להיות אלמוני ולא כזה מפורסם, בטח לא בנסיבות הללו".
עד לפני ארבע שנים דרומי, 50, היה חוואי אלמוני ונחבא אל הכלים, שרעה את עדרי צאנו סמוך ליער מיתר בנגב, הרחק מזרקורי התקשורת. רועה צאן של פעם, שחי מיום ליום והזמן בשבילו היה בגדר המלצה בלבד.
אבל זה השתנה ב-13 בינואר 2007.
החוואי ישן בדיר הכבשים עד ששמע רעשים מוזרים הבוקעים מחוץ למקום. הוא נטל לידיו אקדח שהחזיק ללא רישיון וירה לעבר הפורצים שנמלטו מהמקום. אלאטרש נפצע באורח אנוש וכעבור זמן קצר מת מפצעיו, ואילו חברו אלהואשלה נפצע באורח קשה.
דרומי נעצר וטען שירה בפורצים מתוך הגנה עצמית. הוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. דרומי, באמצעות סנגוריו בני ושרון נהרי, הוכיח בבית המשפט, כי פעל מתוך הגנה עצמית ולא במטרה להרוג. השופטים החליטו ברוב דעות לזכות אותו מחמת הספק. יחד עם זאת הם גזרו עליו חמישה חודשי מאסר שהומרו בעבודות שירות בגין עבירה של החזקת נשק שלא כדין.
דרומי הפך בן יום לאישיות מפורסמת. בעקבות המקרה החליטו חברי כנסת להעביר את חוק "דרומי", שנועד לאפשר לאזרחים שפרצו לבתיהם להגן על עצמם בכל דרך מבלי שיועמדו לדין פלילי. דרומי הוזמן לכנסים של חקלאים, הפך לחבר בפאנלים שדנו בעניינו ומהר מאוד הפך בעל כורחו לאחד האנשים המפורסמים בישראל. הוא קיבל הצעות לרוץ לכנסת מטעמן של כמה סיעות, אך דחה את כולן. הוא החליט להקדיש את זמנו למאבק למען איכות הסביבה.
לאחר משפטו, לפני כשנתיים, התמודד דרומי על מקום במועצת העיר באר שבע מטעם הארגונים הירוקים, אך לא הצליח לזכות במקום במועצה. בשנה האחרונה הוא סייע להציל מאות עצי אשל בבאר שבע שהיו על סף הכחדה, טיפל בבז פצוע ודאג לשקם אותו ולשחררו לחופשי.
"אני חושב שאני יכול להשפיע בכל מיני דרכים בתחום איכות הסביבה ושיפור החיים בכדור הארץ, אבל בטח לא דרך הכנסת. זה לא המקום שלי, לא כרגע. נכון לעכשיו אני חי את החיים שלי וזה מה שחשוב. בלי דרך ארץ ודאגה לסביבה לא תהיה לנו מדינה ואת זה גם הפוליטיקאים צריכים לזכור", ציין דרומי.
ארבע השנים היו קשות עבור דרומי. המשפט והמתח שליווה אותו לא היו קלים. בנוסף, הקשיים בניהול החווה ובטיפול בעדרי הצאן איימו לגרום לדרומי לסגור את המקום ולחפש עבודה מסודרת.
"זו הייתה תקופה קשה מאוד. תבין, אני עשרים שנה רועה צאן ולא הרווחתי מזה גרוש. רק הפסדים. כל הזמן היו גונבים לי את העדרים, תמיד הייתי שובר את הראש איך להתפרנס מהעבודה הזו. רק עכשיו אפשר לומר שאני מתחיל לראות את הפירות של העדר החדש שלי (300 ראשי צאן), ולהרוויח ממנו. מאז המקרה לא נגנב לי כבש אחד מהחווה".
עכשיו דרומי מקבל הזדמנות לנשום מעט לרווחה ולהרים את הראש מעל המים. פרויקט של עמותת "איילים" וארגון "השומר החדש" החל לפעול בחוותו. במסגרת הפרויקט ארבעה סטודנטים נשלחו לחוותו של דרומי כדי לבצע במקום עבודות שמירה, רעיית צאן ואבטחתו ועבודות שונות בחווה. הם ישנים בקרוונים במקום ובתמורה מקבלים מלגות לימודים.
עמותת "איילים" הוקמה לפני כשמונה שנים, ומטרתה לקדם הקמת גרעיני התיישבות בפריפריה. העמותה הקימה עד כה כפרי סטודנטים בנגב ובגליל, ובישובים בדרום. הסטודנטים המתנדבים לעמותה מקבלים בתמורה לפעילותם למען הקהילה מלגת לימודים ודיור מוזל.
ארגון "השומר החדש" הוקם לפני כשלוש שנים על ידי מאות חקלאים מהגליל, אשר החליטו להיאבק בתופעת גניבות העדרים וציוד חקלאי. החקלאים הצהירו כי הם הולכים בדרכו של אלכסנדר זייד, מייסד ארגון "השומר", במטרה לסייע לחבריהם בשמירה על רכושם משום שלטענת חברי הארגון המשטרה לטענתם אינה פועלת מספיק. הארגון מעודד סטודנטים להתנדב בחוות בנגב ובגליל ובתמורה מעניק להם מלגות לימודים.
ההסדר הזה עושה טוב לדרומי. סוף סוף הוא מקבל עזרה שהוא כל כך השתוקק לה. "הם אחלה חבר'ה עם מוטיבציה גבוהה מאוד, שרוצים ללמוד ולעבוד, וזה כיף להיות איתם. הם עוזרים לי מאוד", אומר דרומי. "אני מלמד אותם כיצד לרעות את הצאן, לשמור עליו מפני תנים ושועלים. נותן להם כל מיני טיפים וטריקים כדי שהצאן יחזור בשלמותו לדיר. יש להם רצון וזה מה שחשוב.
"העזרה שהארגונים נתנו לי הייתה חסרה לי מאוד. כרועה צאן ותיק, קשה לי לטפל בעדר לבד, זה לפעמים כמעט בלתי אפשרי. יש פה גם חייל בשם הלל, ששמע על המקרה שלי. הוא עושה שבוע בצבא ושבוע חופש, בחופשה הוא מגיע לחווה ועוזר לי בכל מיני עבודות. מבחינתי, הוא החייל הכי קרבי בעולם, אבל מה לעשות שאין הרבה כמוהו".
מעבר לפרויקט הנוכחי,לדרומי יש מחשבות להקים בחווה בית ספר לרועי צאן בשם "הרועה החדש" - או כהגדרתו, הפקולטה למדעי רעיית הצאן. המטרה של דרומי היא להכשיר את הדור הבא של רועי הצאן בישראל. לדבריו, כיום חסרים במדינת ישראל מאות רועי צאן, ובעתיד המצב רק יילך ויחמיר.
"רועי הצאן הוותיקים נשחקים", הוא טוען. "אין להם את הכוחות שהיו פעם. המקצוע הזה הולך ונעלם בארץ. היום בעל חווה נאלץ לרעות את הצאן לבדו וכל העומס מוטל על כתפיו. זה מצב בלתי נסבל. גם השכר לא מי יודע מה, אז הרבה אנשים לא קופצים על המקצוע הזה.
"אני חושב שאפשר להציל את התחום הזה, אחרת הוא ייעלם כמו כל תחום בחקלאות. אני שוקל ברצינות להקים בית ספר לרעיית צאן אצלי בחווה. רק אם נכשיר דור חדש של רועי צאן נציל את התחום הזה מכליה".
אתה מאמין שצעירים ילמדו לרעות צאן?
"למה לא, זה אחלה מקצוע. זה שילוב של טבע, בעלי חיים. אם לא יהיו גניבות של עדרים מחוות, השכר של רועה צאן מקצועי יהיה גבוה וזה ישתלם לאנשים לעסוק בתחום. זה מקצוע עם הרבה אחריות, כמו לשמור על 300 ילדים. לא כל אחד מתאים לזה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם