עסקי העגלות בארה"ב: הכסף כבר לא מה שהיה פעם
אלפי צעירים ישראליים מגיעים לאמריקה כדי לעשות מכה בעבודת הרוכלות בעגלות בקניונים בארצות הברית. ליאור אבני יצא לסיור בקניונים בתקופת הסיילים לפני חג המולד וגילה שלאמריקנים נמאס מהטריקים של הישראלים. האם עידן העגלות מיצה את עצמו?
הקונים צבאו על פתחי הקניונים עוד מהלילה הקודם, מחכים בתור כדי להיות הראשונים שייכנסו לחגיגת הסיילים הגדולה של השנה, בה זוכים הקונים בהנחות ענק בשיעור של 50 עד 70 אחוזים מהמחיר הרגיל בחנויות.
שערי הקניון נפתחו בסביבות השעה ארבע לפנות בוקר, ובתוך זמן קצר הסתובבו אלפי אמריקנים במרכז הקניות עם שקיות מכל הבא ליד, הכול במטרה לקנות כמה שיותר מתנות לחג המולד. וכמו תמיד, גם כאן מצאנו את הישראלים חוגגים. הרי בכל מקום שיש בו אפשרות לעשות הרבה כסף במכה אחת, יהיו ישראלים שידאגו להשתתף בחגיגה הקפיטליסטית.
הקניונים האמריקניים הפכו מזמן לכור היתוך ישראלי. ילדי שמנת מצפון תל אביב, יחד עם בני הפריפריות, כאן כולם שווים. כולם הגיעו לעשות מכה, וביום שישי הגדול הזה היה אפשר לראות איך כוחותינו פרוסים בעיקר בפרוזדורי הקניונים השונים, באותם קיוסקים שאנו נוהגים לכנות "עגלות".
חיפוש מהיר באתרי האינטרנט המציעים שלל מקומות עבודה בחו"ל לישראלים מעלה כי כבר לא נשארה שום פינה בגלובוס, מרוחקת ככל שתהיה, שאין בה עסק של עגלות ישראליות.
נחזור ל"בלאק פריידי". לקניון בניו ג'רזי הגיעו עשרות ישראלים שהתפזרו מרגע הפתיחה בין העגלות השונות, אך המשבר הכלכלי עשה את שלו. לפני שלוש-ארבע שנים היה ניתן לראות הרבה יותר ישראלים בקניון.
למרות זאת, אולי בגלל האישיות המוחצנת והחוצפה המאפיינת את הישראלים, נוכחותם עדיין מורגשת. "יאללה, אש על העגלה", צועק ק' מאשקלון לחבריו לעבודה, מדרבן אותם לתת גז ולהתחיל במכה הגדולה. שנה שלמה
"זה ה-זמן לעשות כסף. ה"בלאק פריידי" זה פשוט יום מטורף, יום שבו אתה עומד על הרגליים יותר מ-17 שעות, אבל הכסף שאתה עושה גורם לך מהר מאוד לשכוח את הכאב ברגליים. תגיד לי אתה, בארץ אני יכולתי לעשות בתוך כמה שעות 180 דולר נקי? זה משהו שלא עושים בארץ גם ביומיים עבודה. כאן יש לי עוד את רוב היום כדי לעשות גם 400 ואפילו 500 דולר נקי לכיס".
חברו של ק', מ' מקריית גת, מסתובב סביב העגלה אחוז אמוק כשהוא מחזיק קופסה ובה מלח מים המלח, ופונה לכל אישה שעוברת במקום: "אקסיוז מי מיס, כן איי אסק יו א קוושטיין?" מ' לא מפסיק לרגע עד שהוא עוצר מישהי.
לאחר עוד הדגמה שלא הבשילה למכירה שאלנו אותו אם הוא לא מבזבז את זמנו לריק. "אני כבר בן 27, חושב על העתיד. אז פה אני יכול לחסוך הרבה כסף. אני מאמין שגם היום הזה עוד יתברר כמוצלח במיוחד".
אלא שה"בלאק פריידי" הנוכחי אינו רגיל. יש כאלה שטוענים שהתחום הזה מיצה את עצמו. בצד השני של הקניון עומדים י' ו-ר' מאשקלון. הראשונה הקפיאה למשך שנה את הלימודים האקדמיים שלה, והשנייה פשוט השתחררה לא מזמן משירות צבאי. גם הן מוכרות בעגלה של מוצרי ים המלח, וקשה שלא להתפעל מהרצון שלהן למכור.
אבל גם היא אופטימית. "זה לא שאני לא עושה פה כסף. מאז שאני כאן, חודש, עשיתי כסף די טוב, כזה שלא עושים בארץ בחיים. אני מאמינה שבחודש הקרוב אני אעשה עוד הרבה כסף".
למרות האופטימיות של י', יש מי שדואגת לצנן את האווירה. ל' מחיפה, שמבקשת להזכיר שהיא "כבר לא ילדה" כמו רוב המוכרים כהגדרתה, חושבת שזהו - מדובר בשירת הברבור של עסק העגלות. וכיוון שהיא אחת הוותיקות מבין הישראלים פה, שידעו ימים טובים מאלה, נראה שהיא יודעת על מה היא מדברת.
"לצערי, כל שנה שעוברת, ואני אומרת את זה עם הרבה ניסיון, העסק הזה של העגלות יורד. כי תכלס, האמריקנים כבר מכירים את כל החארטות שאנחנו מנסים לדחוף להם. זה לא שאי אפשר 'לשרוף' ולעשות פה משהו כמו 500 ו-600 דולר נקי ביום, כי יש לא מעט שעדיין עושים את זה, אבל זה הופך נדיר יותר ויותר".
לדבריה, הרתיעה של האמריקנים מהעגלות הישראליות היא כל כך גדולה בימי חג המולד האלה, שהיא החליטה על שיטת מכירות חדשה. "אני היום בכלל לא אמרתי להם שזה מוצרים של ים המלח. כי הישראלים שעבדו פה בקניונים בכל השנים האלה גרמו לאמריקנים לשנוא את המוצרים שלנו, אז אני אומרת להם שזה אורגני. ככה זה נשמע יותר טוב, וגם אתה לא מקבל ישר את התשובה: 'לא תודה. כבר ניסיתי את זה מלא פעמים', או תשובה כמו 'קניתי את זה פעם ולא השתמשתי בזה'.
"אין מה לעשות, כבר עשר שנים שהעגלות האלה נמצאות בארצות הברית, והרבה אמריקנים מכירים את המוצרים. העבודה פה עדיין יותר טובה מהכסף בארץ. כי לעשות 300 דולר ביום, שזה מעל 1,000 שקל לכיס שלך, זה עדיין סכום פצצה. אבל זה ממש, אבל ממש לא מה שהיה פעם".
גם ג' מתל אביב, שעובד עם ל' בדוכן למכירת מוצרי ים המלח, מסכים עם דבריה. לדעתו, האמריקנים פשוט למדו את הישראלים. "זה לא סוד גדול שלהרבה אנשים פה יש פחות כסף בכיסים כי המשבר הזה פגע בלא מעט אנשים. ותוסיף לזה את העובדה שהם כבר מכירים את שיטות העצירה שלנו, ויודעים איך לא להיכנס לאינטראקציה אתנו, וקיבלת את הסיבה למה צריך להשקיע יותר כדי לעשות את סכומי הכסף של פעם".
זה התחיל עם מספר קטן של צעירים משוחררים טריים מהצבא שיצאו לעבוד בחו"ל, ולאט-לאט הפך לזרם אדיר של צעירים מכל הארץ שראו בעבודת הרוכלות בקניונים את האמצעי לעשות את המכה הגדולה. התופעה שהחלה בארצות הברית נדדה עם השנים גם לבריטניה וקנדה, ובשלוש-ארבע השנים האחרונות ניתן לראות עגלות גם בחלקים גדולים מאירופה, אוסטרליה ובמזרח הרחוק.
המספרים אינם מדויקים, שכן קשה לאמוד את התופעה, אך הערכות מדברות על כ-60 אלף ישראלים שעובדים בכל רגע נתון בנקודה כלשהי על הגלובוס, לפחות מחציתם בארצות הברית.
מאז החל המשבר הכלכלי העולמי, הרווחים הגדולים של הרוכלים בעגלות הצטמצמו באופן משמעותי. האם באמת מדובר בסוף עידן הזהב או שמא רק בירידה זמנית שתשתנה ככל שהמצב הכלכלי ישתפר בארצות הברית? בעניין הזה לא כולם שותפים לתחזיות הפסימיות של ל' ו-ג'.
"הרבה יותר קשה היום לעשות פה כסף מאשר לפני שלוש שנים", מודה ד', בעליה של חברת עגלות באזור מזרח ארצות הברית, "אבל מי שרוצה יעשה פה את הכסף. אני הוצאתי מפה דורות של סטודנטים שלא היו צריכים לעבוד כמו משוגעים בזמן הלימודים כי הם עשו בוחטה בעגלות, וגם מלא חיילים משוחררים שעשו דרכנו את כל הכסף לטיול הגדול שלהם.
"אז לפני שמספידים את התעשייה הזו לגמרי, פשוט תסתכלו על האיקס (סכום המכירות היומי שעשתה עגלה, ל"א), ותראו שהעגלות זה עדיין המקום בו חלומות מתגשמים".
גם ר' מראשון לציון שעובד בקניון אחר, גם כן בניו ג'רזי, לא מוכן להיכנע לפסימיות של חלק מהישראלים העובדים בתעשיית העגלות. "תראה את הקניון, הוא פשוט מפוצץ באנשים שבאו לעשות שופינג. יש פה אפשרות לעשות הרבה כסף שלא עושים בארץ.
"מה, פתאום לאנשים יש עיניים גדולות, אה? השעה כולה שלוש בצהריים, ואני כבר נמצא על 1,000 דולר מכירות. שזה 300 דולר נקי לכיס, ואני מבטיח לך שעד סוף ה"בלאק פריידי" הזה אני אסיים עם 2,000 דולר מכירות לפחות. ככה שאני אעשה היום בסביבות ה-600 דולר נקי לכיס, שזה יותר מ-2,200 שקל .
"חברים שלי בארץ צריכים לעבוד יותר מעשרה ימים בתחנת דלק בשביל לעשות את מה שאני אעשה פה היום. אז כן, העבודה הזו היא קשה, צריך לעמוד הרבה על הרגליים וגם להוציא הרבה אנרגיות כדי לשכנע את האמריקנים לקנות את השטויות שאנחנו מוכרים, אבל מי שיעשה את זה גם יראה כסף, כמו שאני רואה.
"אין מה לעשות, העבודה הזו עדיין עדיפה על כל עבודה שיש בארץ לצעירים. כי פה אני גם רואה את ניו יורק לפעמים, וגם עושה הרבה יותר כסף מאשר בארץ. ככה שאין בכלל על מה לדבר"
והאמריקאים? הם אמנם כבר למדו את הטריקים של הישראלים, אך תמיד יהיו תמימים שיפלו בפח. "הייתי חייבת לקנות משהו מהדוכן הזה", מספרת רייצ'ל בת ה-27 מהעיר אליזבת שבניו ג'רזי, שקנתה מתנות בסכום של 180 דולרים מאחת מהעגלות הישראליות הפזורות בקניון.
"הבחור שם פשוט קנה אותי. המלח הזה מים המלח הרגיש לי כל כך טוב, שהבנתי שאני חייבת לקנות את זה כמתנה לחג המולד לאימא שלי וגם לאחותי. ואז הוא היה כל כך חמוד ונתן לי הנחה על הסט השלישי, אז החלטתי לפנק גם את עצמי. אז תגיד לי אתה, איך יכולתי להגיד לו לא?"
באותו קניון עובד גם ג' מירושלים, שמוכר מוצרים לטיפוח הציפורניים, ואומר שהוא פשוט "שורף" את הקניון כהגדרתו. "לראות שמכרתי עד הצהריים ביותר מ-600 דולר מכניס אותי לאנרגיות פצצה. פשוט פצצה. אני מאמין שאני אסיים את היום הזה עם יותר מ-1,500 דולר מכירות. אז יאללה - אש על העגלה".
השיטה על פיה מתוגמלים המוכרים ברובן המכריע של העגלות היא שיטת העמלות. העובדים אינם מקבלים שכר על פי שעות עבודה והכול תלוי ביכולות המכירה של כל עובד ועובד. במידה ולא מכרת כל היום, לא הכנסת לכיסך אפילו דולר אחד.
על מנת לדרבן את העובדים לבצע כמה שיותר מכירות ישנן מדרגות עמלה שונות: מכירות בסך של עד 250 דולר יזכו את העובדים בתגמולים של 25 אחוזים מהסכום הסופי. מכירות בסך של 250 עד 600 דולר, יזכו את העובדים בתגמולים של 30 אחוזים מהסכום הסופי.
מכירות בסך של למעלה מ-600 דולר על כל המכירות (מהדולר הראשון), יזכו את העובדים בתגמולים של 30 אחוזים. מכירות בסך של למעלה מ-1,000 דולר, יזכו את העובדים בתגמולים של 33 אחוזים. עם ממוצע מכירות של 800 דולר ביום, סכום סביר לימי חג המולד השנה, יצליחו העובדים בעגלות להגיע בחודש דצמבר למשכורת חודשית של 6,800 דולר (כ-25 אלף שקלים), סכום גבוה ביותר בכל קנה מידה. השאלה, כאמור, אם זה גם ימשיך כך.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם