בקו הבריאות: סיפורו של הבית ברחוב יהודה הלוי 9

עשרות אלפי ילדי תל אביב החלו את חייהם בבית חולים פרויד, שמאוחר יותר הפך למטה האצ"ל. וגם: מה הקשר לשמעון מזרחי

אילן שחורי | 7/12/2010 14:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
באזור רחובות יהודה הלוי ולילינבלום בתל אביב התרכזו בראשית שנות ה-20 מרבית בתי החולים הפרטיים של העיר המתפתחת. כולם נסגרו במהלך השנים, ואזור בתי החולים נדד צפונה.
הבית ברחוב יהודה הלוי 9
הבית ברחוב יהודה הלוי 9 צילום: אילן שחורי


מזכרת מיוחדת מתקופה זו בולטת עד היום ברחוב יהודה הלוי 9, מבנה בסגנון אקלקטי שנבנה ב-1924 על ידי שמעון מזרחי, סבו של יושב ראש מכבי ת"א כדורסל הנושא את אותו שם, ושהיה דמות מפורסמת בראשית ימי תל אביב.

בבית זה פעל במשך 30 שנה בית החולים הפרטי פרויד לנשים וליולדות, שהיה מוסד פופולרי בקרב נשות תל אביב והסביבה, ובמשך תקופת פעילותו נולדו בו למעלה מ-35 אלף תינוקות.

בית חולים פרויד התפרסם גם כבית החולים לפצועי האצ?ל בתקופת מלחמת השחרור וכמטה האצ?ל בראשותו של מנחם בגין, ועד היום ניצב בחזיתו שלט גדול המנציח את הארגון.

את בית החולים המיוחד הזה, שגם כיום ניתן להתרשם ממבנהו הארכיטקטוני והמשמש את ועד מנהלי בנק לאומי לישראל, הקים ב-1925 ד"ר יצחק פרויד) ששינה אחר כך את שמו ליצחק פריד(, שעבד קודם עלייתו ארצה כמנתח בצבא הרוסי ולאחר מכן כרופא בברלין.
בית החולים ליולדות

בראשית 1948 ננטש בית החולים לאחר שהתקפות ערביי יפו גברו באזור, ולא מעט עוברים ושבים נפצעו או נהרגו סמוך אליו. עם תחילת מתקפת האצ"ל לשחרור יפו באפריל 1948 הפך המקום לבית חולים צבאי, ובפרויד רוכזו כל פצועי האצ"ל.

נפתלי פרנקל, החובש הראשי של הארגון הצבאי הלאומי, שימש אז כמפקד בית החולים, עד שב-19 באוקטובר 1948 יצא לאסוף פצועים עם אמבולנס בשדה הקרוב, פגז פגע בו והוא נהרג במקום. לאחר הקמת המדינה, חזר בית החולים לתפקד עוד מספר שנים עד שנסגר סופית ב-1955. ד"ר יצחק פריד היה מעורב בפעילות

בית החולים עד יומו האחרון, והוא נפטר ב-1966.

סמוך ל"פרויד" פעלו בראשית שנות ה-20 עוד שני בתי חולים פרטיים. אחד מהם היה בית החולים ליולדות גלעד, בבעלותם של ד"ר יהודה לייב (ליאון) פוחובסקי וד"ר אריה סדובסקי. ד"ר פוחובסקי, מ-66 מייסדי תל אביב, היה היחיד בתקופת אחוזת בית שבנה בית דו-קומתי במגרש הגדול ביותר בשכונה, בלילנבלום 27. לראשונה פתח בחצר ביתו את בית החולים אחרי מלחמת העולם השנייה, ובינואר 1928 הרחיבו והפכו לבית חולים המתמחה ביולדות וגינקולוגיה, עם מחלקה פנימית וכירורגית.

הבית של האמנות

מאחורי הגימנסיה הרצליה, בראשיתו של רחוב גרוזנברג, הוקם ב-1929 בית החולים דנציגר, שהיה בבעלותו של ד"ר פליקס דנציגר, מהאריסטוקרטים של תל אביב הקטנה.

שמעון מזרחי
שמעון מזרחי צילום: דני מרון

ד"ר דנציגר הקים את בית החולים בירושלים זמן קצר לאחר שעלה לארץ, אולם לאחר מאורעות תרפ"ט (1929) העביר את בית החולים שלו לתל אביב, לדירה בת שבעה חדרים וגן ברחוב גרוזנברג.

דירת המגורים של הרופא הייתה ממול. בית החולים, שפעל בעיקר כמוסד כירורגי, נסגר ב-1977. בנו של דנציגר, יצחק, היה פסל מפורסם ואדריכל נוף ישראלי, וראשית עבודתו ויצירת פסליו הייתה בחצר בית החולים. על יצירתו זכה יצחק דנציגר בפרס ישראל לפיסול לשנת תשכ?ח. פסלו "נמרוד" הוא אחת היצירות הידועות ביותר באמנות הישראלית.

 בית החולים פרויד רחוב יהודה הלוי 9

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/local/center/ -->