מרים טוקאן משאירה את כוכב נולד מאחור ומוציאה סינגל חדש
מרים טוקאן היא כבר מזמן לא רק הזמרת הערבייה הראשונה בכוכב נולד. עם הופעות בחברת מיטב האומנים הישראליים ואלבום בדרך, היא מתפנה לדבר על המשפחה בצפון, השמועות שהיו סביב עזיבתה את התוכנית, מקצוע עריכת הדין והסינגל החדש, "סודך"
מרים טוקאן צילום: פיני סילוק
חרף הבחירות בעלות הניחוח העברי, התיוג כמתמודדת הערבייה הראשונה בתוכנית היה מתבקש בעולם של הכוכבים הנולדים. איתו הגיעו פרגונים, אבל גם שמועות זדוניות כמו זו בדבר פרישתה מהתוכנית.
ולמרות הכל מרים טוקאן, נוצרייה מהכפר אעבלין הסמוך לקרית אתא, בחרה להקשיב לקולות המחזקים, תוך התגברות על כל הסטיגמות, וקנתה את לב הקהל כולו בעזרת ביצועים מרטיטים. כעת היא עושה זאת שוב עם סינגל חדש.
לשמוע אריק איינשטיין בבית
היא שרה מגיל שש, נחשבה ל"זמיר הכפר" ונבחרה לסולנית המובילה של מקהלת הכנסייה. העידוד הגדול שקיבלה מצופי "כוכב נולד" עשה את שלו, ובמהלך שלושת השנים שחלפו מאז, לא הפסיקה טוקאן לעבוד על מנת להגשים את חלומה הגדול, ולהוציא אלבום עם שירים מקוריים.
ב-2008 היא עשתה ניסוי כלים, והוציאה אלבום ובו גרסאות כיסוי לשירי חג המולד. האלבום זכה להצלחה בכנסיות בארץ, וגם הגיע אפילו מעבר לים. בימים אלה, תחת ניהולו של סולו יורמן, ובדחיפת "תטה עושים מוזיקה", היא לקחה צעד קדימה לקראת אלבום בכורה, שצפוי לכלול שירים בעברית ובערבית.
"את סולו הכרתי לפני שנתיים דרך 'טדי הפקות', וזה היה מובן מאליו עבורי שברגע ש'כוכב נולד' מסתיימת - אני מתחילה לעבוד על חומרים משלי", מספרת טוקאן. "מבחינה מוזיקלית בחרתי שלא ללכת על סגנון אחד, אלא על מגוון סגנונות כמו מוזיקת עולם, מוזיקה אתנית וערבית, פלמנקו ופופ. זאת גם הסיבה שבחרתי לעבוד עם כמה מפיקים מוזיקליים".
הסנונית הראשונה מתוך האלבום היא "סודך", שבמקור כתבה סאני קרלסון. השיר זכה לגרסה עברית של לא אחרת מאשר טל גורדון (זוגתו של יורמן, ח"ל), על
פי הלחן המקורי של מרקו סונסיני. גורדון אף כתבה שיר נוסף עבור טוקאן, והוא אמור לצאת בשבוע הראשון אחרי חנוכה. שני השירים זכו גם לגרסה בערבית בקולה של טוקאן, אך מי שירצה לשמוע אותם - ייאלץ להתאפק עד מועד שחרור האלבום המלא, מה שיקרה רק בשנה הבאה.
כמו כן צפויים להופיע באלבום לפחות שלושה שירים שכתבה אהובה עוזרי, וגם "עוד הולכת" של שמרית אור ונחצ'ה היימן, שנכתב במיוחד עבורה לטובת פסטיבל ימי זמר בחולון בשנת 2008.
"עוד כילדה התחברתי לשירים הקלאסיים, ואהבתי כל מה שקשור לתקופה הרומנטית והעתיקה", מחדדת טוקאן. "לצד זמרים וזמרות ממדינות ערב, מתוכם אני הכי מושפעת מפיירוז, שבניגוד למה שאולי מקובל לחשוב שרה מוזיקה ערבית שקרובה יותר למערב, שמעו אצלנו בבית המון מוזיקה ישראלית: מאריק איינשטיין, שאבא שלי מאוד אוהב, ועד חיים משה וזהבה בן.
"כשקיבלתי את השיר של שמרית ונחצ'ה זה היה כבוד גדול עבורי, ולו רק בגלל שמילות השיר כאילו שייכות לזמן של לפני שלושים שנה. אני בכל אופן תמיד הרגשתי שהיה לי מתאים מאוד לחיות אז, ולשיר את השירים האלה, שנשמעים לי כל כך טבעיים ונכונים".
מי שלא מכיר אותך, דומה שהופתע מרוב הבחירות שלך ב"כוכב נולד".
"עבורי בכל אופן זה לא היה מוזר לשיר למשל את 'הכניסיני', למרות שכמובן אנשים חשוב שאבוא לשיר רק עם רבעי טון ומוזיקה מזרחית, שברור שאני מאוד אוהבת, כל עוד היא ברמה. כמובן שרתי שיר כמו 'בדד' של זהר ארגוב, שמבחינתי הוא המלך".
נשמע שממש לא היה לך קשה לשיר בשפה, שהיא לא שפת אם עבורך, אבל האם בכל זאת הרגשת קושי מסוים בעת למידת השירים?
"למרות שבבית הספר שבכפר לימדו עברית מכל ההיבטים, גם מבחינה ספרותית וגם מבחינת הדקדוק - וכמובן גם תנ"ך, עבורי עדיין היה מדובר בשפה שנייה.
"חוץ מזה בחרתי לא פעם לשיר שירים מאוד ספרותיים, מה שהצריך ממני מאמץ כפול בלמידת הטקסטים. זה גם עזר לי בדרך שעשיתי עד היום, מאחר שהשפה שלי השתפרה. קיבלתי המון טיפים מאנשי מקצוע, גיליתי בעצמי דברים שלא האמנתי שקיימים בי והביטחון העצמי שלי התחזק. נפתחתי לרעיונות נוספים, שקודם לא יכולתי בכלל לחשוב עליהם, והשירים ששרתי בתוכנית נהפכו לשירים שאני שרה עד היום בהופעותי".
ללא כוכב נולד לא הייתי במוזיקה
הופתעת מהחיבוק החם שקיבלת מהקהל?
"תמיד היו לי חששות לפני ואחרי שעליתי לבמה, אבל בתוך תוכי ידעתי שאנשים מחוברים למה שאני שרה. כשניגשתי לבצע את השירים, הרגשתי שהייתה עליי אחריות כבדה, ולכן השקעתי המון אנרגיות על מנת שכל אחד מהם ייצא מושלם מבחינתי. לשמחתי עד היום אין מישהו שלא זוכר את השירים האלה".
טל גורדון צילום: אלי דסה
"בזמן התחרות עצמה היה עליי לחץ גדול, מכיוון שבכל זאת מדובר בתחרות לכל דבר, עם ביקורת מצד השופטים והקהל. אני זוכרת שביום שכתבו שאני רוצה לעזוב את התוכנית, מה שבכלל לא היה נכון ואין לי מושג מי הפיץ את השמועה הזאת, הייתי בשוק ואפילו קצת כעסתי. הניצחון הכי גדול היה עבורי כשעליתי לשיר, ואנשים ראו בעצמם שלא הלכתי לשום מקום ושאני כאן להישאר".
מה היה הדבר הכי חשוב שקיבלת מהחוויה הזאת?
"אין ספק שללא החשיפה הגדולה הזאת, לא הייתי מגיעה למקום בו אני נמצאת כיום. נפתחו לי המון דלתות, ויצא לי להופיע עם זמרים ויוצרים שקודם לכן רק חלמתי לשיר איתם או לשתף איתם פעולה, כמו אלון אולארצי'ק איתו אני מופיעה כיום, או דוד דאור איתו הופעתי באיטליה. יותר מכך, אני חושבת שאם לא הייתי משתתפת בתוכנית - בסופו של דבר לא הייתי ממשיכה לעשות מוזיקה".
שני הסינגלים הראשונים ("סודך" ו"תמיד איתך") מתוך האלבום, נכתבו כאמור על ידי טל גורדון, אחת מהיוצרות המוכרות והמוערכות בארץ, שדווקא נחרתה בזיכרון הקולקטיבי כזמרת רוק חסרת פשרות.
בשנים האחרונות החליטה גורדון להתמקד דווקא בכתיבת טקסטים, ובלימוד הנושא דרך סדנת כתיבה שהיא מעבירה. השידוך נעשה ביוזמת ניר ברזילאי מ"תטה", שביקש מגורדון לכתוב שיר מעט שונה ממה שהיינו רגילים לקבל ממנה, ולאחר מכן הפציר בה לעשות זאת שוב. זה מה שהביא אותה לכתוב את "סודך" - שנבחר כסינגל הראשון.
"טל ואני הפכנו לחברות טובות, והכימיה בינינו מצוינת", מפרגנת טוקאן. "היא מבינה את האישיות והראש שלי, ומאוד קל לה להתחבר אליי ולכתוב לי שירים".
בין אסתר עופרים לעפרה חזה
גורדון לא חוסכת מחמאות גם היא: "אני מאוד אוהבת את מרים, דווקא מכיוון שיש לה נתונים הפוכים משלי. אין מה לעשות, יש לה גרון של זמרת טבעית. בעיניי היא ממוקמת איפשהו בין אסתר עופרים לעפרה חזה".
עופרה חזה צילום: יוסי אלוני
"היכולת הגרונית הבלתי נגמרת שלה אפשרה לי לכתוב שירים שאני לא יכולה לשיר בעצמי, ובחיים לא הייתי כותבת ללא ההתנסות הזאת, של הכתיבה האחרת - שאגב אני מאוד אוהבת. בדרך כלל אני ממעטת לכתוב שירים עבור אחרים, ואם אני כבר עושה את זה - לרוב זה נעשה בעזרת לחן שעליו אני מולבשות המילים.
"למעשה אני הופכת לשכירת חרב במובן הטוב של המילה, מאחר ואני לא מנסה לשרת אמירה משלי - אלא מקשיבה למנגינה, וחושבת איך אוכל לשים את עצמי בצד ולשרת אותה על הצד הטוב ביותר".
עד כמה התהליך הזה שונה עבורך?
"נתחיל מזה שתמיד הייתי בעייתית ככותבת, בגלל החיפוש המתמיד אחר המילה הנכונה. זה תהליך מתיש, שיכול להמשך גם שבוע שלם, ולהטריף גם אותי וגם את הסובבים לי. בשורה התחתונה 'סודך' יצא מאוד קלאסי בגלל הלחן שלו, מה שלא היה יוצא לי אם הייתי יושבת לכתוב אותו סתם על הנייר.
"השיר השני אתגר אותי ברמה, שלדעתי ממש תפתיע אותך. הוא יצא מאוד עממי, בסגנון שקרוב לשלומי שבת. האמת שכשניסיתי בפעם האחרונה בחיי לשיר את המילים הללו, הבנתי למה תמיד אמרו שאני אליטיסטית, למרות שבחיים אני ממש עממית על כל המשתמע מכך.
"פתאום הבנתי כמה קשה לזהות את המשפטים המאוד מיידיים, שנדבקים אליך בפזמון ואתה לא יכול להפסיק לזמזם אותם. היה נהדר למצוא בתוך תוכי את המקום הזה, למרות שבבתים לדעתי לא השתחררתי לגמרי מה'טל גורדוניות'".
נדמה שכמעט כל שיר שכתבת לאחרים זכה להצלחה גדולה.
"שיר כמו 'הכעס' שכתבתי ל'רוקפור', גם אם שמתי את עצמי בצד שם - עדיין אני זאת שעשיתי את פעולת הכתיבה. הדבר הוליד תמיד אמירה אישית, אבל לא הגיע מתוך זה שהיה לי משהו להגיד לעולם - אלא שוב מתוך רצון לשרת את הלחן".
מה דעתך על הסיכויים של מרים להצליח?
"מרים היא כמו מנורה, כמו סמל לאומי. מעין יונת שלום כזאת. אני רואה אותה לנגד עיניי שרה מול האפיפיור. יש בה משהו גבוה יותר, משהו לא מקומי. היא קלאסית ואלה החומרים שהיא עשויה מהם".
על קו חיפה-תל אביב
בתקופה הטלוויזיונית שלה הייתה טוקאן (26) סטודנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. באותו הזמן היא הייתה בשנה השנייה שלה ללימודים, וככל שהתקדמה בתוכנית הדבר הקשה עליה לשלב את שני העולמות. היא נאלצה להחמיץ קורסים ובחנים, ולבסוף גם החליטה לקחת הפסקה של שנה אקדמאית.
אלון אולארצ'יק צילום: רענן כהן
לדעתך האם יגיע שלב בו תצטרכי לבחור מה יותר חשוב לך?
"אני מקווה שלא אצטרך לבחור, מכיוון ששני העולמות חשובים לי מאוד: חשוב לי להגיע למטרה שהצבתי לעצמי מגיל צעיר, ומצד שני חשוב לי לנצל את התואר שלי כדי להיות לפעול בעניין מעמד האישה, להיות פעילה בעמותות ולקדם עניינים של זכויות אדם. בטח שלא אשב במשרד כל היום. אינשאללה שאוכל להשתמש במעמד שלי כזמרת, על מנת לקדם עניינים חברתיים".
ידוע שהסצנה המוזיקלית פועמת מתל אביב, עד כמה הריחוק מהמרכז מקשה עליך להתקדם בתחום המוזיקלי?
"במהלך תקופת הלימודים גרתי בחיפה, ובזמן שצילמו את התוכנית הייתי על קו חיפה-תל אביב. לבית של ההורים חזרתי לפני כשנתיים, בגלל שרציתי להתאפס. השקט והתמיכה המשפחתית עוזרת לי מאוד, ועד היום אמא שלי בוחרת לי את הבגדים להופעות, ומכינה לי את כל מה שאני צריכה.
"בשלב מסוים אני מאמינה שאצטרך לעבור לאקשן של תל אביב, מכיוון שלפעמים קורה שאני נמצאת שם שלושה-ארבעה ימים בשבוע".
בתקופה האחרונה קשה לפספס אותך. ביצעת דואט עם אלי לוזון בערוץ 24 לשיר המיתולוגי "פוג אל נחל", וכמובן התחלת להופיע עם אלון אולארצ'יק - הופעה שעלתה לא מזמן במסגרת פסטיבל הפסנתר האחרון.
"אלון ראה אותי ב'כוכב נולד', התרשם מהקול ומהשירה שלי ויזם פנייה דרך סולו ו'טדי'. חוץ מההופעות המשותפות שלנו, הוא כתב לי דואט שאנחנו שרים בהופעות ואני מקווה שייצא בקרוב. המופע האינטימי במסגרת פסטיבל הפסנתר, יחד עם הרכב שכולל את מקס, הבן שלו, ואת אילן בן עמי, היה מאוד מוצלח מבחינתי. בכלל, זה היה לילה קסום".
איזה שירים של אלון שרת באותו הערב?
"שרתי למשל את 'כל דבר קט' ו'בא לשכונה בחור חדש'. בסך הכל ביצעתי 12 שירים מכל הרפרטואר שלי, וכמובן לצד השירים של אלון עשינו כמה דואטים. השיא היה מבחינתי כשאלון ניגן את 'הכניסיני' ו'עץ השדה', וכל הקהל פרגן ומחא כפיים. זאת הייתה חוויה מרגשת מאוד".
כמו דמויות בחלום
את עדיין בקשר עם המתמודדים האחרים מאותה העונה של כוכב נולד?
"שמרתי על קשר עם דורון רוקח (איתו ביצעה את 'זה הזמן לסלוח', ח"ל), שגם הזמין אותי לחתונה שלו, וגם עם נדב כץ".
מרים טוקאן עם נשיא המדינה שמעון פרס צילום: פלש 90
"דווקא איתה לא נשמר הקשר, אבל באופן מדהים היא הופיעה בפסטיבל הפסנתר במקביל אליי ולאלון. תוך כדי שהייתי על הבמה, לא הפסקתי לחשוב על זה ועל המקומות הגבוהים אליהם היא ואני הגענו".
האלבום צפוי לצאת באמצע 2011, אבל זה לא מונע ממנה להיות בעשייה מתמדת. נוסף על הופעותיה עם אולארצ'יק, היא מתארחת יחד עם להקתה בתוכניות טלוויזיה שונות, ומכינה גרסאות משלה לשירים ערביים מוכרים של הזמרות אותן היא מעריצה: כמו פיירוז, אסמהאן ולילה מורד.
גם על "פוג אל נחל" של האחים דאוד אל כוויתי (סבו של דודו טסה) וסאלח, היא לא תוותר. "יש בי געגוע מתמיד לבמה ולהופעות", היא מודה. "הכי חשוב מבחינתי להיות בעשייה כל הזמן. אני כבר לא יכולה לחכות לצאת האלבום, למרות שאני מודעת לכך שאני רק בתחילתה של דרך קשה מאוד, שדורשת המון עבודה, השקעה וסבלנות".
מה זה בשבילך לשיר עבור אנשים?
"כשאני על הבמה, אני מרגישה שאני מרחפת. אני שוכחת הכל ומתרכזת בלשיר, אבל אני לא מנותקת באופן מוחלט. הכל כמובן תוך קשר עין עם הקהל, שחשוב לי לראות את הבעות הפנים שלו, ולכן בזמן ההופעות המקום לא לגמרי חשוך. אני מעדיפה לא לראות את האנשים פנים מול פנים כמו ביום יום, אלא כמו דמויות שמופיעות בחלום".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם