ראש עיריית רחובות: אכנס לכלא ולא אפעיל את תאגיד המים
ראש עיריית רחובות רחמים מלול השתתף בהפגנת ראשי רשויות בקריאה לבטל את הקמת תאגידי המים ואמר: "המים שייכים לציבור, והעלאת התעריפים היא גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה". בינתיים תאגיד המים העירוני דווקא קורם עור וגידים
רחמים מלול מול משרדי רשות המים בתל אביב צילום: זמן רחובות
מרחובות יצא להפגנה אוטובוס עם עובדי העירייה, מנכ"ל העירייה וראש העירייה רחמים מלול. בעצרת נאם מלול ואמר בין היתר: "מדובר במחדל, בחוק מטומטם אשר נכשל נחרצות. התאגידים גורפים רווחים על חשבון הציבור, ממנים מנכ"לים, סמנכ"לים, יועצים משפטיים, משרדי פרסום, עוד ועוד משרות, והכל על חשבון משלם המסים.
"היום אני נחשב לעובר על החוק כי עוד לא התחלתי להפעיל את התאגיד, ואני אומר לכם - אל תפחדו מאיומים, אני מוכן להיכנס לכלא ולא לאפשר לתאגידים להפוך את עסק המים לעסק כלכלי על חשבון התושבים שלי".
ועוד אמר מלול: "לאן הולכים הרווחים מהמים? למה צריך רווחים ממוצר בסיסי וקיומי? המים שייכים לציבור, והעלאת התעריפים היא גזרה שהציבור לא יכול לעמוד בה".
מעיריית רחובות נמסר, כי מלול מקדם בימים אלו מגעים עם חברי הכנסת ושרים לשינוי חקיקה, כך שתינתן לרשות מקומית הזכות לבחור האם להקים תאגיד מים.
מלול: "אם כבר מקימים תאגיד, אז לא ייתכן שהרשות תהיה בעלת המניות אבל תהיה חסרת שליטה, וגוף המנהל כלכלית את משק המים יוכל לעלות את התעריפים לתושבים ולעשות ככל העולה על רוחו. מה שקורה במשק המים בארץ זאת בכייה לדורות".
תודה למחשבים
שני ימי הסערה שפקדו אותנו בתחילת השבוע לא ממש הרשימו את רשות המים, וההגבלות המחמירות על השימוש במים נותרו בעינן. בעיריית רחובות מסרבים להתרגש, ומציגים תוכנית התייעלות מקיפה שעל פי נתוני העירייה חסכה וחוסכת לעיר מיליוני שקלים.
אם בשנת 2005 עמדה צריכת המים של הגינון הציבורי בעיר על 2,400,000 קוב, בשנת 2010 מתהדרים בעירייה בנתון המרשים של 320,000 קוב בלבד.
מי שמכיר טוב מכולם את סוגי העצים בעיר ואת השטחים הירוקים משעריים ועד כפר גבירול הוא מנהל אגף גנים ונוף בעירייה,
יוסי כפיר. בנוסף לתפקידו בעירייה הוא מחזיק בתפקיד הנחשק - יו"ר איגוד מחלקות ואגפי גנים ונוף ברשויות המקומיות, המסייע לו רבות בהתנהלות השוטפת מול גופי הממשלה השונים.
"אני מכיר את הנתונים מכל הכיוונים, גם את הנתונים הארציים והמקומיים", אומר כפיר. "ניהלתי את הדיונים עם רשות המים על ההקצאות בגינון הציבורי, כשהייתה כוונה לייבש את הגינון הציבורי עם הקמפיין של ישראל מתייבשת. בשנת 2007, לפני שנת השמיטה, התחלנו תהליך של פיתוח גנים ציבוריים. מאידך הפחתנו את כמויות המים".
על אלו כמויות אנחנו מדברים?
"בשנת 2007 עמדה צריכת המים על 1,440,000 קוב, ב-2008 הייתה ירידה ל~880,000 קוב, ב-2009 צרכנו 320,000 קוב כמו גם ב-2010. מדובר בצמצום של למעלה מ-70 אחוז בצריכת המים. העירייה ביצעה מספר מהלכים: החלפת ושדרוג מערכות ההשקיה וחיבור מערכות מתקדמות עם השקיה מרכזית.
"צריך גם לזכור שבשנת 2007 מחיר קוב מים היה 2.30 שקל והיום אנחנו בסביבות שמונה שקלים, ויש כוונה להעלות את המחיר ל-14.5 שקל. תחשוב כמה קובים חסכנו ותראה כמה כסף חסכנו בעקבות זאת".
יוסי כפיר צילום: זמן רחובות
איך הצלחתם להוריד את כמות המים באופן כה דרסטי מבלי לפגוע בחזות העיר?
"פשוט מאוד. הכנסת מחשבים. עברנו לשיטות השקיה מתקדמות. היום אתה נותן לכל סוג צמחיה את כמות המים המתאימה שלה. ביצענו החלפה ושדרוג מערכות תשתית, מראש המערכת ועד אביזרי הקצה - ממטרה וטפטפת.
"המחשבים לוקחים בחשבון את זמן ההתאיידות, שעות השקיה, נוסחת השקיה, אזור גיאוגרפי. זו מערכת מתקדמת שפותחה על ידי אנשי מקצוע. ישראל מובילה בתחום הזה בעולם. פעם כשהיה פיצוץ בצינור השקיה, עד שהיה מגיע עובד לסגור את הברז היה בזבוז אדיר של מים.
"היום, ברגע שנגמרה כמות המים שהוקצבה לאותה חלקה הזרם ייפסק. אין מצב שייתנו יותר ממה שתוכנן. המחשב סוגר את המים. אנחנו גם צמצמנו שטחי גינון והגדלנו שטחים מרוצפים. מתקני משחקים מקטינים את שטחי הגינון המושקה".
גנבי המים
איזה עץ צורך הכי הרבה מים?
"עזוב, אל תיכנס לזה".
בכל זאת, אני מתאר לעצמי שיש הבדלים כלשהם.
"תראה, הצמחייה מחולקת לשלוש רמות: מדשאות, שיחים ועצים, ורדים ופרחים עונתיים. אין מצב שעץ מקבל יותר או פחות מים, אבל יש הבדל בין עץ למדשאה".
מה יש יותר בעיר?
"יש לנו כ-16 אלף עצים ברחבי העיר, כ-1,200 דונם של גינון ציבורי אינטנסיבי, פרחים עונתיים יש לנו כשלושה וחצי דונם במצטבר בעיר".
באיזה אזור בעיר יש הכי הרבה עצים?
"באופן טבעי באזורים החדשים רמת הגינון גבוהה יותר, גם מבחינת שטחים ירוקים כי הן נבנו עם מקום לשתילת עצים. במרבית הרחובות בשכונות הוותיקות המדרכות צרות ואין מקום לעצים. בשכונות החדשות יש יותר עצים אבל הם פחות מפותחים, הם קטנים יותר".
השקייה בגינה צילום: SXC
איך העירייה מתמודדת עם גניבות מים של תושבים?
"יש משפחות שבמהלך עשרות שנים גנבו מים מהשקיה ציבורית. ידענו שיש גניבות. כשהתחלנו לשקם החלפנו הרבה מערכות, וחיברנו מחשבי השקיה שנשלטים על ידי מערכת עירונית.
"בכל הפעולות הללו הבאנו לצמצום הגניבות. גם כששיפצנו את הגנים, החלפנו את כל המערכות מאל"ף ועד תו. לא תמיד אתה יכול למצוא את המערכות הישנות ואת החיבורים הפיראטיים, אבל עכשיו כיסינו גם את זה".
אז לא נתקלתם בתושב שהתלונן שפתאום אין לו מים בעקבות החלפת הצנרת?
"לא היה אף אידיוט כזה, אבל היה לנו מקרה של בעל עסק מרחובות שעלינו על זה שהוא גונב מים לאדניות של החנות שלו. הוא השקה את האדניות מהטפטפות של הגינון הציבורי שנמצאות ליד החנות".
איך הגבתם?
"בהתחלה פנינו אליו והוא אמר שהוא מנתק את החיבור, אבל אז גילינו שהוא החזיר אותו מחדש. בשלב הזה הגשנו תלונה במשטרה על גניבת מים. לצערנו הרב התלונה נסגרה מחוסר עניין לציבור, אבל לא ויתרנו. היועצת המשפטית של העירייה פנתה לתחנת רחובות והתיק נפתח מחדש. האיש זומן בסופו של דבר לחקירה. אנחנו לא מוותרים ומגיבים בעוצמה. אין פשרות במשחקים כאלו".
במידה שהסערה תתברר כאפיזודה חולפת, אתה יכול היום לומר שהעירייה ערוכה לשנת בצורת?
"בשנת 2010 יש לנו כ-1,200 דונם גינון. קיבלתי הקצאה מרשות המים של 320,000 קוב ועמדנו בזה. עושים לנו ביקורות מידי פעם ואין שום בעיה, אפילו קיבלנו שבחים. עכשיו אנחנו באמצע פרויקט שעלותו 1,300,000 שקל, ואף קיבלנו הקצאה מרשות המים של 300,000 שקל.
"אנחנו עושים שדרוג נוסף במערכות ההשקיה והתהליכים האלו מובילים אותנו לניסים ולנפלאות. אני מאוד מרוצה כי חסכנו הרבה מאוד מיליונים כל שנה, ובכסף הזה אתה יכול להקים פארקים חדשים ולתחזק אותם".
התאגיד שבדרך
בלי קשר למחאותיו של מלול, בקרוב יחל תאגיד המים של רחובות, הבאר השלישית, לעבוד באופן רשמי. חבר המועצה יניב מרקוביץ', שמונה השבוע לתפקיד ממלא מקום יו"ר הדירקטוריון, מתנדב לפזר את הערפל סביב התהליך ולספר כיצד התאגיד החדש ישפיע עליהם.
יניב מרקוביץ' צילום: זמן רחובות
יש כרגע צפי לתחילת הפעלתו הרשמית של התאגיד?
"באופן עקרוני התאגיד ברחובות קם, אך הוא עדיין לא פועל באופן מלא. ישנן מחלוקות רבות בין העירייה לבין רשות המים סביב מינוי הדירקטורים בתאגיד וסביב תקנון ההפעלה שלו. ראש העירייה ומנכ"ל העירייה פועלים רבות בנושא במטרה לצמצמם את הפגיעה בקופת העירייה וכדי לוודא שלא תהיה פגיעה בתושבים ברמת המחירים והשירות.
מהם היתרונות של התאגיד?
"היתרון הבולט ביותר הוא ההשקעה הרבה בתשתיות. התאגיד מחויב להשקיע בפיתוח תשתיות המים והביוב בעיר, ולכן התושבים ייהנו מתשתית משופרת ומאיכות מים גבוה יותר".
כיצד משפיעים התאגידים על מחירי המים?
"מחיר המים בישראל התייקר פי שלוש מאז שנת 2007, ולפי כותרות העיתונים בשנה הקרובה צפויה עלייה נוספת במחיר המים. אנשים רבים לא יודעים זאת, אבל מחירי המים בישראל משתנים מעיר לעיר בפערים של עשרות אחוזים ולא באופן זהה כפי שנוטים לחשוב.
"בשונה מגביית תשלומי המים על ידי העירייה, תאגידי המים הם חברה בע"מ ולכן צרכני המים צריכים לשלם מע"מ על הצריכה שלהם. בנוסף, עלות ההקמה וההפעלה של התאגיד היא גבוהה מאוד. יש מנכ"ל, סמנכ"ל, משרדים, יועצים, ומישהו צריך לממן את זה. ככה יוצא שתעריפי המים בערים עם תאגיד עלו".
מהי הפגיעה בעירייה כתוצאה מהקמת התאגיד?
העירייה מפסידה למעשה בכמה תחומים: הרזרבות מגביית המים היו עוברים לחינוך, לתרבות ולתחומים נוספים, וכעת כספים אלו לא יגיעו לעירייה אלא לתאגיד, ומדובר במיליוני שקלים בשנה.
"העירייה עצמה צריכה לרכוש מים עבור הגינון בעיר מהתאגיד וגם זה נעשה במחיר גבוה. גם בתחום ההנחות העירייה תיפגע, כי היא לא תוכל יותר לתת הנחות במחירי המים לנזקקים. יש גם חשש שתושבים יעדיפו לשלם רק את חשבון המים ולא את הארנונה, כי בעצם לעירייה כבר אין את הסנקציה של ניתוק מים לתושבים שחייבים כספים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם