מחזיק מים: סיפורו של מגדל המים המעניין ביותר בת"א
חמישה מגדלי מים עומדים עד היום על תילם בתל אביב. המגדל בשכונת מונטיפיורי הוא המסוגנן מכולם. סיפור על מגדל בעל זכויות רבות בהיסטוריה של העיר העברית הראשונה
המפורסם שבהם הוקם ב-1924 ברחוב מזא"ה פינת אחד העם, פרי תכנונו של המהנדס ארפד גוט, והוא החליף את מגדל המים שהוקם מעל בית ועד תל אביב ברוטשילד פינת נחלת בנימין. מגדל מים אחר מצוי ברחוב החשמל מימיה של שכונת רמת השרון שצמחה במקום. מגדל אחר קיים בשכונת נחלת יצחק, ומגדל נוסף קיים משנות ה-30 בשכונת עג'מי ביפו, אך הוא לא הופעל מעולם.
המגדל החמישי הוא אולי המעניין ביותר. הוא ניצב לראווה ברחוב בית שמאי 9 בשכונת מונטיפיורי, ונחשף היטב לכל מי שחולף בציר התנועה של דרך מנחם בגין והמסגר. את המגדל, הממוקם באחד המקומות ההיסטוריים בהתפתחות תל אביב, תכנן ב-1935 תושב השכונה המהנדס יעקב צוואנגר, כך שבחלקו התחתון - המתנשא לגובה של 15 מטר ונושא בריכת מים בת 110 מטר קוב - מחוברות שש קורות בטון שיוצרות צורה של סמל מגן דוד בתחתית הבריכה.
מגדל המים
צילום: אילן שחורי
סיפורו הטרגי של האדריכל
עם השנים התברר כי מגדל המים המסוגנן הזה הוקם על מבנה היסטורי בשכונה, שהייתה בעבר פרדס רחב ידיים, שבטעות נקרא "פרדס מונטיפיורי" (אף שאת הפרדס הקים ב-1842 רבי יהודי הלוי מרגוזה, רבם של יהודי יפו, ורק 13 שנים מאוחר יותר נמכר הפרדס למשה מונטיפיורי).
המגדל הוקם ליד באר המים שנחפרה לפרדס, והמבנה שהוקם לצדו ונהרס חלקית לפני שנים אחדות שימש גם כמקום מגוריו של משה מונטיפיורי בביקוריו במקום.
מגדל המים של שכונת מונטיפיורי הפך מיד עם הקמתו לסמלה של השכונה ומקום מפגש מרכזי. עצם שילוב סמל מגן הדוד במגדל, היחיד מסוגו בארץ ישראל (מגדל דומה שהוקם בלוד נהרס), הפך מקור גאווה לתושבי המקום.
בתקופת המאבק וערב מלחמת השחרור שימש מגדל מים זה אזור אימונים
לחברי ההגנה, כשאלה התאמנו בטיפוס על מבנים.
פרופסור מעוז עזריהו, גאוגרף היסטורי שעסק בנושא מאגרי מים שהפכו למצבת זיכרון, טוען במאמריו כי מגדלי המים לא שימשו רק כמאגר של מים, אלא גם כמאגר של משמעויות סמליות שנוספו להם בגלל נסיבות הקמתם ובעקבות השימוש שנעשה בהם במהלך ההיסטוריה. משמעויות סמליות עשו את מגדלי המים לחלק בלתי נפרד של התרבות הציונית.
למגדל המים של שכונת מונטיפיורי מתחבר גם סיפור טרגי הקשור באדריכל הקמתו: המהנדס צוואנגר נעלם מביתו בשכונת מונטיפיורי ב-10 במרס 1937, ולאחר מכן נמצאה גופתו קבורה בבור בחולות תל נוף. סביב הרצח הזה והעצורים שהיו בפרשה התגלגל סיפור ריגול הקשור במחתרת נאצית שפעלה בארץ ישראל, אך זו כבר פרשה למקום אחר.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם