בגובה העיניים עם מיכל אנסקי

היא גדלה בירושלים וחיה בתל אביב. כמרד נעורים היא אכלה במבה וסלט חצילים תעשייתי. היא אספנית בלתי נלאית של זרעים ושתילים. ומאמינה שאייל שני הוא גאון. 1,028 מילים עם מיכל אנסקי (30), נשואה, גסטרונומית וממקימי השוק בנמל, שגאה להיות הבת של שרי ואלכס

רונית מזרחי | 17/12/2010 9:46

ירושלים
"זה מחולק אצלי לשניים: הילדות המוקדמת וגיל ההתבגרות. ילדותי המוקדמת זכורה לי בצורה פסטורלית מאוד. הייתי ילדת הרים, גדלתי מול הגן הבוטני ומתחת למוזיאון ישראל. זה אזור של הרים. שיחקתי במחנות, וכל יום כמעט עשינו קומזיץ.

מיכל אנסקי איור: עמית בוניאל

"גדלתי ממש בטבע, וזה זכור לי באופן חיובי מאוד. תקופת ההתבגרות בימי התיכון זכורה קצת פחות לטובה, בלשון המעטה. ביום שסיימתי את התיכון לקחתי את הדברים ועזבתי לתל אביב, ברחתי מהעיר. היום השלמתי איתה".

תיכון
"למדתי בגימנסיה העברית. כל התקופה של התיכון לא זכורה לי כתקופה חיובית או טובה. בשנים שגדלתי בהן, שזה שנות התשעים, המשמעות של להיות איניבידואליסט שונה ומקורי בירושלים ובחברה שהסתובבתי בה היה להיות מוזר או לא מקובל. זה יצר בהכרח דור של משובטים לא מעניינים. לא הייתי מאושרת".

מרד נעורים
"מרלבורו אדום. ראוי לציין שהיום אני לא מעשנת סיגריות הרבה שנים, אבל בגיל 16 זה היה סוג של מרד, עישנתי עד לחריכת הגרון. עוד סוג של מרד היה במבה וסלט חצילים תעשייתי. בבית שלי כל העניין הקולינרי היה משמעותי. גדלתי בבית עם אמא שהיא חוקרת אוכל ומבשלת, כך שהאוכל בבית היה לטובת הספרים והמדור שלה, והמרד שלי בא לידי ביטוי באוכל שהיה ג'אנק פוד ומנות חמות.

"הייתי אוכלת המון בוונדיס', ובטיפשותי כך איבדתי את הקול האישי שלי ודירדרתי את עצמי להיות שונה מההורים שלי. איך שהגעתי לצבא התחילו הכיסופים לאוכל של אמא וסבתא, ומהר מאוד חזרתי לגבולות הטעם הטוב. ראוי לציין שבתקופה זו חטפתי אולקוס. אני תולה לחלוטין את האחריות לזה באוכל המתועש ובג'אנק שהכנסתי לגוף שלי באותן שנים".

טורטית
" אני אוהבת מאוד טורטית. אחלה טורטית שבעולם".

חיל האוויר
"עד גיל 27 עשיתי מילואים. שירתי ביחידת ההסרטה כקצינה, ואחר כך במדור תקשורת בחירום של חיל האוויר. אלה היו שנים נפלאות. לא סתם נשארתי בחיל, החברות הכי טובות שלי הן מהתקופה ההיא ויש לי זכרונות נהדרים, אני לא מצטערת על דקה של קבע שחתמתי שם".

סיפורים קצרים
"היה לי מדור שנקרא 'חתיכה חסרה' בוואלה תרבות. זה היה מדור ביוגרפי ודמיוני, השתמשתי בשם שלי אבל התנהלתי לכאורה בחיים מקבילים בתל אביב כשאני מוקפת בדמויות שחלקן אמיתיות, חלקן מומצאות, וחלק לא נמצאות כבר בחיים. הייתי מנהלת שיג ושיח עם דמויות שמתו לפני שנים.

"זה מדור בועט מאוד, זה היה בתקופה שלמדתי היסטוריה ופילוסופיה באוניברסיטה וקיבלתי השראה מנושאים שנגעתי בהם. זו הייתה הדרך שלי ליצור מחאה, עם הרבה מאוד הומור. לא כולם הבינו את המדור והיו הרבה שחשבו שאני חיה בסרט, אבל זו הייתה המטרה".

גסטרונומיה
"זה מקצוע חדש. חוץ ממני אני מכירה עוד שני אנשים שמחזיקים בתואר הזה, שניהם למדו באוניברסיטה שאני למדתי בה, באיטליה. זה תחום של חקר האוכל, ההיסטוריה של האוכל, הנדסת מזון, אוכל בספרות, התבוננות על התרבות והטופולוגיה באמצעות חקר המזון, גיאוגרפיה, גיאופוליטיקה. לימודים אינטנסיביים מאוד שטיילנו במהלכם הרבה מאוד בעולם, ולמדנו תהליכי ייצור של חומרי הגלם הכי טובים שקיימים מסביבנו".

שוק האיכרים
"פרויקט החיים שלי. אני עושה אותו עם שיר הלפר, שותפה נאמנה. נורא קינאנו בשווקים האלה בטיולים שלנו באירופה ובארצות הברית, ואף פעם לא הבנתי למה בישראל, שיש לה את התוצרת החקלאית וחומרי הגלם הטובים בעולם, אנחנו צריכים להתפשר בקנייה של תוצרת מקוררת ולא טרייה, שעוברת אין ספור ידיים

ומבשילה תחת אורות הפלורסנט בסופרים וברשתות השיווק.

"הסתובבנו בארץ, הכרנו את החקלאים והיצרנים ושכנענו אותם להגיע לתל אביב ולמכור את התוצרת שלהם ללא פערי תיווך. היום השוק קיים בשישה מקומות בארץ, והמטרה היא שבכל עיר לתושבים תהיה גישה לתוצרת עונתית טרייה ונהדרת".

שוק הנמל
"נפתח לפני כחודש. אני מרגישה שהפתיחה היא סוג של לידה, אני רואה בפרויקט הזה תינוק שאני גאה בו. זה השוק המקורה הראשון בישראל, והוא פרויקט המשך לשוק האיכרים. חוץ מתוצרת חקלאית יש דוכני בשר, גבינות ומכל טוב".

שרי אנסקי
"אמא היא ההשראה והאור שלי, והבן אדם שהכי משפיע עליי בעולם. זה הולך ומתחזק. אני אוהבת אותה עד השמים וחזרה וגאה להיות הבת שלה".

אלכס אנסקי
"אבא שלי המתוק, שעד היום אני מתייעצת איתו על כל כל צעד ושעל. האדם שתמיד אומר לי את האמת והאיש שלימד אותי להסתכל בעיניים".

אייל שני
"גאון. אני קוראת לו שולה הפנינים. ההתייחסות שלו לאוכל לא מפסיקה להדהים אותי ולמדתי ממנו המון, יש לו ידע עצום והוא נדיב מאוד בידע שלו".

ריאליטי
"זה רכבת ההרים של החיים שלי, מסע של אדרנלין שהפתיע אותי בעוצמות שלו. התכנית 'מאסטר שף' שלטה בחיים שלי בצורה מובהקת. לקחתי את התפקיד שלי כשופטת ברצינות. אנשים שהגיעו לתחרות היו כל כך כנים באהבה שלהם למקצוע ולתחום, שהרגשתי ממש גאווה להיות אחת מהאנשים שילוו אותם בפריצה לקריירה".

תל אביב
"העיר שלי, האהבה שלי. תל אביב משתנה לי כל יום, ומפתיעה ומרגשת אותי. היא פס הקול של החיים שלי. אחרי שגרתי בכמה מקומות בעולם, אני יכולה להיות בטוחה ומאושרת מהעובדה שבתל אביב אני מרגישה בבית".

קולינריה לילדים
"ספר שאני כותבת על עונות השנה והחודשים מכל מיני היבטים של הטבע שמסביבנו, וגם אוכל כמובן. הספר יצא לאור בתחילת 2011, בעזרת השם ובעזרתה של השמש".

מטבח
"החדר הכי חשוב בבית שלי היום ובילדותי".

אייל שני צילום: אמיר מאירי

"מחוברים"
"זאת סדרת המקור התיעודית הכי טובה שראיתי מימיי. מצאתי עצמי רואה פרקים שוב ושוב. דורון צברי הוא אמן, יוצר בחסד".

"ד"ר שקשוקה"
"וינו. בכל יום שישי אני אוכלת שווארמה אצל וינו ב'ד"ר שקשוקה', סירה ועוד סירה של כבש עם בצל וירוקים. זה היה הלב של הקייטרינג בחתונה שלנו, את המסיבה שלה חגגנו אצל וינו בחצר".

פלצנות
"מי ביקש ולא קיבל".

גינה
"אני אספנית בלתי נלאית של זרעים ושתילים. הגינה שלי היא התרפיה שלי. זו אהבה שקיבלתי מסבתא ואני מקווה להעביר לבת שלי גם. אני מאמינה שמי שרואה את הגלגול של צמיחה, לבלוב, ריקבון וצמיחה מחדש לא יסבול מדיכאון לעולם".

היריון
"חוויה שעדיין אין לי מספיק פרספקטיבה כדי לסכם אותה במילים".

אלכוהול
"עד פברואר 2011 אנחנו לא חברים. חשוב לציין שאני מתגעגעת מאוד".

חלום
"חלומות הם המנוע של חיי. בכל תחילת שנה אני מסמנת מטרות שאני מבקשת להגשים, ומבחינתי השנה שלי לא יכולה להסתיים מבלי שאגשים את החלומות שלי לאותו הזמן".

קניות
"זה על הכיפאק, קניות, אני אוהבת".

שוביניזם
"אחד הדברים שמעצבנים אותי. היה לי עצוב לגלות שאנחנו עדיין סובלים מזה בעידן שלכאורה שוביניזם פג מהעולם, ואני מרגישה את זה בכל יום ובכל אחד מהצעדים בתחומי הקריירה שלי".

שוק מחנה יהודה
"מופת ומוסד לחיקוי. אני אוהבת לבקר בו לאחרונה, ואני גאה כל פעם כשיש לי חברים שמגיעים מחוץ לארץ ללכת בשוק ולראות כמה הוא התפתח, ואיזה מקור לגאווה הוא הפך להיות".

קלוריות
"לא מדבשן ולא מעוקצן".

אהבה
"רועי שלי".

מיכל אנסקי
"הילדה הרזה מניות".