ראשי » מקומי » שפלה

ירוק בעיניים: איך משקים מגרש כדורגל כשנגמרים המים?

חשבונות המים של האצטדיון העירוני בחולון עוברים את רבע מיליון השקלים בשנה. ברחובות משקים רק בלילה אחרת השכנים מלשינים. בראשון לציון משתמשים במים ממוחזרים מהשפד"ן. ועל דשא סינתטי יש לא מעט ביקורת

הגשם הכבד שהמטירו עלינו השבוע העננים האפורים חולל נס גדול מבחינתם של אנשי התחזוקה ומנהלי מגרשי הכדורגל.

המילימטרים הרבים שהציפו את המגרשים באזור השפלה היוו חופשה לממטרות המופעלות מידי יום בכל המגרשים בראשל"צ, בחולון, בבת ים, ברחובות או בנס ציונה. עם זאת לפי אנשי המקצוע, העלות שנחסכה השבוע היא מזערית, כמעט אפסית, ביחס לסכומי העתק המשולמים מידי שנה כדי להחזיק בחיים את מגרשי הדשא.

באצטדיון העירוני בחולון, המנוהל על ידי החברה העירונית לבידור ובילוי, שמחו מאוד מכמויות הגשם הגדולות שהשקו את הדשא באופן טבעי, אך המצב האמיתי הוא למעשה השגרה היבשה. "זאת ממש מתנת אל, היינו מאושרים ואנחנו עדיין שמחים, למרות שבקרוב הכל ישתנה", מספר שלמה ראובן, מנהל האיצטדיון מטעם החברה העירונית.

איך אתה מתמודד עם תעריפי המים?
"תעריפי המים?", אומר ראובן בכעס מתעורר, "הם הורגים אותנו. פשוט כך. בשנתיים האחרונות התעריפים עלו במאה אחוז. בנוסף לכך, בעבר הלא רחוק נהנינו מפטור חלקי על תשלום המים. היום בעקבות כך שאין לנו פטור, המחיר עולה בלי הכרה וללא יכולת שליטה. המצב הגיע לשיא חדש".

מה המספרים המדויקים?
"לפני שנתיים בערך היה תשלום עבור צריכה משותפת ועבור ביוב. כעת החשבונות התאחדו, ובגלל שאין לנו פטור מאגרת ביוב, המחיר נוסק. בכל השנה שעברה שילמנו עבור המים כ-293,000 שקל. רק בחודשים יולי ואוגוסט שילמתי כ-113,000 שקל.

"השנה עד כה שילמתי כ-260,000 שקל, ויש לי עוד שני תשלומים לשלם. כלומר אני אעבור את רף 400,000 שקל. זה סכום פשוט מטורף ובלתי ניתן להבנה. התשלום הזה כל כך גבוה שאני לא יודע מה יהיה הסוף. אלה מחירים חסרי רסן".

מה אתם עושים כדי להפחית את החיובים שלכם?
"בעבר כמו שסיפרתי היה לנו פטור חלקי. כעת אנחנו מנסים ללחוץ כדי שנקבל שוב את הפטור החלקי או פטור מאגרת ביוב. אין גורם שמטפל בנושא הזה ולנו יש צריכת מים בכמות גדולה מאוד. אם בעבר שילמתי עבור קוב מים כ~6.8 שקל, היום אני משלם 12 שקל. אין הקלות ואנחנו פשוט לא

יודעים מה לעשות".

ראובן מציין עוד כי השקאת הדשאים היא מלאכה מורכבת, על אף שהיא ממוחשבת ומתוזמנת. "אנחנו חיים על פי התחזית", הוא אומר, "מצד אחד אנחנו לא יכולים להשקות את הדשא לאחר הסערה ולהציף את המגרש, מצד שני אנחנו עוקבים בכל פעם אחר התחזית".

איך מתבצעת השקאת הדשא?
"פעם אחת בלילה אנחנו משקים את המגרש, כאשר כל פעם קו אחר נפתח להשקיה של חמש עד עשר דקות תלוי בטמפרטורה שהייתה באותו היום. שטח המגרש בחולון כ-27 דונם והצריכה הממוצעת היא של 1,400 קוב מים לדונם לשנה. אנחנו סובלים בכיס, ובכל חודש אנחנו מתפללים לסיים את העונה בצורה מאוזנת".

המגרש הרעוע בשכונת קרית משה, המנוהל בידי אגודת מכבי רחובות, נחשב לקטן ומשרת אגודות ספורט שונות ביניהן מכבי רחובות, בני יצ'אלאל ועוד מספר קבוצות מזדמנות המשתמשות לעיתים במגרש. מבחינת מאור נחמני, מנהל המגרש בקרית משה, המצב גרוע מאוד.

אם בחולון חשבונות המים גבוהים אך משולמים בזמן לתאגיד המים העירוני, הרי שברחובות המצב על סף קריסה. "יש לנו חוב מצטבר לעירייה בסך 40,000 שקל שרק תופח מחודש לחודש. הפתרון לא נראה באופק ואנחנו על סף ייאוש", מודה נחמני.

מדוע?
"העלויות יקרות מאוד. אין מה לעשות – הדשא חייב להיות ירוק והוא דורש טיפולים רבים שחלקם מתבטאים בקבלת כמויות מים לא קטנות. אמנם הגשם האחרון הטיב עימנו, אבל בכל החודשים האחרונים היה חם והיה שרב שהסב לנו נזק אדיר וחור בכיס. אנחנו משקים את הדשא כמה שפחות ומנסים לאלתר עם דשן מיוחד. מנסים לטפל בו בצורה הטובה ביותר אבל האמת, זה לא תמיד עוזר".

לכן צברתם חוב?
"אנחנו לא מוכנים להגיע למצב ירוד של דשא. אנחנו מנסים לצמצם בהשקיה אבל זה לא תמיד מצליח. העירייה מגבילה אותנו בכמות הצריכה ולא מאפשרת לנו למעשה לחרוג מהתקציב שהוגדר מראש. אם אנחנו עוברים את המכסה אז מחייבים אותנו בתשלום ואז מגיעה המכה הגדולה. שטח המגרש הוא כ~120 מטרים על 90 מטרים. לפני שנתיים השקיתי קו אחד במשך ארבע שעות, אבל מאז הבצורת ומשטר המים המצומצם אי אפשר להשקות ביום אלא רק החל מהשעה 19:00 בערב.

"העירייה מאשרת לנו להשתמש במים עד סכום של כ-1,500 שקל בחודש. בפועל אנחנו משתמשים ב~4,000 שקל ואפילו יותר. אין מה לעשות, החלטנו שהמינימום זה להשקות כל קו במשך שעה וחצי בלבד. יש לנו מערכת השקיה אוטומטית, וכך למעשה כל ששת הקווים במגרש מקבלים את אותה כמות מים".

למרות ההשקעה בדשא במגרש בקרית משה, המצב לא נראה טוב בלשון המעטה. כעת מנסה נחמני למצוא פתרון יצירתי לבעיה. "אנחנו יודעים שהדשא לא מקבל מספיק מים ולכן מידי פעם אני משקה גם במהלך היום. כואב לי עליו. זאת השקעה של שנים. אבל לפעמים רואים אותי תושבים ומחליטים להתקשר לעירייה לדווח על השקיית הדשא בשעות היום".

בקיצור מלשינים עליך.
"אפשר לומר שכן. אבל אני יודע שעמוק בלב אכפת לאותם אנשים ולכן הם מתקשרים. לאחר שהם מדווחים המוקד של העירייה מתקשר אליי מהר מאוד ואז אני נאלץ להפסיק להשקות".

איך תשלמו את החוב לעירייה?
"לצערי זה ירד לנו מהסכום שהעירייה מתקצבת אותנו. יורידו לנו 40,000 שקל".

זאת מכה לא קלה עבורכם.
"נכון. במצב של היום אין הרבה מה לעשות".

ביחס לשכנותיה, ראשון לציון נהנית ממעמד עליון. מצוקת מים אצלה לא מורגשת כלל. עמוס מסיקה, מנהל מתחם המגרשים בסופרלנד בראשון לציון, אומר כי אינו מודאג. "אנחנו בכלל לא במצוקה של מים. אני לא במרדף אחר התחזית אם יירד גשם או לא. לנו זה בכלל לא משנה".

מדוע?
"אנחנו עובדים לפי תוכניות מסודרות, אבל בעיקרון המים שאנחנו משתמשים בהם הם מים מהשפד"ן, כלומר מים ממוחזרים, ולכן אין לנו הגבלה לעומת ערים אחרות. אצלנו אין מצוקה. כדי לשמור על רמת דשא סבירה אנחנו משקים דונם אחד בארבע קוב מים, ויש לנו תשעה דונמים במתחם.

"אצלנו מתאמנות קבוצות מרמת אליהו, שיכון המזרח, נחלת יהודה, קבוצת הנוער של ראשון לציון, קבוצת הבוגרים של ראשון לציון, קבוצת הנערות, הבוגרות, עובדי העירייה, קבוצת הוותיקים ומועדון ספורט ראשון לציון מליגה ג'. בנוסף אנחנו גם משכירים את המגרשים למשחקים בליגה ב'".

איך אתם נערכים לפעילות ממושכת על הדשאים?
"אנחנו מדשנים אותו, מרססים אותו. בחודשי הסתיו כל מגרש במתחם מקבל 36 קוב מים, ויש חמישה מגרשים כולל האצטדיון העירוני. בחורף הכמות יורדת ל~25 קוב מים למגרש כי ההתאיידות בחורף היא בין 2-3 מ"מ של מים לעומת הקיץ אז ההתאיידות היא של 6-7 מ"מ".

האם הפתרון הוא הקמת מגרשים בעלי דשא סינתטי כמו זה בפתח תקווה? תלוי את מי שואלים. "לפי דעתי אי אפשר להקים בישראל מגרשים עם דשא סינתטי", אומר מסיקה.

"משום שמזג האוויר בארץ הוא חם מאוד וחייבים לצנן את הדשא בכל פעם שעולים לשחק עליו. הגומי עצמו קולט חום והופך לרותח. השחקנים מתלוננים על כך לא פעם. אני יודע ששחקנים אומרים שזה גורם להם לשריטות בעת נפילה, זה כמו סכינים לא נעימים".

איך באירופה זה מצליח?
"כי באירופה סוג הדשא ברמה גבוהה יותר ולא ירוד כמו בארץ. בנוסף מזג האוויר שם הוא קר ברוב ימות השנה והפלסטיק לא מתחמם. בארץ זה לא עובד".

"הלוואי ויקומו מגרשים עם דשא סינתטי", אומר ראובן, "זה יפתור את בעיית תשלומי המים. אני מקווה שהעירייה תיקח את זה על עצמה כפרויקט חשוב בכל בעיר אם כי לא כל קבוצה יכולה לשחק על דשא מלאכותי. הרי אפשר לשחק רק מליגה א' ומטה. זו השקעה יותר מדי גדולה ולא באמת משתלמת כספית".

שלמה דויטש הוא בעליה של חברה לטכנולוגיות דשא וייבוא, ואחראי בין היתר על שזירת הדשא (האמיתי) באצטדיון בלומפילד, פתח תקווה, רעננה, נס ציונה, קרית גת, דימונה חיפה ועוד. את המעבר לדשא מלאכותי הוא מכנה "צעד חכם".

דויטש: "באשר לטענה כי יש להשקות את הדשא הסינתטי זה הרי מגוחך. נכון שהוא מתחמם בקיץ, אבל כשרוצים לעלות לשחק עליו אפשר להשקות אותו לכמה דקות כדי שהגומי יצטנן וזה הכל. יש כאלה שחושבים שצריך להשקות אותו כפי שמשקים דשא רגיל וזה לא נכון בעליל. הכמות המצטברת היא אפילו לא חצי אחוז לעומת דשא טבעי".

דשא סינתטי בארץ יכול לעבוד?
"הרבה קבוצות הבינו שאם באירופה זה מצליח אז גם פה אפשר. על דשא רגיל בישראל אפשר לשחק מקסימום 25 שעות בשבוע. זה מעט מאוד ודורש טיפולים והשקעה כספית גדולה. גם יש בורות וכתוצאה מכך פציעות של שחקנים.

"הדשא נקרע מהר מאוד כבר לאחר משחק אחד ובנוסף יש שזרוע פעמיים בשנה, שגורם לקבוצות לנדוד למקומות אחרים ולשאת בעלויות יקרות. במגרש סינתטי אין את הבעיות האלה. אתה יכול לשחק עשר שעות ביום, כמות אדירה לעומת דשא רגיל".

ובכל זאת, מה החיסרון בדשא סינתטי?
"נושא ההתחממות הוא בלתי ניתן לפתרון. צריך להשקות אותו כשחם מאוד, אבל שוב, זה לא לאורך זמן ולא מצריך השקעה כספית גדולה. בנוסף, השחקנים בקבוצות הבוגרים טוענים שאין רכות בדשא בחורף.

"הם אומרים שזה כמו משטח קשיח. הפתרון הוא להציב גומי מתחת לדשא, בעובי של שניים וחצי ס"מ עד שלושה ס"מ, עם הדבקה, ומעל מפזרים את החול והגומי וזה מעניק רכות. לאחרונה זה בוצע במגרש של מכבי חיפה ב'קצף' והתגובות חיוביות מאוד".

ומה אומרים השחקנים עצמם ומאמני הכושר? גם כאן הדעות חלוקות. איתן פרידמן, מאמן הכושר של קבוצת הנוער של הפועל תל אביב, שמתאמנת זמן רב על משטחי הדשא במתחם "חודורוב" בחולון, טוען כי הדשא עצמו הוא ירוד, אך אפשר לשדרגו.

"הדשא אצלנו הוא יחסית ברמה נמוכה. הוא ישן והתחזוקה שלו אינה טובה. הוא הפך לשטיח. יש אמנם חול סינתטי אבל המשטח קשה. אנחנו נדרשים פעמים רבות להשקות את הדשא כדי לקרר אותו".

אחד משחקני הנוער של הפועל תל אביב העיד השבוע: "זה לא נעים להתאמן על המגרש הזה בחודשי הקיץ, אפשר להרגיש בעירה ברגליים בזמן האימון. אף אחד לא אוהב לבצע תיקול או ליפול על הדשא הזה. החום גורם לשריטות לא נעימות. אין כמו דשא אמיתי".

אל הדברים הללו מתחבר גם פרידמן עצמו. "אני יכול לומר שכל מי שמגיע להתאמן במגרש הסינתטי חש בשינוי בטמפרטורה במגרש לעומת מגרשים אחרים. כשאנחנו מגיעים לדשא המלאכותי הוא חם מאוד בצורה חדה. בנוסף, השחקנים הבוגרים של הפועל תל אביב התלוננו לא פעם על כאבי גב בעקבות הדשא הזה. זה מעין בטון יצוק".

מהעבר השני, שחקן נוער במכבי חיפה מעיד כי במגרש שלהם הדשא הסינתטי טוב הרבה יותר. "אנחנו נהנים מאוד לשחק עליו", אמר השבוע. "כל המסירות מגיעות לשחקנים בלי בורות, בלי עצירות פתאומיות. אף אחד בקבוצה לא חושש לבצע גלישה לעבר הכדור. לכדור יש מצד אחד תאוצה ומהצד השני הסינתטי בולם את המהירות. זה כיף לשחק עליו".

"הכי חשוב", מסכם שלמה ראובן מחולון, "שהכנרת תתמלא ולא תהיה מצוקת מים בארץ. אם הבעיה הזו תיפטר הכל יהיה בסדר והכל יסתדר".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...