כך הפך בית התפוצות ממקום על סף סגירה לעסק כלכלי מצליח
סניף של ארומה שמניב הכנסה של חצי מיליון שקל בשנה, חנות מזכרות המוכרת ביותר ממיליון שקל בשנה, ושטחי נדל"ן שמושכרים לבר מצוות ולחתונות. ברוכים הבאים לבית התפוצות, שמצא את הדרך להרחיק מעליו את סכנת הסגירה
בית התפוצות ראובן קסטרו
בפתח המקום המתינה המדליסטית האולימפית יעל ארד, ולרגע חשבתי שהיא מקבלת את פניי. כששאלתי אם הגיעה לביקור שורשים, שללו זאת מארחיי והבהירו לי שארד מסייעת לבית התפוצות בתכנון האסטרטגיה השיווקית של אחד האגפים החדשים.
מדובר במשהו המכונה "גלריית המשפחה", שתיפתח בפברואר ואשר נועדה לספק חוויות אינטראקטיביות ולימוד השפה לילדים בגיל שנתיים עד עשר. מתברר כי ההנהלה החדשה של בית התפוצות הרחיבה את המושג "תפוצה" והוא כולל כעת גם את עוללי ישראל.
ארד היא חלק ממערך עסקי רחב היקף, שהופעל במלוא הקיטור במהלך 2010. בית התפוצות עבר תהליך של מטמורפוזת עסקית. המנכ"ל אבינועם ערמוני וסמנכ"ל הכספים והפיתוח העסקי, שגיא בלשה, המציאו מחדש את המקום. הם הפכו אותו ממקום שחלק מאגפיו השוממים שימש משכן לפגרי יונים, לאתר מורשת מודרני חי ותוסס. "מי שלא ביקר במקום בשנתיים האחרונות אינו יכול להכיר אותו כיום", אומר בלשה.
ואכן, מקורות ההכנסה של בית התפוצות, שלא ממכירת כרטיסים, הפכו למגוונים ויצירתיים. היקף ההכנסות הכולל מסעיפים אלה בלבד הסתכם בשנת 2010 ב-5.5 מיליון שקל.
אז מה חדש בעסקי בית התפוצות? רשת ארומה פתחה שם סניף וההכנסות בגין שכר הדירה עומדות על חצי מיליון שקל לשנה (12 אחוז מהמחזור). חצי מיליון שקל נוספים נגבו מחברות הסלולר עבור אנטנות שהוקמו על גג המבנה.
בנוסף, בבית התפוצות הוקמה חנות מזכרות המוכרת כיום 1.1 מיליון שקל לשנה. שטחי הנדל"ן הפנויים הושכרו ליעדים שונים ויזמי המקום אינם מהססים להשכיר את שטחי הבניין אפילו לאירועים משפחתיים כמו בר מצווה או חתונות.
שוטף פלוס 400
ההתרגשות השבוע בבית התפוצות גדולה במיוחד. בסוף השבוע הקרוב תיחנך במקום התערוכה "אורות וצללים", המביאה את סיפורה של יהדות איראן. יו"ר ועדת התערוכה הוא אלוף במיל' איתן בן אליהו והיא נערכת בחסות משפחת נזריאן האמריקאית ממוצא אירני, איך לא. התרומות גם גויסו בזכות פעילותו הנמרצת של המנכ"ל ערמוני ושל מנהלת אגודת הידידים אירית פלדמן אדמוני.
שגיא בלשה צילום: רענן כהן
בלשה, 38, שנמנה בעבר עם נערי האוצר, גויס למקום וסייע לעשות את הלא ייאמן. יישום תוכנית ההבראה שבוצעה החל מ-2006, מנעה את סגירת המקום והפכה אותו למוסד מצליח השועט קדימה, עם תערוכות ופרויקטים, תורמים, קהל מבקרים גדול ותוכנית פיתוח גרנדיוזית.
בלשה הגיע לבית התפוצות בעקבות פנייה של המנכ"לית לשעבר, חסיה ישראלי. כשאני שואל אותו מדוע בחר בבית התפוצות ולא במגזר העסקי, כפי שרבים מחבריו עשו, הוא משיב בפשטות: "החיבור לשורשים נטוע בי מאז הבר מצווה. זה כולל עבודת שורשים משפחתית,
טיולים בכפרים שבהם גדלו הסבים, שליחות ברוסיה, לימוד השפה הרוסית ועוד".
בשבוע שבו החל לעבוד בבית התפוצות סופר לבלשה שמתוכננת פגישה עם שר האוצר דאז אברהם הירשזון. "אנשי בית התפוצות אמורים היו לבקש תמיכה של שני מיליון שקל כדי לאפשר 'לסגור את השנה'. החלטתי ללכת בגדול, ובתוך שבוע הוכנה תוכנית עסקית לפיתוח בית התפוצות בתמיכה כוללת של 40 מיליון שקל. השר הירשזון התלהב והשאר היסטוריה", משחזר בלשה.
בעקבות כך, חזר המקום אט-אט לפעילות נורמלית והדבר ניכר בכל המדדים. מספר המבקרים זינק פי שלושה והגיע מ-50 אלף לשנה ב-2006 ל-150 אלף כיום. "היעד שלנו הוא שמספר המבקרים יגיע בתוך שלוש שנים לחצי מיליון, שזה מספר המבקרים שהיה בפתיחת המקום", אומר סמנכ"ל הכספים.
איך ניתן להגיע ליעד כה יומרני?
"נעלה תערוכות חדשות כמו זו על יהדות איראן, שתתקיים בסוף השבוע. בחודשיים הקרובים מתוכננות לעלות שתי תערוכות נוספות. תוכניות הפיתוח של המוזיאון, המסתכמות ב-200 מיליון שקל, מוגשמות צעד אחרי צעד".
מה גרם להידרדרות ואיך זה השתנה?
"בית התפוצות, שהוקם ב-1978, נחשב בזמנו לפאר היצירה. המילה האחרונה במוזיאונים. כדי ללמוד איך מתפעלים את האביזרים האורקוליים ואת העמדות השונות הגיעו אלינו מבקרים מהעולם. את מוזיאון השואה בוושינגטון הקימו על סמך המודל של בית התפוצות.
"אלא שלאחר שהתפוגגה ההתלהבות הראשונית, בצירוף ניהול לא נכון ואי הקצבת הסכומים לתחזוקה נכונה של אביזרי העזר, הפכו את המקום למיושן ומוזנח. מספר המבקרים ירד, המשכורות לא שולמו בזמן. הכסף לספקים שולם על בסיס של שוטף פלוס 400 (כשהתשלום המקובל בעסקים הוא שוטף פלוס 30, י"ש).
"כשהגעתי לכאן ראיתי שליד הכניסה עומדת מכונית סובארו על מתלים ללא גלגלים. כששאלתי למי שייכת המכונית הוסבר לי שמדובר ברכב של אחד המנהלים, שעוקל על ידי מס ההכנסה".
יש סעיף מיוחד
התפנית, לדברי בלשה, בוצעה בזכות עבודה קשה ומאומצת. את הקרדיט בעניין הזה הוא נותן לראש הממשלה לשעבר אריאל שרון, שעמד על כך שבית התפוצות ימשיך להתקיים. הוא הציע לחברת הכנסת לשעבר גילה גמליאל ליזום חוק אשר יבטיח את המשך קיומו של המקום, וכך היה.
שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון. התלהב צילום: פלאש 90
האם הסיוע הממשלתי מספיק?
"ממש לא, ואנחנו לא בונים על כך. סך ההכנסות שלנו עומד על 27 מיליון שקל, מתוכם מעבירה הממשלה 11.7 מיליון שקל. למעלה מ-50 אחוז מהכספים מגיעים מתרומות ומהכנסות עצמאיות.
"תקציב התרומות חשוב במיוחד גם לצורכי פיתוח. תקציב הפיתוח שלנו מסתכם ב-207 מיליון שקל, מתוכו גויסו עד היום 85 מיליון שקל. במלאכת הגיוס וחייבים להזכיר גם את תרומתו החשובה של ליאוניד נבזלין".
אם תגיעו למקום בעוד שנתיים, מבטיח בלשה, תראו מקום שונה לחלוטין. בית התפוצות, לדבריו, יהפוך לא רק למקום שזוהה עם קהילת אשכנז, אלא כמקום המייצג את כל העם היהודי, עוד לפני חורבן הבית השני ועד לעצם הימים האלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם