רצח השופט, גרסת הבמאי: מי באמת רצח את עדי אזר?
הבמאי החיפאי יצחק רובין נלחם במשך שנה כדי להקרין סרט תיעודי על רצח השופט עדי אזר, בו הוא מביא לטענתו ראיות לכך שהמשטרה והפרקליטות תפרו תיק לשני המורשעים ברצח. פסיקת בית המשפט לטובתו סללה את הדרך לשידור הסרט ביום חמישי הקרוב

ב-22 בפברואר הרשיע בית המשפט המחוזי בירושלים את יצחק זוזיאשווילי ואת רפי נחמני ברצח השופט והטיל על השניים מאסר עולם. אלא שתחקיר וסרט דוקומנטרי של יצחק רובין, איש הדוקו שחתום על הסרט המפורסם על מלחמתו של עמוס ברנס עד לזיכויו, טוען כי לשניים למעשה נתפר תיק.
רובין, שמחזיק בתיק החקירה וכן בעדויות המצולמות של עד המדינה בפרשה, מצביע על הטיית עובדות, לכאורה, על ידי המשטרה והפרקליטות. זאת, לטענתו, כדי למצוא בכל מחיר אשמים ברצח.
אלא שמסתבר שהמדינה והמשטרה לא רצו, כנראה, שכל אזרחי ישראל יראו וידעו על החומר שהגיע לידי רובין, ובמשך שנה הם נלחמו בבית המשפט נגד שידור הסרט. לפני כשבוע רובין, בסיוע עורך דינו, אדם שיף, רשמו ניצחון, כשבית המשפט בהרכב עליון פסק כי הסרט ישודר. רק הערוץ הראשון הסכים, לדברי רובין באומץ, להקרין את הסרט, והוא ישודר ביום חמישי הקרוב (30.12).
בראיון לזמן חיפה חושף רובין לראשונה את ממצאי הסרט והתחקיר שערך, וכן מדבר על עו"ד דייויד וינר המנוח, סנגורו של זוזיאשווילי (וזה שהביא לשחרור עמוס ברנס), ששלח יד בנפשו בשל חשדות של המשטרה כאילו ידע פרטים על הרצח. רובין מספר על דברים שאמר לו וינר במהלך החקירה, ואף יום לפני שהתאבד - דברים קשים בגנות הפרקליטות.
יצחק רובין (60), איש קולנוע, עיתונאי ואיש דוקו מוערך מאוד, היה זה שליווה את עמוס ברנס ועו"ד דייויד וינר, הסניגור הציבורי, במסע הארוך והקשה עד לזיכויו של ברנס. רובין יצר את הסרט המפורסם על מלחמתו של ברנס. בתהליך זה הוא הפך לידיד קרוב של וינר.

רובין לא ידע שיבוא יום והוא יצטרך לעשות סרט בשם "הפרקליט" אודות וינר, לאחר שזה התאבד, בעקבות פרשת רצח השופט עדי אזר. הוא גם לא ידע שבסיום המשפט נגדי רוצחי השופט אזר, הוא יעשה סרט ויביא בו לדבריו הוכחות, כי תפרו לנאשמים תיק.
הפרקליטות והמשטרה נלחמו כאמור ברובין כדי שלא יפרסם את הסרט שמעלה סימני שאלה גדולים בנוגע להרשעת הנאשמים, לראיות בתיק ולדרכי החקירה של המשטרה. אלא שרובין כבר למוד קרבות. את שלושת הסרטים האלו שעשה מדינת ישראל לא רצתה שיפרסם לציבור הרחב. על שלושתם הוא נלחם, הגיע לעליון וזכה.
עו"ד דייויד וינר היה סנגורו של יצחק זוזיאשווילי, הנאשם המרכזי ברצח השופט אזר. עם תחילת משפטו של זוזיאשווילי, החליט רובין להתחיל ולפקוד את בית המשפט ולעקוב אחר המשפט בו סנגר חברו עו"ד וינר, זאת בעקבות דברים שאמר לו וינר על זוזיאשווילי, לפני שהסנגור שלח יד בנפשו.
"וינר ייצג את זוזיאשווילי עוד לפני פרשת אזר", מספר רובין. "יום אחד סיפר לי דייויד על אדם אחד שיושב בכלא, לאחר שהורשע ברצח, למרות שהשופט לינדנשטראוס, שהיה אז נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, זיכה אותו מאשמה. דייויד הוסיף כי זו תהיה פרשת ברנס השנייה. הוא התכוון לזוזיאשווילי.
במהלך חקירת המשטרה נחקר גם עו"ד וינר בחשד לכאורה, לפיו ידע על מעורבותו של מרשו זוזיאשווילי ברצח השופט אזר. וינר, שעבר חקירה קשה במשטרה, שם נודע לו כי הפרו את חיסיון עו"ד לקוח שהיה לו עם זוזיאשווילי, נשבר והתאבד בירייה בראשו. זה היה הטריגר שהביא את רובין להתחיל ולפקוד, אחרי מות חברו, את משפטם של זוזיאשווילי ורפי נחמני, הנאשמים ברצח השופט אזר.
"אחרי ההתאבדות של דייויד, החלטתי לעקוב אחרי המשפט של רצח השופט אזר, כי מאוד סיקרן אותי לראות מי הוא המפלצת הזה זוזיאשווילי. בראש שלי כל הזמן ניקר המשפט שדייויד אמר לי, שמדובר במקרה ברנס מספר שתיים. "הגעתי לכל הדיונים, שהתנהלו בבית המשפט המחוזי בירושלים, ובאחד מהם נתקלתי בדבר שלא יאמן", מספר רובין. "זה הזכיר לי במקצת את משפטו של עמוס ברנס, אך הפעם הרגשתי שזה השיא.
"ראיתי משפט מוזר, בו המשטרה מסרבת לאפשר לפרקליטיו של יצחק זוזיאשווילי לעיין בתיק החקירה. הפרקליטים התפטרו וגם הפרקליט של הסנגוריה הציבורית, שמונה לו, לא היה מסוגל לחקור את עד המדינה בתיק, כיוון שלא אפשרו לו לעיין בכל תיק החקירה. בשלב זה גם הוא ביקש להתפטר והציע ללקוח שלו, המואשם ברצח, לא להעיד".
רובין, שמכיר כאמור היטב את הסנגור וינר, ולמוד ניסיון מנושאים אחרים שחקר, כמו משפט ברנס, מבין שמשהו כאן לא מריח טוב, כפי שהוא מספר: "בשלב זה אני מבין שיש כאן את אחת השערוריות הגדולות. איך יתכן שבתיק רצח, כשלראשונה נרצח שופט בישראל, לא מאפשרים לעורך דין הממונה על ידי בית המשפט, לעיין בתיק כולו. הרי לא מדובר בסתם משפט, זה אחד מתיקי החקירה הגדולים בתולדות המדינה.

החומרים הרבים שרובין אסף הביאו אותו למסקנה אחת ברורה: "הבנתי שזוזיאשווילי חף מפשע. ואני לא אומר זאת על דעת עצמי. הלכתי עם כל החומר הרב שבידי למשפטנים רציניים, וביקשתי מהם לבדוק את התיק. כולם ללא יוצא מן הכלל אמרו לי חד משמעית: האיש חף מפשע. שם החלטתי שאני עושה מזה סרט, לו הקדשתי ארבע שנים מלאות של עבודה".
על פי קלטות החקירה של עד המדינה אבינועם חג'בי, ועל פי חומר רב בתיק קובע רובין בסרטו: "עדות שקר של עד המדינה. המשטרה שתלה בפיו של עד המדינה פרטים שלא נאמרו על ידו בחקירתו הראשונה". עוד טוען רובין, על סמך חומר החקירה של חג'בי המצוי בידו, כי המשטרה תיאמה עם חג'בי גרסאות נגד נחמני וזוזאישווילי.
כאשר דבר הובא העבודה על הסרט לידיעת המשטרה והפרקליטות, הן סרבו לאפשר לרובין לפרסמו, בטענה שהסרט עלול לחשוף שיטות חקירה של המשטרה. רובין שהוא שועל קרבות ותיק מול הממסד בכלל, ומול המשטרה והפרקליטות בפרט, הלך שוב לעליון, נלחם ולא ויתר. לבסוף כאמור אישר העליון לפני שבוע את פרסום הסרט, ובכלל זה קטעים החושפים לכאורה את שיטות החקירה ואת תיאום הגרסאות בין המשטרה לעד המדינה.
"בסרט ניתן לראות, כיצד המשטרה שותלת בפי עד המדינה חג'בי את הגרסה שמתאימה לה. אפשר בבירור לראות כיצד עד המדינה מבקש מהשוטר החוקר לצאת מחדר החקירות ולדבר על תיאום עמדות מחוץ לחדר החקירה.
"הוא אומר לחוקר שם: 'אני רוצה שלוש שאלות איתך במסדרון או למטה, לא פה'. החוקר עונה לו: 'איפה שאתה רוצה, איך שאתה רוצה'. זה דבר אסור ובלתי חוקי. כל חקירה חייבת להיות מתועדת בצילום ובהקלטה, במיוחד כשמדובר בתיק רצח, בו על סמך עדות עד המדינה ניתן להרשיע אנשים ברצח", מסביר רובין.
שנה שלמה עובר רובין בין בתי המשפט ונלחם כדי שסרטו יפורסם. "הרצח התבצע כמו בסיירת מטכ"ל", מסביר רובין את תאוריית הרצח שלו. "לדעתי זה בוצע על ידי רוצחים שכירים מרוסיה, שכבר לא נמצאים כאן, רצח ברמה גבוהה מאוד.
"היה עוד קטע בחקירה שהדהים אותי", הוא מגלה. "באחת מקלטות החקירה של חג'בי החוקר משנה את גרסתו של עד המדינה, ומסביר לו שנחמני, שביצע את הרצח, לבש חולצה כחולה ולא שחורה, כמו שחג'בי ציין בחקירתו הראשונה".
לפי רובין צבע החולצה משמעותי עבור החוקרים, מאחר שבעוד העדים ליד ביתו של אזר סיפרו על איש בחולצה כחולה שהסתובב בקרבת הבית, עד המדינה מסר גרסה שונה, ולכן באה הבקשה לשינוי גרסתו, מצד החוקרים".באחד מקלטות החקירה נראה חג'בי אומר לחוקר לכאורה: "כשאני אגיד כל מה שיש לי, אם יש עוד משהו, תרענן לי את הזיכרון".
אם לא די בכך, בסרטו מביא רובין מסמכים לפיהם רפי נחמני, שהואשם ברצח בפועל של השופט אזר, מסר אליבי כאילו שהה בזמן הרצח במלון "אילת" ונרשם בקבלה בשעה 20:00.

"פקיד הקבלה של המלון שנחקר על ידי השוטרים, אישר את רישומו של נחמני ב-19 ביולי בשעה 20:00, כפי שמופיע הדבר בסרט", מספר רובין. "בהמשך המשפט, שנה אחרי הרצח, חוזרת המשטרה לחקור את פקיד המלון, ונמצא לפתע מסמך שמעיד כי נחמני נרשם במלון בתאריך המדובר. פתאום צץ המסמך הזה", אומר רובין בכעס.
"יום לפני המשפט, לפני שפקיד הקבלה אמור לעלות לדוכן העדים, מתקשרים אליו מהתביעה, ואומרים לו שהוא צריך לומר שנחמני נרשם ב-20 ביולי, ולא ב-19 כפי שאמר למשטרה. כשמגיע פקיד הקבלה להעיד, הוא מספר מעל דוכן העדים שנחמני נרשם ב-20 בחודש.
"כשהוא נשאל על ידי השופט: 'מי אמר לך להגיד את זה?', הוא אינו משקר ומספר שהתובעת התקשרה אליו ואמרה לו להגיד כך. זה מעשה חמור", חורץ רובין. "לא יתכן שבלי שאף אחד יעשה מזה עניין, ישב אדם בכלא, כי נלקח לו האליבי".
מאז תחילת מאבקו לשידור הסרט רובין בטוח שהוא על הכוונת. "אני יודע שאני על הכוונת של המשטרה והפרקליטות", אומר רובין בחיוך מריר.
"חברים קרובים שמכירים את המערכת הזהירו אותי, שהם יפיצו עלי שאני הומוסקסואל, יעשו לי את המוות וינסו בכל דרך להשפיע על הטלוויזיה שלא תיקח את הסרטים שלי. זה מה שקרה גם עכשיו", מגלה רובין. "כשערוצים אחרים רצו לקחת את הסרט וחזרו בהם, עברתי גיהנום.
"לשמחתי יש את הערוץ הראשון שהוא בלתי תלוי ועצמאי לשדר בלי לחץ של מפרסמים. ידידה טובה שהיא עורכת דין פלילית מפורסמת אמרה לי, שעל כל אדם אפשר לתפור תיק ושעליי להיזהר, כי המשטרה יכולה להכניס אותי מאחורי סורג ובריח.
"זוזיאשווילי נהג גם להזהיר אותי. הוא אדם די פיוטי. יום אחד, באחת השיחות שקיימתי איתו, הוא אמר לי: 'אני מכיר טוב את המערכת הזו. יש לי אליך שאלה, האם כשיצאת לטיול אמא שלך ציידה אותך בכובע ומימייה? גם עכשיו בטיול הזה אני מקווה שאתה לא שוכח לקחת כובע ומימייה'.
"אז ישימו אותי בכלא ויחקרו. למרות שזה מה שהרג את חברי עו"ד וינר, אני לא מפחד. זה די פרדוקסלי, כי אני אדם די חרדתי והישרדותי. אפילו כשיש לי קצת חום אני מת מפחד. לעומת זאת, יש לי רגעים משונים שהחרדה נעלמת, כאשר מדובר בעוולה. אז אני שם את עצמי בצד. זה משהו שאני מרגיש מבפנים, משהו שיש לאמנים וליוצרים".
זה שווה לך?
"אני אשיב לך באמרה של הרמב"ם, שאני משנן המון: "יותר טוב לשחרר אלף חוטאים אמיתיים, מאשר להרשיע אדם חף מפשע אחד'. ואני טוען שזוזיאשווילי הוא כמו ברנס".
גם כשעבד על סרטו "הסנגור" נאלץ רובין להיאבק כדי לשדרו. נדמה שהמאבק לשידור הסרט על רצח השופט אזר נבע מהרצון להשלים את עבודתו של וינר ולזכות את זוזיאשווילי. "הייתה ביני לדיוויד חברות עמוקה", הוא אומר. "נהגנו לבלות במקומות קבועים, ישבנו בפאב קבוע ובבתי קפה, היו לנו הרבה שעות שיחה".

"התקשרתי לעו"ד אדם פיש, שהיה חבר טוב של וינר. הוא הקשיב ואמר שזה נשמע חמור מאוד. ניסינו לא לפגוע בדיוויד, אז אדם אמר שביום שני הוא אמור להגיע לתל אביב, ואז ייקח את דיוויד למני מזוז על מנת לפתור את העניין. קבענו שניפגש בתל אביב ונלך אליו שנינו, אך לצערי דיוויד התאבד ביום למחרת ולא היה כבר איך לעזור לו".