"הצלתי אנשים ופתאום אני שחור": משה סויסה יוצא לקרב על שמו הטוב
טפסר בכיר משה סויסה סומן להיות נציב הכבאות הבא. אבל אז התחילו ההכפשות. טענו ששילם שוחד, שהקים בית בושת ושהפך את סניף הכבאות בירושלים לחצר ביזנטית. כבר שנתיים הוא מנסה לשפוך מים על המדורה ולהוכיח שלא תמיד כשיש עשן יש אש
כל יום צץ משהו חדש. מדובר באיש שהגיע לאחת הדרגות הגבוהות בשירותי הכבאות וההצלה בארץ. מפקד שירותי הכבאות בירושלים, טפסר בכיר, דרגה המקבילה לאלוף בצה"ל.
לפני שלושה שבועות נפתח משפטו בבית משפט השלום בירושלים. השוחד נעלם, בית הבושת איננו. נשאר סעיף הפרת אמונים, אבל בעיקר בטן מלאה של סויסה בדרך למלחמה על החזרתו לכיסא.
"אני רוצה להיות שוב המפקד", הוא אמר השבוע. "אילו היה ספק קטן שאורשע, הייתי לוחץ יד, ותעזבו אותי בשקט. נאבקתי כל החיים באש, אני איאבק גם פה. חיפשתם אותי, אז גנבתי? אפילו לא בורג. תשלחו זר פרחים. במקום זר, כתב אישום. כמה כמוני יש? ואנשים לא נשברים? הוצאתי חצי מקופת הפנסיה שלי לצורך המאבק".
כבר שנתיים שסויסה מורחק מהתחנה שלו בגלל החשדות. הוא מדריך היום בבית הספר לכבאים בראשון לציון. בחודש שעבר, בזמן השרפה בכרמל, התנדב לסייע. שם עליו מדים מבצעיים, לראשונה זה זמן רב, ונסע צפונה. הצטרף לחפ"ק שהתמקם ליד כלא 6.
"שילחתי את הרכבים לכל האזורים", הוא מספר. "ממלאים מים ויוצאים שוב. 24 שעות בלי לישון, את הנשמה נתנו, ותגיד איך אפשר להסיט את הדיון כשנהרגים חברים שלנו. אני מכיר אחד מהם, שהיה חניך שלי. הכבאים במדינת ישראל הם הטובים ביותר בעולם. מכל הבחינות. אומץ, הפעלת הראש. סופרמנים".
אבל קיבלו בראש, אמרו שרק השכר מעניין אותם.
"יש כבאי שגנב? כתבו בעיתון שמפקד שירותי הכבאות של גבעתיים מרוויח יותר מכל הכבאים שלו. זה לא מגיע לו. פרויקה הוא אחד הכבאים הוותיקים במדינה. אדם שהכשיר את כולנו, נתן יותר מכל אחד אחר שהיה הנציב ועזב את התפקיד בגלל שלא קיבל תקציבים. הוא משכמו ומעלה. הנה, קח את המשכורת שלי, מפקד שירותי הכבאות. כמה מרוויח ברוטו? 19 אלף שקל. אנחנו מרוויחים על פי הסכמים. התרענו שאין רכבים, אין ציוד. שיביאו לנו את הכלים כדי שנוכל להילחם".
הוא בן 56, ורוב חייו היה כבאי. התגייס לשירות ב-1975, אבל כעבור שבע שנים עזב. אשתו הראשונה, רג'ינה, נפטרה מסיבוך של
פיגועים, שרפות, אסון ורסאי, ומשנת 2000 כיהן כיו"ר ארגון הכבאים הארצי.
ב-2005 ביצעה עיריית ירושלים התייעלות. היו פיטורי עובדים ובראשם ראשי אגפים. אחד הראשונים ברשימת העוזבים היה רמי יפה, ראש מערך הכבאות הוותיק. "חשב שחתרתי תחתיו", סויסה נותן את הרקע. "הסברתי שלא ידעתי על תוכנית ההבראה. אבל הוא בן 64, יותר מ-40 שנה במכבי האש, אז את מי יוציאו, ילד? הוא לקח את זה קשה ומאז התחיל ללכלך".
הקרב על הירושה היה מלוכלך. מצד אחד, רחמים תשרה, שהיה סגן המפקד. מנגד, סויסה, קצין המבצעים. כשדיברו בזמנו על אישומים בשוחד, התפרסם שסויסה נתן לתשרה 40 אלף שקל כדי שלא ירוץ והדרך תישאר פנויה. סויסה מסביר: "אמרתי לחוקרים שאין מועמד כזה תשרה. אין לו שנות הלימוד והקורסים שדורשים. ישבנו בסולחה עם סגן מפקד מכבי אש תל אביב. ידע שאני הולך להיות מפקד. אמר'איך תעבדו כשאתם לא מדברים'.
"אמרתי 'הוא היה אבא שלי'. התחבקנו ואמרתי 'תשרה תישאר. תעזור'. בסוף השיחה תשרה אמר 'חבר'ה לוויתי מכלתי עשרת אלפים דולר לשלם לעורך דין שהכין את התיק'. אמרתי לו בטח שנעזור לך. אצלנו כבאי שעבר התקף לב ורצה לקחת רופא מסוים, הלכנו ואספנו כסף".
תשרה כבר פנסיונר. כשהוא שומע את גרסת סויסה, הפיוזים קופצים. "עשיתי את כל הקורסים בעולם. יותר ממנו. כעסתי על המחטף. יום אחד הוציאו מכרז למפקד השירות ואף אחד לא ידע. התלוננתי ומה שיש מסרתי במשטרה. עובדה שהגישו נגדו כתב אישום. ביקשתי שוחד? הסיכום היה שהוא משלם את הוצאות המשפט הראשון בשביל שאני לא אעשה סיפור, וגם את זה הוא לא שילם, את ה-40 אלף שקל. כולו רעש וצלצולים".
הצרות של סויסה רק החלו, פתאום הגיעה דרישה חדשה. הודיעו שלא ייתכן שהוא וגיסו משה לילי יעבדו יחד, מטעמי ניגוד עניינים. "עשר שנים גיסי עבד כמתנדב ועשר שנים בשירות ואז התחתן עם אחותי", סויסה מספר. "בקורס קצינים הייתי מפקד שלו, פתאום אחרי שזכיתי במכרז אומרים 'על אחד מכם לעזוב'. למה לא אמרתם לפני? לא הייתי ניגש עד שהייתם מסדרים את הבעיה.
"גיסי התעצבן, הוציא מכתבים. הלך לחברי מועצה 'אתם לא רוצים? אני אתגרש'. אמרתי לו 'משה, בית משפט'. אני יודע שיש אלף קרובי משפחה בעיריית ירושלים. טעיתי. חשבתי שאם נלך יהיה צדק. לא, על אחד מכם לעזוב. אני כבר לא מפקד השירות מ-2008 בגלל הקרבה המשפחתית".
בהחלטת בית הדין האזורי לעבודה נכתב: "בית הדין ער להשלכות בדבר ביטול מינויו של מר סויסה, למעלה משנתיים לאחר מינויו, ואנו מודעים אף לתוצאות ההחלטה עבור מר לילי. אך עם כל הצער שבדבר, בית הדין סבור כי השמירה על תקינות הליכי המכרז, תקנת הציבור, קיום הנהלים והוראות החוק, והחשש לניגוד עניינים בגוף ציבורי, גוברים במקרה זה על האינטרס האישי של הצדדים".
סויסה יושב בביתו עצבני ונזכר איך נודע לו שהוא מנהל בית בושת - לא פחות. "בחמישה לשש אני בבית הכנסת, ואומרים 'הולכת לצאת כתבה בערוץ 2'. אני מתקשר למשה נוסבאום. אומר לי 'חיפשתי אותך'. אני אומר לו 'שקרן. הטלפון אצלי 24 שעות'.
"שאלתי מה הוא הולך לפרסם. אמר, לגבי בית הבושת. 'מה?', הזדעקתי . אמרתי לו שלא היה ולא נברא ודיר באלאק, כי אני אמכור לו את הבית עם התביעה. רצתי הביתה, פתחתי את המהדורה וככה: 'השלמת ההכנסה של מפקד שירותי הכבאות בירושלים'. אומרים שאני חשוד בניסיון לפתיחת בית בושת.
"למחרת אני מגיע לבית המשפט. היה דיון על הארכת ההשעיה מהעבודה. מגיע קצין החקירות ואומר לשופטת 'מבקשים השעיה של עוד חודשיים' והוא נותן לה חומר. היא קוראת. קם עורך הדין שלי ושואל 'האם בדף שאת קוראת מופיע בית בושת?', אומרת לו השופטת 'עורך הדין אריאל עטרי, התחלת לקרוא מחשבות?', אמר לה 'זה התפרסם בערוץ 2'.
"למחרת לוקחים אותי לחקירה ושואלים 'האם חשבת לפתוח בית בושת?', אמרתי 'אני לא יודע על מה אתם מדברים'. אומרים לי: 'טוב, רק שאלנו'. מה זה 'שאלנו', אחרי שהרגתם אותי, אתם רוצים שאני אתאבד? אתם יודעים מה עשיתם למשפחה? אמרתי להם'איתכם גמרתי'".
ויש עוד חשדות "צבעוניות". למשל שסידר לרועי, בנה של שולה זקן, עבודה במערך הכבאות. היום כבאי בתחנה במעלה אדומים. סויסה שוב שולח חיוך ציני. "בשש בבוקר אני יוצא מהבית. רואה סקודה. שניים באים מולי. אוטומטית לקחתי מברג כדי להתגונן.'שוטרים', הם אמרו.'חיפוש'. הילדה שלי קצינה בדרגת סרן. החתן שלי רב סרן. כולם ישנים בבית. באים ומעירים.
"נוסעים משם לתחנת הכיבוי, משם למשרדי יאח"ה בבאר שבע. מגיע החוקר ושואל'מה שולה נתנה כדי שתקבל את הבן שלה?'. אמרתי'שני מיליון דולר'. אני מפקד ירושלים, יש לכם את המכרז, תשעה אנשים שהיו שם. קחו את הקלטת, תבדקו ואחרי זה תשאלו. שמע את התסריט שלהם: 'קיבלת את הבן של שולה על מנת שהיא תביא את אהוד אולמרט לטקס סיום קורס קציני כבאות'".
במילים אלה?
"אמרתי לחוקר תכתוב:'תכננתי את החטיפה של גולדווסר, את מלחמת לבנון, שהכבאים יהיו האלילים של המלחמה ויהיה קורס קצינים שבסיומו אני אביא את אולמרט'. משמיעים לי הקלטה ששולה מתקשרת אליי,'המפקד', ככה היא קוראת לי.'מתי המכרז?'. אמרתי לה שאני לא יודע. היא אומרת 'תודיע לי'. הוא שואל אותי 'מה זה?'. אמרתי 'למה לא הקלטתם את כל השיחות של ההורים?'. נתתי להם את קלטת המכרז שבה רואים איך רועי נתן הופעה עם הציונים הכי טובים".
אל כתב האישום ניסו להכניס כ-50 סעיפים של עבודות שכבאים ביצעו עבור סויסה. פרקליטו, עו"ד אריאל עטרי, אמר שעל הרוב יש התיישנות, ולבסוף אכן נכללו רק חמש עברות, בתחום המשמעת.
"ביום העצמאות שלושה ימים לא הייתי בבית", סויסה מספר. "הר הרצל וטקסים. האוטו של אשתי התחמם, והיא באה לתחנה. 'משה, כפרה, תבדוק'. פותח מכסה מנוע וישר 80 כבאים מסביב. אחד אמר שאין מה לעשות כנראה זה מהרדיאטור וצריך לקחת למוסך. זה הפך בכתב האישום לקבלת ייעוץ".
מה עוד?
"כבאי שטף לאשתי את האוטו. אמרתי להם לא היה ולא נברא. אשתי עבדה במשטרה כחוקרת והיא יודעת מה מותר ומה אסור. אני קורא את העדות של מי שחשוד בשטיפה. 'מעולם לא שטפתי את האוטו של אשתי', הוא אומר,'אז שאני אשטוף לאשתו של סויסה?'. זה בכתב האישום".
אמרו שעשית יום הולדת לנכד שלך בתחנה וכבאים מלצרו באירוע.
"הופיעו בערוץ 10 שניים בשחור. לא רואים להם את הפנים. 'מלצרנו ביום ההולדת'. יא אלוהים, מה יש ביום הולדת, במבה וביסלי? מי מילצר? באה מבקרת העירייה, לקחה את המצלמות של התחנה, אבל ערוץ 3 ב'הוט' ראיין עוד אלף תושבים שכולם עשו ימי הולדת בתחנה. זה לא הגיע לכתב האישום".
עברת איזו עברה?
"אהיה ממלכתי. נגיד שהגיע המקרה של משה סויסה והאיר פתאום נקודה מסוימת. אין לנו נהלים של לעזור או לא. אז אתה חושב שמישהו קם עכשיו ואמר 'נוציא נהלים', 'נכתוב קוד אתי להתנהגות של כבאי?'. הייתי בבירור אצל ראש העירייה ניר ברקת ואמרתי לו 'יושב אצלך רמי לוי, משיווק השקמה, הממונה על כוח אדם; חיים גבאי, שגיסו עובד במכבי אש. תקימו ועדה, ואני מוכן לתת את הפיצויים שלי אם אני חריג. ידעתם מה קורה בתחנה. גם מנכ"ל העירייה היה שולח את הרכב שלו לשטיפה אצלנו בתחנה. תפסיקו להיתמם".
סויסה לא חזר למכבי האש בירושלים וגם העירייה לא ששה לקבל אותו. בית המשפט חייב את העירייה להחזירו לעבודה, הוא כאמור נמצא אי שם בראשון לציון, מדריך בכיר.
"אתמול הגעתי לבית המשפט, והשופט מסתכל 'עוד פעם סויסה?'", הוא צוחק. "'על מה?' עיריית ירושלים שומרת על כבודה, בגלל שיש נגדי כתב אישום כל כך 'חמור'. כבר לא יכולתי. פעם ראשונה קמתי ואמרתי 'מהיום שקבעת שאני חוזר לעבודה לא נתנו לי יום אחד מנוחה, אבל אני אלחם'. השופט קבע, שוב, שאין השעיה".
אבל הם לא רוצים אותך.
"רוצים לשבור אותי. אבל אני אלך עד הסוף. בחמישה בינואר בשנה שעברה בא ציון דהאן, יו"ר ארגון העובדים, ואמר שיש לו פגישה עם ראש העירייה בנושא שלי. עובר יום נישוקים וחיבוקים. הוא אומר לי שאין פלילי. הכל ייבדק במסגרת הליך משמעתי. יורדות דמעות, עברתי שנה וחצי של מאבקים.
"אני בא הביתה, מגהץ את המדים ופתאום טלפון מדהאן 'בדרך אליך'. מגיע .'יש בעיה', הוא אומר. חביליו, היועץ המשפטי של העירייה, איים שאם מחזירים אותך לעבודה, הוא מגיש עתירה. אמרתי לו 'תגיד לי, מדובר ברצח?'".
סויסה איש חזק, מחוספס. לא עדין ונעים. הוא גרר אחריו אנשים והם יצאו להפגין בשבילו. כמספר תומכיו כך אפשר גם למצוא לו מתנגדים. אלא שהוא, כמו בולדוזר, שועט קדימה. "בכל הפיגועים הייתי ראשון", הוא מעיד על עצמו.
"הוצאתי גופות, הצלתי נשים וילדים. קיבלתי מכתבי הערכה מכל העולם, ופתאום, ביום אחד, משה סויסה הכי שחור בעולם. אומרים שאין עשן ללא אש, אבל אילו היית מבין בכיבוי היית יודע שיש עשן ללא אש. אני רואה את עצמי רק במקצוע הזה. הכבאות זקוקה לי ואני זקוק לה".
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "העירייה דוחה את כל האשמותיו של מר סויסה. נגד מר משה סויסה לא נערך כל מסע ציד או רדיפה. מבקרת העירייה והיועץ המשפטי פעלו במסגרת תפקידם וחובתם לשמירה על קיום החוק ומינהל תקין בעירייה. החקירה נגד מר סויסה התנהלה על ידי המשטרה בעקבות תלונות רבות שהגיעו בעניינו, וההחלטה על הגשת כתב אישום הייתה של הפרקליטות ולא של העירייה.
"עמדת העירייה הינה כי כל עוד מתנהלים הליכים משפטיים פליליים נגד מר סויסה בעניינים הקשורים לעבודתו אין מקום להחזירו לעבודה בשירותי הכבאות של עיריית ירושלים, והוא שוהה בחופשה בהוראת בית משפט. יש לציין כי אם התראיין סויסה לעיתון הוא עשה זאת ללא אישור ובניגוד לכללים, דבר המהווה עברת משמעת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם