מקורביו של הפטריארך הכלוא בירושלים: הוא מפחד שירעילו אותו
שלוש שנים הוא כלוא בדירתו. את האוכל והתרופות הוא מקבל בדלי, דרך חלון סורגים. ללא ביקורי רופא, ללא רשות לראות בני משפחה. אירינאוס היה הפטריארך הכל-יכול של הכנסייה היוונית בירושלים, עד שהודח באשמת מכירת קרקעות בירושלים ליהודים. היום הוא נזיר פשוט וחסר כל, המתחנן לעזרה
גם את חג המולד היווני אורתודוקסי שיחול בשבוע הבא הוא יחגוג לבדו. יתפלל בחדר האוכל הקטן בדירתו שהפך לחדר תפילה מאולתר, אחרי שדרכו אל כנסייה סמוכה נחסמה. על פי הוראת הבישוף המקומי, איש אינו רשאי להיכנס לדירתו של אירינאוס.
השומר במתחם הפטריארכיה תוקפני. הוא מתיר לנו להיכנס אל המתחם כדי לצלם את החצר המרוצפת, אבל חוסם אותנו בגופו כשאנו מנסים להתקרב אל דלת ביתו של הפטריארך המוקצה. מאחורי הסורגים של הדלת הנעולה מביט בנו אירינאוס בתחינה.
לפני חמש שנים הוא עדיין היה איש דת רב כוח ועוצמה כלכלית, אבל מאז הודח מתפקידו בידי הסינוד הקדוש - המועצה העליונה של הפטריארכיה - באשמת מכירת קרקעות ליהודים, הוא מסרב לעזוב את המתחם מחשש שלא יוכל לשוב אליו יותר. גם מאבק משפטי שניהל נגד הדחתו לא הועיל ופטריארך חדש נבחר תחתיו. "אני מבקש שראש הממשלה יעזור לי", אומר הפטריארך לשעבר. "הגיע הזמן שתעשו איתי צדק".
הכנסייה היוונית אורתודוקסית היא בעלת הקרקעות הפרטיות הגדולה ביותר במדינה. בבעלותה הקרקע שעליה נבנו בין היתר משכן הכנסת, בית הנשיא, בית ראש הממשלה, וקרקעות בירושלים וביפו.
אירינאוס היה מקורב לאריאל שרון, שנלחם כדי לאשר את מינויו כפטריארך. גם אחרי שהודח מתפקידו על ידי מוסדות הכנסייה היוונית אורתודוקסית המשיכה מדינת ישראל להכיר בו במשך שנתיים. אפילו צחי הנגבי, שהיה יו"ר ועדת השרים לעניין הפטריארכיה היוונית, שלח מכתב תמיכה לאירינאוס המודח.
עכשיו, כדי לראות את הפטריארך אנחנו מקיפים את מתחם הפטריארכיה. הסמטה הצרה גדושה בתיירים ועוברי אורח מקומיים. אחד מחלונות דירתו של הפטריארך משקיף לסמטה. הפטריארך ניגש אל החלון עם טלפון נייד ומנהל איתנו שיחה נרגשת. "אני זקוק לרופא", הוא אומר. "אני צריך לעשות בדיקות דם, אני זקוק לטיפול שיניים. שלוש שנים לא יצאתי מכאן".
את רוב שעות היום מעביר הפטריארך לשעבר בתפילה. בחודשים הראשונים נזירה מקומית סייעה לו בעבודות הבית. אחרי שגורשה הוא מנקה בעצמו את הדירה הקטנה ומכבס את בגדיו. עם תומכיו הוא מדבר בטלפון.
איש, מלבד עורך הדין שלו, דניאל רובינס, אינו רשאי להיכנס לדירה. אפילו בני משפחתו הקרובים אינם יכולים לבקר אותו. אחותו, שהתגוררה בירושלים, לא הורשתה לבקרו. בת אחותו הגיעה מיוון, אך גם היא לא הורשתה לבקר את הפטריארך הכלוא. אפילו ראש ממשלת יוון, ג' ורג' פפנדריאו, שביקר בישראל לפני כתשעה חודשים והגיע לביקור בפטריארכיה, לא זכה לפגוש באירינאוס.
"העברתי
בני משפחת מוג'הד המוסלמים דואגים לכל מחסורו של הפטריארך, ואף אחראים להפצת מודעה עם תמונתו של אירינאוס מאחורי החלון הצר. "אני עדיין חי", נכתב ביוונית במודעה. "אני בבית סוהר ומבקש רק מאלוהים שיבין שאני פה על לא עוול בכפי".
אחת ליום הוא משלשל סל גדול מדירתו והם שולחים לו תבשילים ומצרכי מכולת. אם המשפחה מבשלת עבור הפטריארך את המאכלים האהובים עליו: אורז ערבי, עלי גפן ממולאים, עוף, קבב, דגים.
כמאה נזירים מתגוררים במתחם הפטריארכיה. הם מקבלים את ארוחותיהם ממטבח מרכזי. הפטריארך אירינאוס חושש לאכול את האוכל שהתבשל שם. "הוא מפחד שירעילו אותו", אומר מאהר סאלח. "הוא סומך רק עליי ועל משפחת מוג'הד".
בני המשפחה ממלאים את הסל בגבינות ולחם שחור, בקבוקי מים מינרליים ומיץ טבעי. עאמר שולח לפטריארך ויטמינים. "כשכואב לו הראש אני שם בסל אקמול", הוא אומר. "הוא אדם מבוגר, קשה לחיות בבידוד כזה שלוש שנים, אבל הוא לא אוהב לדבר על זה, אם כי היום הוא בכה בטלפון כשדיברנו".
הפטריארך מביט בנו מהחלון הצר ונושא את עיניו לשמים בתפילה. ויטמינים וביקורים של רופא וקרובי משפחה הם רק חלק קטן מהתפילות שלו. "אני רוצה לחזור ולהיות פטריארך", הוא אומר. "כל מה שקרה סביב ההדחה שלי לא חוקי. אתם צריכים לעזור לי לתפוס מחדש את מקומי בפטריארכיה".
הסיפור מתחיל באוגוסט 2001. מותו של הפטריארך דיאודורוס בסוף שנת 2000 סימן את תחילתה של הטלטלה בחצר הכנסייה היוונית אורתודוקסית של ירושלים. הפטריארך נבחר לתפקיד לכל חייו ושורה של כמרים, שעשו קילומטרז' ארוך בכנסייה, ראו בבחירות שנערכו הזדמנות בלתי חוזרת לזכות בתפקיד הרם.
זה היה קרב מלוכלך מהסוג שהביצה הפוליטית הישראלית, זו שאליה אנחנו רגילים להתייחס כאל רדודה במיוחד, לא הכירה מעולם.
תחקיר מעריב חשף אז כי יועצו האסטרטגי של אירינאוס ייצר, באמצעות עבודת פוטומונטאז' יסודית, כרזות שהופצו בעיר העתיקה ובין המצביעים אשר הציגו את מתחרהו העיקרי בעיצומו של אקט מיני הומוסקסואלי. מתחרה אחר הוצג בכרזות כשהוא מוקף מגני דוד, במגמה להזהיר מפני קשריו הטובים עם צמרת המדינה.
עבור זקן חברי הגוף הבוחר, המונה 18 כמרים, אורגן טקס פיקטיבי ב"יד ושם", שבמהלכו סייע לו אירינאוס, כביכול, לקבל ממדינת ישראל אות הוקרה על עשרות שנים של כהונה בארץ הקודש.
הקרב על הכס עלה מדרגה כששר המשפטים דאז, מאיר שטרית, פסל חמישה מהמועמדים לתפקיד ממה שהוגדר "שיקולי ביטחון". אחד הבולטים שבחבורת הפסולים היה אירינאוס, כומר בכיר שהגיע מיוון וזוהה על ידי גורמי הביטחון בישראל כבעל קשרים טובים עם בכירים פלסטינים ובהם ערפאת.
הקשרים הללו עוררו חשש כבד בישראל נוכח שליטתו של הפטריארך בקרקעות אסטרטגיות בכל רחבי המדינה. אירינאוס עתר לבג"ץ נגד ההחלטה, עתירה שהביאה את המדינה לסגת מהחלטתה ואת אירינאוס לזכות בתפקיד.
תחקיר שפורסם אז ב"מקור ראשון" חשף כי אירינאוס הבטיח לערפאת ערב הבחירות כי אם יסייע לו להיבחר יעביר לרשותו קרקע במערב ירושלים. אירינאוס הכחיש והגיש נגד העיתון תביעת דיבה, שנדחתה. כמה שנים אחר כך הגיש עוד תביעה, הפעם נגד מעריב, בעקבות חשיפת מכתבים שנשאו את חתימתו ונשלחו לערפאת, מכתבים עמוסים באמירות אנטישמיות קשות. גם התביעה הזו נדחתה.
אירינאוס, כאמור, זכה בתפקיד הפטריארך ואחרי כמעט שלוש שנים של התלבטויות הכירה ממשלת ישראל בבחירתו.
בתחילת 2005 חשף מעריב כי הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים מכרה לשתי קבוצות של משקיעים יהודים, המזוהות עם עמותת "עטרת כוהנים", את מלון פטרה ואת מלון אימפריאל, שני נכסים המצויים בעיר העתיקה בירושלים, בקרבת שער יפו. את המשא ומתן עם הרוכשים ניהל מטעם הפטריארכיה ניקולאס פפדימאס, צעיר חילוני נהנתן שאירינאוס הביא מיוון והעמיד בראש מחלקת הכספים של הכנסייה.
זמן קצר אחרי השלמת העסקה נעלם פפדימאס מישראל יחד עם כמה מיליוני דולרים מקופת הכנסייה. בכנסייה לא אהבו את העובדה שטיפוס דוגמת פפדימאס, שהעביר את לילותיו באתרי בילוי תל אביביים, עושה במוסד הדתי כבתוך שלו.
חמתם של בכירי הפטריארכיה עלתה עוד יותר כשהתברר ששורה של מהלכים עסקיים בוצעו מאחורי גבם. גל גדול של מחאה נגד אירינאוס הביא בסופו של דבר להדחתו, מהלך נדיר בכנסייה.
באוגוסט 2005, ארבע שנים בדיוק לאחר שהחלה הפרשה, נבחר תיאופילוס השלישי לפטריארך החדש במקומו של אירינאוס. רוב העולם האורתודוקסי, הרשות הפלסטינית וירדן הכירו בפטריארך החדש. ישראל, לעומתם, הוסיפה לתמוך באירינאוס, בין השאר מסיבות כלכליות. עסקות המקרקעין שכמעט נסגרו עם אירינאוס היו עלולות להתבטל תחת השלטון החדש. כאות של הכרה סיפקה המשטרה לאירינאוס שמירה צמודה.
אירינאוס מיהר להסתגר בביתו מחשש שאם יעז לעזוב את המתחם לא יוכל לשוב אליו. "מלבד דירתו במתחם הפטריארכיה, שגם היא לא שייכת לו, אין לו שום רכוש בעולם", אומר עורך דינו דניאל רובינס. "הוא הקדיש את חייו לנזירות. אם יעזוב את המתחם לא יוכל לחזור לביתו ויהפוך להומלס".
הפטריארכיה, מצדה, הוציאה הוראה לפיה איש אינו מורשה להתקרב לפטריארך המודח. "זה לא בית פרטי שכל אחד יכול להיכנס אליו", אומר עו"ד רמזי מוגרבי שמייצג את הפטריארכיה. "כמו חייל בצבא, גם הוא לא יכול להכניס למנזר את הכללים שלו. יושב שם אדם שלא מאמין בפטריארך החדש ועלול לחולל מהומות".
כמעט מדי יום מתחוללת בחצר הפטריארכיה הקטנה מהומה. מצלמות אבטחה שהתקינו תומכיו של אירינאוס הוסרו, בלוני הגז של הדירה נגנבו, וגם על עורך דינו רובינס מערימים קשיים.
נעול בדירתו, מאמין הפטריארך המודח שהוא עוד ישוב אל מעמדו הרם. הוא סירב להחזיר לפטריארכיה את האייקונים, סמלי המעמד, והפטריארכיה תבעה אותו בבית משפט השלום. אירינאוס לא הגיע להעיד ותביעת הפטריארכיה התקבלה.
אירינאוס מתכוון לערער. "אני מבקש מהשלטונות ומכל האנשים בעלי הרצון הטוב לפעול להסרת המצור מעל ביתי", הוא אומר לסיום. "ראש הממשלה והשרים יכולים לעזור לי, ואני בטוח שהם יעשו איתי צדק ויחזירו אותי אל תפקידי".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם